שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,989 בתים ,  23:46, 31 בינואר 2015
שורה 13: שורה 13:  
==אמון וכסף==
 
==אמון וכסף==
 
{{הפניה לערך מורחב|אמון}}
 
{{הפניה לערך מורחב|אמון}}
יובל הררי, מציין כי כסף הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי, ובכך היה לו חשיבות מפתח ביכולת לקדם את [[גלובליזציה|איחוד החברה החברה האנושית לתרבות אחת]]. אמון כזה נראה לנו מובן מאליו, אבל נדרש מאמץ גדול ועבר זמן רב בבניית אמון זה:
+
 
 +
בספר [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 14|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]] טוען הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] שהכלכלן [[ג'יימס טובין]] בדברו על נאמנויות מגיע לתיאור דומה לעושר וירטואלי. עושה הבחנה בין מוצרים גשמיים שנבנו בהשקעה חומרית מול מוצרים תלויי אמון הנוצרים יש מאין, כמו כסף. העושר האמיתי הוא רק הדברים הגשמיים אך בתפישת הפרטים העושר שלהם עולה עליו בהרבה בהתבסס על מידת האמון שהם מקנים להבטחות לתשלום על ניירות הכסף. זו [[מיתוס|אשליה]], אחת מני רבות, העומדות בבסיס הכלכלה והחברה. אין בעיה לחברה להמשיך להחזיק באשליה כזו כל עוד לא מנסים להמיר את כל עושרה הוירטואלי לנכסים ממשיים.
 +
 
 +
ההיסטוריון יובל הררי, מציין כי כסף הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי, ובכך היה לו חשיבות מפתח ביכולת לקדם את [[גלובליזציה|איחוד החברה החברה האנושית לתרבות אחת]]. אמון כזה נראה לנו מובן מאליו, אבל נדרש מאמץ גדול ועבר זמן רב בבניית אמון זה:
 
{{ציטוט|תוכן=כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ 183}}
 
{{ציטוט|תוכן=כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ 183}}
   −
מי שנותן דברים בעלי ערך, כמו לדוגמה שקי חיטה, או טיפול רפואי תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הכסף ישרת אותו באופן דומה בעתיד. הוא יוכל לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, והמוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. [[המוסד החברתי]] העיקרי שאמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה כיום הוא המדינה שמונעת מאנשים לזייף כסף, מגבילה יצירה של תחליפי כסף, אוסרת על אנשים לסרב לקבל כסף כאמצעי תשלום לגיטמי. היבט נוסף הוא שהמדינה מנסה לשמור את האמון בערכו העתידי של הכסף על ידי כך שערכו לא ירד מהר מידי. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר הדיקטוררי הרומני צ'אוצסקו איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות ומחפשים סוגי מטבע אחרים - מטבעות של מדינות אחרות או אמצעי חליפין נדירים או [[מטבע מקומי]].
+
מי שנותן דברים בעלי ערך, כמו לדוגמה שקי חיטה, או טיפול רפואי תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הכסף ישרת אותו באופן דומה בעתיד. הוא יוכל לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, והמוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. כיום, [[המוסד החברתי]] העיקרי שאמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה כיום הוא המדינה שמונעת מאנשים לזייף כסף, מגבילה יצירה של תחליפי כסף, אוסרת על אנשים לסרב לקבל כסף כאמצעי תשלום לגיטמי. היבט נוסף הוא שהמדינה מנסה לשמור את האמון בערכו העתידי של הכסף על ידי כך שערכו לא ירד מהר מידי. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר הדיקטוררי הרומני צ'אוצסקו איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות ומחפשים סוגי מטבע אחרים - מטבעות של מדינות אחרות, אמצעי חליפין נדירים, או [[מטבע מקומי]].
 +
 
 +
היות הכסף מוסכמה חברתית יכול להסביר דילמה הקיימת ב[[כלכלה אקולוגית]] וב[[כלכלה ביופיזית]]- מחד אנשים כמו [[פרדריק סודי]] הצביעו על כך שאי אפשר להגדיל את כמות הסחורות והשירותים בעולם בצורה של [[גידול מעריכי]] בגלל [[תרמודינמיקה|חוקי התרמודינמיקה]]. מאידך [[ריבית דריבית]] באחוז קבוע של ריבית היא בדיוק מנגנון כזה. הפתרון לפרקודס זה הוא אם זוכרים שכסף אינו באמת סך הסחורות והשירותים אלה רק הבטחה עתידית, מוסכמה חברתית, להספקה של שירותים כאלה, וכמו מוסכמות אחרות הוא עלול להתבדות כאשר מנצלים את המוסכמה החברתית לרעה.
    
==היסטוריה של הכסף==
 
==היסטוריה של הכסף==

תפריט ניווט