שינויים

מודל [[האדם הכלכלי]] מניח כי אנשים הם אנוכיים לחלוטין וממקסמים תועלת בצורה [[ראציונלית]] בלי שום התחשבות באנשים אחרים. הכלכלן [[אמרטיה סן]] מגכיח עמדה זו על ידי הסיטואציה שבה שני אנשים זרים נפגשים בפינת רחוב:

מודל [[האדם הכלכלי]] מניח כי אנשים הם אנוכיים לחלוטין וממקסמים תועלת בצורה [[ראציונלית]] בלי שום התחשבות באנשים אחרים. הכלכלן [[אמרטיה סן]] מגכיח עמדה זו על ידי הסיטואציה שבה שני אנשים זרים נפגשים בפינת רחוב:

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בשבילי בדרך?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="ראציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, 1977<ref>Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}  

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בשבילי בדרך?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="ראציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", [[אמרטיה סן]], 1977<ref>Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}  

ללא כל אמון באנשים אחרים, קשה לקיים [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים כמו משפחות, משטרה, זכויות קניין,  חוזי עבודה וכו'. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] אבנר גרייף לדוגמה, שואל - אם משטרה ובתי משפט אמורים לשמור על זכויות הקניין ועל קיום חוזים, מי שומר על השוטרים? מה מונע ממי שרוצה לגנוב לשחד גם את השוטרים ובתי המשפט? ולמה שופטים ראציונלים ואנוכיים לא יקחו שוחד? ההיסטוריון יובל נוח הררי שואל שאלה דומה - האם קיומה של חברה יכול להתקיים על פחד היררכי - כך שכולם רק פוחדים מפני השוטרים, והשוטרים עצמם מפחדים מפני שוטרים שנמצאים מעליהם וכך הלאה. לפי הררי דבר זה אינו סביר, והמנגנון הנפוץ יותר להשגת [[סדר חברתי]] ושיתופי פעולה הוא על ידי [[מיתוס]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] לדוגמה מדגים בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] את הקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי נטיה פתולוגית לשקר, שמתקשים להשיג עבודה ולשמור עליה.  

ללא כל אמון באנשים אחרים, קשה לקיים [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים כמו משפחות, משטרה, זכויות קניין,  חוזי עבודה וכו'. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] אבנר גרייף לדוגמה, שואל - אם משטרה ובתי משפט אמורים לשמור על זכויות הקניין ועל קיום חוזים, מי שומר על השוטרים? מה מונע ממי שרוצה לגנוב לשחד גם את השוטרים ובתי המשפט? ולמה שופטים ראציונלים ואנוכיים לא יקחו שוחד? ההיסטוריון יובל נוח הררי שואל שאלה דומה - האם קיומה של חברה יכול להתקיים על פחד היררכי - כך שכולם רק פוחדים מפני השוטרים, והשוטרים עצמם מפחדים מפני שוטרים שנמצאים מעליהם וכך הלאה. לפי הררי דבר זה אינו סביר, והמנגנון הנפוץ יותר להשגת [[סדר חברתי]] ושיתופי פעולה הוא על ידי [[מיתוס]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] לדוגמה מדגים בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] את הקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי נטיה פתולוגית לשקר, שמתקשים להשיג עבודה ולשמור עליה.