− | כלכלנים נאו קלאסיים טוענים שכסף הוא בעל תועלת שולית פוחתת עבור אדם בודד בהשוואה לעצמו, כך שאם הכנסה של אדם עולה, ההנאה שלו מ-10 הדולרים שהוא מוציא כשהוא בעל הכנסה של 1000 דולר היא קטנה יותר בהשוואה לאותם 10 דולרים של הוצאה כאשר הוא בעל הכנסה של 10,000 דולר. עם זאת, [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] אינם מבצעים סוג זה של השוואות בין אנשים שונים - כלומר לשאול האם ההנאה של מיליונר שמוציא 100 דולר היא נמוכה יותר או גבוהה יותר יחסית למשפחה ענייה שמוציאה 100 דולר, ואיך הדבר משפיע הל הרווחה. | + | [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] טוענים ש[[כסף]] הוא בעל [[תועלת שולית פוחתת]] עבור אדם בודד בהשוואה לעצמו, כך שאם הכנסה של אדם עולה, ההנאה שלו מ-10 הדולרים שהוא מוציא כשהוא בעל הכנסה של 1000 דולר היא קטנה יותר בהשוואה לאותם 10 דולרים של הוצאה כאשר הוא בעל הכנסה של 10,000 דולר. עם זאת, [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] אינם מבצעים סוג זה של השוואות בין אנשים שונים - כלומר לשאול את השאלה האם ההנאה של מיליונר שמוציא 100 דולר היא נמוכה יותר או גבוהה יותר יחסית למשפחה ענייה שמוציאה 100 דולר, ואיך הדבר משפיע על הרווחה. |
− | כלכלנים אחדים, כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] טוענים שאי שוויון מקטין את יעילות החלוקה בתוך חברה נתונה ובכך מוריד את ה[[|רווחה חברתית|רווחה החברתית]] לכמות נתונה של פעילות כלכלית. בניסוח כלכלי, אי שוויון מקטין את סך כל התועלת האישית בגלל [[תועלת שולית פוחתת]] של [[הון]] או [[הכנסה]]. לדוגמה, בית המשמש מיליונר יחיד כבית קייט עשוי לספק לו פחות תועלת בהשוואה למצב בו אותו בית היה משמש משפחה חסרת-בית (עניה יותר ובעלת פחות הון עצמי) בת חמישה נפשות. לפי טענה זו, התועלת השולית של העושר היא נמוכה יותר בקרב העשירים. במילים אחרות, דולר נוסף שמוציא אדם עני יממן דברים המספקים הרבה מאוד תועלת לאותו אדם, לדוגמה דברים בסיסיים כמו מים, מזון או טיפול רפואי; באותו זמן, דולר נוסף שאדם עשיר מוציא ילך בהסתברות גבוהה בהרבה לדברים המספקים פחות תועלת באופן יחסי לאותו אדם, כמו מוצרי מותרות. | + | כלכלנים אחדים, כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] טוענים שאי שוויון מקטין את יעילות החלוקה בתוך חברה נתונה ובכך מוריד את ה[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]] לכמות נתונה של פעילות כלכלית. בניסוח כלכלי, אי שוויון מקטין את סך כל התועלת האישית בגלל [[תועלת שולית פוחתת]] של [[הון]] או [[הכנסה]]. לדוגמה, בית המשמש מיליונר יחיד כבית קייט עשוי לספק לו פחות תועלת בהשוואה למצב בו אותו בית היה משמש משפחה חסרת-בית (או במקרה כללי יותר [[עוני|עניה]] יותר) בת חמישה נפשות. לפי טענה זו, התועלת השולית של העושר היא נמוכה יותר בקרב העשירים. במילים אחרות, דולר נוסף שמוציא אדם עני יממן דברים המספקים הרבה מאוד תועלת לאותו אדם, לדוגמה דברים בסיסיים כמו מים, מזון או טיפול רפואי; באותו זמן, דולר נוסף שאדם עשיר מוציא ילך בהסתברות גבוהה בהרבה לדברים המספקים פחות תועלת באופן יחסי לאותו אדם, כמו מוצרי מותרות. |
− | מנקודת מבט זו, עבור כל כמות נתונה של עושר בחברה, חברה יותר שוויונית תהיה בעלת תועלת מצרפית, או רווחה חברתית גבוה יותר. כמה מחקרים (Layard 2003;Blanchard and Oswald 2000, 2003) מצאו עדויות לאישוש תאוריה זו, בהצביעם על כך שבחברות שבהן יש אי-שוויון נמוך, הסיפוק מבחינה רחבה, והשמחה נוטים להיות גבוהים יותר. | + | מנקודת מבט זו, עבור כל כמות נתונה של עושר בחברה, חברה יותר שוויונית תהיה בעלת תועלת מצרפית, או רווחה חברתית גבוה יותר. כמה מחקרים (Layard 2003;Blanchard and Oswald 2000, 2003) מצאו עדויות לאישוש תאוריה זו, בהצביעם על כך שבחברות שבהן יש אי-שוויון נמוך, [[שביעות רצון מהחיים|הסיפוק מבחינה רחבה]], והשמחה נוטים להיות גבוהים יותר. |