שורה 1: |
שורה 1: |
| '''רווחה''' (welfare או Well-being) או '''רווחה חברתית''' או '''איכות חיים'''. היא מונח כללי המתאר את המצב של פרט אחד או של קבוצה. המונח יכול להתייחס למצב הפסיכולוגי, הבריאותי, הרוחני, החברתי והכלכלי או לשילוב כלשהו שלהם. רווחה גבוהה פרושה שהתפקוד של הפרט או הקבוצה, הנתפס או האובייקטיבי הוא טוב יותר יחסית לרווחה נמוכה. יש בדרך כלל קשר בין רווחה לבין [[שביעות רצון מהחיים|שביעות רצון]] או [[אושר]]. | | '''רווחה''' (welfare או Well-being) או '''רווחה חברתית''' או '''איכות חיים'''. היא מונח כללי המתאר את המצב של פרט אחד או של קבוצה. המונח יכול להתייחס למצב הפסיכולוגי, הבריאותי, הרוחני, החברתי והכלכלי או לשילוב כלשהו שלהם. רווחה גבוהה פרושה שהתפקוד של הפרט או הקבוצה, הנתפס או האובייקטיבי הוא טוב יותר יחסית לרווחה נמוכה. יש בדרך כלל קשר בין רווחה לבין [[שביעות רצון מהחיים|שביעות רצון]] או [[אושר]]. |
| | | |
− | ב[[כלכלה]], המונח '''רווחה חברתית''' מתייחס למדדים המנסים להעריך ולכמת את איכות החיים של קבוצה (בדרך כלל של אוכלוסיה שגרה מדינת לאום), לדוגמה בגישת היכולות של [[אמרטיה סן]] או ב[[כלכלת אושר]]. יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית. '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר. '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיבים כמו כמות המזון שיש לו, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח ועוד. לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות שכן בעוד יש קשיים לספק מדד אובייקטיבי על סמך דיווח סובייקטיבי, יש קושי להצדיק מדוע דווקא מדד סובייקטיבי מסויים אכן מעלה את הרווחה. לפי גישות כמו [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] אין סתירה הכרחית בין שתי הגישות שכן מדדים טובים של רווחה סובייקטיבית הם גם בעלי מאפיינים סובייקטיביים ברורים. כך נמצא, שיש קשר בין דיווחי [[שביעות רצון מהחיים]], של אנשים לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות פיזיולוגיות, "מדד החיוך האותנטי", דיווחים של אנשים אחרים על אותו אדם ועוד. | + | ב[[כלכלה]], המונח '''רווחה חברתית''' מתייחס למדדים המנסים להעריך ולכמת את איכות החיים של קבוצה (בדרך כלל של אוכלוסיה שגרה מדינת לאום), לדוגמה בגישת היכולות של [[אמרטיה סן]] או ב[[כלכלת אושר]]. |
| + | |
| + | ==רוווחה סובייקטיבית ואובייקטיבית== |
| + | יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית. '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר. '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיבים כמו כמות המזון שיש לו, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח ועוד. |
| + | |
| + | לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות שכן בעוד יש קשיים לספק מדד אובייקטיבי על סמך דיווח סובייקטיבי, יש קושי להצדיק מדוע דווקא מדד סובייקטיבי מסויים אכן מעלה את הרווחה. לדוגמה אנשים רעבים יכולים להיות אומללים יותר, אבל הדפוסים בין אכילה לבין הרגשת שביעות רצון היא מורכבת - [[השמנת יתר]], אכילת יתר כנסיון להתמודד עם [[מתח נפשי]], הפרעות אכילה ו[[כלכלת השמנה]] ויצירת הרגלי תזונה גורמים לכך שקשה למדוד אושר על סמך כמות הקלוריות בלבד. באופן דומה דפוסים הגורמים להגדלת ההוצאות אינם חייבים להיות קשורים לחוויות חיוביות - הוצאות על תרופות, על [[פקקי תנועה]] או הוצאות יתר עקב [[גירושין]] עלולות להספר בחישוב פשוט של הוצאות כדבר שמעלה את הרווחה ואילו היבטים כמו [[רפואה מונעת]] שמונעת את הצורך בהוצאת תרופות, או תחבורה יעילה שמונעת את הצורך בשימוש ברכב מקטינה את ההוצאות אבל גם משפרת את איכות החיים. |
| + | |
| + | לפי גישות כמו [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] אין סתירה הכרחית בין שתי הגישות שכן מדדים טובים של רווחה סובייקטיבית הם גם בעלי מאפיינים סובייקטיביים ברורים. כך נמצא, שיש קשר בין דיווחי [[שביעות רצון מהחיים]], של אנשים לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות פיזיולוגיות, "מדד החיוך האותנטי", דיווחים של אנשים אחרים על האושר של אותו אדם ועוד. |
| | | |
