שינויים

'''אינפלציה''' מוגדרת כירידה בערך ה[[כסף]] לאורך זמן. כלומר [[תהליך]] בו לאחר זמן מסויים ניתן לרכוש בכמות מסויימת של [[מטבע]] מסויים כמות נמוכה יותר של מוצרים ושירותים יחסית לתאריך מוקדם יותר. באופן ממשי, האינפלציה מתבטאת בעליית מחירים של מוצרים שונים. ההפך מאינפלציה הוא [[דיפלציה]].

[[חקר הכלכלה|בכלכלה]] '''אינפלציה''' (Inflation) היא עליה מתמשכת ברמת [[מחיר|המחירים]] של [[שירות כלכלי|שרותים]] ו[[מוצר כלכלי|מוצרים]] לאורך [[תהליך|תקופה של זמן]]<ref name="Barro1997">Barro, Robert J. (1997). Macroeconomics. Cambridge, Mass: MIT Press. p. 895. ISBN 0-262-02436-5.</ref>

<ref name="Blanchard2000">Blanchard, Olivier (2000). Macroeconomics (2nd ed.). Englewood Cliffs, N.J: Prentice Hall. ISBN 0-13-013306-X.</ref> אם יש ב[[כלכלה]] [[כסף]] (להבדיל מ[[כלכלת חליפין]] או [[כלכלה אותרקית]]), כאשר הרמה הכללית של המחירים עולה, כל יחידה של מטבע יכולה לקנות פחות מוצרים ושירותים. לכן אינפלציה מתוארת ואף מוגדרת לעיתים קרובות כירידה ב[[ערך ראלי|ערכו הראלי]] של ה[[כסף]]. מדד מרכזי של אינפלציית מחירים היא שיעור האינפלציה (inflation rate) - מדד רשמי שמתפרסם ברוב המדינות אחת לתקופה (בדרך כלל אחת לחודש) ומתאר את השינוי על פני זמן במדד המחירים הכללי - בדרך כלל [[מדד המחירים לצרכן]]. ההפך מאינפלציה הוא [[דיפלציה]] - ירידה מתמשכת במחירי המוצרים והשירותים.

 

אינפלציה היא סוג של מדד [[מאקרו-כלכלה|מאקרו כלכלי]] שכן היא מתייחסת לפעילות של כלל המשק ולא לפעילות בשוק אחד. כמו כן זהו מדד ממוצע, שכן ייתכן ואיזורים שונים באותה מדינה, או אוכלוסיות שונות חוות רמות אינפלציה שונה (לדוגמה עשירים ועניים). לעיתים קרובות אינפלציה יכולה להוות צורה של [[מס]] סמוי שמטילה הממשלה (או מי שמסוגל להדפיס יותר כסף) על האזרחים - [[מס אינפלציה]].  

 

אינפלציה משפיעה על ה[[כלכלה]], ה[[חברה]] ו[[הסביבה הטבעית|הסביבה]] במגוון דרכים שחלקן נחשב שלילי וחלקן נחשב חיובי. הצדדים השלילייים של אינפלציה נחשבים גידול בעלויות של החזקת כסף, גידול באי וודאות העתידית של האינפלציה בעתיד שעלולה להרתיע משקיעים מלבצע השקעות וחסכונות, ואם האינפלציה מהירה מספיק היא עלולה לגרור מחסור במוצרים בגלל שצרכנים מתחילים לאגור אותם מחשש לעליית מחירים בעתיד. אינפלציה יכולה להעלות גם [[עלויות עסקה]] או את מחיר התחזוקה של מנגנון ה[[שוק]], שכן צרכנים ויצרנים משקיעים זמן רב יותר בעידכון ובהשוואה של מחירים. כמו כן אינפלציה עלולה לגרור אי שקט חברתי ומחסור ב[[אמון]] ב[[מוסדות חברתיים]] ולפיכך פגיעה ב[[הון חברתי]]. הצדדים הנחשבים חיוביים באינפלציה הם מתן אפשרות לבנק מרכזי לווסת את קצב שער הריבית הראלי (כדי להחליש [[מיתון כלכלי]], וכן שהדבר מעודד השקעות בפרוייקטים שנצבר בהם [[הון]] שאינו [[הון כספי]] כגון בנייה, תשתיות או [[הון טבעי]].  

==דרכי מדידת האינפלציה==

==דרכי מדידת האינפלציה==

כיום האינפלציה נמדדת על ידי חישוב השינויים במדדי מחירים מסויימים, בעיקר [[מדד המחירים לצרכן]] ו[[מדד יוקר המחייה]] מכיוון ששני מדדים אלו עוקבים אחרי המחירים המשפיעים על הצריכה של משקי הבית. קיימים מדדי מחירים אחרים, אולם אין להם חשיבות רבה במדידת האינפלציה. נהוג לפרסם את האינפלציה באמצע כל חודש.

כיום האינפלציה נמדדת על ידי חישוב השינויים במדדי מחירים מסויימים, בעיקר [[מדד המחירים לצרכן]] ו[[מדד יוקר המחייה]] מכיוון ששני מדדים אלו עוקבים אחרי המחירים המשפיעים על הצריכה של משקי הבית. קיימים מדדי מחירים אחרים, אולם אין להם חשיבות רבה במדידת האינפלציה. נהוג לפרסם את האינפלציה באמצע כל חודש.

