שינויים

'''הון חברתי'''  (Social capital) הוא מושג ב[[סוציולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] המתאר את רמת הקישוריות בתוך ובין [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]].  

'''הון חברתי'''  (Social capital) הוא מושג ב[[סוציולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] המתאר את רמת הקישוריות בתוך ובין [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]].  

המושג "הון חברתי" מדגיש את הערך של יחסים חברתיים ואת התפקיד של שיתופי פעולה ושל [[אמון]] כדרך לקבלת תוצאות משותפות בתחום החברתי או הכלכלי.  

המושג "הון חברתי" מדגיש את הערך של יחסים חברתיים ואת התפקיד של שיתופי פעולה ושל [[אמון]] כדרך לקבלת תוצאות משותפות בתחום החברתי או הכלכלי.  

ישנן הגדרות שונות למושג הון חברתי, אבל לכולן יש הנחה משותפת לפיה לרשותות חברתיות יש ערך כלכלי - הן כחלק חיוני לתהליכי הייצור והן לתמיכה ושיפור ה[[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. כשם שמכונות ([[הון תעשייתי]]) או השכלה באוניברסיטה ([[הון אנושי]] או תרבותי) יכולים להעלות את ה[[פריון כלכלי|פריון]] (הן האישי והן הקולקטיבי), כך גם קשרים חברתיים יכולים להשפיע על הפריון של פרטים ושל קבוצות.  

ישנן הגדרות שונות למושג הון חברתי, אבל לכולן יש הנחה משותפת לפיה לרשתות חברתיות יש ערך כלכלי - הן כחלק חיוני לתהליכי הייצור והן לתמיכה ושיפור ה[[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. כשם שמכונות ([[הון תעשייתי]]) או השכלה באוניברסיטה ([[הון אנושי]] או תרבותי) יכולים להעלות את ה[[פריון כלכלי|פריון]] (הן האישי והן הקולקטיבי), כך גם קשרים חברתיים יכולים להשפיע על הפריון של פרטים ושל קבוצות.  

 

==רקע==

==רקע==

המושג "הון חברתי" היה בשימוש כבר משנת 1890, אבל הפך למושג שנמצא בשימוש רחב רק לקראת סוף שנות 1990.  

המושג "הון חברתי" היה בשימוש כבר משנת 1890, אבל הפך למושג שנמצא בשימוש רחב רק לקראת סוף שנות 1990.  

במחצית הראשונה של המאה ה-19, [[אלקסיס דה טוקוויל]] ביצע הבחנה לגבי החברה בארצות הברית שנראה כי היא יכולה להגדיר את ההון החברתי. הוא הבחין כי תושבי ארצות הברית נוטים להתכנס במספר הגדול ביותר שאפשרי במגבלות הזמן הפנוי של מפגשים חברתיים כדי לדון בכל מיני נושאים הנוגעים למדינה, לכלכלה או לעולם. הרמות הגבוהות של [[שקיפות]] גרמו ליותר [[מעורבות]] מצד האנשים ודבר זה איפשר ל[[דמוקרטיה]] לעבוד טוב יותר.

במחצית הראשונה של המאה ה-19, [[אלקסיס דה טוקוויל]] ביצע הבחנה לגבי החברה בארצות הברית שנראה כי היא יכולה להגדיר את ההון החברתי. הוא הבחין כי תושבי ארצות הברית נוטים להתכנס במספר הגדול ביותר שאפשרי במגבלות הזמן הפנוי של מפגשים חברתיים כדי לדון בכל מיני נושאים הנוגעים למדינה, לכלכלה או לעולם. הרמות הגבוהות של [[שקיפות]] גרמו ליותר [[מעורבות]] מצד האנשים ודבר זה אפשר ל[[דמוקרטיה]] לעבוד טוב יותר.  

 

בתחילת שנות ה-60, העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] שייסדה את הזרם של [[עירוניות מתחדשת]] השתמשה במונח דומה, של "ערכן של רשתות" במקום במונח הון חברתי. איש מדעי המדינה Robert Salisbury קידם את המושג כמרכיב קריטי ליצירתן של קבוצות אינטרסים בממאר שלו "An Exchange Theory of Interest Groups" משנת 1969. הסוציולוג [[פייר בורדייה]] השתמש במונח הון חברתי במאמר Outline of a Theory of Practice ולאחר מספר שנים הוא סיפק תאור מדוייק יותר כשהוא מבדיל בין הון חברתי לבין הון תרבותי, הון סימבולי והון כלכלי. הסוציולוגים James Coleman,  Barry Wellman ו Scot Wortley אימצו את ההגדרה של Glenn Loury משנת 1977 ופיתחו והפיצו את המושג.  

בסוף שנות ה-1990 המושג של הון חברתי צבר פופלאריות והפך למוקד של תוכנית מחקר של [[הבנק העולמי]] ושל מספר ספרים בזרם המחקר המרכזי ביניהם של איש מדעי המדינה רוברט פנטאם (Robert Putnam) בספרו "לשחק כדורת לבד" (Bowling Alone) ובעבודתו המשותפת של פטנאם עם  Lewis Feldstein - הספר Better Together

בסוף שנות ה-1990 המושג של הון חברתי צבר פופולאריות והפך למוקד של תוכנית מחקר של [[הבנק העולמי]] ושל מספר ספרים בזרם המחקר המרכזי ביניהם של איש מדעי המדינה [[רוברט פטנאם]] (Robert Putnam) בספרו "לשחק כדורת לבד" (Bowling Alone) ובעבודתו המשותפת של פטנאם עם  Lewis Feldstein - הספר Better Together

==סוגי הון חברתי==

==סוגי הון חברתי==

פטנאם מבחין בין שני סוגי קשרים בין אנשים.  

