שינויים

'''קבלת החלטות בקונצנזוס''' הוא תהליך קבלת החלטות שמנסה לא רק להגיע להסכמה של רוב המשתתפים, אלא גם לפתור או להפחית את ההתנגדות של המיעוט כדי להשיג את ההחלטה המוסכמת ביותר. '''[[קונצנזוס]]''' מוגדר בדרך כלל הן כהסכמה כללית, והן כתהליך של הגעה לאותה הסכמה. קבלת החלטות בקונצנזוס, עוסקת איפה בתהליך זה.  

'''קבלת החלטות בקונצנזוס''' הוא [[תהליך]] קבלת החלטות שמנסה לא רק להגיע להסכמה של רוב המשתתפים, אלא גם לפתור או להפחית את ההתנגדות של המיעוט כדי להשיג את ההחלטה המוסכמת ביותר (מתוך שאיפה לנסות להגיע גם לתוצאה הטובה ביותר). '''[[קונצנזוס]]''' מוגדר בדרך כלל הן כהסכמה כללית, והן כתהליך של הגעה לאותה הסכמה. קבלת החלטות בקונצנזוס, עוסקת איפה ב[[תהליך]] זה.  

בעוד שתהליך זה אינו נפוץ כמו פרוצדורות אחרות של קבלת החלטות, כמו הצבעות רוב, מגוון גדול של קבוצות משתמשות בתהליך של קבלת החלטות בקונצנזוס. כתות דתיות כמו [[אגודת הידידים]], גופי מדיניות כלכלית כמו [[מודל פולדר]] ההולנדית ו[[ברית ערי הנזה]], קבוצות [[אנרכיזם|אנרכיסטיות]] כמו [[אוכל במקום פצצות]], ו[[אינפושופ|אינפושופס]], [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]] רבים, ואפילו אומות שלמות כמו האודינוסואוני השתמשו בקבלת החלטות בקונצנזוס. במערכות הפוליטיות של כמה דמוקרטיות קבלת החלטה ברוב נחשבת כמפלט אחרון, כאשר קבלת החלטה בקונצנזוס הוא התהליך המועדף.

בעוד שתהליך זה אינו נפוץ כמו פרוצדורות אחרות של קבלת החלטות, כמו הצבעות רוב, מגוון גדול של קבוצות משתמשות בתהליך של קבלת החלטות בקונצנזוס. כתות דתיות כמו [[אגודת הידידים]], גופי מדיניות כלכלית כמו [[מודל פולדר]] ההולנדית ו[[ברית ערי הנזה]], קבוצות [[אנרכיזם|אנרכיסטיות]] כמו [[אוכל במקום פצצות]], ו[[אינפושופ|אינפושופס]], [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]] רבים, ואפילו אומות שלמות כמו האודינוסואוני השתמשו בקבלת החלטות בקונצנזוס. במערכות הפוליטיות של כמה דמוקרטיות קבלת החלטה ברוב נחשבת כמפלט אחרון, כאשר קבלת החלטה בקונצנזוס הוא התהליך המועדף.

* '''שימור ה[[סטטוס קוו]]''': בגופי קבלת החלטות שמשתמשים בקונצנזוס פורמלי, יש ליחידים או למיעוטים קטנים יכולת לחסום הסכמה. דבר זה נותן יתרון לכל התומכים בהשארת מצב העניינים הקיים. דבר זה יכול להוביל לכך שמצב מסויים ממשיך להתקיים בארגון זמן רב לאחר שרוב החברים בו מעוניינים בשינוי של מצב זה.  

* '''שימור ה[[סטטוס קוו]]''': בגופי קבלת החלטות שמשתמשים בקונצנזוס פורמלי, יש ליחידים או למיעוטים קטנים יכולת לחסום הסכמה. דבר זה נותן יתרון לכל התומכים בהשארת מצב העניינים הקיים. דבר זה יכול להוביל לכך שמצב מסויים ממשיך להתקיים בארגון זמן רב לאחר שרוב החברים בו מעוניינים בשינוי של מצב זה.  

* '''רגישות להפרעות''': מתן זכות לחסימת הצעות לכל חברי הקבוצה עלולה לגרור מצב בו הקבוצה הופכת "בת ערובה" של מיעוט או יחיד שלא מוכן להתגמש. זאת ועוד, "התנגדות להתנהגות חוסמת כזו [יכולה] להתפרש כהתקפה על חופש הדיבור ובתמורה [להקשיח] את הנחישות מצידו של הפרט להגן על עמדתו".<ref>[http://www.connected.org/govern/consensus.html Consensus building and verbal desperados] Alan McCluskey, 1999 </ref> כתוצאה מכך, קבלת החלטות בקונצנזוס היא בעלת פוטנציאל לתגמל את חברי הקבוצה הפחות סתגלניים ולהעניש את חברי הקבוצה היותר סתגלניים.  

