שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 7,738 בתים ,  09:46, 3 במאי 2015
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
{{מושג בסיסי}}
 
{{מושג בסיסי}}
'''מעבר דמוגרפי''' (''' Demographic transition''') הוא מודל שמנסה להסביר את [[תהליך|התהליך]] של מעבר משיעור גבוה של ילודה ותמותה לשיעור נמוך של ילודה ותמותה, כחלק מ[[צמיחה כלכלית]] של מדינות -  מהיותן מדינות בעלות כלכלה קדם-תעשיתית לכלכלה תעשייתית. לרוב הדבר מוסבר באמצעות "מודל המעבר הדמוגרפי" (DTM) שמתאר את שינויי האכולוסיה על פני זמן. מעבר דמגורפי הוא סוג של [[תהליך ארוך טווח]].   
+
'''מעבר דמוגרפי''' (''' Demographic transition''') הוא מודל שמנסה להסביר את [[תהליך|התהליך]] של מעבר משיעור גבוה של ילודה ותמותה לשיעור נמוך של ילודה ותמותה, כחלק מ[[צמיחה כלכלית]] של מדינות -  מהיותן מדינות בעלות כלכלה קדם-תעשיתית ל[[המהפכה התעשייתית|כלכלה תעשייתית]]. לרוב הדבר מוסבר באמצעות "מודל המעבר הדמוגרפי" (DTM) שמתאר את [[גידול אוכלוסין|שינויי האכולוסיה על פני זמן]]. מעבר דמגורפי הוא סוג של [[תהליך ארוך טווח]] שמשפיע על [[אוכלוסיית העולם]], ללא גידול שינוי דמוגרפי, כאשר האוכלוסיה גדלה בקצב קבועה היא תגדל [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] כלומר בכל תקופה נתונה היא תגדל בקצב הולך וגדל, עם הדינמיקה של מעבר דמוגרפי אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בצורה של [[פונקציה סיגמואידית]].   
    
מודל זה מבוסס על פרשנות שהחלה בשנת 1929 על ידי ה[[דמוגרפיה|דמוגרף]] האמריקאי וורן תומפסון (Warren Thompson) על שינויים באוכלוסיות מתועשות במשך 200 השנים האחרונות. רוב המדינות המפותחות נמצאות כבר בשלב 4 של המודל, ורוב המדינות המתפתחות נמצאות בשלב 2 או 3 של המודל, ואין מדינה שנמצאת כיום (2008) עדיין בשלב 1. המודל הסביר בצורה טובה למדי את התפתחות האוכולסין באירופה ובמדינות מפותחות אחרות. המדינות שיוצאות מהכלל הן מדינות עניות, במיוחד בדרום הסהרה ומדינות במזרח התיכון, שהן עניות או משופעות ממדיניות ממשלתית בנושא - במיוחד אפגינסטן, פקיסטן, הרשות הפלסטינית ותימן.  
 
מודל זה מבוסס על פרשנות שהחלה בשנת 1929 על ידי ה[[דמוגרפיה|דמוגרף]] האמריקאי וורן תומפסון (Warren Thompson) על שינויים באוכלוסיות מתועשות במשך 200 השנים האחרונות. רוב המדינות המפותחות נמצאות כבר בשלב 4 של המודל, ורוב המדינות המתפתחות נמצאות בשלב 2 או 3 של המודל, ואין מדינה שנמצאת כיום (2008) עדיין בשלב 1. המודל הסביר בצורה טובה למדי את התפתחות האוכולסין באירופה ובמדינות מפותחות אחרות. המדינות שיוצאות מהכלל הן מדינות עניות, במיוחד בדרום הסהרה ומדינות במזרח התיכון, שהן עניות או משופעות ממדיניות ממשלתית בנושא - במיוחד אפגינסטן, פקיסטן, הרשות הפלסטינית ותימן.  
שורה 21: שורה 21:  
דבר זה מהווה איום לתעשיות רבות שמסתמכות על גידול אוכלוסין. כשהאוכלוסיה שנולדה בשלב 2 מזדקנת היא יוצרת עול כלכלי על האכולוסיה הקטנה של עובדים בשלב זה. שיעור התמותה עשוי להשאר נמוך או לעלות מעט בעקבות מחלות הקשורות באורך חיים מערבי כמו פעילות גופנית מעטה ו[[השמנת יתר]] וכן אוכלוסיה מזדקנת במדינות מפותחות.  
 