פטנאם מבחין בין שני סוגי קשרים בין אנשים.  

* '''הון חברתי מלכד''' (Bonding Social Capital) - קשרים בתוך קהילה - קשרים חברתיים בין אנשים בעלי רקע דומים (בני משפחה, חברים, השתייכות לאותו מעמד חברתי, בעלי השקפות פוליטיות דומות).  

* '''הון חברתי מלכד''' (Bonding Social Capital) - קשרים בתוך [[קהילה]] - קשרים חברתיים בין אנשים בעלי רקע דומים (בני משפחה, חברים, השתייכות לאותו מעמד חברתי, בעלי השקפות פוליטיות דומות).  

* '''הון חברתי מגשר''' (Bridging Social Capital) - קשרים עם חברים בקהילות אחרות - קשרים בין אנשים הבאים מרקע שונה (דת, גזע או מוצא שונים, מעמד שונה או השקפות פוליטיות שונות). שני סוגי הקשרים חשובים לבניית חברה אולם הסוג השני חשוב יותר לבניית חברה דמוקרטית ופלורליסטית.

* '''הון חברתי מגשר''' (Bridging Social Capital) - קשרים עם חברים בקהילות אחרות - קשרים בין אנשים הבאים מרקע שונה (דת, גזע או מוצא שונים, מעמד שונה או השקפות פוליטיות שונות). שני סוגי הקשרים חשובים לבניית חברה אולם הסוג השני חשוב יותר לבניית חברה דמוקרטית ופלורליסטית.

 

לטענת פטנאם ליהודים יש כמות באופן מסורתי כמות גבוהה של הון חברתי מחבר, וזה כנראה סוד הצלחתם. בארצות הברית, הם למדו לקחת את ההון החברתי ולהחצין אותו, כך שיוכל לשמש גם כהון חברתי מגשר. <ref name="Putnam2011">[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3574011,00.html רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש"] איתי להט, כלכליסט, 14.06.12</ref>

לטענת פטנאם ליהודים יש כמות באופן מסורתי כמות גבוהה של הון חברתי מחבר, וזה כנראה סוד הצלחתם. בארצות הברית, הם למדו לקחת את ההון החברתי ולהחצין אותו, גם כהון חברתי מגשר. <ref name="Putnam2011">[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3574011,00.html רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש"] איתי להט, כלכליסט, 14.06.12</ref>

==דרכי מדידה של הון חברתי==

==דרכי מדידה של הון חברתי==

אין הגדרה אחידה של הון חברתי, ויש גם מגוון של משתנים, שמקובל למדוד בעזרתם הון חברתי. פעמים רבות אין הסתמכות על משתנה בודד כאינדיקטור להון חברתי, אלא על שילוב של מספר משתנים. עד היום (2011) לא פותח מדד אחד של הון חברתי ברמה בינלאומית, אשר כולל בתוכו את כל ההיבטים הרלוונטיים (משתנים  שונים). להלן פירוט ארבעה משתנים עיקריים למדידת הון חברתי. (Putnam, 2000; Putnam, 2001; Healy, 2003; Inkeles, 2000, Coleman, 1997):<ref name="ccrs2011"/>  

אין הגדרה אחידה של הון חברתי, ויש גם מגוון של משתנים, שמקובל למדוד בעזרתם הון חברתי. פעמים רבות אין הסתמכות על משתנה בודד כאינדיקאטור להון חברתי, אלא על שילוב של מספר משתנים. עד היום (2011) לא פותח מדד אחד של הון חברתי ברמה בינלאומית, אשר כולל בתוכו את כל ההיבטים הרלוונטיים (משתנים  שונים). להלן פירוט ארבעה משתנים עיקריים למדידת הון חברתי. (Putnam, 2000; Putnam, 2001; Healy, 2003; Inkeles, 2000, Coleman, 1997):<ref name="ccrs2011"/>  

 

* '''מעורבות פוליטית וציבורית''' – ככל שהאדם חבר ביותר ארגונים התנדבותיים כגון: ועד בית, ועד שכונה, ארגונים חברתיים, ארגונים סביבתיים והצטרפות ליוזמות פוליטיות, כך רמת ההון החברתי שלו נחשבת גבוהה יותר. ההנחה היא כי השתתפות בפעילות של מנגנונים חברתיים ממוסדים, דוגמת אלו, תורמים ליצירתן של רשתות חברתיות בקהילה וכתוצאה מכך להתפתחותן של נורמות של הדדיות ואמון, המאפשרים שיתופי פעולה והעלאת רמת ההון החברתי.

* '''מעורבות פוליטית וציבורית''' – ככל שהאדם חבר ביותר ארגונים התנדבותיים כגון: ועד בית, ועד שכונה, ארגונים חברתיים, ארגונים סביבתיים והצטרפות ליוזמות פוליטיות, כך רמת ההון החברתי שלו נחשבת גבוהה יותר. ההנחה היא כי השתתפות בפעילות של מנגנונים חברתיים ממוסדים, דוגמת אלו, תורמים ליצירתן של רשתות חברתיות בקהילה וכתוצאה מכך להתפתחותן של נורמות של הדדיות ואמון, המאפשרים שיתופי פעולה והעלאת רמת ההון החברתי.

