47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − ==הבדלים בין אוכלוסיות== − נכון לשנת 2003, 31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע, גברים עוסקים בכך יותר מנשים ובשתי הקבוצות הדבר עולה עם הגיל. עם זאת היבט זה לא מתחשב ב[[תחבורה פעילה]] ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים.<ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref> − בקרב הערבים בישראל יש מגמה נמוכה של פעילות גופנית - 16% בקרב הגברים הערבים מול 33% בקרב הגברים היהודים. לנשים הנתונים הם 12% מול 27% בהתאמה - מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. בקרב גברים יהודים ממוצא אשכנזי (כולל עולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצא מזרחי (25%). + + − + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''פעילות גופנית בישראל''' כוללת את מגוון ה[[פעילות הגופנית]] שמבצעים [[אוכלוסיית ישראל|תושבי ישראל]].
'''פעילות גופנית בישראל''' כוללת את מגוון ה[[פעילות הגופנית]] שמבצעים [[אוכלוסיית ישראל|תושבי ישראל]].
בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]].
בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]].
המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן- גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="health_gov_2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref> דבר זה יכול להיות קשור ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שיש בישראל שמחד מקשה על השימוש ב[[תחבורת אופניים]], [[הולכי רגל|תחבורה רגלית]] ו[[תחבורה ציבורית]] ומאידך גורם לשעות רבות ב[[פקקי תנועה]] וכן לשעות עבודה ארוכות הנהוגות בישראל ול[[צפייה בטלוויזיה]], ובמחשב בבית במשך שעות רבות.
המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן- גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="health_gov_2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref> דבר זה יכול להיות קשור ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שיש בישראל שמחד מקשה על השימוש ב[[תחבורת אופניים]], [[הולכי רגל|תחבורה רגלית]] ו[[תחבורה ציבורית]] ומאידך גורם לשעות רבות ב[[פקקי תנועה]] וכן לשעות עבודה ארוכות הנהוגות בישראל ול[[צפייה בטלוויזיה]], ובמחשב בבית במשך שעות רבות.
לפי סקר משרד הבריאות רק 22% מהציבור ידעו שמשרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי ממליצים על ביצוע של 150 שעות פעילות בשבוע כדי לשפר את הבריאות. 9% חשבו שההמלצה היא כמות נמוכה יותר של שעות והיתר אמרו שהם לא יודעים. לפי הגדרות עצמיות, 13% מהציבור לא מבצע פעילות גופנית ומרוצה ממצב זה, עוד 1.4% מבצעים פעילות גופנית ומרוצים מכמות הפעילות, 52% טוענים שהם מבצעים פעילות גופנית כיום אבל רוצים יותר פעילות, ו33% אומרים שהם לא עושים פעילות גופנית ורוצים יותר - כלומר 85% מהציבור רוצים להגביר את כמות הפעילות הגופנית שהם עושים.<ref name="health_gov_2012"/>
לפי סקר משרד הבריאות משנת 2012 רק 22% מהציבור ידעו שמשרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי ממליצים על ביצוע של 150 שעות פעילות בשבוע כדי לשפר את הבריאות. 9% חשבו שההמלצה היא כמות נמוכה יותר של שעות והיתר אמרו שהם לא יודעים. לפי הגדרות עצמיות, 13% מהציבור לא מבצע פעילות גופנית ומרוצה ממצב זה, עוד 1.4% מבצעים פעילות גופנית ומרוצים מכמות הפעילות, 52% טוענים שהם מבצעים פעילות גופנית כיום אבל רוצים יותר פעילות, ו33% אומרים שהם לא עושים פעילות גופנית ורוצים יותר - כלומר 85% מהציבור רוצים להגביר את כמות הפעילות הגופנית שהם עושים.<ref name="health_gov_2012"/>
עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע פעילות גופנית מספקת, ניתן להפחית כ117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>
עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע פעילות גופנית מספקת, ניתן להפחית כ117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>
אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסיה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסיה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>
אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסיה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסיה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>
==התפלגות ביצוע פעילות גופנית והבדלים דמוגרפיים==
המלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות לביצוע פעילות גופנית הן: עיסוק פעילות גופנית בעצימות מתונה למשך 150 דקות מצטברות בשבוע לפחות, או פעילות גופנית בעצימות גבוהה למשך 75 דקות מצטברות בשבוע לפחות או שילוב בין פעילות בעצימות מתונה ופעילות בעצימות גבוהה.<ref name="health_gov_2012"/>
השכלה משפיעה על לטובה על הפעילות הגופנית: 39% מהגברים בעלי תעודה אקדמית מקיימים לדבריהם פעילות גופנית לעומת 25% לחסרי תעודת בגרות; בקרב נשים המספרים התואמים הם 30% מול 21%<ref name="gov2005"/> כל ההבדלים הללו מתואמים גם עם הכנסה כלכלית שכן יהודים, גברים, אשכנזים, משכילים הם כולם משתנים הקשורים לגודל ההכנסה. <ref name="gov2005"/>
סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>
בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר היה סקר טלפוני לקווים נייחים, בקרב 1,579 יהודים ו-1,385 ערבים, נשים וגברים.<ref name="health_gov_2012"/>
לפי הסקר 56% מתושבי ישראל בגיל 21 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית בשעות הפנאי. באופן כללי גברים עוסקים בפעילות גופנית יותר מנשים וכ-59% מהגברים, 54% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית כלשהי. [[אי שוויון בריאותי בישראל|הפערים בביצוע פעילות גופנית]] גדולים יותר בין יהודים וערבים -59% מהיהודים דיווח על ביצוע פעילות גופנית לעומת 43%- מקרב הערבים עוסקים בפעילות גופנית. <ref name="health_gov_2012"/> הפעילות הגופנית השכיחה ביותר בישראל היא הליכה ( 28% מתושבי ישראל בגילאי 21 ומעלה), ולאחר מכן ובהפרש גדול ריצה, שחיה והתעמלות לעיצוב שרירים (5% כל אחד מהם).<ref name="health_gov_2012"/>
לפי דיווח עצמי, כ-32% מתושבי ישראל בגילאי 21 ומעלה עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד
הספורט, לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]]. וכן כמות גדולה יותר מקרב הגברים (36% ) לעומת 28% מהנשים מבצעת מספיק פעילות גופנית. שיעור העמידה בפעילות גופנית מספקת היא הנמוכה ביותר בקרב נשים ערביות -18%.<ref name="health_gov_2012"/> מחקר של משרד הבריאות משנת לשנת 2003, מצא כי 31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע<ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref> עם זאת היבט זה לא מתחשב ב[[תחבורה פעילה]] ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים.
