שינויים

'''תוכנית שיקאגו''' (The Chicago plan) היתה אוסף של הצעות לרפורמות במערכת הבנקאות שהוצאה על ידי כלכלנים מאוניברסיטת שיקאגו במהלך [[השפל הגדול]] של 1929. עיקר התוכנית הוא הפרדה בין תפקוד הבנקים המסחריים כספקים של [[אשראי]] הנדרש לשם קניית דירות או לשם פתיחה של עסקים וכו', לבין היצירה של [[כסף]]. מעל 90% מהכסף שיש כיום הוא [[כסף כחוב]], שנוצר על ידי הלוואות של בנקים מסחריים במערכת שנקראת [[בנקאות ברזרבה חלקית]]. לפי תוכנית שיקאגו כסף יווצר רק על ידי הממשלה, או גוף ציבורי לידה, ולא ישאר בידי הבנקים המסחריים, אלו יתנו אשראי על פי [[בנקאות ברזרבה מלאה]].  

'''תוכנית שיקאגו''' (The Chicago plan) היתה אוסף של הצעות לרפורמות במערכת הבנקאות שהוצעה על ידי כלכלנים מאוניברסיטת שיקאגו במהלך [[השפל הגדול]] של 1929. עיקר התוכנית הוא הפרדה בין תפקוד הבנקים המסחריים כספקים של [[אשראי]] הנדרש לשם קניית דירות או לשם פתיחה של עסקים וכו', לבין היצירה של [[כסף]]. מעל 90% מהכסף שיש כיום הוא [[כסף כחוב]], שנוצר על ידי הלוואות של בנקים מסחריים במערכת שנקראת [[בנקאות ברזרבה חלקית]]. לפי תוכנית שיקאגו כסף יווצר רק על ידי הממשלה, או גוף ציבורי לידה, ולא ישאר בידי הבנקים המסחריים, אלו יתנו אשראי על פי [[בנקאות ברזרבה מלאה]].  

הכלכלן [[ארווינג פישר]] ניסח את את הסיכום המוכר ביותר של התוכנית ואת הטענות המרכזיות לגבי השלכותיה. למרות שהתוכנית עוררה עניין רב בזמנו, היא נזנחה לטובת צעדים פחות נועזים שנועדו לשקם ולצייב את המערכת הבנקאית של ארצות הברית.  

הכלכלן [[ארווינג פישר]] ניסח את הסיכום המוכר ביותר של התוכנית ואת הטענות המרכזיות לגבי השלכותיה. למרות שהתוכנית עוררה עניין רב בזמנו, היא נזנחה לטובת צעדים פחות נועזים שנועדו לשקם ולייצב את המערכת הבנקאית של ארצות הברית.  

במחקר שהתפרסם באוגוסט 2012, הציעו שני כלכלנים מ[[קרן המטבע הבינלואמית]], ג'רומיר בנס ומייקל קומהוף, להקים לתחייה את "תוכנית שיקגו".[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000815551#fromelement=hp_folders_1225] זאת על רקע [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]] ועל סמך הערכותיהם של מומחים רבים בתחום כי לאחר החילוץ של הבנקים הגדולים על ידי הממשלות המערביות, לא השתנה דבר וכי הדבר הוכיח רק חיזק את [[כשל שוק|כשל השוק]] מסוג  [[סיכון מוסרי]] שבו בנקים ובתי השקעות יקחו סיכונים גדולים מידי בידיעה שהממשלה תחלץ אותם.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]

במחקר שהתפרסם באוגוסט 2012, הציעו שני כלכלנים מ[[קרן המטבע הבינלאומית]], ג'רומיר בנס ומייקל קומהוף, להקים לתחייה את "תוכנית שיקגו".[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000815551#fromelement=hp_folders_1225] זאת על רקע [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]] ועל סמך הערכותיהם של מומחים רבים בתחום כי לאחר החילוץ של הבנקים הגדולים על ידי הממשלות המערביות, לא השתנה דבר וכי הדבר רק חיזק את [[כשל שוק|כשל השוק]] מסוג  [[סיכון מוסרי]] שבו בנקים ובתי השקעות יקחו סיכונים גדולים מדי בידיעה שהממשלה תחלץ אותם.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]

==עיקרי התוכנית==

==עיקרי התוכנית==

* הבנקים יחזיקו ברזרבה ביחס של 100% לכל הפקדה. דבר זה ימנע את בעיית ה[[ריצה על הבנק]] (ראו בהמשך).  

* הבנקים יחזיקו ברזרבה ביחס של 100% לכל הפקדה. דבר זה ימנע את בעיית ה[[ריצה על הבנק]] (ראו בהמשך).  

* רזרבה של 100% תמנע מהבנקים לייצר כסף. היא גם אמורה להקשות עליהם לנפח בועות אשראי, אשר התפצוצתן גורמת ל[[מחזור עסקים|מחזורים של גאות ושפל בשוק]].

* רזרבה של 100% תמנע מהבנקים לייצר כסף. היא גם אמורה להקשות עליהם לנפח בועות אשראי, אשר התפוצצותן גורמת ל[[מחזור עסקים|מחזורים של גאות ושפל בשוק]].

