שינויים

'''מסה על עיקרון האוכלוסייה''' (An Essay on the Principle of Population) הוא ספר עיון משנת 1798 על ידי ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]], שחיבר אותו בשם עט Joseph Johnson. הספר לא היה הספר המערבי הראשון אודות [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה האנושית]] הוא זכה לפרסום רב ונחשב כאחת העבודות המשפיעות ביותר של תקופתו. שני הביולוגים שמצאו בנפרד את עקרונות האבולוציה והברירה הטבעית, צארלס דארווין ואלפרד וואלאס, העידו כי למהדורה השישית של הספר היתה השפעה מכרעת על עבודתם.  

'''מסה על עיקרון האוכלוסייה''' (An Essay on the Principle of Population) הוא ספר עיון משנת 1798 על ידי ה[[כלכלן]] [[תומס מלתוס]], שפרסם אותו בתחילה בשם-עט Joseph Johnson. הספר לא היה הספר המערבי הראשון אודות [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה האנושית]] הוא זכה לפרסום רב ונחשב כאחת העבודות המשפיעות ביותר של תקופתו. שני הביולוגים שמצאו בנפרד את עקרונות ה[[אבולוציה]] ו[[הברירה הטבעית]], [[צ'ארלס דארווין]] ו[[אלפרד וואלאס]], העידו כי למהדורה השישית של הספר היתה השפעה מכרעת על עבודתם.  

חקלו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסיה", שם שניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת השכר. מלתוס חשש שגידול אוכלוסין מתמשך יוביל ל[[עוני]].  

חלקו העיקרי של הספר הוקדש למה שמכונה כיום "עקרון הברזל של מלתוס על אוכלוסיה", אם כי שם זה ניתן בדיעבד. התאוריה טוענת ש[[גידול אוכלוסין]] יוביל להגדלת היצע העובדים, דבר שיוביל להקטנת ה[[שכר]]. מלתוס חשש ש[[גידול אוכלוסין]] מתמשך יוביל ל[[עוני]].  

השפעה מיידית אחת של ספרו של מלתוס היתה שהוא עורר ויכוח אודות גודלה של אוכלוסיית בריטניה, והוביל או האיץ במידה ניכרת את חוק מיפקד האוכלוסין של 1800 (Census Act 1800), שייסד מיפקד אוכלוסין בשנת 1801, שמתקיים מאז ועד היום, בתכיפות של 10 שנים, באנגליה, ווילס וסקוטלנד.  

השפעה מיידית אחת של ספרו של מלתוס היתה שהוא עורר ויכוח אודות גודלה של אוכלוסיית בריטניה, וקידם או האיץ במידה ניכרת את חקיקת חוק מיפקד האוכלוסין של 1800 (Census Act 1800), שייסד [[מיפקד אוכלוסין]] בשנת 1801. מפקד זה מתקיים מאז ועד היום, בתכיפות של 10 שנים, באנגליה, ווילס וסקוטלנד.  

בשנת 1803 מלתוס פרסם רביזיה משמעותית מהגרסה הראשונה. הגרסה האחרונה של הספר היתה הגרסה השישית שלו שפורסמה בשנת 1826. עם זאת בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסיה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי.  

בשנת 1803 מלתוס פרסם רביזיה משמעותית של הגרסה הראשונה. הגרסה האחרונה של הספר היתה הגרסה השישית שלו שפורסמה בשנת 1826. עם זאת בשנת 1830, 32 שנים לאחר הגרסה הראשונה, פרסם מלתוס פרסם מהדורה נרחבת בשם "דעה מסכמת על עיקרון האוכלוסיה" (A Summary View on the Principle of Population) שכללה הערות על ביקורת על ספרו העיקרי.  

מלתוס טען שיש שני סוגים של בקרות או מגבלות שגורמות לאוכלוסיה להשאר במסגרת [[מגבלות המשאבים]] שלה: בקרות חיוביות שמעלות את אחוז התמותה, ובקרות מונעות שמורידות את קצב הילודה. הבקרות החיוביות כוללות [[רעב]], [[מחלות]] ו[[מלחמה]], הבקרות המונעות כוללות הפלה, [[פיקוח על הילודה]] ואמצעי מניעה, זנות, דחיית הנישואין, והתנזרות. מלתוס הכיר בכך שיש הצעות שונות לשחרור האדם מפני מגבלות אלה, אבל הוא טען כי הצעות אלה מכילות מגוון של פתרונות דמיוניים. לדוגמה הוא ביקר באופן סטירי את הרעיון לפיו שיפורים ב[[חקלאות]] יוכלו להתרחב עוד ועוד ללא שום גבול.  

