שורה 25: |
שורה 25: |
| [[עקומת קוזנץ הסביבתית]] היא השערה לפיה גידול בתוצר - או [[צמיחה כלכלית]] תוביל להקטנת ההשפעה הסביבתית. רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי, כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] יש ספק אם השערה זו נכונה. | | [[עקומת קוזנץ הסביבתית]] היא השערה לפיה גידול בתוצר - או [[צמיחה כלכלית]] תוביל להקטנת ההשפעה הסביבתית. רוב החיזוקים לטענה זו מסתכלים על הגדרה צרה של השפעה סביבתית כמו [[זיהום אוויר]] מקומי, כאשר מסתכלים על הגדרה רחבה יותר של השפעה סביבתית - כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] יש ספק אם השערה זו נכונה. |
| | | |
− | ==השפעות סביבתיות של אי שוויון== | + | ==השפעות סביבתיות של אי שוויון בינלאומי== |
− | בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין [[דיוויד קורטן]] כי 2 האוכלוסיות העולמית שגורמות לנזקים סביבתיים משמעותיים הם העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל צריכה גדולה, ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמעותית לאדם, וכן בגלל נתק בזמן ובמרחב שיש בין הבחירות שלהם ב[[שוק חופשי|שוק]] כצרכנים וכבעלי מניות, וכן בחירות שהם מבצעים במישור הפוליטי לבין ההשלכה של בחירות אלה על הסביבה ועל תושבי המדינות העניות. כאשר הבעלים של חברת [[כרייה]] גורם לזיהום חמור במדינה אחרת הוא לא חווה את הסבל היומיומי שהוא גורם לו למאות או אלפי תושבים, והוא לא חשוף ללחץ של [[נורמות חברתיות]] להתנהגות מוסרית יותר. | + | בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין [[דיוויד קורטן]] כי 2 האוכלוסיות העולמית שגורמות ל[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] משמעותיים הם העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל [[צריכה כלכלית|צריכה גדולה לנפש]], ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמעותית לאדם. העניים גורמים לנזק בגלל נטיה לריבוי טבעי גדול יותר. אלו הם שני חלקים של משוואת [[I=PAT]]. אצל העשירים הגורם הדומיננטי הוא A - הצריכה לנפש, ואילו אצל העניים הגורם הדומיננטי הוא P - גודל האוכלוסיה. |
| | | |
− | העניים גורמים לנזק בגלל שילוב של ריבוי טבעי גדול וגם בגלל שאיום כליה כלכלי מהיר יותר מהאיום האקולוגי, גם כאשר האיום האקולוגי פרושו איום על הפרנסה. דוגמה אחת היא דייג בחומרי נפץ של דגים בשוניות אלמוגים בפילפינים. חומרי הנפץ גורמים להרס השוניות ומסכנים את הפרנסה העתידית, אבל הדייגים מודאגים מפני גוויעה ב[[רעב]] בימים הקרובים ואינם יכולים לדאוג לעתיד. דוגמה נוספת היא [[חקלאות כרות והבער]] בקרב חוואים עניים ביערות הגשם בדרום אמריקה.
| + | לכרות את הענף שיושבים עליו - הורסים את העתיד כדי לשרוד: |
| + | אצל עניים במיוחד קיימת בעיה של איום בכליה כלכלית מהיר יותר מהאיום האקולוגי, גם כאשר האיום האקולוגי פרושו איום על הפרנסה. דוגמה אחת היא דייג בחומרי נפץ של דגים בשוניות אלמוגים בפילפינים. חומרי הנפץ גורמים להרס השוניות ומסכנים את הפרנסה העתידית, אבל הדייגים מודאגים מפני גוויעה ב[[רעב]] בימים הקרובים ואינם יכולים לדאוג לעתיד. דוגמה נוספת היא [[חקלאות כרות והבער]] בקרב חוואים עניים ביערות הגשם בדרום אמריקה. |
| | | |
| יש מספר דוגמאות לחברות שכדי להמנע מהתמוטטות כלכלית בחרו בניצול יתר של משאבים ובכך הגיעו לאסון אקולוגי והרס הכלכלה. דוגמה אחת לדבר זה היא [[כרייה|כריית]] ה[[פוספט|פוספטים]] באי [[נאורו]] שהובילה להתמוטטות כלכלית של האי. דוגמאות נוספות לחברות עניות שחיות מהיד לפה וגורמות עד להרס סביבתי וכלכלי מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. | | יש מספר דוגמאות לחברות שכדי להמנע מהתמוטטות כלכלית בחרו בניצול יתר של משאבים ובכך הגיעו לאסון אקולוגי והרס הכלכלה. דוגמה אחת לדבר זה היא [[כרייה|כריית]] ה[[פוספט|פוספטים]] באי [[נאורו]] שהובילה להתמוטטות כלכלית של האי. דוגמאות נוספות לחברות עניות שחיות מהיד לפה וגורמות עד להרס סביבתי וכלכלי מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. |
| + | |
| + | הגדלת המרחק הנפשי ומחסום הבורות בין פעולה לבין תוצאה: |
| + | בעיה שקיימת בחברות שפע, והופכת להיות נפוצה יותר עקב [[גלובליזציה]] מואצת היא הגדלת המרחק הנפשי וחוסר המודעות בין בחירות של צרכנים ב[[שוק|שוק הכלכלי]] כצרכנים וכבעלי מניות, לבין ההשלכה של בחירות אלה על הסביבה ועל תושבי המדינות העניות. כאשר הבעלים של חברת [[כרייה]] גורם לזיהום חמור במדינה אחרת הוא לא חווה את הסבל היומיומי שהוא גורם לו למאות או אלפי תושבים, והוא לא חשוף ללחץ של [[נורמות חברתיות]] להתנהגות מוסרית יותר. גם כאשר מישהו קונה תכשיט [[זהב]] בחנות, הוא לא יודע ולאו דווקא רוצה לדעת מה ההשלכות של כריית זהב על הכורים ועל הסביבה הטבעית. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מתאר בספרו [[האמת על באמת]], כיצד קל לנו יותר לפגוע באחרים כאשר פגיעה כזו היא פחות קונקרטית ומוחשית. בעיה דומה מתרחשת גם בקבלת החלטות פוליטיות. כחלק מ[[תרבות הצריכה]], פרסומות, מאמצי שיווק נוספים, ו[[חברות יחסי ציבור]] נוטות לטשטש עוד יותר את הנושא ולהציג את ההתנהלות של תאגידים וממשלות כמוסריות וסביבתיות יותר ממה שהן באמת. |
| | | |
| ==הזנחת עתיד בקרב העניים== | | ==הזנחת עתיד בקרב העניים== |