שינויים

'''ויליאם סטנלי ג'בונס''' (William Stanley Jevons)‏ (1 בספטמבר 1835 - 13 באוגוסט 1882) כלכלן ולוגיקן בריטי. הוא היה אחד מ-3 הכלכלנים שהובילו את [[המהפכה השולית]] בכלכלה (דבר שהוליד את המהפכה הנאו קלאסית), כמו כן הוא היה אחד החלוצים לשימוש של מתמטיקה בכלכלה ואחד הכלכלנים הראשונים שהתייחסו לשאלה של [[קיימות]] בכלכלה, בעיקר בהיבט של השענות על משאבי [[אנרגיה]] סופיים ולא מתחדשים ([[פחם]]), נושא שהיום מכוסה תחת [[שיא תפוקת הנפט]]. על שמו קרוי גם [[פרדוקס ג'בונס]] המתאר את הקשר בין התייעלות טכנולוגית להגברת צריכה של משאבים.  

'''ויליאם סטנלי ג'בונס''' (William Stanley Jevons)‏ (1 בספטמבר 1835 - 13 באוגוסט 1882) כלכלן ולוגיקן בריטי. הוא היה אחד מ-3 הכלכלנים שהובילו את [[המהפכה השולית]] בכלכלה (דבר שהוליד את ה[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]). כמו כן הוא היה אחד החלוצים לשימוש של מתמטיקה בכלכלה ואחד הכלכלנים הראשונים שהתייחסו לשאלה של [[קיימות]] בכלכלה, בעיקר בהיבט של השענות על משאבי [[אנרגיה]] סופיים ולא מתחדשים ([[פחם]]), נושא שהיום מכוסה תחת [[שיא תפוקת הנפט]]. על שמו קרוי גם [[פרדוקס ג'בונס]] המתאר את הקשר בין התייעלות טכנולוגית להגברת צריכה של משאבים.  

== ביוגרפיה ==

== ביוגרפיה ==

ג'בונס נולד בליברפול, אנגליה, כבן לסוחר כלי ברזל. הוא התמחה בלימודי כימיה ומדעי הטבע באוניברסיטת לונדון, ובין השנים 1854-1859 שימש כבוחן מתכות במִטבעה החדשה בסידני, אוסטרליה. בשנת 1859 שב ללונדון ופנה ללימודי פילוסופיה, תורת ההיגיון וכלכלה מדינית, שאותם סיים בהצטיינות בשנת 1862. בשנת 1866 התמנה לפרופסור לפילוסופיה, לתורת ההיגיון ולכלכלה מדינית באוניברסיטת מנצ'סטר, ובשנת 1876 הפך לפרופסור לכלכלה פוליטית באוניברסיטת לונדון. בשנת 1880 פרש מן ההוראה האקדמאית כדי להקדיש את כל מרצו למחקר. בשנות השלושים המאוחרות של חייו החלה בריאותו להתערער, ובגיל 47 טבע בים.

ג'בונס נולד בליברפול, אנגליה, כבן לסוחר כלי ברזל. הוא התמחה בלימודי כימיה ומדעי הטבע באוניברסיטת לונדון, ובין השנים 1854-1859 שימש כבוחן מתכות במִטבעה החדשה בסידני, אוסטרליה.  

 

בשנת 1859 שב ללונדון ופנה ללימודי פילוסופיה, תורת ההיגיון וכלכלה מדינית, שאותם סיים בהצטיינות בשנת 1862. בשנת 1866 התמנה לפרופסור לפילוסופיה, לתורת ההיגיון ולכלכלה מדינית באוניברסיטת מנצ'סטר, ובשנת 1876 הפך לפרופסור לכלכלה פוליטית באוניברסיטת לונדון. בשנת 1880 פרש מן ההוראה האקדמאית כדי להקדיש את כל מרצו למחקר. בשנות השלושים המאוחרות של חייו החלה בריאותו להתערער, ובגיל 47 טבע בים.

== תורת התועלת השולית ==

== תורת התועלת השולית ==

ג'בונס הביא לשינוי מעמיק במחשבה הכלכלית באנגליה.  

ג'בונס הביא לשינוי מעמיק במחשבה הכלכלית באנגליה. דבר שהוביל לפיתוח [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]]. 

תרומתו העיקרית של ג'בונס לכלכלה העיונית היתה בסיוע הפיתוח של תורת [[תועלת שולית|התועלת השוּלית]]. תורה זו, שהדגישה את הביקוש למצרך כקובע עיקרי של מחירו, הייתה מנוגדת לתורת [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], שתלתה את מחיר המצרך בכמות העבודה המופעלת בייצורו.  