מלתוס טען שיש שני סוגים של בקרות או מגבלות שגורמות לאוכלוסיה להשאר במסגרת [[מגבלות המשאבים]] שלה: "בקרות חיוביות" שמעלות את אחוז התמותה, ובקרות מונעות שמורידות את קצב הילודה. הבקרות החיוביות כוללות [[רעב]], [[מחלות]] ו[[מלחמה]], הבקרות המונעות כוללות הפלה, [[פיקוח על הילודה]] ו[[אמצעי מניעה]], זנות, דחיית הנישואין, והתנזרות. מלתוס הכיר בכך שיש הצעות שונות לשחרור האדם מפני מגבלות אלה, אבל הוא טען כי הצעות אלה מכילות מגוון של פתרונות דמיוניים. לדוגמה הוא ביקר באופן סטירי את הרעיון לפיו שיפורים ב[[חקלאות]] יוכלו להתרחב עוד ועוד ללא שום גבול.  

"אנחנו יכולים להיות בטוחים כי בקרב צמחים, כמו גם בקרב בעלי-חיים, יש גבול ליכולת השיפור, עם כי אנחנו לא יודעים בדיור היכן הוא נמצא. זה סביר כי הגננים שמתמודדים על פרסים לפרחים מיישמים לעיתים קרובות אמצעים חזקים יותר ללא הצלחה. בו בזמן , זה יהיה יומרני ביותר מצד כל אדם לומר, שהוא ראה את הציפורן או הכלנית הטובות ביותר שאי פעם גודלו. הוא יכול עם זאת לקבוע ללא הסיכוי הקטן ביותר של סתירה על ידי עובדה עתידית, ששום ציפורן או כלנית לא תוגדל אי פעם על ידי טיפוח  לגודל של כרוב גדול; ועם זאת ניתן לנקוב בכמויות גדולות בהרבה מזו של כרוב.  אין אדם שיכול לומר שהוא ראה את האוזן הגדולה ביותר של חיטה, או את עץ האלון הגדול ביותר שאי פעם יכולים לגדול; אבל הוא יכול בקלות, ובודאות מושלמת , לנקוב בנקודת גודל , שאליהם הם לא יגיעו. בכל המקרים הללו לכן, יש לבצע הבחנה זהירה, בין [[קידמה|התקדמות]] בלתי מוגבלת, לבין התקדמות כאשר המגבלה בסך הכל אינה מוגדרת."

{{ציטוט|תוכן=אנחנו יכולים להיות בטוחים כי בקרב צמחים, כמו גם בקרב בעלי-חיים, יש גבול ליכולת השיפור, עם כי אנחנו לא יודעים בדיור היכן הוא נמצא. זה סביר כי הגננים שמתמודדים על פרסים לפרחים מיישמים לעיתים קרובות אמצעים חזקים יותר ללא הצלחה. בו בזמן, זה יהיה יומרני ביותר מצד כל אדם לומר, שהוא ראה את הציפורן או הכלנית הטובות ביותר שאי פעם גודלו. הוא יכול עם זאת לקבוע ללא הסיכוי הקטן ביותר של סתירה על ידי עובדה עתידית, ששום ציפורן או כלנית לא תוגדל אי פעם על ידי טיפוח  לגודל של כרוב גדול; ועם זאת ניתן לנקוב בכמויות גדולות בהרבה מזו של כרוב.  אין אדם שיכול לומר שהוא ראה את האוזן הגדולה ביותר של חיטה, או את עץ האלון הגדול ביותר שאי פעם יכולים לגדול; אבל הוא יכול בקלות, ובודאות מושלמת , לנקוב בנקודת גודל , שאליהם הם לא יגיעו. בכל המקרים הללו לכן, יש לבצע הבחנה זהירה, בין [[קידמה|התקדמות]] בלתי מוגבלת, לבין התקדמות כאשר המגבלה בסך הכל אינה מוגדרת.}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[פריון חקלאי]]

* [[פריון חקלאי]]

* [[גבולות לצמיחה]]

* [[גבולות לצמיחה]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==