הרעיון המפורסם ביותר של קלארק הוא הרעיון לפיו ב[[שוק משוכלל]] ובהנחה ש"גורמי הייצור" הם הומוגניים (ומורכבים מהון ועבודה) הפיצוי או השכר שמקבלים בתמורה להשקעה של הון או עבודה (לדוגמה שכר או השכרה של ציוד הון) הוא לפי היצרנות או פריון העבודה של היחידה האחרונה של ההון או של העבודה. דבר זה היווה אחת מאבני הפינה של ה[[מיקרו-כלכלה]] ה[[כלכלה נאו-קלאסית]]. קלארק פיתח תאוריה זו ב-1891 ופיתח את הרעיון עוד ב-1899 בספר The Distribution of Wealth. אותה תאוריה פותחה מאוחר יותר במקביל על ידי John Atkinson Hobson (ב-1891) ועל ידי Philip Wicksteed (ב-1894). ההשלכה הפוליטית של התאוריה הזאת היא - מה שכל מעמד חברתי מקבל, הוא תחת חוק טבע, מה שהוא תורם לתפוקה הכוללת של התעשייה. ספר הלימוד של [[פול סמואלסון]] Economics משנת 1947 סייע להפיץ את הרעיונות של קלארק לגבי [[הון]] ברחבי העולם. | הרעיון המפורסם ביותר של קלארק הוא הרעיון לפיו ב[[שוק משוכלל]] ובהנחה ש"גורמי הייצור" הם הומוגניים (ומורכבים מהון ועבודה) הפיצוי או השכר שמקבלים בתמורה להשקעה של הון או עבודה (לדוגמה שכר או השכרה של ציוד הון) הוא לפי היצרנות או פריון העבודה של היחידה האחרונה של ההון או של העבודה. דבר זה היווה אחת מאבני הפינה של ה[[מיקרו-כלכלה]] ה[[כלכלה נאו-קלאסית]]. קלארק פיתח תאוריה זו ב-1891 ופיתח את הרעיון עוד ב-1899 בספר The Distribution of Wealth. אותה תאוריה פותחה מאוחר יותר במקביל על ידי John Atkinson Hobson (ב-1891) ועל ידי Philip Wicksteed (ב-1894). ההשלכה הפוליטית של התאוריה הזאת היא - מה שכל מעמד חברתי מקבל, הוא תחת חוק טבע, מה שהוא תורם לתפוקה הכוללת של התעשייה. ספר הלימוד של [[פול סמואלסון]] Economics משנת 1947 סייע להפיץ את הרעיונות של קלארק לגבי [[הון]] ברחבי העולם. |