שינויים

==פרשנות למשחק האולטימטום==

==פרשנות למשחק האולטימטום==

אפשר להסביר את התוצאות בדרכים שונות, אבל כל הדרכים מובילות לכך שהתאור של "האדם הכלכלי" אינו מדוייק, והתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית נמצאת בבעיה בהקשרים של [[יעילות פארטו]] של השוק.  

אפשר להסביר את התוצאות בדרכים שונות, אבל כל הדרכים מובילות לכך שהתאור של "[[האדם הכלכלי]]" אינו מדוייק, והתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית נמצאת בבעיה בהקשרים של [[יעילות פארטו]] של [[שוק משוכלל|השוק]].  

פרשנות אחת היא שיש ערך ל[[הוגנות]] בחברה. הוגנות היא סוג של [[הון חברתי]] או סוג של [[מוצר ציבורי]]. יחס הוגן ואכיפה שווה של חוקים כלפי כולם היא דבר שאנשים רבים חפצים בו, במיוחד כאשר יש סיכוי שהם עצמם יופלו לרעה. יחס הוגן הוא מוצר שאתה נהנה ממנו גם אם אתה עצמך לא משלם עליו (לדוגמה תייר יהנה מיחס הוגן במדינה מסויימת גם אם הוא עצמו אינו הוגן), ואם מישהו אחד נהנה מיחס הוגן הדבר לא מונע מאחרים לקבל יחס הוגן - היבטים אלה הופכים יחס הוגן לבעל מאפיינים של מוצר ציבורי.  מכאן שחברה שבה ההוגנות נפגעת, יש הפסד לרווחה של כלל השחקנים ולשחקנים יש אינטרס לשמור על הוגנות זו, כל עוד הפרסים המוצעים לבגידה בהוגנות אינם גדולים יותר מתועלת כזו.  

פרשנות אחת היא שיש ערך ל[[הוגנות]] בחברה. הוגנות היא סוג של [[הון חברתי]] או סוג של [[מוצר ציבורי]]. יחס הוגן ואכיפה שווה של חוקים כלפי כולם היא דבר שאנשים רבים חפצים בו, במיוחד כאשר יש סיכוי שהם עצמם יופלו לרעה. יחס הוגן הוא מוצר שאתה נהנה ממנו גם אם אתה עצמך לא משלם עליו (לדוגמה תייר יהנה מיחס הוגן במדינה מסויימת גם אם הוא עצמו אינו הוגן), ואם מישהו אחד נהנה מיחס הוגן הדבר לא מונע מאחרים לקבל יחס הוגן - היבטים אלה הופכים יחס הוגן לבעל מאפיינים של מוצר ציבורי.  מכאן שחברה שבה ההוגנות נפגעת, יש הפסד לרווחה של כלל השחקנים ולשחקנים יש אינטרס לשמור על הוגנות זו, כל עוד הפרסים המוצעים לבגידה בהוגנות אינם גדולים יותר מתועלת משמירה על המוצר הציבורי.  

פרשנות אחרת ודומה היא שאנשים לא רוצים להרגיש "פראיירים" ולהרגשה ש"דפקו" אותך מהווה תמריץ שלילי. בטבע ובחברה, המשחקים הם כן חוזרים ויש תגמול פעמים רבות, ולכן יש חשיבות למתן תגמול שלילי למישהו שמנצל מישהו אחר באופן לא הוגן, וזאת כדי להרתיע רמאים (לדגומה "גרים טריגר" במודלים של תורת המשחקים). השחקן הראשון יודע שהצעה לא הוגנת מצידו תתקל בסירוב (בגלל נסיונו בחברה) ולכן הוא מספק הצעה הוגנת.  

פרשנות אחרת ודומה היא שאנשים לא רוצים להרגיש "פראיירים", להרגשה ש"דפקו" אותך מהווה תמריץ שלילי. בטבע ובחברה, המשחקים הם כן חוזרים ויש תגמול פעמים רבות, ולכן יש חשיבות למתן תגמול שלילי למישהו שמנצל מישהו אחר באופן לא הוגן, וזאת כדי להרתיע רמאים (לדוגמה אסרטגיה של "גרים טריגר" במודלים של תורת המשחקים - באסטרטגיה זו אתה מודיע שמי שמרמה או פוגע בך אתה תפגע בו במשך כל המשחקים הבאים בלי אפשרות חרטה או תיקון). השחקן הראשון יודע שהצעה לא הוגנת מצידו תתקל בסירוב (בגלל נסיונו בחברה) ולכן הוא מספק הצעה הוגנת.  

עוד אפשרות היא שהשיפוט לגבי המצב העצמי מושפע לא רק מהמצב המוחלט (כמה כסף היה לי מול כמה יהיה לי) אלא מהשוואת מצב האדם כלפי אחרים ("השחקן השני הרוויח הרבה ואילו אני הרווחתי מעט - ולכן למעשה, הפסדתי"). וכן מכך שהשיפוט מושפע מהשוואת המצב הממשי עם מצב תאורטי אחר שהיה יכול להתקיים ("כמה כסף יכולתי להרוויח"). גם במקרים אלה ייתכן ששיפוט כזה הוא תוצר אבולוציוני הגיוני נוכח אפשרות של שמירת אמינות של הרתעה נגד רמאים במשחקים חוזרים.  

