שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,539 בתים ,  08:13, 16 באפריל 2015
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''סטיב קין''' (Steve Keen) הינו פרופסור ל[[כלכלה פוליטית]] מאוסטרליה. הוא פרופסור חבר בחוג לכלכלה ומימון באוניברסיטת מערב סידני. הוא מבקר הן את [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] המודרנית וכן את (רוב ה) [[כלכלה מרקסיסטית|הכלכלה המרקסיסטית]] כבלתי עקביות, לא מדעיות וכחסרות בסיס אמפירי.
 
'''סטיב קין''' (Steve Keen) הינו פרופסור ל[[כלכלה פוליטית]] מאוסטרליה. הוא פרופסור חבר בחוג לכלכלה ומימון באוניברסיטת מערב סידני. הוא מבקר הן את [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] המודרנית וכן את (רוב ה) [[כלכלה מרקסיסטית|הכלכלה המרקסיסטית]] כבלתי עקביות, לא מדעיות וכחסרות בסיס אמפירי.
   −
ההשפעות העיקרית על המחשבה של קין אודות הכלכלה הן מצד הכלכלן האמריקאי [[הימן מינסקי]] (Hyman Minsky),  הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] והכלכלן האוסטרי [[יוזף שומפטר]]. אתר האינטרנט שלו הוא אחד מ-20 האתרים הכלכליים שעל פי יהו זוכים לביקורים הרבים, ועבודותו פורסמה ועוררה דיון בירחונים אקדמיים מובילים, כמו פיסיקה A ונייצ'ר.  
+
 
 +
ההשפעות העיקרית על המחשבה של קין אודות הכלכלה הן מצד הכלכלן האמריקאי [[הימן מינסקי]] (Hyman Minsky),  הכלכלן האיטלקי [[פיירו סראפה]] והכלכלן האוסטרי [[יוזף שומפטר]]. אתר האינטרנט שלו הוא אחד מ-20 האתרים הכלכליים שעל פי יהו זוכים לביקורים הרבים, ועבודותו פורסמה ועוררה דיון בירחונים אקדמיים מובילים, כמו פיסיקה A ונייצ'ר
 +
 
 +
בביקורת שלו על התאוריה הנאו קלאסית קין מרבה להשתשמש בשיטת הביקורת שמאפיינת את [[פיירו סראפה]] - הוא לא תוקף את ההנחות בבסיס התאוריה כבלתי מציאותיות, אלא משתשמש בהנחות אלה ומראה שהן מובילות לסתירה עצמית. קין טוען שקשה לבקר את התאוריה הכלכלית הנאו קאלסית היות והיא משתמשת שימוש רב ונרחב במתמטיקה. היות ורוב האנשים לא יודעים את התאוריה הכלכלית וקבוצה גדולה עוד יותר לא מבינה במתמטיקה כדי לבקר ברצינות את הכלכלה יש לדעת את שני הדברים ודבר זה מצמצם את מעגל המבקרים ואת תפוצת הביקורת.
 +
==ביוגרפיה==
 +
קין נולד בסידני, אוסטרליה, בשנת 1953. אביו היה מנהל בנק. קין סיים תואר ראשון באומנות ב-1974 ובמשפטים ב-1976, שניהם באוניברסיטת סינדי. לאחר מכן הוא קיבל תעודת הוראה בקולג' המורים של סינדי בשנת 1977. בשנת 1990 הוא סיים את התואר השני ב[[חקר הכלכלה|כלכלה]] וב[[כלכלה היסטורית]] באוניברסיטת ניו-סאות'-ווילס, הוא קיבל תואר דוקטור בכלכלה באותה אוניברסיטה בשנת 1998.  
    