* '''השתתפות ברשתות חברתיות לא פורמאליות''' – ככל שלאדם יש מספר גבוה יותר של חברים, אשר ניתן להגדירם כחברים קרובים (שניתן להיעזר בהם במצבים שונים ולסמוך עליהם), כך ניתן לומר שרמת ההון החברתי גבוהה יותר. קשרים חברתיים אלו באים לידי ביטוי במספר הפעמים בהם אדם מארח חברים בביתו או מתארח אצל חבריו, בהשתתפותו בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים וגם בבילוי עם חברים במקומות שונים.

* '''השתתפות ברשתות חברתיות לא פורמאליות''' – ככל שלאדם יש מספר גבוה יותר של חברים, אשר ניתן להגדירם כחברים קרובים (שניתן להיעזר בהם במצבים שונים ולסמוך עליהם), כך ניתן לומר שרמת ההון החברתי גבוהה יותר. קשרים חברתיים אלו באים לידי ביטוי במספר הפעמים בהם אדם מארח חברים בביתו או מתארח אצל חבריו, בהשתתפותו בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים וגם בבילוי עם חברים במקומות שונים.

* '''[[אמון|אמון באנשים אחרים]]''' – אמונה במחויבות הדדית בין האדם לבין אחרים ותחושה של אמון בינו לבין האחרים. המשתנה של תחושת אמון מתייחס לציפייה של אדם כלפי אחרים בקהילתו, שהתנהגות כל אחד מחבריה תהיה תקנית, הגונה ומשתפת פעולה. משתנה זה נבדק באמצעות שאלות ישירות ביחס למידת האמון של המרואיין בחברים ממעגלי קירבה שונים ובאנשים מקבוצות חברתיות שונות.

* '''[[אמון|אמון באנשים אחרים]]''' – אמונה במחויבות הדדית בין האדם לבין אחרים ותחושה של אמון בינו לבין האחרים. המשתנה של תחושת אמון מתייחס לציפייה של אדם כלפי אחרים בקהילתו, שהתנהגות כל אחד מחבריה תהיה תקנית, הגונה ומשתפת פעולה. משתנה זה נבדק באמצעות שאלות ישירות ביחס למידת האמון של המרואיין בחברים ממעגלי קירבה שונים ובאנשים מקבוצות חברתיות שונות.

בחלק ממחקרי הון חברתי מופיעים שלושה משתנים נוספים. לגבי משתנים אלה יש חילוקי דעות - האם הם מרכיב של הון חברתי או רק תוצאה שלו. למשל, האם ככל שרמת האמון במוסדות ממשל שונים גבוהה כך רמת ההון החברתי תהיה גבוהה יותר או לחילופין ככל שרמת ההון החברתי גבוהה יותר (המורכב ממשתנים שונים), אזי רמת האמון במוסדות הממשל גבוהה יותר. להלן פירוט משתנים:<ref name="ccrs2011"/>

בחלק ממחקרי ההון חברתי מופיעים שלושה משתנים נוספים. לגבי משתנים אלה יש חילוקי דעות - האם הם מרכיב של הון חברתי או רק תוצאה שלו. למשל, האם ככל שרמת האמון במוסדות-ממשל שונים גבוהה כך רמת ההון החברתי תהיה גבוהה יותר או לחילופין ככל שרמת ההון החברתי גבוהה יותר, אזי רמת האמון במוסדות הממשל גבוהה יותר. להלן פירוט משתנים:<ref name="ccrs2011"/>

* '''אמון במוסדות''' – רמת האמון של אדם במוסדות שונים: בממשל, בבתי המשפט, במשטרה, ברשות המקומית ועוד. ככל שרמת האמון במוסדות מסוג זה הינה גבוהה יותר כך גם רמת ההון החברתי תהיה גבוהה יותר.  

* '''אמון במוסדות''' – רמת האמון של אדם ב[[מוסד חברתי|מוסדות]] שונים: בממשל, בבתי המשפט, במשטרה, ברשות המקומית ועוד. ככל שרמת האמון במוסדות מסוג זה הינה גבוהה יותר כך גם רמת ההון החברתי תהיה גבוהה יותר.  

* '''עזרה לזולת''' –  ככל שנכונותו של אדם לסייע לזולת הינה גבוהה יותר ובאה לידי ביטוי בתחומי החיים השונים כך גם רמת ההון החברתי הינה גבוהה יותר. אחד המדדים למשתנה זה הינו מספר הפעמים בשנה שתרמת דם.  

* '''עזרה לזולת''' –  ככל שנכונותו של אדם לסייע לזולת הינה גבוהה יותר, ובאה לידי ביטוי בתחומי החיים השונים, כך גם רמת ההון החברתי הינה גבוהה יותר. אחד המדדים למשתנה זה הינו מספר הפעמים בשנה שבה אנשים תורמים דם.  

* '''תחושת שייכות לקהילה''' -  ככל שתחושת השייכות של אדם לקהילה הינה גבוהה יותר כך גם רמת ההון החברתי שלו תהיה גבוהה.  

* '''תחושת שייכות לקהילה''' -  ככל שתחושת השייכות של אדם לקהילה הינה גבוהה יותר כך גם רמת ההון החברתי שלו תהיה גבוהה.  

יש צורך בפיתוח סולם מדידה לרמות שונות של הון חברתי, על מנת שניתן יהיה לקדם מחקרים השוואתיים, בין מקומות ו/או קבוצות חברתיות שונות הנבדלות ברמת ההון החברתי.

