שינויים

'''יעילות פארטו''' (Pareto efficiency) היא מושג ב[[כלכלה נאו קלאסית]] המתאר הקצאה כלכלית בו לא ניתן לשפר את רווחתו של אף פרט, בלי לפגוע ברווחה של לפחות פרט אחר. המונח נקרא על שמו של הכלכלן האיטלקי [[וילפרדו פארטו]] (1848–1923) שהשתמש במושג לשם מחקרים על [[יעילות כלכלית]] ו[[חלוקת הכנסה]]. בהנתן הקצאה התחלתית של מוצרים בקרב קבוצה של [[בני אדם]], שינוי להקצאה אחרת, שמשפר את המצב של לפחות אדם אחד ללא פגיעה בשאר הפרטים נקרא '''"שיפור פארטו"''', וזאת תחת סט מסויים של הנחות אודות הפרטים והמוצרים (לדוגמה הפרטים אינם מקנאים זה בזה וכל הרווחה שלהם מושתת על המוצרים שיש להם עצמם). הקצאה שהיא "יעילה פארטו" או "אופטימלית פאראטו" כאשר לא ניתן לבצע יותר שיפור פראטו.  

'''יעילות פארטו''' (Pareto efficiency) היא מושג ב[[כלכלה נאו קלאסית]] המתאר הקצאה כלכלית בו לא ניתן לשפר את רווחתו של אף פרט, בלי לפגוע ברווחה של לפחות פרט אחר. המונח נקרא על שמו של הכלכלן האיטלקי [[וילפרדו פארטו]] (1848–1923) שהשתמש במושג לשם מחקרים על [[יעילות כלכלית]] ו[[חלוקת הכנסה]]. בהנתן הקצאה התחלתית של מוצרים בקרב קבוצה של [[בני אדם]], שינוי להקצאה אחרת, שמשפר את המצב של לפחות אדם אחד ללא פגיעה בשאר הפרטים נקרא '''"שיפור פארטו"''', וזאת תחת סט מסויים של הנחות אודות הפרטים והמוצרים (לדוגמה הפרטים אינם מקנאים זה בזה וכל הרווחה שלהם מושתת על המוצרים שיש להם עצמם). הקצאה שהיא "יעילה פארטו" או "אופטימלית פארטו" כאשר לא ניתן לבצע יותר שיפור פראטו.  

יעילות פארטו היא מושג מינימלי של יעילות ולא בהכרח מובילה להקצאת משאבים רצויה מבחינה חברתית.  מצב יעיל פארטו אינו קשור ל[[שוויון]] או לסך ה[[רווחה]] שיש בחברה. כך ייתכן לדוגמה מצב תאורטי שבו כל המשאבים מוחזקים בידי אדם אחד, תחת ההנחות הסטנדרטיות מצב זה יהיה "יעיל פארטו" משום שאם ניקח מאדם זה את המשאבים, יפגע מצבו. ניתן ליישם את המושג של יעילות פארטו גם בבחירת חלופות בהנדסה ובתחומים אחרים. כל אפשרות נבחנת תחילה תחת כמה קריטריונים ואז מזהים תת קבוצה של אופציות שיש להן תכונה ששום אופציה אחתר יכולה לעבוד טוב יותר מאחד מחברי הקבוצה.  

ב[[כלכלה נא-קלאסית]] ובזרמי כלכלה אחרים נוהגים להשתמש במושג '''יעיל''' או '''יעיל כלכלית''' כשם קיצור ליעילות פארטו, כדי למדוד חלופות כלכליות שונות, מתוך מחשבה שמצב שהוא יעיל יותר מאשר מצב אחר הוא מצב טוב יותר מבחינה חברתית. כמו כן כלכלנים טוענים כי אם יש מצב שבו הרווחה החברתית היא במצב מקסימלי, מצב זה חייב להיות גם יעיל מבחינה פארטו. הנימוק לכך הוא שאם אנחנו במצב שאינו יעיל פארטו, אפשר לבצע פעולה שתאפשר את מצבו של פרט אחד לפחות, בלי לפגוע באחרים, ובמצב החדש נגיע לרווחה חברתית גבוה יותר. גם אמירה זו מניחה הנחות - לדוגמה שניתן לזהות ולעבור בקלות מקומות שישבצעו שיפור פארטו, וכן הנחה לפיה אנחנו נמצאים במצב סטטי, ולא במציאות דינאמית שבו הרווחה והמצב של כלל האנשים בחברה משתנה כל הזמן.  

ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ובזרמי כלכלה אחרים נוהגים להשתמש במושג יעילות פארטו או יעיל כלכלית, כדי למדוד חלופות כלכליות שונות, מתוך מחשבה שמצב שהוא יעיל יותר מאשר מצב אחר הוא מצב טוב יותר מבחינה חברתית. כמו כן כלכלנים טוענים כי אם יש מצב שבו הרווחה החברתית היא במצב מקסימלית, מצב זה חייב להיות גם יעיל מבחינה פארטו. הנימוק לכך הוא שאם אנחנו במצב שאינו יעיל פארטו, אפשר לבצע פעולה שתאפשר את מצבו של פרט אחד לפחות, בלי לפגוע באחרים, ובמצב החדש נגיע לרווחה חברתית גבוה יותר.  

יעילות פארטו היא כביכול תנאי הכרחי למצב בו יש מקסימום [[רווחה חברתית]], אך היא אינה תנאי מספיק. ייתכנו מצבים רבים שהם יעילים פארטו, והרווחה החברתית במצב אחד שהוא יעיל פארטו תהיה גבוהה ממצב אחד שגם הוא יעיל פארטו. הדוגמה הקיצונית היא שאם כל המוצרים במשק שייכים לאדם אחד (ומניחים שאין לו הנאה מכך שאנשים אחרים צורכים מוצרים) אז מצב זה נחשב גם הוא ליעיל פארטו (כי לקיחת מוצר מאדם זה תזיק לרווחתו), ולמרות זאת רוב רובם של הכלכלנים מסכימים שמצב זה אינו רצוי מבחינה חברתית. מצב יעיל פארטו אינו קשור ל[[שוויון]] או לסך ה[[רווחה]] שיש בחברה.

 

ניתן ליישם את המושג של יעילות פארטו גם בבחירת חלופות בהנדסה ובתחומים אחרים. כל אפשרות נבחנת תחילה תחת כמה קריטריונים ואז מזהים תת-קבוצה של אפשרויות שהן טובות יותר משאר החלופות.  

==מסחר כאמצעי לשיפור יעילות פארטו==

==מסחר כאמצעי לשיפור יעילות פארטו==

כלכלנים נוהגים לטעון שמסחר משפר את היעילות פארטו ולכן את הרווחה החברתית. ההיגיון הוא שאנשים בעלי טעמים שונים, מחזיקים במוצרים שונים, והם יכולים לסחור בינהם ובכך להגדיל את הרווחה הכוללת. יצחק מחזיק בתפוזים רבים וישמח לתת תפוז תמורת בננה. אבנר מחזיק בבננות רבות וישמח לקבל תפוז תמורת אחת מהן.

כלכלנים נוהגים לטעון שמסחר ב[[שוק משוכלל]] משפר את היעילות פארטו ולכן את הרווחה החברתית. ההיגיון הוא שאנשים הם בעלי טעמים שונים (או אפילו אותם טעמים אבל עם הקצאה שונה) מחזיקים במוצרים שונים, והם יכולים לסחור בינהם ובכך להגדיל את הרווחה הכוללת. יצחק מחזיק בתפוזים רבים וישמח לתת תפוז תמורת בננה. אבנר מחזיק בבננות רבות וישמח לקבל תפוז תמורת אחת מהן.

הסיבה היסודית לרצון במוצרים אחרים מכונה [[תועלת שולית פוחתת]] - מבחינת הצריכה העצמית, הבננה ה-10 מביאה פחות תועלת יחסית לבננה הראשונה. ולעומת זאת ייתכן ובהעדר תפוזים, תפוז אחד או שניים ייתפס כדבר מועיל יותר.  

 

הסיבה היסודית לרצון במוצרים אחרים מכונה [[תועלת שולית פוחתת]] - מבחינת הצריכה העצמית, הבננה ה-10 מביאה פחות תועלת יחסית לבננה הראשונה. ולעומת זאת מי שיש לו 0 תפוזים ישמח אולי לקבל לפחות תפוז אחד וככל שיהיו לו יותר תפוזים כך הוא ירצה בהם פחות.  

[[סחר חליפין]] בין אבנר ויצחק יגדיל את הרווחה של שניהם, ומניחים גם שאיש לא נפגע עקב המסחר, ולכן המסחר במקרה זה שיפר את היעילות במובן פארטו - הרווחה של שני אנשים גדלה, ואיש לא נפגע כתוצאה מכך, סך הכל - הרווחה החברתית גדלה.  

[[סחר חליפין]] בין אבנר ויצחק יגדיל את הרווחה של שניהם, ומניחים גם שאיש לא נפגע עקב המסחר, ולכן המסחר במקרה זה שיפר את היעילות במובן פארטו - הרווחה של שני אנשים גדלה, ואיש לא נפגע כתוצאה מכך, סך הכל - הרווחה החברתית גדלה.  

