47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 169:
שורה 169: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←הספקה ושיווק מזון
לטענת עיתון גלובס, יצרני המזון בישראל מעלים מחירים שלא בקשר ישיר לעליית מחירי הסחורות בעולם, אינם מורידים מחירים כשמחירי הסחורות בעולם יורדים, עליות המחירים התבצעו בסמיכות מחשידה בין היצרנים, החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל גובות כאן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממה שהן גובות במדינות מערביות אחרות, יצרנים ישראלים מוכרים את מוצריהם בארה"ב במחירים זולים משמעותית מהמחירים בישראל, וכי [[תנובה]] העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה לאחר שקיבלה לידיה דוח כלכלי שמראה שניתן להעלות את המחירים מבלי לפגוע בביקוש.<ref>אילנית חיות [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000946586 יו"ר איגוד המזון: "הממשלה אשמה במחירי המזון הגבוהים"], גלובס, 16/06/2014 </ref>
לטענת עיתון גלובס, יצרני המזון בישראל מעלים מחירים שלא בקשר ישיר לעליית מחירי הסחורות בעולם, אינם מורידים מחירים כשמחירי הסחורות בעולם יורדים, עליות המחירים התבצעו בסמיכות מחשידה בין היצרנים, החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל גובות כאן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממה שהן גובות במדינות מערביות אחרות, יצרנים ישראלים מוכרים את מוצריהם בארה"ב במחירים זולים משמעותית מהמחירים בישראל, וכי [[תנובה]] העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה לאחר שקיבלה לידיה דוח כלכלי שמראה שניתן להעלות את המחירים מבלי לפגוע בביקוש.<ref>אילנית חיות [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000946586 יו"ר איגוד המזון: "הממשלה אשמה במחירי המזון הגבוהים"], גלובס, 16/06/2014 </ref>
בעקבות [[המחאה החברתית בקיץ 2011]] החלו מספר יוזמות לשינוי המצב. דוגמה אחת היא ארגון "ישראל יקרה לנו" שיזם את "חרם הקוטג'" במחאה על מחירי המזון הגבוהים מעט לפני המחאה ובמהלכה. ועוסק הרבה בנסיון להוזיל את מחירי המזון. דוגמה אחרת היא של [[קואופרטיב|קואופרטיבים]] שניסו לספק חלופה זולה והוגנת יותר לשיווק מזון. דוגמה בולטת לכך היא [[קואופרטיב שלנו]] וכן קואופרטיבים קטנים יותר, בעיקר [[קואופרטיב אורגני|קואופרטיבים למזון אורגני]].
בעקבות [[המחאה החברתית בקיץ 2011]] החלו מספר יוזמות לשינוי המצב. דוגמה אחת היא ארגון "ישראל יקרה לנו" שיזם את "חרם הקוטג'" במחאה על מחירי המזון הגבוהים מעט לפני המחאה ובמהלכה. ועוסק הרבה בנסיון להוזיל את מחירי המזון. דוגמה אחרת היא של [[קואופרטיב|קואופרטיבים]] שניסו לספק חלופה זולה והוגנת יותר לשיווק מזון. דוגמה בולטת לכך היא [[קואופרטיב שלנו]] וכן קואופרטיבים קטנים יותר, בעיקר [[קואופרטיב אורגני|קואופרטיבים למזון אורגני]].
==השפעות בריאותיות של מזון בישראל==
===השמנה===
בדומה למדינות מערביות אחרות, בישראל יש עליה משמעותית בשיעור ה[[השמנה]]. על פ ההערכה כ-15-20% מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל. לא כל מבוגר שמן היה ילד שמן, אך למתבגר שמן סיכוי גבוה להפוך למבוגר שמן עם סיכוי לתחלואה ולתמותה בשכיחות גבוהה בגיל המבוגר. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Childhood_obesity]
על פי נתונים שנאספו בידי משרד הבריאות, ופורסמו בידי המועצה הלאומית לשלום הילד בשנת 2009 כמעט 8% מתלמידי בית הספר היסודי והחטיבה בישראל היו בעלי עודף משקל. עודף המשקל שכיח יותר בכיתות הנמוכות. כך, בכיתה א' עומד שיעור הסובלים מעודף משקל על ,8.1% בכיתה ז' שיעורם ירד ל7.6%- ובכיתה ט' הוא מגיע ל6.8%-. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html]
על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2013, נמצא כי 20% מקרב ילדי כיתות א' ו-30% מקרב ילדי כיתות ז' סובלים מעודף משקל. דבר זה נמצא על סמך מדידת המשקל והגובה של 250 אלף תלמידים בכיתות א' וז' בישראל בחתכים שונים לפי זרם החינוך. השיעור הגבוה ביותר של ילדים בעלי עודף משקל בכיתה א' נמצא בקרב ילדי החינוך הממלכתי: כ-23%. אחריהם נמצאים ילדי החינוך הממלכתי-דתי (18%) ותלמידי החינוך החרדי (13%). כ-7% מתלמידי כיתות א' סובלים מהשמנה משמעותית, בהם 10% מתלמידי החינוך הממלכתי, 7% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ורק 4% מתלמידי החינוך החרדי. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html]
כ-30% מתלמידי כיתות ז' בישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנה: 30% מתלמידי החינוך הממלכתי, כ-27% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ו-21% מתלמידי החינוך החרדי. כ-10% מבני הגילים הללו אף סובלים מהשמנה משמעותית. ההשמנה בכיתות ז' משמעותית במיוחד בקרב תלמידים לא יהודים, דבר שמעלה את הממוצע בחינןך הממלכתי. 35% מהילדים הערבים בכיתות ז' סובלים מעודף משקל או מהשמנה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html]
שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] ככל הנראה עקב [[עוני בישראל|עוני]].
מזה שלושה עשורים שנה יש עליה מתמדת במשקל הממוצע של המתגייסים לצה"ל בקרב הבנים ובקרב הבנות, למרות שאין שינוי כמעט בגובה המתגייסים. במונחים של 20 שנה יש עליה של פי 2 בקרב בנים ובנות במספר המתגייסים בעלי משקל של 81 ק"ג ומעלה, עליה של 11% בשנה בבנים ו-12% בשנה בקרב הבנות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html] [http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%20%202012.pdf]
{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''בעלי משקל 81 ק"ג ומעלה'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''1989'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''1995'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''2007'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''2011'''
|-
| בנים ||6.6%||9.4%||14.3%||16.3%
|-
| בנות ||1.7%||2.6%||4.1%||4.8%
|-
|
|}
==ראו גם==
==ראו גם==