יש הבדלים גדולים בביצוע פעילות גופנית מספקת (מעל המלצות ארגון הבריאות העולמי ) בין יהודים לבין ערבים. בשנת 2012 35% מהיהודים דיווח שהם עומדים ביעד זה של 150 דקות פעילות בשבוע לעומת 22% מבין הערבים. <ref name="health_gov_2012"/> בשנת 2003 הדיווח העצמי על פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע עמד על 33% בקרב הגברים היהודים ו-16% מקרב הגברים הערבים. מבין הנשים, 27% מבין הנשים יהודיות ורק 12% מבין הנשים הערביות דיווחו על קיום פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע. מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. נכון ל2003 בקרב גברים יהודים ממוצא אשכנזי (כולל עולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצא מזרחי (25%).<ref name="gov2005"/>
באופן כללי שיעור הפעילות הגופנית עולה עם הגיל. הוא עומד על 30% בגיל 21-34, 31% בגיל 35-49, 35% בגיל 50-64 ו-36% בגיל 65 ומעלה). לעומת זאת בקרב נשים ערביות שיעור הפעילות הגופנית יורד עם הגיל.<ref name="health_gov_2012"/>
מאפיינים חברתיים-כלכליים משפיעים על כמות הפעילות הגופנית. השכלה משפיעה על לטובה על הפעילות הגופנית: נכון ל-2003 39% מהגברים בעלי תעודה אקדמית מקיימים לדבריהם פעילות גופנית לעומת 25% לחסרי תעודת בגרות; בקרב נשים המספרים התואמים הם 30% מול 21%<ref name="gov2005"/> כל ההבדלים הללו מתואמים גם עם הכנסה כלכלית שכן יהודים, גברים, אשכנזים, משכילים הם כולם משתנים הקשורים לגודל ההכנסה. <ref name="gov2005"/> לפי הסקר משנת 2012 הכנסה גבוה יותר גם השפיע - בקרב משקי בית עם הכנסה מעל 8000 ש"ח לחודש 35% דיווחו על עמידה ביעד של משרד הבריאות, בעוד שמשקי הבית העניים יותר רק 21% עמדו בכך. על פי דיווח עצמי (בקשר להמצאות מתקני כושר, מדרכות, פארקים וכו') בשכונות שבהן היו תשתיות לכך עמדו ביעדים 33% לעומת 25% בשכונות עם מחסור בתשתיות. הבדלים ניכרים בין קיום או אי קיום תשתיות לביצוע פעילות גופנית נמצאו בין ישובים יהודיים לישובים ערביים.<ref name="health_gov_2012"/>
הבדלים נוספים הם מידת האמונה הדתית. נשים חרדיות הן בעלות שיעור פעילות גופני גבוה ודומה לחילונים, ולעומת זאת דווקא נשים דתיות ממעטות בפעילות גופנית (רק 12% לעומת הממוצע הכללי של 26%). בקרב גברים יש מעט יותר פעילות גופנית של חילונים בהשוואה לחרדים ודתיים. אצל הערבים, החילונים עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים, ונשים ערביות חילוניות עוסקות בפעילות גופנית במידה דומה לנשים יהודיות מזרחיות. יש פעילות גופנית גבוה בקרב אוכלוסיות הגרות בירושלים ובתל אביב (33%), ובמחוזות הדרום והצפון היא נמוכה יותר (26% ו22% בהתאמה) <ref name="gov2005"/>
הבדלים נוספים הם מידת האמונה הדתית. נשים חרדיות הן בעלות שיעור פעילות גופני גבוה ודומה לחילונים, ולעומת זאת דווקא נשים דתיות ממעטות בפעילות גופנית (רק 12% לעומת הממוצע הכללי של 26%). בקרב גברים יש מעט יותר פעילות גופנית של חילונים בהשוואה לחרדים ודתיים. אצל הערבים, החילונים עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים, ונשים ערביות חילוניות עוסקות בפעילות גופנית במידה דומה לנשים יהודיות מזרחיות. יש פעילות גופנית גבוה בקרב אוכלוסיות הגרות בירושלים ובתל אביב (33%), ובמחוזות הדרום והצפון היא נמוכה יותר (26% ו22% בהתאמה) <ref name="gov2005"/>