עוד אפשרות היא שהשיפוט לגבי המצב העצמי מושפע לא רק מהמצב המוחלט (כמה כסף היה לי מול כמה יהיה לי) אלא מהשוואת מצב האדם כלפי אחרים ("השחקן השני הרוויח הרבה ואילו אני הרווחתי מעט - ולכן למעשה, הפסדתי"). וכן מכך שהשיפוט מושפע מהשוואת המצב הממשי עם מצב תאורטי אחר שהיה יכול להתקיים ("כמה כסף יכולתי להרוויח"). גם במקרים אלה ייתכן ששיפוט כזה הוא תוצר אבולוציוני הגיוני נוכח אפשרות של שמירת אמינות של הרתעה נגד רמאים במשחקים חוזרים.  

הסבר אחר הוא שאנשים שמשחקים במשחק זה, ובמיוחד מי שמציע, רוצים להרגיש הוגנים או שהם "בסדר". הסבר כזה מסתדר עם הניסויים המתוארים על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[האמת על באמת]] לפי הנטיה של אנשים לרמות (או לפגוע באחרים - לדוגמה להשאיר טיפ נמוך וכו') מושפעת מהיכולת שלהם להמשיך לדבוק בסיפור לפיו הם מתנהגים בצורה מוסרית ואתית.  

הסבר אחר הוא שאנשים שמשחקים במשחק זה, ובמיוחד מי שמציע, רוצים להרגיש הוגנים או שהם "בסדר". הסבר כזה מסתדר עם הניסויים המתוארים על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[האמת על באמת]] לפי הנטיה של אנשים לרמות (או לפגוע באחרים - לדוגמה להשאיר טיפ נמוך וכו') מושפעת מהיכולת שלהם להמשיך לדבוק בסיפור לפיו הם עצמם מתנהגים בצורה מוסרית ואתית.  

אפשרות נוספת היא שהאדם הראשון לא בטוח לגבי מערכת השיקולים של האדם השני. ("אני הייתי מקבל הצעה כזו, אבל אולי הוא לא יקבל"). הסבר כזה לא מסביר בפני עצמו מדוע השחקן השני לא יקבל את ההצעה, אבל נותן שולי טעות שבה האדם הראשון ירצה לרצות את האדם השני (ולכן יתן לו הצעה נדיבה יותר ממה שהיה נותן לאדם שהוא בטוח בערכיו).  

אפשרות נוספת היא שהאדם הראשון לא בטוח לגבי מערכת השיקולים של האדם השני. ("אני הייתי מקבל הצעה כזו, אבל אולי הוא לא יקבל?"). הסבר כזה לא מסביר בפני עצמו מדוע השחקן השני לא יקבל את ההצעה, אבל נותן שולי-טעות שבה האדם הראשון ירצה לרצות את האדם השני (ולכן יתן לו הצעה נדיבה יותר ממה שהיה נותן לאדם שהוא בטוח בערכיו).  

כל האפשרויות האלו לא עומדות בקנה אחד עם התאוריה של האדם הכלכלי הנאו-קלאסי. אם הוא אכן ראציונלי ולא אכפת לו מרגשות, עדיין מושג כמו הוגנות או חוסר הרצון להתפס כפראייר לא אמורים להיות שיקול אצל האדם הכלכלי, ושילוב של אחד ההסברים האפשריים להתנהגות בפועל היה מניב ניתוח כלכלי שונה מאשר המקובל.  

כל האפשרויות האלו לא עומדות בקנה אחד עם התאוריה של [[האדם הכלכלי]] הנאו-קלאסי. אם הוא אכן ראציונלי ולא אכפת לו מרגשות, עדיין מושג כמו הוגנות או חוסר הרצון להתפס כפראייר לא אמורים להיות שיקול אצל האדם הכלכלי, ושילוב של אחד ההסברים האפשריים להתנהגות בפועל היה מניב ניתוח כלכלי שונה מאשר המקובל.  

לדוגמה צורות חלוקה מסויימות שלכאורה הן בעלות [[יעילות פארטו]] אינן כאלה, משום שהן גורמות לפגיעה באוכלוסיות ש"נדפקו" (במונחים של משחק האולטימטום) - גם אם הן מקבלות סכום חיובי קטן של כסף בעקבות החלוקה היעילה פארטו (במונחים כספיים), בפועל תהיה פגיעה ברווחה.

לדוגמה צורות חלוקה מסויימות שלכאורה הן בעלות [[יעילות פארטו]] אינן כאלה, משום שהן גורמות לפגיעה באוכלוסיות ש"נדפקו" (במונחים של משחק האולטימטום) - גם אם הן מקבלות סכום חיובי קטן של כסף בעקבות החלוקה היעילה פארטו (במונחים כספיים), בפועל תהיה פגיעה ברווחה שלהן משום שהרווחה אינה מושפעת רק מסכומי הכסף אלא גם ממידע על סכומי הכסף של שאר המשתתפים.

==ראו גם==

==ראו גם==