יש צורך בפיתוח סולם מדידה לרמות שונות של הון חברתי, על מנת שניתן יהיה לקדם מחקרים השוואתיים, בין מקומות ו/או קבוצות חברתיות שונות הנבדלות ברמת ההון החברתי.

==גורמים המשפיעים על הון חברתי==

==גורמים המשפיעים על הון חברתי==

לפי פרופסור רוברט פאטנם יש מספר גורמים שתורמים להרס ההון החברתי. בין הגורמים המודרניים החשובים ביותר ניתן לציין את היציאה של נשים לעבודה, [[פרבור]] ו[[השפעות חברתיות של הטלוויזיה]]. "אנשים רואים 'חברים' במקום לרכוש לעצמם חברים".[http://www.haaretz.co.il/misc/1.924473]

לפי פרופסור רוברט פאטנם יש מספר גורמים שתורמים להרס ההון החברתי. בין הגורמים המודרניים החשובים ביותר ניתן לציין את היציאה של נשים לעבודה, [[פרבור]] ו[[השפעות חברתיות של הטלוויזיה]]. "אנשים רואים 'חברים' במקום לרכוש לעצמם חברים".[http://www.haaretz.co.il/misc/1.924473]

===תנאים לשם יצירת קשרים חברתיים===

===תנאים לשם יצירת קשרים חברתיים===

בשנות ה-1950 הגדירו [[סוציולוגיה|סוציולוגים]] שלושה תנאים הכרחיים לחברים טובים: קרבה, אינטרקאציות חוזרות ונשנות בלתי מתוכננות, וסביבה המעודדת אנשים לוותר על מגננות חברתיות ולתת [[אמון]] באחרים. לפי רבקה ג’. אדמס, מרצה לסוציולוגיה ולימודי זקנה באוניברסיטת צפון קרוליינה שבגרינסבורו, זו הסיבה שאנשים כה רבים מכירים את חבריהם לחיים בימי הלימודים באוניברסיטה (ובישראל - בצבא).[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1792170] לאחר גיל 30 אנשים מתקשים להכיר חברים חדשים בגלל מחסור בהזדמנויות כאלה.  

בשנות ה-1950 הגדירו [[סוציולוגיה|סוציולוגים]] שלושה תנאים הכרחיים לחברים טובים: קרבה, אינטראקציות חוזרות ונשנות בלתי מתוכננות, וסביבה המעודדת אנשים לוותר על מגננות חברתיות ולתת [[אמון]] באחרים. לפי רבקה ג’. אדמס, מרצה לסוציולוגיה ולימודי זקנה באוניברסיטת צפון קרוליינה שבגרינסבורו, זו הסיבה שאנשים כה רבים מכירים את חבריהם לחיים בימי הלימודים באוניברסיטה (ובישראל - בצבא).[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1792170] לאחר גיל 30 אנשים מתקשים להכיר חברים חדשים בגלל מחסור בהזדמנויות כאלה.  

בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מציין [[דן אריאלי]] כי הטיסות התכופות והמעברים התכופים של מדינות בעקבות שינוי עבודות בארצות הברית, גורמים אולי לשיפור ב[[יעילות פארטו]] של שוק העבודה, אבל גורמים גם לקושי גדל במציאת בני זוג וביצירת קשרים חברתיים.

בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מציין [[דן אריאלי]] כי הטיסות התכופות והמעברים התכופים של מדינות בעקבות שינוי עבודות בארצות הברית, גורמים אולי לשיפור ב[[יעילות פארטו]] של שוק העבודה, אבל גורמים גם לקושי גדל במציאת בני זוג וביצירת קשרים חברתיים.

===תכנון עירוני והון חברתי===

===תכנון עירוני והון חברתי===

לתכנון עירוני, ומרחבי השפעה רבה על ההון החברתי. המתכנן ו[[סביבתנות|הפעיל הסביבתי]] [[דיוויד אינגוויץ']] מדגיש את חשיבותם של [[רחוב ידידותי להולכי רגל|רחובות עירוניים בעלי נוכחות ערה של הולכי רגל]] ליצירת מפגשים ספונטניים עם שכנים ומכרים. תנאים נוספים בתכנון עירוני יכולים להיות [[איזורים ללא מכוניות]] והקטנת כמות ה[[רעש]] לשיפור מפגשים ברחוב וכן הגדלת הצפיפות (המנעות מ[[פרבור]]) ו[[עירוב שימושי קרקע]] לשם הגדלת הקרבה הפיזית בין אנשים והגדלת מספר אנשים אותם פוגשים ברחוב. היבטים נוספים יכולים להיות מפגשים חברתיים תדירים (כמו פעילות קהילתית קבועה) או מקומות מפגש כמו בתי ספר, [[גינות קהילתיות]] וכו'.

לתכנון עירוני, ומרחבי השפעה רבה על ההון החברתי. המתכנן ו[[סביבתנות|הפעיל הסביבתי]] [[דיוויד אינגוויץ']] מדגיש את חשיבותם של [[רחוב ידידותי להולכי רגל|רחובות עירוניים בעלי נוכחות ערה של הולכי רגל]] ליצירת מפגשים ספונטניים עם שכנים ומכרים. תנאים נוספים בתכנון עירוני יכולים להיות [[אזורים ללא מכוניות]] והקטנת כמות ה[[רעש]] לשיפור מפגשים ברחוב וכן הגדלת הצפיפות (הימנעות מ[[פרבור]]) ו[[עירוב שימושי קרקע]] לשם הגדלת הקרבה הפיזית בין אנשים והגדלת מספר אנשים אותם פוגשים ברחוב. היבטים נוספים יכולים להיות מפגשים חברתיים תדירים (כמו פעילות קהילתית קבועה) או מקומות מפגש כמו בתי ספר, [[גינות קהילתיות]] וכו'.

