שינויים

===פליטת כספית לאוויר ולמים===

===פליטת כספית לאוויר ולמים===

כספית לא רק משמשת כחומר בתעשייה, אלא גם חומר שארית ל[[מחצבים] שונים [[כרייה|הנכרים מבטן האדמה]], כולל הפקת [[דלק מחצבי]] כגון [[פחם]]. ולכן שריפת פחם ב[[תחנות כוח]] הוא אחד המקורות החשובים לפליטת אדי כספית כ[[זיהום אוויר]] (זהו מקור הכספית העיקרי בישראל לדוגמה).  

כספית לא רק משמשת כחומר בתעשייה, אלא היא מהווה גם חומר שארית ל[[מחצבים]] שונים [[כרייה|הנכרים מבטן האדמה]], כולל הפקת [[דלק מחצבי]] כגון [[פחם]]. ולכן שריפת פחם ב[[תחנות כוח]] הוא אחד המקורות החשובים לפליטת אדי כספית כ[[זיהום אוויר]] (זהו מקור הכספית העיקרי בישראל לדוגמה).  

מקורות נוספים של פליטת כספית כוללים תעשייה כימית אי-אורגאנית, תעשיית המתכת, תעשיית מלט, בתי זיקוק לנפט, שריפת פסולת תעשייתית, ורפואית. [[פסולת אלקטרונית]] (כגון מחשבים, טלוויזיות וכו') עלולה לפלוט כספית. וכן גם [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]]. סה"כ מקורות מעשה ידי אדם תורמים 70% מפליטת כספית לאוויר, ועוד 30% מקורם בפעילות טבעית של התפרצות הרי געש.<ref name="ehf"/>  

מקורות נוספים של פליטת כספית כוללים תעשייה כימית אי-אורגאנית, תעשיית המתכת, תעשיית מלט, [[בתי זיקוק לנפט]], שריפת פסולת תעשייתית ורפואית. [[פסולת אלקטרונית]] (כגון מחשבים, טלוויזיות וכו') עלולה לפלוט כספית. וכן גם [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]]. סה"כ מקורות מעשה ידי אדם תורמים 70% מפליטת הכספית לאוויר, ועוד 30% מקורם בפעילות טבעית של התפרצות הרי געש.<ref name="ehf"/>  

כספית מגיעה אל [[הסביבה הטבעית]] גם כ[[זיהום מים]] ממפעלים, תשטיפי מים מ[[כרייה|מכרות]]. בישראל חלק גדול מפליטת הכספית למים מגיעה ממרכזי טיהור מים, שאליהם מגיע הכספית ממקורות שונים. קיים חשש כי [[התחממות עולמית|ההתחממות הגלובלית]] הגורמת להמסת קרחונים עשויה לשחרר פליטות כספית מהעבר ששקעו בקרח שבקטבים. בכל אביב, עם חזרתה של השמש, מתאדה כספית ששקעה בקרקע של הקוטב הצפוני וגורמת לריכוזים גבוהים של כספית באטמוספרה.<ref name="ehf"/>

כספית מגיעה אל [[הסביבה הטבעית]] גם כ[[זיהום מים]] ממפעלים, תשטיפי מים מ[[כרייה|מכרות]]. בישראל חלק גדול מפליטת הכספית למים מגיעה ממרכזי טיהור מים, שאליהם מגיע הכספית ממקורות שונים (לדוגמה רופאי שיניים). קיים חשש כי [[התחממות עולמית|ההתחממות הגלובלית]] הגורמת להמסת קרחונים עשויה לשחרר פליטות כספית מהעבר ששקעו בקרח שבקטבים. בכל אביב, עם חזרתה של השמש, מתאדה כספית ששקעה בקרקע של הקוטב הצפוני וגורמת לריכוזים גבוהים של כספית באטמוספרה.<ref name="ehf"/>

   

   

הכספית מגיעה לאוויר ושוהה בו בצורה גזית, או כחומר ספוח על גבי [[חומר חלקיקי|חלקיקים]], וכן במספר תרכובות נוספות, שהחשובה מביניהן (בשל ריעלותה) היא מתיל כספית (Methylmercury ). הכספית שוקעת גם לקרקע ולמקווי -מים, משם היא יכולה לשוב ולעבור הרחפה לאוויר וכן להצטבר במשקעים באגמים, נחלים וימים וכן ל[[הצטברות ביולוגית|הצטבר בשרשרת המזון]], בעיקר בשרשרת המזון הימית - פלנקטון ימי ומשם לסרטנים ודגים. <ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>

הכספית מגיעה לאוויר ושוהה בו בצורה גזית, או כחומר ספוח על גבי [[חומר חלקיקי|חלקיקים]], וכן במספר תרכובות נוספות, שהחשובה מביניהן (בשל ריעלותה) היא '''מתיל כספית''' (Methylmercury ). הכספית שוקעת גם לקרקע ולמקווי -מים, משם היא יכולה לשוב ולעבור הרחפה לאוויר וכן להצטבר במשקעים באגמים, נחלים וימים וכן ל[[הצטברות ביולוגית|הצטבר בשרשרת המזון]], בעיקר בשרשרת המזון הימית - פלנקטון ימי ומשם לסרטנים ודגים. <ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>

המקורות העיקריים לזיהום אוויר בכספית בישראל נובעים מתחנות כוח העובדות על פחם באשקלון ובחדרה, ומפעלים למחזור ולהתכת מתכות באשדוד ובחיפה, וכן מפעלים להפקת מחצבים בנגב ולהפקת מלט ברמלה. (ראו בהמשך)

המקורות העיקריים לזיהום אוויר בכספית בישראל נובעים מתחנות כוח העובדות על פחם באשקלון ובחדרה, ומפעלים למחזור ולהתכת מתכות באשדוד ובחיפה, וכן מפעלים להפקת מחצבים בנגב ולהפקת מלט ברמלה. (ראו בהמשך)