 

לפי האסכולה האוסטרית (Austrian School) אינפלציה היא גידול בכמות הכסף הזמין בכלכלה ([http://wiki.mises.org/wiki/Austrian_School#Inflation קישור לויקי של האסכולה האוסטרלית]) לדעת הכלכלנים מהאסכולה האוסטרית מדידת האינפלציה כמדד מחירים מטעה משום שהיא מודדת את השלכות הגדלת היצע הכסף במקום את הסיבה.

===תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה===

===תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה===

בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].<BR>

בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].

'''הציפיות לאינפלציה''' נמדדות על ידי החסרת תשואות איגרות החוב הצמודות (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח, מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי איגרת החוב.

'''הציפיות לאינפלציה''' נמדדות על ידי החסרת תשואות [[איגרות חוב|איגרות החוב הצמודות]] (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח, מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי איגרת החוב.

===מחלוקות סביב מדידת אינפלציה===

===מחלוקות סביב מדידת אינפלציה===

חישוב האינפצליה מסובך עוד יותר בגלל כניסה של מוצרים חדשים (כמו טלפונים סלולריים) שלא היו בעבר.  

חישוב האינפצליה מסובך עוד יותר בגלל כניסה של מוצרים חדשים (כמו טלפונים סלולריים) שלא היו בעבר.  

==סיבות לאינפלציה==

==סיבות לאינפלציה==

'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחיירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.

'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחיירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.

אחת הביקורות על התאוריה הנאו קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק בינהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות , ודבר זה מייקר את עלויות הייצור).  

אחת הביקורות על התאוריה הנאו קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק בינהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות , ודבר זה מייקר את עלויות הייצור).

===הסיבות לאינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===

===הסיבות לאינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===

כיום במרבית המדינות קיימת מערכת מטבע המבוססת על בנק מרכזי המלווה כסף לבנקים מסחריים, דהיינו [[בנקאות רזרבה חלקית]]. במודל זה כסף נוצר ע"י מתן אשראי מהבנק המרכזי לבנקים המסחריים ולמוסדות הפיננסיים, וכן מתן אשראי מהבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים לציבור הרחב. לפיכך אשראי זה הוא הסיבה העיקרית לאינפלציה. הכלכלנים מאסכולה זאת טוענים שהשיטה הנהוגה למדידת האינפלציה מטעה בכך שהיא מעבירה את תשומת הלב לסימפטומים - עליית המחירים, ולא לסיבה - יצירת כסף ע"י הגדלת החוב.  

כיום במרבית המדינות קיימת מערכת מטבע המבוססת על [[בנק מרכזי]] המלווה [[כסף]] לבנקים מסחריים, דהיינו [[בנקאות רזרבה חלקית]]. במודל זה כסף נוצר על ידי מתן [[אשראי]] מהבנק המרכזי לבנקים המסחריים ולמוסדות הפיננסיים, וכן מתן אשראי מהבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים לציבור הרחב.  

 

לפי כלכלנים מהאסכולה האוסטרית אשראי זה הוא הסיבה העיקרית לאינפלציה. הכלכלנים מאסכולה זאת טוענים שהשיטה הנהוגה למדידת האינפלציה מטעה בכך שהיא מעבירה את תשומת הלב לתסמינים - עליית המחירים, ולא לסיבה - יצירת כסף על ידי הגדלת החוב.  

===הדפסת כסף מסחרית===

===הדפסת כסף מסחרית===

התאוריה הנאו-קלאסית מתעלמת מכך שמאז המצאת הבנקים, ובאופן גובר מאז תחילת המאה ה-20, רוב הכסף המשמש בפועל את האנשים הוא לא כסף נייר המודפס על ידי הממשלה אלא כסף שנוצר מחובות, כחלק מ[[בנקאות ברזרבה חלקית]]. אם הבנק המרכזי מאפשר הגדלה של יחס הרזרבה, נוצר תהליך שבו רוב הכסף "מודפס" על ידי הבנקים. תהליך נוסף של "הדפסת" שווי כסף כמו תלושי קנייה, אגרות חוב קונצרניות, כרטיסי "נוסע מתמיד" סוגים שונים של אשראי ועוד.  

התאוריה הנאו-קלאסית מתעלמת מכך שמאז המצאת הבנקים, ובאופן גובר מאז תחילת המאה ה-20, רוב הכסף המשמש בפועל את האנשים הוא לא כסף נייר המודפס על ידי הממשלה אלא [[כסף מחובות|כסף שנוצר מחובות]], כחלק מ[[בנקאות ברזרבה חלקית]]. אם הבנק המרכזי מאפשר הגדלה של יחס הרזרבה, נוצר תהליך שבו רוב הכסף "מודפס" על ידי הבנקים. יש תהליכים נוספים של "הדפסת" שווי כסף כמו תלושי קנייה, אגרות חוב קונצרניות, כרטיסי "נוסע מתמיד" סוגים שונים של אשראי ועוד.  

===אינפלציה מתהליכים עולמיים===

===אינפלציה מתהליכים עולמיים===

בנוסף ניתן לסתור את תיאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.

בנוסף ניתן לסתור את תיאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.

 

{{תבנית:כסף}}

{{תבנית:כסף}}

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Inflation אינפלציה] בויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Inflation אינפלציה] בויקיפדיה האנגלית

[[קטגוריה:תופעות]]

[[קטגוריה:תופעות]]

[[קטגוריה:אינפלציה|*]]

[[קטגוריה:אינפלציה|*]]