==הביקורת על התאוריה של הפירמה==
 
==הביקורת על התאוריה של הפירמה==
שורה 9: שורה 14:  
על פי מרשל, קיימת [[עקומת ביקוש]] של הצרכנים ו[[עקומת היצע]] של היצרנים, דבר מניב את שיווי המשקל בשוק. לפי הרוד, פירמה שרוצה למקסם רווח, רוצה להשוות את התגמול השולי לעלות השולית ועקב כך יגרם אובדן רווחה. כדי לחזור לתוצאה המקורית יש צורך להניח שקיימת [[תחרות משוכללת]].  
 
על פי מרשל, קיימת [[עקומת ביקוש]] של הצרכנים ו[[עקומת היצע]] של היצרנים, דבר מניב את שיווי המשקל בשוק. לפי הרוד, פירמה שרוצה למקסם רווח, רוצה להשוות את התגמול השולי לעלות השולית ועקב כך יגרם אובדן רווחה. כדי לחזור לתוצאה המקורית יש צורך להניח שקיימת [[תחרות משוכללת]].  
   −
על פי ההנחה, בתחרות משוכללת הפירמה הבודדת רואה את הביקוש הניצב מולה כקו אופקי ישר, או Price Taker, כלומר היא מקבלת את מחיר השוק כדבר נתון. מצב זה מתואר על ידי המשוואה dp/dq =0 השינוי במחיר של פירמה עקב שינוי בכמות יהיה אפס. הפירמה תייצר בנקודה בה [[עלות שולית|העלות השולית]] שווה למחיר השוק. Mc=p. עקומת ההיצע המצרפי (היצע של כלל הפירמות), מתקבלת כסכום של עקומות העלות השוליות. יש לשים לב שברמת השוק כולו dP/dQ <0 (עקומת ההיצע של כלל היצרנים יורדת משמאל לימין). דבר זה מחזיר את התוצאה של מקסום הרווחה על ידי השוק.  
+
על פי ההנחה, בתחרות משוכללת הפירמה הבודדת רואה את הביקוש הניצב מולה כקו אופקי ישר, או Price Taker, כלומר היא מקבלת את מחיר השוק כדבר נתון. מצב זה מתואר על ידי המשוואה dp/dq =0 השינוי במחיר של פירמה עקב שינוי בכמות יהיה אפס. הפירמה תייצר בנקודה בה [[עלות שולית|העלות השולית]] שווה למחיר השוק, או במינוח מתמטי Mc=p. עקומת ההיצע המצרפי (היצע של כלל הפירמות), מתקבלת כסכום של עקומות העלות השוליות. יש לשים לב שברמת השוק כולו dP/dQ <0 (עקומת ההיצע של כלל היצרנים יורדת משמאל לימין). דבר זה מחזיר את התוצאה של מקסום הרווחה על ידי השוק.  
 
===מונופול הוא "דבר רע"===
 
===מונופול הוא "דבר רע"===
התוצאה הסטנדרטית של חשיבה זו היא שמונופול הוא דבר "רע" היות והוא גורם לאובדן רווחה. מונופול ממקסם רווח על ידי השוואה של העלות השולית עם התגמול השולי, והמחיר במנופול הינו גדול יותר מאשר העלות השולית (P>MC(Q
+
התוצאה הסטנדרטית של חשיבה זו היא ש[[מונופול]] הוא דבר "רע" היות והוא גורם לאובדן רווחה. מונופול ממקסם רווח על ידי השוואה של העלות השולית עם התגמול השולי, והמחיר במנופול הינו גדול יותר מאשר העלות השולית (P>MC(Q
 
לעומת זאת, פרימות בתחרות משוכללת גם כן משוות את העלות השולית עם התגמול השולי, '''אבל''' התגמול השולי שווה למחיר.  
 
לעומת זאת, פרימות בתחרות משוכללת גם כן משוות את העלות השולית עם התגמול השולי, '''אבל''' התגמול השולי שווה למחיר.  
 
===עיקרי הביקורת על התאוריה===
 
===עיקרי הביקורת על התאוריה===

תפריט ניווט