דבר זה מהווה איום לתעשיות רבות שמסתמכות על גידול אוכלוסין. כשהאוכלוסיה שנולדה בשלב 2 מזדקנת היא יוצרת עול כלכלי על האכולוסיה הקטנה של עובדים בשלב זה. שיעור התמותה עשוי להשאר נמוך או לעלות מעט בעקבות מחלות הקשורות באורך חיים מערבי כמו פעילות גופנית מעטה ו[[השמנת יתר]] וכן אוכלוסיה מזדקנת במדינות מפותחות.  
   −
גם סין, דרום קוריאה, הונג-קונג, סינגפור, תאילנד וקובה נמצאות מתחת לאחוז ההתחדשות, אבל דבר זה לא הוביל בינתיים לירידת האוכלסיה בגלל [[מומנטום אוכלוסין]] - יש השהייה בין אחוז הילודה לבין השפעתו על גודל האכולסיה. האכולוסיה של אירופה הדרומית יורדת ואוכלוסית יפן וחלק ממדינות אירופה תרד אם לא תהיה אליהן הגירה. עם זאת, מדינות רבות שיש בהן שיעור ילודה מתחת ליכולת התחדשות לא הגיעו לשלב זה בהדרגה, אלא באופן פתאומי בעקבות משבר כלכלי שליווה את סוף העידן הקומוניסטי בשנות ה-80 וה-90. הדוגמאות כוללות את רוסיה, אוקראינה והמדינות הבלטיות. האוכלוסיה במדינות אלה יורדת בעקבות ירידה בפריון, הגירה שלילית, וכן, במיוחד ברוסיה עליה בשיעור התמותה של גברים.  
+
גם [[סין]], דרום קוריאה, הונג-קונג, סינגפור, תאילנד וקובה נמצאות מתחת לאחוז ההתחדשות, אבל דבר זה לא הוביל בינתיים לירידת האוכלסיה בגלל [[מומנטום אוכלוסין]] - יש [[השהייה]] בין השינוי באחוז הילודה לבין השפעתו על גודל האכולסיה. האכולוסיה של אירופה הדרומית יורדת ואוכלוסית יפן וחלק ממדינות אירופה תרד אם לא תהיה אליהן הגירה. עם זאת, מדינות רבות שיש בהן שיעור ילודה מתחת ליכולת התחדשות לא הגיעו לשלב זה בהדרגה, אלא באופן פתאומי בעקבות משבר כלכלי שליווה את סוף העידן הקומוניסטי בשנות ה-80 וה-90. הדוגמאות כוללות את [[רוסיה]], אוקראינה והמדינות הבלטיות. האוכלוסיה במדינות אלה יורדת בעקבות ירידה ב[[פריון הילודה]], הגירה שלילית, וכן, במיוחד ברוסיה, עליה בשיעור התמותה של גברים.  
 +
==השפעות של מעבר דמוגרפי==
 +
===השפעה על אוכלוסיית העולם===
 +
מעבר דמגורפי הוא סוג של [[תהליך ארוך טווח]] שמשפיע על [[אוכלוסיית העולם]] ועל הדינמיקה של [[גידול אוכלוסין]] עולמי ודרכו על משתנים חברתיים, סביבתיים וכלכליים רבים. ללא מעבר דמוגרפי, אם מניחים כי האוכלוסיה גדלה בקצב קבועה, היא צפויה לגדול [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] , אבל עם הדינמיקה של מעבר דמוגרפי אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בצורה של [[פונקציה סיגמואידית]]. 
   −
{{תבנית:צמיחה כלכלית}}
+
אחוז פריון קבוע לאשה מעל יכולת ההתחדשות, פרושו גידול מעריכי. אמנם אחוז הגידול קבוע ביחס לגודל האוכלוסיה, אבל במספרים מוחלטים פרוש הדבר שהאוכלוסיה הולכת וגדלה בקצב הולך וגדל. לגידול מעריכי יש מחזור הכפלה - בכל מחזור הכפלה האוכלוסיה גדולה פי שתיים יחסית לתקופה הקודמת. לעומת זאת גידול סיגמואידי פרושו שאוכלוסיית העולם אינה גדלה בקצב מעריכי אלא שמתישהו יש ירידה בפריון הממוצע ואז האוכלוסיה יכולה להגיע לגידול לינארי, התייצבות או לקטון - בהתאם לגודל השינוי.
{{תבנית:אוכלוסין}}
+
 
 +
===השפעות על בטחון תזונתי וקיימות===
 +
מעבר דמוגרפי נחשב כדבר חיובי על ידי רוב האקולוגים ואנשי ה[[קיימות]] ומי שעוסקים ב[[בטחון תזונתי]] עולמי. אוכלוסיה בעלת גודל יציב מקלה על התמודדות עם [[קיימות|אתגרי קיימות]] והיא נחשבת לתנאי הכרחי של [[כלכלת מצב יציב]].
 +
 
