שינויים

* תכנית ב' - יש סיכוי של 1/3 להציל 600 אנשים וסיכוי של 2/3 שאף אחד לא ינצל.  

* תכנית ב' - יש סיכוי של 1/3 להציל 600 אנשים וסיכוי של 2/3 שאף אחד לא ינצל.  

בחירת הנשאלים היתה שונה כאשר אותם הנתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה או מוות). בקבוצה הראשונה 78% מהרופאים בחרו להסתכן ולנסות להציל את כולם בסיכוי של שליש. בקבוצה השניה 72% מהאנשים בחרו בתוכנית ה"בטוחה" של הצלת 200 אנשים (שפרושה מוות של 400 איש). נערכו ניסויים דומים עם תלמידי כלכלה, שבהם הוצגו שתי השאלות באותו שאלון (עם מרווח בינהם) ושוב התוצאות היו "הפוכות".<ref name="rubinstein2009">[http://arielrubinstein.tau.ac.il/agadot_hakalkala_ariel_rubinstein.pdf אגדות הכלכלה] אריאל רובינשטיין, 2009, כנרת זמורה ביתן דביר,  עמ' 50-53</ref>  ניסויים אלה מהווים סתירה לעקרון הקביעות.  

בחירת הנשאלים היתה שונה כאשר אותם הנתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה או מוות). בקבוצה הראשונה 78% מהרופאים בחרו להסתכן ולנסות להציל את כולם בסיכוי של שליש. בקבוצה השניה 72% מהאנשים בחרו בתוכנית ה"בטוחה" של הצלת 200 אנשים (שפרושה מוות של 400 איש). נערכו ניסויים דומים עם תלמידי כלכלה, שבהם הוצגו שתי השאלות באותו שאלון (עם מרווח ביניהם) ושוב התוצאות היו "הפוכות".<ref name="rubinstein2009">[http://arielrubinstein.tau.ac.il/agadot_hakalkala_ariel_rubinstein.pdf אגדות הכלכלה] אריאל רובינשטיין, 2009, כנרת זמורה ביתן דביר,  עמ' 50-53</ref>  ניסויים אלה מהווים סתירה לעקרון הקביעות.  

במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.

במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.

בספרו [[הפרכת הכלכלה]], הכלכלן [[סטיב קין]] מותח ביקורת על הנחת השלמות המשתמעת שיש במודל. בחיים האמיתיים, אי אפשר להשתמש במודל בגלל כמות גדולה מידי של אפשרויות.  

בספרו [[הפרכת הכלכלה]], הכלכלן [[סטיב קין]] מותח ביקורת על הנחת השלמות המשתמעת שיש במודל. בחיים האמיתיים, אי אפשר להשתמש במודל בגלל כמות גדולה מידי של אפשרויות.  

נניח שיש לנו מודל צריכה פשוט שבו יש 3 סוגי מוצרים. ועבור כל אחד מהם הצרכן צריך רק להחליט האם לקנות פריט אחד ממנו או 0 פריטים. מספר סלי המוצרים השונים המתקבלים באופן זה הוא 2 בחזקת 3 כלומר 8 סלים אפשריים, שלכל אחד מהם יש מחיר נתון ותועלת נתונה, שבינהם הצרכן צריך לקבל החלטה.  

נניח שיש לנו מודל צריכה פשוט שבו יש 3 סוגי מוצרים. ועבור כל אחד מהם הצרכן צריך רק להחליט האם לקנות פריט אחד ממנו או 0 פריטים. מספר סלי המוצרים השונים המתקבלים באופן זה הוא 2 בחזקת 3 כלומר 8 סלים אפשריים, שלכל אחד מהם יש מחיר נתון ותועלת נתונה, שביניהם הצרכן צריך לקבל החלטה.  

עבור 1000 מוצרים שאפשר למצוא בסופרמקרט מקומי, יש צורך בהשוואה בין 2 בחזקת 1000 אפשרויות - שהוא מספר גדול יותר מסך החלקיקים ביקום. לכן יחס העדפה לא יכול להיות שלם - אי אפשר באמת לחשוב על כל הסלים האפשריים ולבצע השוואה בינהם. לשם דוגמה  הצרכן לא משווה בין הסל (קוטג' מתוצת שטראוס, מנורה, קפה עלית) לבין הסל (בננה, מפיות, עוגת אוסם) ובינם לבין כל שאר הסלים האפשריים, אלא מבצע תהליך אחר.

עבור 1000 מוצרים שאפשר למצוא בסופרמקרט מקומי, יש צורך בהשוואה בין 2 בחזקת 1000 אפשרויות - שהוא מספר גדול יותר מסך החלקיקים ביקום. לכן יחס העדפה לא יכול להיות שלם - אי אפשר באמת לחשוב על כל הסלים האפשריים ולבצע השוואה ביניהם. לשם דוגמה  הצרכן לא משווה בין הסל (קוטג' מתוצת שטראוס, מנורה, קפה עלית) לבין הסל (בננה, מפיות, עוגת אוסם) ובינם לבין כל שאר הסלים האפשריים, אלא מבצע תהליך אחר.

===תמריצים המובילים לביצועים גרועים===

===תמריצים המובילים לביצועים גרועים===