מאמר משנת 2011 מאת עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון טוען שהון חברתי הוא מושג חשוב למתכנני ערים. הטענה היא שתכנון עירוני נכון יכול להגדיל את כמות ההון החברתי וכן שמתכנני ערים יכולים להשתמש בו למטרות מגוונות: עבור אפיון שכונות, כבסיס לקידום תכניות של פיתוח והתחדשות עירונית, כמרכיב מרכזי בהיחלצות מ[[עוני]] ומרכיב המסייע לשמור על יציבות שכונות לאורך זמן. באמצעות עיצוב עירוני, עירוב חברתי בשכונות מגורים וקידומו של שיתוף ציבור, יכולים מתכננים לתרום להעלאת רמתו של ההון החברתי, לתועלתם של פרטים וקבוצות חברתיות ולקידומן של מטרות תכנוניות.<ref name="ccrs2011">עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון  [http://www.ccrs.technion.ac.il/files/2014/11/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%992010-1.doc הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני], פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך  8(2), 2011, עמ' 20-43 </ref>

מאמר משנת 2011 מאת עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון טוען שהון חברתי הוא מושג חשוב למתכנני ערים. הטענה היא שתכנון עירוני נכון יכול להגדיל את כמות ההון החברתי וכן שמתכנני ערים יכולים להשתמש בו למטרות מגוונות: עבור אפיון שכונות, כבסיס לקידום תכניות של פיתוח והתחדשות עירונית, כמרכיב מרכזי בהיחלצות מ[[עוני]] ומרכיב המסייע לשמור על יציבות שכונות לאורך זמן. באמצעות עיצוב עירוני, עירוב חברתי בשכונות מגורים וקידומו של שיתוף ציבור, יכולים מתכננים לתרום להעלאת רמתו של ההון החברתי, לתועלתם של פרטים וקבוצות חברתיות ולקידומן של מטרות תכנוניות.<ref name="ccrs2011">עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון  [http://www.ccrs.technion.ac.il/files/2014/11/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%992010-1.doc הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני], פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך  8(2), 2011, עמ' 20-43 </ref>

מחקרים הראו כי קיים קשר ברור בין אי שוויון כלכלי ולכידות חברתית. בחברות שוויוניות יותר סביר הרבה יותר שאנשים [[אמון|יבטחו זה בזה]] יהיו קשרי קהילה טובים יותר ופחות רציחות.  

מחקרים הראו כי קיים קשר ברור בין אי שוויון כלכלי ולכידות חברתית. בחברות שוויוניות יותר סביר הרבה יותר שאנשים [[אמון|יבטחו זה בזה]] יהיו קשרי קהילה טובים יותר ופחות רציחות.  

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות ה[[אמון]] ששוררת בחברה ובין [[אי שוויון כלכלי|השוויון בהכנסות]]. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארה"ב ובסקרים אחרים עם ססטיסטיקה של אי שוויון בהכנסה.

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות ה[[אמון]] ששוררת בחברה ובין [[אי שוויון כלכלי|השוויון בהכנסות]]. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארה"ב ובסקרים אחרים עם סטטיסטיקה של [[אי שוויון בהכנסה]].

 

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע המדינה בהארווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין [[אי שוויון כלכלי]]. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארה"ב וגם באיטליה. לטענת פוטנם, משנת 1965-70 ארה"ב הפכה להיות פחות שוויונית ויחד עם זה הגיעה גם מגמה של ירידה בחיבוריות החברתית והפוליטית.  

הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]] עוסק בשנים האחרונות בהשפעות של [[אי שוויון כלכלי]] על התפקוד הכלכלי. לקראת צאת ספרו שיקרא ""מחיר האי-שוויון" פרסם מאמר שדן במספר השלכות של עליה באי השוויון:[http://www.themarker.com/markets/1.1727615] בין יתר ההשלכות של אי השוויון על הכלכלה מציין שטיגליץ שתי השפעות של אי שוויון הגורמות לשחיקת הון חברתי ובכך לפגיעה בתפקוד החברתי.  

הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]] עוסק בשנים האחרונות בהשפעות של [[אי שוויון כלכלי]] על התפקוד הכלכלי. לקראת צאת ספרו שיקרא ""מחיר האי-שוויון" פרסם מאמר שדן במספר השלכות של עליה באי השוויון:[http://www.themarker.com/markets/1.1727615] בין יתר ההשלכות של אי השוויון על הכלכלה מציין שטיגליץ שתי השפעות של אי שוויון הגורמות לשחיקת הון חברתי ובכך לפגיעה בתפקוד החברתי.  

* אי שוויון גדל גורם לשחיקה של הון חברתי כולל שחיקה של [[הוגנות]]. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן לטענת שטיגליץ פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.  

* אי שוויון גדל גורם לשחיקה של הון חברתי, כולל שחיקה של [[הוגנות]]. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן לטענת שטיגליץ פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.  

* אי השוויון פוגע בהיבט אחר של הון חברתי והוא מידת ה[[אמון]] הקיימת בתוך החברה. דבר זה גורם לכך שיותר חוזים מופרים וננקטים צעדים יקרים יותר לאכיפת חוזים - הדבר מוביל לעלייה של [[עלויות עסקה]] ופוגע בכלל המשק.

