שינויים

תזונאים ושומרי מסורת יתכן ויתלוננו על התפתחות זו, בה נוחיות לא רק שמתעלמת משיקולי בריאות, אלא גם משמעות האוכל ומועדי האכילה מקבלים תפנית תרבותית. מוצרי מזון רבים מורידים את הבישול לעדיפות נמוכה ומעודדים נטיה לארוחות ללא גיוון, פחות תוספים עם המנה העיקרית, ויותר שאריות מזון. כמעט כלום לא מבושל מתחילתו, ואוכל מוזמן לבית בטלפון, פקס או האינטרנט. לפרש כוונים אלו בוודאי יצרוך סוציולוגים ואנטרופולוגים במשך עשורים. בינתיים, נוחיות מוסיפה ערך לאוכל ומעודדת את תעשית המזון ליצר מזון שנצרך אפילו עוד יותר מהר ועם מינימום של הכנה.

תזונאים ושומרי מסורת יתכן ויתלוננו על התפתחות זו, בה נוחיות לא רק שמתעלמת משיקולי בריאות, אלא גם משמעות האוכל ומועדי האכילה מקבלים תפנית תרבותית. מוצרי מזון רבים מורידים את הבישול לעדיפות נמוכה ומעודדים נטיה לארוחות ללא גיוון, פחות תוספים עם המנה העיקרית, ויותר שאריות מזון. כמעט כלום לא מבושל מתחילתו, ואוכל מוזמן לבית בטלפון, פקס או האינטרנט. לפרש כוונים אלו בוודאי יצרוך סוציולוגים ואנטרופולוגים במשך עשורים. בינתיים, נוחיות מוסיפה ערך לאוכל ומעודדת את תעשית המזון ליצר מזון שנצרך אפילו עוד יותר מהר ועם מינימום של הכנה.

'''ייצור סביבת "אכול יותר"'''

'''ייצור סביבת "אכול יותר'''

בשוק מזון תחרותי, חברות המזון צריכות לספק את בעלי המניות בכך שתעודדנה יותר אנשים לצרוך את מוצריהן. הן מחפשות קהל חדש בקרב ילדים, הכוונה לעבר קבוצות מיעוטים בקמפיינים מיוחדים, ומפתחות שווקים בינלאומיים למוצריהן. בשווקים קיימים, הן מרחיבות מכירות באמצעות פרסום, אך גם בפיתוח מוצרים העונים "לדרישות הציבור". בשנים האחרונות, משווקים אימצו איסטרטגיה חדשה – הגדלת כמות המזון במנה. שווק מוצרים חדשים והגידול בכמות המנה תורמים לתרבות ה"אכול יותר".

בשוק מזון תחרותי, חברות המזון צריכות לספק את בעלי המניות בכך שתעודדנה יותר אנשים לצרוך את מוצריהן. הן מחפשות קהל חדש בקרב ילדים, הכוונה לעבר קבוצות מיעוטים בקמפיינים מיוחדים, ומפתחות שווקים בינלאומיים למוצריהן. בשווקים קיימים, הן מרחיבות מכירות באמצעות פרסום, אך גם בפיתוח מוצרים העונים "לדרישות הציבור". בשנים האחרונות, משווקים אימצו איסטרטגיה חדשה – הגדלת כמות המזון במנה. שווק מוצרים חדשים והגידול בכמות המנה תורמים לתרבות ה"אכול יותר".