 +
החשש מפני גידול מעריכי של האוכלוסיה הוביל הוגים שונים כמו הכלכלן [[תומס מלתוס]] (בספר [[על עקרון האוכלוסייה]]) והביולוג [[פול ארליך]] (בספר [[פצצת האוכלוסין]] לחשוש מפני [[אסון מלותיסיאני]] - זאת היות וגידול מעריכי ידביק בסופו של דבר כל גבול מספרי נתון - כמות האנרגיה המתקבלת מ[[ייצור ראשוני]], השטח החקלאי שיש בכדור הארץ, שטחו הכולל של כדור הארץ, כמות אור השמש הכוללת מהשמש, המסה של הייקום כולו - כולם גדלים שגידול מעריכי ידביק אותם בתוך עשרות שנים עד אלפי שנים. גם גידול לינארי בכמות המזון שמגדלים ב[[חקלאות]], לדוגמה על ידי שיפור [[פריון חקלאי|פריון החקלאי]], יודבק בסופו של דבר על ידי גידול מעריכי.
 +
 
 +
עם זאת, אוכלוסיה בעלת גודל קבוע עדיין עלולה להיות גדולה מידי, יחסית ליכולת ההתחדשות של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולגיות]] התומכות בה.  החקלאות התומכת באותה אוכלוסיה עלולה לגרור החרפה במשתנה סביבה כלשהו - לדוגמה [[המלחת קרקע]]. כך לדוגמה [[דעיכת האימפריה השומרית]] או התמוטטות הציבליזציה ב[[איי הפסחא]], לא התרחשו על רקע גידול אוכלוסין מהותי, אלא על רקע אוכלוסיה בעלת גודל נתון, שהיתה גדולה מיכולת הנשיאה האקולוגית, ששחקה באופן איטי את [[הסביבה הטבעית]] שתמכה במערכות החקלאות שלה עצמה. יכולת הנשיאה האקולוגית מושפעת לא רק מגודל האוכלוסיה אלא גם ממאפיינים אחרים שלה - כמו לדוגמה כמות צריכת המזון מהחי, ניהול הקרקע, ניהול משק המים, שמירה על יערות ו[[מערכות אקולוגיות]] ועוד.
 +
 
 +
===שינויים דמוגרפיים בין ובתוך מדינות===
 +
המעבר הדמוגרפי מתרחש בזמנים שונים לגבי מדינות שונות, וגם בתוך אותה מדינה הוא יכול להתרחש בפערי זמנים לגבי אוכלוסיות . פרוש הדבר שינוי בהרכבי האוכלוסייה העולמית ובהרכבי האוכלוסייה בתוך מדינות.
 +
 
 +
השפעה בולטת אחת היא ירידה בפריון האוכלוסין של המדינות המערביות, ולעומת זאת המשך פריון גבוה יותר במדינות שהתעוש והצמיחה הכלכלית הגיעו אליהן מאוחר יותר. פרוש הדבר שאחוז אנשים שמוצאם ממדינות מערביות יהיה קטן יותר בעתיד יחסית לאוכלוסיות של מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה.
 +
 
 +
במדינות מערביות רבות, במיוחד באירופה ובארה"ב (אך לא ביפן, דרום קוריאה) האטה בגידול האוכלוסיה המקומי פרושו גם פתיחות לגל הגירה גדול של [[מהגרי עבודה]] - באירופה מאסיה אפריקה והמזרח התיכון, ובארצות הברית ממקסיקו ומדינות דרום ומרכז אמריקה. דבר זה משנה את המאזן הדמוגרפי של מדינות אלה וגורר גם שינויים תרבותיים ומתחים פוליטיים וכלכליים.
 +
 
 +
===השפעה על הפנסיה===
 +
ירידה בכמות הילדים בכל משפחה פרושה שיש פחות עובדים צעירים, כך שהגיל הממוצע באוכלוסיה גדל. העלייה בתוחלת החיים תורמת גם היא
 +
להזדקנות האוכלוסייה. שני התהליכים האלה יחד גורמים לכך בשטווח הקצר והבינוני יש פחות מקורות לתשלום דמי [[פנסיה]] לאוכלוסיה.
 +
 
 +
זהו תהליך זמני, בטווח הארוך יותר, אם יש התייצבות של האוכלוסיה, צפויה גם התייצבות של כמות העובדים הצעירים ביחס לאחוז הפנסיונרים. בנוסף כמות משאבי הטבע לאדם מפסיקה לרדת. תהליך שינוי פריון הילודה אינו הדבר היחיד שמשפיע על הפנסיה, תהליכים נוספים קשורים ל[[התמחות כלכלית]] וכמות שנות הלימודים וההכשרה לפני התחלת העבודה, וכן שיפורים ברפואה שיכולים להאריך את תוחלת החיים (להאריך את תקופת הפנסיה) מחד ומצד שני שינויים ברפואה ובשוק העבודה שמאפשרים לאנשים לעבוד גם בתקופות חיים מאוחרות יותר.
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 32: שורה 54:  
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010.  
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010.  
    +
{{תבנית:אוכלוסין}}
 +
{{תבנית:צמיחה כלכלית}}
    
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
 
[[קטגוריה:אוכלוסין]]

תפריט ניווט