שינויים

התנהגות ארגון עצמי בקרב חיות חברתיות וארגון עצמי של מבנים מתמטיים פשוטים, מעודדים חיפוש של ארגון עצמי בחברות אנושיות. סימנים של התנהגות של התארגנות עצמית הם בדרך כלל תכונות סטטיסטיות שמשותפות עם מערכות פיסקליות עם ארגון עצמי. הדוגמאות כמו מסה קריטית, התנהגות עדר, חשיבת-יחד נמצאות בתחומים כמו סוציולגיה, כלכלה, אנתרופולוגיה, ומימון התנהגותית.  

התנהגות ארגון עצמי בקרב חיות חברתיות וארגון עצמי של מבנים מתמטיים פשוטים, מעודדים חיפוש של ארגון עצמי בחברות אנושיות. סימנים של התנהגות של התארגנות עצמית הם בדרך כלל תכונות סטטיסטיות שמשותפות עם מערכות פיסקליות עם ארגון עצמי. הדוגמאות כמו מסה קריטית, התנהגות עדר, חשיבת-יחד נמצאות בתחומים כמו סוציולגיה, כלכלה, אנתרופולוגיה, ומימון התנהגותית.  

בכלכלה נהוג להגיד כי [[השוק]] גורם להופעת סדר ספונטני. יצרנים רוצים להרוויח כמה שיותר על ידי מכירת מוצרים, צרכנים רוצים לקנות מוצרים שונים ומשונים. מסחר בשוק מאפשר לקונים ולמוכרים להפגש, להשוות מחירים, כמויות ואיכויות ולהגיע ל"ניכוי שוק" שבו נקבע מחיר (ממוצע) של מחירי מוצרים ונקבעת גם כמות המוצרים שנמכרת. אם יצרנים מעלים את מחיר המוצרים, הצרכנים יקנו פחות, יווצר עודף היצע שיפגע ברווחיות היצרנים ויעודד אותם ליזום הורדת המחיר. אם יצרן מנסה למכור מוצר בעל איכות נמוכה מידי הוא עלול ליצור לעצמו שם רע, ואם איכות המוצר שלו מעולה אבל מחירה גבוה מידי הוא גם עלול לפשוט את הרגל, השוק לכן יוצר גם איזון בשאלה של איכות המוצרים הנמכרים. [[אדם סמית]] בספרו [[עושר האומות]] מתאר את התכונות של הופעת סדר ספונטני על ידי השוק, וכלכלנים רבים תארו זאת בעקבותיו. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]].  

[[פול קרוגמן]] כתב הופעת של סדר עצמי במסגרת [[מחזור עסקים]] בספרו "The Self Organizing Economy". [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולנטרי" , בהקשר של הסדר הספונטי של כלכלת שוק . [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהנתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל. כלכלנים רבים תומכים לכן ב[[כלכלה מעורבת]] שבה התערבות ממשלתית או רגולציה מנסה למנוע כשלי שוק ולעודד [[שוק תחרותי]]. היבטים אלה מקשים על מענה על השאלה מתי ואיך צומח כיום סדר ספונטני בכלכלה ומתי סדר כזה מכוון על ידי ממשלות גדולות או על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים גדולים]] שעלולים להשפיע על טעמי הצרכנים, על הרגולציה ועל תנאי התחרות בשוק כולו.  

 

 

 

 

 

[[אדם סמית]] הדגים כיצד [[השוק החופשי]] גורם להופעת סדר ספונטני, כיום מקובל יותר להתמקד ב[[שוק משוכלל]] לשם יצרית סדר כזה. יצרנים רוצים להרוויח כמה שיותר על ידי מכירת מוצרים, צרכנים רוצים לקנות מוצרים שונים ומשונים. מסחר בשוק מאפשר לקונים ולמוכרים להפגש, להשוות מחירים, כמויות ואיכויות ולהגיע ל"ניכוי שוק" שבו נקבע מחיר (ממוצע) של מחירי מוצרים ונקבעת גם כמות המוצרים שנמכרת. אם יצרנים מעלים את מחיר המוצרים, הצרכנים יקנו פחות, יווצר עודף היצע שיפגע ברווחיות היצרנים ויעודד אותם ליזום הורדת המחיר. אם יצרן מנסה למכור מוצר בעל איכות נמוכה מידי הוא עלול ליצור לעצמו שם רע, ואם איכות המוצר שלו מעולה אבל מחירה גבוה מידי הוא גם עלול לפשוט את הרגל, השוק לכן יוצר גם איזון בשאלה של איכות המוצרים הנמכרים. [[אדם סמית]] בספרו [[עושר האומות]] מתאר את התכונות של הופעת סדר ספונטני על ידי השוק.

 

כלכלנים רבים תארו את השוק בצורה דומה בעקבותיו. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]]. דיילי וקוב מתארים את התפתחות המסחר בצמר ובברגים. תחת בירוקרטיה ממשלתית או החלטות מומחים טכניים אין מקום להבחנה בין ברגים שונים או בין סוגי צמר שונים. אבל במסגרת השוק יש הבחנה של סוחרים בין סוגי צמר שונים לפי איכויות שונות ומשונות, וכך גם בשוק הברגים (השונים זה מזה בסוג המתכת ממנה הם עשויים, באורך, בצורת התבריג, בצורת הראש ועוד פרמטרים) השוק הוא [[מערכת מפזרת]] שמאפשרת ארגון של הידע לגבי האיכות והכמות של הברגים, וזאת בצורה שוועדה ממשלתית לא היתה מסוגלת לבצע מבחינת הירידה לפרטים.

 

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהנתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] (כמו [[מונופולים]], בעיות של [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות)]] הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל.  

 

כלכלנים רבים תומכים לכן ב[[כלכלה מעורבת]] שבה התערבות ממשלתית או רגולציה מנסה למנוע כשלי שוק ולעודד [[שוק תחרותי]]. היבטים אלה מקשים על מענה על השאלה מתי ואיך צומח כיום סדר ספונטני בכלכלה ומתי סדר כזה מכוון על ידי ממשלות גדולות או על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים גדולים]] שעלולים להשפיע על טעמי הצרכנים, על הרגולציה ועל תנאי התחרות בשוק כולו. דוגמה לכך היא עבודתו של ערן טמיר – טאוויל, "עיר-הקצה הישראלית כתופעה של ארגון עצמי". טמיר – טאוויל סוקר תאוריות שונות לגבי היווצרות ערי קצה ו[[פרבור]] בארצות הברית אירופה וישראל - חלק מהתאוריות ובחלק מהמקרים הנסקרים היווצרות עיר-הקצה נובעת מהצטברות רצונות של סוכנים רבים ובלתי מתואמים ובחלק מהמקרים הדבר נובע מהכוונה ממשלתי.

 

 

[[פול קרוגמן]] כתב הופעת של סדר עצמי במסגרת [[מחזור עסקים]] בספרו "The Self Organizing Economy". קרוגמן כתב גם על היווצרות של ערי-קצה (פרברים) כדבר הנובע מארגון עצמי. [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולנטרי" , בהקשר של הסדר הספונטי של כלכלת שוק .

==ראו גם==

==ראו גם==