| לפי [[דו"ח פורסייט]] של ממשלת בריטניה, שהתפרסם בשנת 2008, מושג הרווחה (well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומעורבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם. התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.<ref>Huppert F (2008) Psychological well-being: evidence regarding its causes and its consequences (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project 2008).</ref> | | לפי [[דו"ח פורסייט]] של ממשלת בריטניה, שהתפרסם בשנת 2008, מושג הרווחה (well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומעורבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם. התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.<ref>Huppert F (2008) Psychological well-being: evidence regarding its causes and its consequences (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project 2008).</ref> |
| + | |
| + | '''[[רווחה סובייקטיבית]]''' או רווחה נפשית מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגינטיבי (תפיסתי). פסיכולוגים תארו אושר כשילוב של שביעות רצון מהחיים והשכיחות היחסית של רגשות שליליים וחיוביים. רווחה נפשית מקיפה לכן מצבי רוח ורגשות כמו גם הערכה עצמית של האדם מהחיים בכלל ומתחומים מסויימים בחיים שלו. פסיכולוגיה חיובית מתעניינת במיוחד במחקר של רווחה נפשית סובייקטיבית. הרווחה הסובייקטיבית נוטה להיות יציבה לאורך הזמן והיא קשורה בצורה חזקה לתכונות אישיות. יש ראיות לכך ש[[בריאות]] ורווחה סובייקטיבית יכולים להשפיע זה על זה בקשר דו כיווני, שבו בריאות משפרת את הרווחה הנפשית ומספר מחקרים מצאו כי רגשות חיוביים ואופטימיות יכולים להיות בעלי השפעה מועילה לבריאות. |
| + | |
| | | |
| ==רווחה בכלכלה== | | ==רווחה בכלכלה== |
− | באופן מסורתי כלכלנים שמו דגש על רווחה סובייקטיבית, ומשם הניחו שיש קשר חיובי וחד ערכי בין רווחה לבין [[עושר]] - ככל שלאנשים יש יותר [[כסף]] וככל שכסף זה יכול לקנות יותר מוצרים ושירותים, כך גדלה הרווחה החברתית. במודלים בסיסיים של [[מיקרו כלכלה]] ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מניחים שיש שני גורמים שמשפיעים על הרווחה של הפרטים - גובה ההכנסה (במונחים ראלים של כמה מוצרים אפשר לקנות) ופנאי (הזמן שבו לא נמצאים בעבודה), וכי אנשים מאזנים בין כמות הפנאי לבין כמות המוצרים שהם מעוניינים לקנות. באופן דומה אנשים מאזנים בין כמות הקניות לבין כמות החסכון שלהם. | + | באופן מסורתי כלכלנים שמו דגש על רווחה סובייקטיבית, ומשם הניחו שיש קשר חיובי וחד-ערכי בין רווחה לבין [[עושר]] - ככל שלאנשים יש יותר [[כסף]] וככל שכסף זה יכול לקנות יותר מוצרים ושירותים, כך גדלה הרווחה החברתית. |
| + | |
| + | במודלים בסיסיים של [[מיקרו כלכלה]] ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מניחים שיש שני גורמים שמשפיעים על הרווחה של הפרטים - גובה ההכנסה (במונחים ראלים של כמה מוצרים אפשר לקנות) ופנאי (הזמן שבו לא נמצאים בעבודה), וכי אנשים מאזנים בין כמות הפנאי לבין כמות המוצרים שהם מעוניינים לקנות. באופן דומה אנשים מאזנים בין כמות הקניות לבין כמות החסכון שלהם. |
| | | |
| ב[[מאקרו-כלכלה]] נאו קלאסית, בדרך כלל מתעלמים מהרכיב של פנאי ומניחים שככל שה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] גבוה יותר, כך גדולה יותר הרווחה החברתית. כדי להגיע לרווחה של כלל הפרטים סוכמים את כמות הכסף שכולם הרוויחו. באופן זה מתעלמים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] גם מהשפעות של חלוקת הכנסה ו[[אי שוויון כלכלי]] - כך שאם 10 משפחות עניות הפסידו 10 שקלים ומשפחה עשירה אחת הרוויחה 100 שקלים, הרווחה הכלכלית המסורתית אינה מתחשבת בכלל כלל. בנוסף אין התחשבות גם בתנאי העבודה שבהם נמצאים העובדים. | | ב[[מאקרו-כלכלה]] נאו קלאסית, בדרך כלל מתעלמים מהרכיב של פנאי ומניחים שככל שה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] גבוה יותר, כך גדולה יותר הרווחה החברתית. כדי להגיע לרווחה של כלל הפרטים סוכמים את כמות הכסף שכולם הרוויחו. באופן זה מתעלמים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] גם מהשפעות של חלוקת הכנסה ו[[אי שוויון כלכלי]] - כך שאם 10 משפחות עניות הפסידו 10 שקלים ומשפחה עשירה אחת הרוויחה 100 שקלים, הרווחה הכלכלית המסורתית אינה מתחשבת בכלל כלל. בנוסף אין התחשבות גם בתנאי העבודה שבהם נמצאים העובדים. |