* '''רגישות להפרעות''': מתן זכות לחסימת הצעות לכל חברי הקבוצה עלולה לגרור מצב בו הקבוצה הופכת "בת ערובה" של מיעוט או יחיד שלא מוכן להתגמש. זאת ועוד, "התנגדות להתנהגות חוסמת כזו [יכולה] להתפרש כהתקפה על חופש הדיבור ובתמורה [להקשיח] את הנחישות מצידו של הפרט להגן על עמדתו".<ref>[http://www.connected.org/govern/consensus.html Consensus building and verbal desperados] Alan McCluskey, 1999 </ref> כתוצאה מכך, קבלת החלטות בקונצנזוס היא בעלת פוטנציאל לתגמל את חברי הקבוצה הפחות סתגלניים ולהעניש את חברי הקבוצה היותר סתגלניים.  

*'''[[פרדוקס אבלין]]''':  קבלת החלטות בקונצנזוס חשופה לכל הצורות של [[חשיבת יחד]], מבינהן הדרמטית ביותר היא פרדוקס אבלין. בפרדוקס אבלין, הקבוצה יכולה להסכים פה אחד על פעולה שאף פרט יחיד בקבוצה לא מעוניין בה, היות ואף פרט אינו מוכן לצאת נגד רצון הקבוצה המדומה שנתפש בקרב חברי הקבוצה.  

*'''[[פרדוקס אבלין]]''':  קבלת החלטות בקונצנזוס חשופה לכל הצורות של [[חשיבת יחד]], מבינהן הדרמטית ביותר היא פרדוקס אבלין. בפרדוקס אבלין, הקבוצה יכולה להסכים פה אחד על פעולה שאף פרט יחיד בקבוצה לא מעוניין בה, היות ואף פרט אינו מוכן לצאת נגד רצון הקבוצה המדומה שנתפש בקרב חברי הקבוצה. כדי למנוע מצב זה, כדאי לנסות לעודד פתרונות שונים כדון גוף "היפכה מסתברא", הצבעה חשאית, סשן של העלאת רעיונות ללא ביקורת בעד או נגד ועוד.  

* '''התמשכות על פני זמן''': היות וקבלת החלטות בקונצנזוס מתמקדת בדיון ומבקשת לקבל תרומות מצד כל המשתתפים, זה יכול להיות תהליך ממושך. זה יכול להוות בעיה במצבים בהן יש צורך לקבל החלטות במהירות או כאשר לא ניתן לבדוק את הדעות של כל המשתתפים במשך זמן סביר. בנוסף, התחייבות בזמן שנדרשת כדי לעסוק בתהליך קבלת החלטות בקונצנזוס יכולה לפעול לפעמים כמחסום השתתפות בפני פרטים שאינם מסוגלים או אינם רוצים לקחת על עצמם התחייבות כזו.

* '''התמשכות על פני זמן''': היות וקבלת החלטות בקונצנזוס מתמקדת בדיון ומבקשת לקבל תרומות מצד כל המשתתפים, זה יכול להיות תהליך ממושך. זה יכול להוות בעיה במצבים בהן יש צורך לקבל החלטות במהירות או כאשר לא ניתן לבדוק את הדעות של כל המשתתפים במשך זמן סביר. בנוסף, התחייבות בזמן שנדרשת כדי לעסוק בתהליך קבלת החלטות בקונצנזוס יכולה לפעול לפעמים כמחסום השתתפות בפני פרטים שאינם מסוגלים או אינם רוצים לקחת על עצמם התחייבות כזו.

*[[בחירות בשיטה הרובנית]]

*[[בחירות בשיטה הרובנית]]

*[[דמוקרטיה ישירה]]

*[[דמוקרטיה ישירה]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Consensus_decision-making קבלת החלטות בקונצנוזס] בויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Consensus_decision-making קבלת החלטות בקונצנוזס] בויקיפדיה האנגלית

*[http://www.earlham.edu/~consense/mats.htm  "כמה חומרים על קונצנזוס"] Quaker Foundations of Leadership, 1999. Richmond, Indiana: Earlham College.

*[http://www.earlham.edu/~consense/mats.htm  "כמה חומרים על קונצנזוס"] Quaker Foundations of Leadership, 1999. Richmond, Indiana: Earlham College.

* [http://www.youtube.com/watch?v=6dtD8RnGaRQ קבלת החלטות בקונצנזוס] בתנועת [[לכבוש את וול-סטריט]]

* [http://www.youtube.com/watch?v=6dtD8RnGaRQ קבלת החלטות בקונצנזוס] בתנועת [[לכבוש את וול-סטריט]]

[[קטגוריה:דמוקרטיה]]

[[קטגוריה:דמוקרטיה]]

[[קטגוריה:פתרונות]]

[[קטגוריה:פתרונות]]

[[קטגוריה:מוסדות חברתיים]]

[[קטגוריה:מוסדות חברתיים]]