* אי השוויון פוגע במידת ה[[אמון]] הקיימת בתוך החברה. דבר זה גורם לכך שיותר חוזים מופרים וננקטים צעדים יקרים יותר לאכיפת חוזים - הדבר מוביל לייקור של [[עלויות עסקה]] ודבר זה פוגע בכלל המשק.

==השפעות של הון חברתי==

==השפעות של הון חברתי==

מספר מחקרים מצאו כי נוכחות של הון חברתי בצורה של [[רשתות חברתיות]] ו[[קהילה|קהילות]] הן בעלות השפעה חיובית ומגנה על הבריאות. הון חברתי משפיע על התנהגות של לקיחת סיכונים בריאותיים. פרטים שנמצאים בתוך רשת חברתית או קהילה עשירה בתמיכה, אמון חברתי, מידע ונורמות, הןם בעלי משאבים שמסייעים להשגת מטרות בריאותיות. <ref name="Lin 2001">Lin, N. Building a network theory of social capital. In N. Lin, K. Cook, & R.S. Burt, (Eds.), ''Social capital: Theory and research,'' (pp.3-29). New York: Aldine de Gruyter.</ref> לדוגמה, אנשים שחולים ב[[סרטן]] יכולים לקבל מידע, כסף ותמיכה נפשית שנחוצים להם כדי לעבור טיפול רפואי ולהחלים. (ראו גם [[רפואה משתתפת]]). הון חברתי מעודד גם אמון חברתי והשתתפות. גורמים אלה יכולים להיות תמריץ נגד לקיחת סיכונים בריאותיים כגון [[עישון]], או שתייה מוגזמת של [[אלכוהול]]. <ref name="Bolin 2003">Bolin, K., Lindgren, B., Lindstrom, M., & Nystedt, P. (2003)''Investments in social capital implications of social interactions for the production of health.''</ref>

מספר מחקרים מצאו כי נוכחות של הון חברתי בצורה של [[רשתות חברתיות]] ו[[קהילה|קהילות]] הן בעלות השפעה חיובית ומגנה על הבריאות. הון חברתי משפיע על התנהגות של לקיחת סיכונים בריאותיים. פרטים שנמצאים בתוך רשת חברתית או קהילה עשירה בתמיכה, אמון חברתי, מידע ונורמות, הןם בעלי משאבים שמסייעים להשגת מטרות בריאותיות. <ref name="Lin 2001">Lin, N. Building a network theory of social capital. In N. Lin, K. Cook, & R.S. Burt, (Eds.), ''Social capital: Theory and research,'' (pp.3-29). New York: Aldine de Gruyter.</ref> לדוגמה, אנשים שחולים ב[[סרטן]] יכולים לקבל מידע, כסף ותמיכה נפשית שנחוצים להם כדי לעבור טיפול רפואי ולהחלים. (ראו גם [[רפואה משתתפת]]). הון חברתי מעודד גם אמון חברתי והשתתפות. גורמים אלה יכולים להיות תמריץ נגד לקיחת סיכונים בריאותיים כגון [[עישון]], או שתייה מוגזמת של [[אלכוהול]]. <ref name="Bolin 2003">Bolin, K., Lindgren, B., Lindstrom, M., & Nystedt, P. (2003)''Investments in social capital implications of social interactions for the production of health.''</ref>

מחסור בהון חברתי יכול אולי לפגוע בבריאות. לדגומה תוצאות של סקר שמילאו תלמידים בני 13-18 ב[[שבדיה]] הצביעו על כי שהון חברתי נמוך ו[[אמון חברתי]] נמוך קשורים סטטיסטית קשורים לתסמינים פסיכוסומטיים, כאבים בשרירים ובשלד, וב[[דיכאון]]. <ref name="Aslund 2010">Aslund, C., Starrin, B., & Nilsson, K. (2010). "[http://www.biomedcentral.com/1471-2458/10/715/abstract Social capital in relation to depression, musculoskeletal pain, and psychosomatic symptoms: a cross-sectional study of a large population-based cohort of Swedish adolescents]." BMC Public Health 10(715).</ref> בנוסף, הון חברתי שלילי יכול לגרוע בריאות. למרות שיש מעט מחקרים שמעריכים הון חברתית באוכלוסיה שסובלת מפשיעה, קיים מידע שיכול להצביע על כך שהון חברתי יכול להיות בעל תפקיד שלילי בקהילות שבורות. אנשים שסטו מהנורמות החברתיות של כלל החברה (לדוגמה פושעים) מעודדים אנשים אחרים לסטות גם הם על ידי הגדרות חיובות ועל ידי הזדמנויות ללמוד. <ref name="Sutherland & Cressey, 1978">Sutherland, Edwin H. and Donald R. Cressey (1978). ''Criminology.'' Philadelphia: J.B. Lippincott Company.</ref> עם זאת, באותן קהילות תיקון של נורמות (לדוגמה השמה של דמויות חיובית לחיקוי) יכולה להיות בעלתהשפעה חיובית.  