==הסבר באמצעות תיבת אדג'וורת==

===תיבת אדג'וורת===

{{הפניה לערך מורחב|תיבת אדג'וורת}}

{{הפניה לערך מורחב|תיבת אדג'וורת}}

תיבת אדג'וורת" הינה כלי גראפי שמאפשר להמחיש את מושג יעילות פארטו לגבי מסחר בין 2 סוכנים שיש להם 2מוצרים והם יכולים לסחור בהם בשוק ללא הפרעה ובתנאים של [[שוק משוכלל]] (כמו [[מידע מלא]], העדר [[עלויות עסקה]] ועוד).  

תיבת אדג'וורת" הינה כלי גראפי שמאפשר להמחיש את מושג יעילות פארטו לגבי מסחר בין 2 סוכנים שיש להם 2 מוצרים הם יכולים לסחור בהם בשוק ללא הפרעה ובתנאים של [[שוק משוכלל]] (כמו [[מידע מלא]], [[ראציונליות]], העדר [[עלויות עסקה]] ועוד).  

[[תמונה:Adgwrth1.gif|frame|תרשים א' - מלבן אדג'וורת' –  האורך של המלבן מציין את הכמות הכוללת של מוצר אחד, ואילו גובהו של המלבן – את הכמות הכוללת של מוצר שני. סל התחלתי שהוא חלוקה מסויימת של שני המוצרים בין שני אנשים, מצויין כאן על ידי חיתוך בין  הקו המקווקווים.]]

[[תמונה:Adgwrth1.gif|frame|תרשים א' - מלבן אדג'וורת' –  האורך של המלבן מציין את הכמות הכוללת של מוצר אחד, ואילו גובהו של המלבן – את הכמות הכוללת של מוצר שני. סל התחלתי שהוא חלוקה מסויימת של שני המוצרים בין שני אנשים, מצויין כאן על ידי חיתוך בין  הקו המקווקווים.]]

במקרה הדו מימדי של שני מוצרים, התיבה היא מלבן בן שני צירים כשכל ציר מסמל את הכמות של מוצר כלשהו במשק (המורכב משני אנשים, בשלב ראשון מניחים שאין ייצור). החלוקה היא בין 2 אנשים המחלקים ביניהם 2 מוצרים. אם הכמות הכוללת של 2 המוצרים נמצאת אצל ראובן, נהיה בפינה הימנית העליונה של המלבן, ואם כל המוצרים נמצאים אצל שמעון נהיה בפינה השמאלית התחתונה. אם לראובן יש חלק מהכמות של מוצר מסוג א' (על ציר ה-X) ואין לו כלל ממוצר ב' (על ציר ה Y) - כלומר לשמעון גם תהיה כמות חלקית של מוצרים מסוג א' ואת כל המוצרים מסוג ב', והנקודה שמייצגת מצב זה, נמצאת על הצלע התחתונה של המלבן.   

במקרה הדו מימדי של שני מוצרים, התיבה היא מלבן בן שני צירים כשכל ציר מסמל את הכמות של מוצר כלשהו במשק (המורכב משני אנשים, בשלב ראשון מניחים שאין ייצור). החלוקה היא בין 2 אנשים המחלקים ביניהם 2 מוצרים. אם הכמות הכוללת של 2 המוצרים נמצאת אצל ראובן, נהיה בפינה הימנית העליונה של המלבן, ואם כל המוצרים נמצאים אצל שמעון נהיה בפינה השמאלית התחתונה. אם לראובן יש חלק מהכמות של מוצר מסוג א' (על ציר ה-X) ואין לו כלל ממוצר ב' (על ציר ה Y) - כלומר לשמעון גם תהיה כמות חלקית של מוצרים מסוג א' ואת כל המוצרים מסוג ב', והנקודה שמייצגת מצב זה, נמצאת על הצלע התחתונה של המלבן.   

כדי להרחיב את התאור ליותר משני מוצרים – נגיד n מוצרים, צריך לדמיין בראש, מעין "קובייה" בעלת n  מימדים (וגם אז מדובר בחלוקה בין שני אנשים בלבד).  

כדי להרחיב את התאור ליותר משני מוצרים – נגיד n מוצרים, צריך לדמיין בראש, מעין "קובייה" בעלת n  מימדים (וגם אז מדובר בחלוקה בין שני אנשים בלבד). יש לשים לב כי קיימת ביקורת מתמטית בנקודה זו, שכן כמות החישובים שיש לבצע גדלה במהירות ולכן בלתי אפשרי להגיע באמת למיקסום אמיתי של הרווחה.  

