שינויים

אוליגופול היא צורה נפוצה של מבנה שוק. כדי לתאר עד כמה שוק הוא ריכוזי, משתמשים לעיתים בשיעור ריכוזיות של 4 החברות, מדד זה מתאר את גודלו של נתח השוק של 4 החברות המובילות בענף כאחוז מתוך כלל השוק. לדוגמה ברבעון האחרון של שנת 2008, 4 חברות AT&T, Sprint, Verizon ו T-Mobile  שלטו יחדיו על 89% משוק הטלפונים הסלולרים בארצות הברית.  

אוליגופול היא צורה נפוצה של מבנה שוק. כדי לתאר עד כמה שוק הוא ריכוזי, משתמשים לעיתים בשיעור ריכוזיות של 4 החברות, מדד זה מתאר את גודלו של נתח השוק של 4 החברות המובילות בענף כאחוז מתוך כלל השוק. לדוגמה ברבעון האחרון של שנת 2008, 4 חברות AT&T, Sprint, Verizon ו T-Mobile  שלטו יחדיו על 89% משוק הטלפונים הסלולרים בארצות הברית.  

תחרות אוליגופולית יכולה להוביל למגוון תוצאות. בחלק מהמקרים, הפירמות יכולות ליישם נהלי סחר מונעים (תאום מחירים (Collusion), חלוקה של השוק וכו') כדי להעלות את המחיר וכדי להגביל את התפוקה, בדומה ל[[מונופול]]. אם קיים הסכם פורמלי לתאום כזה, הדבר ידוע כ[[קרטל]]. דוגמה מפורסמת לקרטל כזה הוא [[OPEC]] קרטל [[נפט]] בינלואמי בין המדינות העשירות בנפט שיש לו השפעה עמוקה על מחירי הנפט בעולם. קרטל בין כמה יצרנים באותה מדינה הוא לרוב עבירה פלילית. דבר זה החל מאז חוקקו חוקי ההגבלים העסקיים, האנטי-טראסט, בארצות הברית בתחילת המאה ה-20, ובעקבותיה במדינות רבות בעולם.  

תחרות אוליגופולית יכולה להוביל למגוון תוצאות. בחלק מהמקרים, הפירמות יכולות ליישם נהלי סחר מונעים (תאום מחירים (Collusion), חלוקה של השוק וכו') כדי להעלות את המחיר וכדי להגביל את התפוקה, בדומה ל[[מונופול]]. אם קיים הסכם פורמלי לתאום כזה, הדבר ידוע כ[[קרטל]]. דוגמה מפורסמת לקרטל כזה הוא [[OPEC]] קרטל [[נפט]] בינלאומי בין המדינות העשירות בנפט שיש לו השפעה עמוקה על מחירי הנפט בעולם. קרטל בין כמה יצרנים באותה מדינה הוא לרוב עבירה פלילית. דבר זה החל מאז חוקקו חוקי ההגבלים העסקיים, האנטי-טראסט, בארצות הברית בתחילת המאה ה-20, ובעקבותיה במדינות רבות בעולם.  

פירמות בתחרות בין מעטים יכולות לנסות לבצע תאום מחירים, באופן רשמי או לא, וזאת בנסיון להגדיל רווחים. סיבה נוספת לתאום כזה היא כדי לייצב שווקים בלתי יציבים שבהם המחיר משתנה כל הזמן. ייצוב המחירים מייצב את הסיכונים הכרוכים בשווקים אלה עבור הפירמות בהקשר של השקעות ופיתוח מוצרים. קיימות הגבלות חוקיות על תאומי מחירים כאלה ברוב המדינות. תאומים אלה אינם חייבים להיות מגובים בהסכם רשמי כדי שיתקיים תאום מחירים (אם כי קיום של תקשורת בין חברות חייב להתקיים כדי שפעולה כזו תהיה בלתי חוקית). לדוגמה בכמה תעשיות יש הסכמה בין היצרנים  מי הם "מנהיגי השוק" market leader שקובעים, באופן לא רשמי, את המחירים ולמחירים אלה שאר היצרנים מגיבים. מצב זה קרוי הנהגת מחירים price leadership.  

פירמות בתחרות בין מעטים יכולות לנסות לבצע תאום מחירים, באופן רשמי או לא, וזאת בנסיון להגדיל רווחים. סיבה נוספת לתאום כזה היא כדי לייצב שווקים בלתי יציבים שבהם המחיר משתנה כל הזמן. ייצוב המחירים מייצב את הסיכונים הכרוכים בשווקים אלה עבור הפירמות בהקשר של השקעות ופיתוח מוצרים. קיימות הגבלות חוקיות על תאומי מחירים כאלה ברוב המדינות. תאומים אלה אינם חייבים להיות מגובים בהסכם רשמי כדי שיתקיים תאום מחירים (אם כי קיום של תקשורת בין חברות חייב להתקיים כדי שפעולה כזו תהיה בלתי חוקית). לדוגמה בכמה תעשיות יש הסכמה בין היצרנים  מי הם "מנהיגי השוק" market leader שקובעים, באופן לא רשמי, את המחירים ולמחירים אלה שאר היצרנים מגיבים. מצב זה קרוי הנהגת מחירים price leadership.  

במקרים אחרים, התחרות בין מוכרים באוליגופול יכולה להיות חריפה, עם מחירים נמוכים יחסית וכמות ייצור גבוהה. דבר זה נתפס כדבר קרוב ל[[יעילות כלכלית]] וקרוב ל[[תחרות משוכללת]]. התחרות באוליגופול יכולה להיות גדולה יותר כאשר יש יותר פירמות בתחום תעשייה מסויים.  

במקרים אחרים, התחרות בין מוכרים באוליגופול יכולה להיות חריפה, עם מחירים נמוכים יחסית וכמות ייצור גבוהה. דבר זה נתפס כדבר קרוב ל[[יעילות כלכלית]] וקרוב ל[[תחרות משוכללת]]. התחרות באוליגופול יכולה להיות גדולה יותר כאשר יש יותר פירמות בתחום תעשייה מסויים.

==מודלים של אוליגופולים==

==מודלים של אוליגופולים==