מחסור בהון חברתי יכול אולי לפגוע בבריאות. לדוגמה תוצאות של סקר שמילאו תלמידים בני 13-18 ב[[שבדיה]] הצביעו על כי שהון חברתי נמוך ו[[אמון חברתי]] נמוך קשורים סטטיסטית קשורים לתסמינים פסיכוסומאטיים, כאבים בשרירים ובשלד, וב[[דיכאון]]. <ref name="Aslund 2010">Aslund, C., Starrin, B., & Nilsson, K. (2010). "[http://www.biomedcentral.com/1471-2458/10/715/abstract Social capital in relation to depression, musculoskeletal pain, and psychosomatic symptoms: a cross-sectional study of a large population-based cohort of Swedish adolescents]." BMC Public Health 10(715).</ref> בנוסף, הון חברתי שלילי יכול לגרוע בריאות. למרות שיש מעט מחקרים שמעריכים הון חברתית באוכלוסיה שסובלת מפשיעה, קיים מידע שיכול להצביע על כך שהון חברתי יכול להיות בעל תפקיד שלילי בקהילות שבורות. אנשים שסטו מהנורמות החברתיות של כלל החברה (לדוגמה פושעים) מעודדים אנשים אחרים לסטות גם הם על ידי הגדרות חיובות ועל ידי הזדמנויות ללמוד. <ref name="Sutherland & Cressey, 1978">Sutherland, Edwin H. and Donald R. Cressey (1978). ''Criminology.'' Philadelphia: J.B. Lippincott Company.</ref> עם זאת, באותן קהילות תיקון של נורמות (לדוגמה השמה של דמויות חיובית לחיקוי) יכולה להיות בעלתהשפעה חיובית.  

הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16-64 בבריטניה  מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.<ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008,  p91.</ref>  רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.<ref>Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.

הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16-64 בבריטניה  מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.<ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008,  p91.</ref>  רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.<ref>Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.

==הון חברתי בכלכלה אקולוגית==

==הון חברתי בכלכלה אקולוגית==

[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ההון במודל "[[עולם מלא]]" במצגת של [[רוברט קוסטנזה]]]]

[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ההון במודל "[[עולם מלא]]" במצגת של [[רוברט קוסטנזה]]. במספר מודלים של [[כלכלה אקולוגית]] מבחינים ביסו סוגי [[הון]] שונים שלכל אחד מהם יש חשיבות בשמירה על [[רווחה חברתית||הרווחה החברתית]] ולשם שמירה על [[קיימות]] ו[[חוסן]] מבחינה חברתית, כלכלית ו[[הסביבה הטבעית|סביבתית]]]]

בתחום [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] יש חוקרים, כמו [[רוברט קוסטנזה]], המבחינים בין 4 סוגי [[הון]]:

בתחום [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] יש חוקרים, כמו [[רוברט קוסטנזה]], המבחינים בין 4 סוגי [[הון]]:

===כסף כדבר שתלוי בהון חברתי===

===כסף כדבר שתלוי בהון חברתי===

{{הפניה לערך מורחב|כסף}}

{{הפניה לערך מורחב|כסף}}

[[אמון]] הוא סוג של הון חברתי לפי חשיבה זו, ולכן גם [[כסף]] ו[[אשראי]] נשענים בצורה חזקה על קיום של הון חברתי מסוג אמון. כסף מבוסס על האמון של הקונה כי הוא יוכל להשתמש בכסף בעתיד כדי לקנות מוצרים דומים. ההיסטוריון [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי יצירת אמון בכסף בכלל, ובפרט במטבע מסוג מסויים (לדוגמה כסף רומי) היתה דבר קשה שדורש השקעת מאמץ מצד מי שמנפיק את המטבע (בדרך כלל השלטונות). הררי מביא דוגמאות מתוך [[ההיסטוריה של הכסף]], כיצד מטבע שקיבל מספיק אמון יכול להיות דבר שימושי גם מעבר לגבולות הפורמליים שלו (לדוגמה המטבע הרומי ששימש גם בהודו, היכן שהאימפירה הרומית לא שלטה).הררי מדגים גם כי אמון בכסף, יכול להתקיים אפילו בין יריבים צבאיים ואידאולוגיים - כלומר גם במדינות שנמצאות במלחמה עם המדינה המנפיקה (שימוש במטבעות מוסלמים בקרב נוצרים בזמן המלחמה בספרד), וכיצד אמון במטבע מסויים יכול להאבד במהירות ויחד איתו גם ערכו של המטבע (לדוגמה אובדן ערך המטבע ברומניה לאחר נפילת שלטון צ'אוצ'סקו).  

[[אמון]] הוא סוג של הון חברתי לפי חשיבה זו, ולכן גם [[כסף]] ו[[אשראי]] נשענים בצורה חזקה על קיום של הון חברתי מסוג אמון. כסף מבוסס על האמון של הקונה כי הוא יוכל להשתמש בכסף בעתיד כדי לקנות מוצרים דומים. ההיסטוריון [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי יצירת אמון בכסף בכלל, ובפרט במטבע מסוג מסוים (לדוגמה כסף רומי) הייתה דבר קשה שדורש השקעת מאמץ מצד מי שמנפיק את המטבע (בדרך כלל השלטונות). הררי מביא דוגמאות מתוך [[ההיסטוריה של הכסף]], כיצד מטבע שקיבל מספיק אמון יכול להיות דבר שימושי גם מעבר לגבולות הפורמאליים שלו (לדוגמה המטבע הרומי ששימש גם בהודו, היכן שהאימפריה הרומית לא שלטה).הררי מדגים גם כי אמון בכסף, יכול להתקיים אפילו בין יריבים צבאיים ואידיאולוגיים - כלומר גם במדינות שנמצאות במלחמה עם המדינה המנפיקה (שימוש במטבעות מוסלמים בקרב נוצרים בזמן המלחמה בספרד), וכיצד אמון במטבע מסויים יכול להאבד במהירות ויחד איתו גם ערכו של המטבע (לדוגמה אובדן ערך המטבע ברומניה לאחר נפילת שלטון צ'אוצ'סקו).  