פרסום פועל עד כה מתחת לרדר של כולנו – הציבור, ומרבית התזונאים, חוקרי סקרים, - ולעתים נדירות מוזכר השפעתם על העדפות טעם. השכיחות של פרסום מוצרי מזון הנה תרועה לאופי התת הכרתי של הפרסום של מזון ומשקאות וכן למחוכמות של הסוכנויות המייצרות פרסומות אלו. סכומים בל ישוערו וכן כשרון מופנים למאמץ זה. חברות מזון ושרותי מזון מוציאות יותר מ 10 ביליון דולר לשנה על פרסומת ישירה במגזינים, עיתונים, רדיו, טלביזיה, ולוחות מודעות. ב 2008, למשל, מקדונלדס הוציא 1.2 ביליון דולר בורגר קינג הוציא 388 מיליון, וקוקה קולה 752 מיליון על פרסום ישיר דרך המדיה. על כל דולר של השקעה ישירה מוציאות החברו שני דולר על הנחות תמריץ – לדוגמה, קופונים לצרכנים וקידום על מדפי המכירה לרשתות השיווק. בסך הכל, חברות המזון מוציאות 30 ביליון לשנה לפרסום וקידום מוצריהן לציבור. החלק הארי של סכום אסטרונומי זה משומש לקידום האוכל המתועש ביותר הארוז "כמו שצריך" והמזון המהיר. קרוב ל 70% של הפרסום לאוכל הוא למוצרי נוחיות, ממתקים וחטיפים, משקאות אלכוהול, משקאות קלים וקינוח, באשר 2.2% לפירות, ירקות, גרעינים או קטניות. עלות הפרסום למוצר ספציפי המשווק ברחבי ארה"ב עולה בהרבה על העלות של הממשלה לפרסום פירמידת המזון של הגברת הדיאטה בכוון של פירות וירקות. למרות מחאות המשווקים הטוענים שפרסום מהווה מרכיב מינורי בבחירת המוצרים, פרסום הוכח כיעיל בקידום מוצרים ספציפים העולה בקנה אחד עם הסכום המוקצה לפרסום המוצר. מכירת מזון עולה עם האינטנסיביות, הפרסום החוזר ונשנה והניראות של המסר, עם ההבלטה של הערך התזונתי (דל שומן, ללא כולסטרול, עשיר בסיבים, דל פחמימות ומכיל סידן), וכן עם השימוש בערך הבריאותי (מוריד כולסטרול, מונע סרטן, ומחזק את מערכת החיסון). פרסום יעיל במיוחד אצל ילדים, ומפרסמים מפרסמים במכוון "מוצרי שם" לילדים, הן בבית והן בבית הספר.

פרסום פועל עד כה מתחת לרדר של כולנו – הציבור, ומרבית התזונאים, חוקרי סקרים, - ולעתים נדירות מוזכר השפעתם על העדפות טעם. השכיחות של פרסום מוצרי מזון הנה תרועה לאופי התת הכרתי של הפרסום של מזון ומשקאות וכן למחוכמות של הסוכנויות המייצרות פרסומות אלו. סכומים בל ישוערו וכן כשרון מופנים למאמץ זה. חברות מזון ושרותי מזון מוציאות יותר מ 10 ביליון דולר לשנה על פרסומת ישירה במגזינים, עיתונים, רדיו, טלביזיה, ולוחות מודעות. ב 2008, למשל, מקדונלדס הוציא 1.2 ביליון דולר בורגר קינג הוציא 388 מיליון, וקוקה קולה 752 מיליון על פרסום ישיר דרך המדיה. על כל דולר של השקעה ישירה מוציאות החברו שני דולר על הנחות תמריץ – לדוגמה, קופונים לצרכנים וקידום על מדפי המכירה לרשתות השיווק. בסך הכל, חברות המזון מוציאות 30 ביליון לשנה לפרסום וקידום מוצריהן לציבור. החלק הארי של סכום אסטרונומי זה משומש לקידום האוכל המתועש ביותר הארוז "כמו שצריך" והמזון המהיר. קרוב ל 70% של הפרסום לאוכל הוא למוצרי נוחיות, ממתקים וחטיפים, משקאות אלכוהול, משקאות קלים וקינוח, באשר 2.2% לפירות, ירקות, גרעינים או קטניות. עלות הפרסום למוצר ספציפי המשווק ברחבי ארה"ב עולה בהרבה על העלות של הממשלה לפרסום פירמידת המזון של הגברת הדיאטה בכוון של פירות וירקות. למרות מחאות המשווקים הטוענים שפרסום מהווה מרכיב מינורי בבחירת המוצרים, פרסום הוכח כיעיל בקידום מוצרים ספציפים העולה בקנה אחד עם הסכום המוקצה לפרסום המוצר. מכירת מזון עולה עם האינטנסיביות, הפרסום החוזר ונשנה והניראות של המסר, עם ההבלטה של הערך התזונתי (דל שומן, ללא כולסטרול, עשיר בסיבים, דל פחמימות ומכיל סידן), וכן עם השימוש בערך הבריאותי (מוריד כולסטרול, מונע סרטן, ומחזק את מערכת החיסון). פרסום יעיל במיוחד אצל ילדים, ומפרסמים מפרסמים במכוון "מוצרי שם" לילדים, הן בבית והן בבית הספר.