תרומתו העיקרית של ג'בונס לכלכלה העיונית היתה בסיוע הפיתוח של תורת [[תועלת שולית|התועלת השוּלית]].תורה זו, שהדגישה את הביקוש למוצר כקובע עיקרי של מחירו, הייתה מנוגדת לתורת [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], שתלתה את מחיר המוצר בכמות העבודה המופעלת בייצורו.  

==פרדוקס ג'בונס==

==פרדוקס ג'בונס==

{{הפניה לערך מורחב|פרדוקס ג'בונס}}

{{הפניה לערך מורחב|פרדוקס ג'בונס}}

ג'בונס הבחין שצריכת ה[[פחם]] בבריטניה עלתה לאחר השיפור במנוע הקיטור של תומס ניוקמן על ידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, הדרישה עליות עלתה. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר פיתוחים טכנולוגיים משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת.  

ג'בונס הבחין שצריכת ה[[פחם]] בבריטניה עלתה לאחר השיפור במנוע הקיטור של תומס ניוקמן על ידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, הדרישה עליות עלתה. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר [[פיתוחים טכנולוגיים]] משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת. דבר זה מכונה "[[פרדוקס ג'בונס]]". גרסה עדינה יותר של הפרדוקס נקראת "אפקט ריבאונד" - אם יש שיפור טכנולוגי שמייעל את השימוש במשאב (לדגומה באנרגיה) בנניח 50% אזי היעילות שנראה בסופו של דבר בשוק תהיה נמוכה יותר (אם בכלל) שכן למרות שכל מכשיר חדש שימכר יהיה יעיל יותר ב50% ימכרו יותר מכשירים ואלה יעלו את הביקוש למשאב.  

==שאלת הפחם==

==שאלת הפחם==

בספרו "[[שאלת הפחם]]" The Coal Question, משנת 1865, הוא ניתח את ההשלכות של ההשענות הבריטית על פחם. בהנתן שהפחם הוא משאב אנרגיה סופי ו[[משאב לא מתחדש|לא מתחדש]] ג'בונס העלה את השאלה של [[קיימות]].  

בספרו "[[שאלת הפחם]]" The Coal Question, משנת 1865, הוא ניתח את ההשלכות של ההשענות הבריטית על [[פחם]]. בהנתן שהפחם הוא משאב אנרגיה סופי ו[[משאבים מתכלים|לא מתחדש]] ג'בונס העלה את השאלה של [[קיימות]].  

{{ציטוט|תוכן= האם אנו נוהגים בחוכמה, בכך שאנו מאפשרים לכלכלת המדינה לעלות מעבר לנקודה שבה אנו יכולים לתמוך בה במשך זמן רב?}}

{{ציטוט|תוכן= האם אנו נוהגים בחוכמה, בכך שאנו מאפשרים לכלכלת המדינה לעלות מעבר לנקודה שבה אנו יכולים לתמוך בה במשך זמן רב?}}

התזה המרכזית שלו היתה כי מעמדה הבכיר של האימפריה הבריטית בעולם היתה דבר זמני, בהנתן שמשאב האנרגיה העיקרי שלה הוא דבר סופי. תוך כדי הפיתוח של רעיון זה ג'בונס נגע בשורה של נושאים שהם מרכזיים לנושא הקיימות כולל [[גבולות לצמיחה]], [[פיצוץ אוכלוסין]], [[גלישה מלמעלה]] (overshoot(, קולוניליזציה מחודשת של העולם, [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] (EROI), מיסוי של מקורות אנרגיה, חלופות של [[אנרגיה מתחדשת]], ושיא תפוקה של מקורות (נושא שמכוסה היום תחת התאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]]).  

התזה המרכזית שלו היתה כי מעמדה הבכיר של האימפריה הבריטית בעולם היתה דבר זמני, בהנתן שמשאב האנרגיה העיקרי שלה הוא דבר סופי. תוך כדי הפיתוח של רעיון זה ג'בונס נגע בשורה של נושאים שהם מרכזיים לנושא הקיימות כולל [[גבולות לצמיחה]], [[פיצוץ אוכלוסין]], [[גלישה מלמעלה]] (overshoot(, קולוניליזציה מחודשת של העולם, [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] (EROI), מיסוי של מקורות אנרגיה, חלופות של [[אנרגיה מתחדשת]], ושיא תפוקה של מקורות אנרגיה (נושא שמכוסה היום תחת התאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]]).  

בעקבות עבודתו זו נתמנתה ועדה מלכותית לחקירת מלאי הפחם במדינה, ושמו של ג'בונס התפרסם ברבים.

בעקבות עבודתו זו נתמנתה ועדה מלכותית לחקירת מלאי הפחם במדינה, ושמו של ג'בונס התפרסם ברבים.