[[אשראי]] מבוסס על אמון מסויים של המלווה בלווה, וביכולת ההחזר שלו. כמו כן המלווה והלווה גם יחד צריכים להאמין כי בעתיד תתרחש עוד [[צמיחה כלכלית]], וללווה יהיה יותר כסף כך שהוא יוכל להחזיר למלווה את סכום הלוואה המקורי ועוד [[ריבית]]. אמנם במקרים רבים הוא יכול לקחת בטוחות כמו ערבים,  הוראה לעיכול נכס, אבל מימוש בטוחות כאלה ידרוש ממנו זמן ולפעמים השקעת כסף ואנרגיה ([[עלויות עסקה]]) כך שעליו לבסס אמון בלווה כדי להגדיל את הסיכוי של החזר ההלוואה.

[[אשראי]] מבוסס על אמון מסויים של המלווה בלווה, וביכולת ההחזר שלו. כמו כן המלווה והלווה גם יחד צריכים להאמין כי בעתיד תתרחש עוד [[צמיחה כלכלית]], וללווה יהיה יותר כסף כך שהוא יוכל להחזיר למלווה את סכום הלוואה המקורי ועוד [[ריבית]]. אמנם במקרים רבים הוא יכול לקחת בטוחות כמו ערבים,  הוראה לעיכול נכס, אבל מימוש בטוחות כאלה ידרוש ממנו זמן ולפעמים השקעת כסף ואנרגיה ([[עלויות עסקה]]) כך שעליו לבסס אמון בלווה כדי להגדיל את הסיכוי של החזר ההלוואה.

אין משמעות גם למצב שבו לקחנו מכונית תקינה, והוספנו לה עוד משאבת שמן. או לקחנו מכונית עם גלגל מפונצ'ר והוספנו לו עוד מראה. - מצב המכונית לא השתפר בגלל תוספת זו, היות ושינוי אמיתי ברכב הוא מערכתי ותפקודי ולא שולי. יש צורך בשינוי שישתלב במבנה שאר המערכות של הרכב כדי להגיע לשינוי משמעותי בתפקוד של הרכב - לדוגמה אם רוצים לשפר את בטיחות הנסיעה במכונית, יש צורך להוסיף חגורת בטיחות המתחברת למרכב המכונית במקומות הנכונים.

אין משמעות גם למצב שבו לקחנו מכונית תקינה, והוספנו לה עוד משאבת שמן. או לקחנו מכונית עם גלגל מפונצ'ר והוספנו לו עוד מראה. - מצב המכונית לא השתפר בגלל תוספת זו, היות ושינוי אמיתי ברכב הוא מערכתי ותפקודי ולא שולי. יש צורך בשינוי שישתלב במבנה שאר המערכות של הרכב כדי להגיע לשינוי משמעותי בתפקוד של הרכב - לדוגמה אם רוצים לשפר את בטיחות הנסיעה במכונית, יש צורך להוסיף חגורת בטיחות המתחברת למרכב המכונית במקומות הנכונים.

המושג [[חשל]] הוא מושג בהנדסה, מערכות ותחומים נוספים, ולפיו התגובה של המערכת לקלט מסויים, תלויה בהיסטוריה של המערכת. מושג זה מתאים להקשר החברתי (כמו גם לתהליכים אחרים שיש בהם חשיבות להיסטוריה כגון תהליכים ביולוגיים). היבטים כמו [[אמון]], כבוד או אמינות הם דברים שנבנים בצורה איטית ויכולים לההרס בצורה מהירה. לעומת זאת חשל אינו מתאים לניתוח לפי גישה של הון שבה ניתן לחבר ולחסר כמויות בלי התחשבות בהיסטוריה.

המושג [[חשל]] הוא מושג בהנדסה, מערכות ותחומים נוספים, ולפיו התגובה של המערכת לקלט מסויים, תלויה בהיסטוריה של המערכת. מושג זה מתאים להקשר החברתי (כמו גם לתהליכים אחרים שיש בהם חשיבות להיסטוריה כגון תהליכים ביולוגיים). היבטים כמו [[אמון]], כבוד או אמינות הם דברים שנבנים בצורה איטית ויכולים להיהרס בצורה מהירה. לעומת זאת חשל אינו מתאים לניתוח לפי גישה של הון שבה ניתן לחבר ולחסר כמויות בלי התחשבות בהיסטוריה.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://socialcapital.wordpress.com/2010/09/15/firefighting-and-social-capital/ כיבוי אש והון חברתי] כיצד מכבי אש בבריטניה עוברים למניעת אש ול"כיבוי אש קהילתי", בלוג social capital

* [http://socialcapital.wordpress.com/2010/09/15/firefighting-and-social-capital/ כיבוי אש והון חברתי] כיצד מכבי אש בבריטניה עוברים למניעת אש ול"כיבוי אש קהילתי", בלוג social capital

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2521876 הסוטובוסקו הישראלי: 
המקום שבו צומחת השחיתות] גיא רולניק , על החשיבות של מניעת שחיתות ובניית הון חברתי בישראל, דה מרקר, 26.12.2014

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2521876 הסוטובוסקו הישראלי: 
המקום שבו צומחת השחיתות] גיא רולניק, על החשיבות של מניעת שחיתות ובניית הון חברתי בישראל, דה מרקר, 26.12.2014