בתרשים ב' נראות "[[עקומות האדישות]]" של שני הצרכנים. הצרכן אדיש לגבי מיקומו כל עוד הוא נמצא על אותה עקומת אדישות. לדוגמא - אם יש לו תועלת זהה מ-2 שולחנות וכיסא או 2 כיסאות ושולחן. ההנחה בכלכלה היא שככל שיש יותר מוצרים מצבך טוב יותר, לכן  לשני הצרכנים רצוי להתקדם בכיוון החיצים המצויירים , לעבר עקומות אדישות גבוהות יותר (הדבר הזה נראה כתמונת ראי עבור צרכן B שמעוניין, על פי ההנחות, לקבל את הכמות של כל המוצרים כלומר להגיע לנקודה השמאלית התחתונה).

בתרשים ב' נראות "[[עקומות האדישות]]" של שני הצרכנים. הצרכן אדיש לגבי מיקומו כל עוד הוא נמצא על אותה עקומת אדישות. לדוגמא - אם יש לו תועלת זהה מ-2 שולחנות וכיסא או 2 כיסאות ושולחן. ההנחה בכלכלה נאו-קלאסית היא שככל שיש יותר מוצרים מצבך טוב יותר, לכן  לשני הצרכנים רצוי להתקדם בכיוון החיצים המצויירים , לעבר עקומות אדישות גבוהות יותר (הדבר הזה נראה כתמונת ראי עבור צרכן B שמעוניין, על פי ההנחות, לקבל את הכמות של כל המוצרים כלומר להגיע לנקודה השמאלית התחתונה).

התחום האדום מציין תחום שבו שני הפרטים יכולים לסחור בינהם את המוצרים ועל ידי כך לשפר את מצבם, זאת משום שעל פי עקומות האדישות שלהם, כל אחד יכול להגיע לעקומת אדישות גבוהה יותר על ידי ויתור על חלק מהכמות של מוצר אחד תמורת קבלתם של כמה מוצרים מהסוג השני. איננו יודעים איפה נהיה בתוך התחום האדום (דבר הנקבע במיקוח בין הצדדים), אולם בכל מקרה, כפי שמראה התרשים,  קיומו של השוק מאפשר ל-2 הפרטים לשפר את מצבם.   

התחום האדום מציין תחום שבו שני הפרטים יכולים לסחור בינהם את המוצרים ועל ידי כך לשפר את מצבם, זאת משום שעל פי עקומות האדישות שלהם, כל אחד יכול להגיע לעקומת אדישות גבוהה יותר על ידי ויתור על חלק מהכמות של מוצר אחד תמורת קבלתם של כמה מוצרים מהסוג השני. איננו יודעים איפה נהיה בתוך התחום האדום (דבר הנקבע במיקוח בין הצדדים), אולם בכל מקרה, כפי שמראה התרשים,  קיומו של השוק מאפשר ל-2 הפרטים לשפר את מצבם.   

על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת בתוך הספרות הכלכלית הנאו קלאסית. לדוגמא כלכלנים הראו שסטייה מההנחות הרבות שעליהן מסתמך המודל (חלק מהן הן הנחות נסתרות), עלולה לגרור [[כשל שוק]] - מצב בו מסחר בשוק לבדו לא מוביל ליעילות פארטו.  

על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת בתוך הספרות הכלכלית הנאו קלאסית. לדוגמא כלכלנים הראו שסטייה מההנחות הרבות שעליהן מסתמך המודל (חלק מהן הן הנחות נסתרות), עלולה לגרור [[כשל שוק]] - מצב בו מסחר בשוק לבדו לא מוביל ליעילות פארטו.  

דוגמאות לכשלי שוק כוללות: מצבים כמידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[אי סימטריה במידע]]); מצבים בהם השוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר ([[מונופול]], [[קרטל]], ו[[תחרות מונופוליסטית]]); מצבים בהם יש [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]] (כמו זיהום סביבתי או פקקים); אם הפרטים אינם [[ראציונליות|ראציונאליים]] לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]); או שיש [[עלות עסקה]] גדולה מאפס (לדוגמה תשלום לעורך דין בעת קניית דירה).  

דוגמאות לכשלי שוק כוללות:  

* מצבים שבהם המידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[אי סימטריה במידע]]);  

* מצבים בהם השוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר, אלא מבני שוק אחרים - [[מונופול]], [[קרטל]], [[מונופוסון]], ו[[תחרות מונופוליסטית]ץ

* מצבים בהם יש [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]] (כמו זיהום סביבתי או פקקים)

* אם הפרטים אינם [[ראציונליות|ראציונאליים]] לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]);  

* או שיש [[עלות עסקה]] גדולה מאפס (לדוגמה תשלום לעורך דין בעת קניית דירה).  

==שימוש במושג==

==שימוש במושג==