*  התפקיד של ייצור הכספים יועבר לממשלות. ממשלות ייצרו כסף באופן ישירות, ללא חוב, וכך למעשה לא יידרשו לשלם ריבית על הכסף שהן מייצרות, כפי שהן משלמות כיום. המהלך אמור להוריד את החובות הממשלתיים שכן ממשלות לא יצטרכו לשלם החזרי חובות על ייצירת כספים, והכסף החדש שייוצר אמור לייצג הון אמיתי, ולא חוב שיתגלגל בסופו של דבר לאזרחים.

*  התפקיד של ייצור הכספים יועבר לממשלות. ממשלות ייצרו כסף באופן ישיר, ללא חוב, וכך למעשה לא יידרשו לשלם ריבית על הכסף שהן מייצרות, כפי שהן משלמות כיום. המהלך אמור להוריד את החובות הממשלתיים שכן ממשלות לא יצטרכו לשלם החזרי חובות על יצירת כספים, והכסף החדש שייוצר אמור לייצג הון אמיתי, ולא חוב שיתגלגל בסופו של דבר לאזרחים.

*  הבנקים לא ידרשו לייצר חובות במאזנים שלהם כדי לייצר כסף, וכך למעשה חובות האזרחים למערכת בנקאים ירדו דרמטית.  

*  הבנקים לא ידרשו לייצר חובות במאזנים שלהם כדי לייצר כסף, וכך למעשה חובות האזרחים למערכת בנקאים ירדו דרמטית.  

# שליטה טובה יותר של הממשלה בתנודתיות של [[מחזורי עסקים]], דבר שיקטין את הסיכון למיתון כלכלי.  

# שליטה טובה יותר של הממשלה בתנודתיות של [[מחזורי עסקים]], דבר שיקטין את הסיכון למיתון כלכלי.  

# מניעה מוחלטת של קריסת בנקים ומשברים פיננסים כתוצאה מ"[[ריצה על הבנק]]", אירוע שקורה כאשר יותר מידי לקוחות דורשים מהבנק למשוך את פיקדונותיהם בבת אחת. חלק ניכר מהרגולציה על בנקים היום ומתפקידו של הבנק המרכזי הוא להיות מלווה לשעת חירום לבנקים ורגולטור כדי שהבנקים לא יקטינו יותר מידי את הרזרבות שלהם ויתקשו לספק ללקוחות שלהם כסף בזמן פניקת בנקים והיבטים אלה יכולים לקטון בבנקאות ברזרבה מלאה.  

# מניעה מוחלטת של קריסת בנקים ומשברים פיננסים כתוצאה מ"[[ריצה על הבנק]]", אירוע שקורה כאשר יותר מידי לקוחות דורשים מהבנק למשוך את פקדונותיהם בבת אחת. חלק ניכר מהרגולציה על בנקים היום ומתפקידו של הבנק המרכזי הוא להיות מלווה לשעת חירום לבנקים ורגולטור כדי שהבנקים לא יקטינו יותר מידי את הרזרבות שלהם ויתקשו לספק ללקוחות שלהם כסף בזמן פניקת בנקים והיבטים אלה יכולים לקטון בבנקאות ברזרבה מלאה.  

# הפחתה מהותית של רמת [[חוב ציבורי|החובות הציבוריים]] של ממשלות. שכן ממשלות לא יצטרכו לשלם ריבית על כסף שהן ייצרו.  

# הפחתה מהותית של רמת [[חוב ציבורי|החובות הציבוריים]] של ממשלות. שכן ממשלות לא יצטרכו לשלם ריבית על כסף שהן ייצרו.  

# הפחתה מהותית של החובות הפרטיים, מכיוון ש[[כסף כחוב|יצירת הכסף לא תהיה תלויה ביצירת חוב]].  

# הפחתה מהותית של החובות הפרטיים, מכיוון ש[[כסף כחוב|יצירת הכסף לא תהיה תלויה ביצירת חוב]].  

צוות של קרן המטבע הבינלואמית בדק את הטענות של פישר בשנת 2012 וטען כי הן נכונות.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]  

צוות של קרן המטבע הבינלאומית בדק את הטענות של פישר בשנת 2012 וטען כי הן נכונות.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

תוכנית שיקאגו היא מסמך בן 6 עמודים על רפורמות בנקאיות שניתן באופן חשאי ומצומצם לכ-40 בני אדם ב-16 במרץ 1933. התוכנית נתמכה על כלכלנים בכירים באותה תקופה כמו [[פרנק נייט]], לוייד מינטס, הנרי שולץ, הנרי סימונס, גרפילד קוקס, ואחרים.  

תוכנית שיקאגו היא מסמך בן 6 עמודים על רפורמות בנקאיות, שניתן באופן חשאי ומצומצם לכ-40 בני אדם ב-16 במרץ 1933. התוכנית נתמכה על ידי כלכלנים בכירים באותה תקופה כמו [[פרנק נייט]], לוייד מינטס, הנרי שולץ, הנרי סימונס, גרפילד קוקס, ואחרים.  

במהלך החודשים מרץ עד נובמבר קיבלו הכלכלנים של שיקאגו הערות ממספר אנשים, על הצעתם ובנומבר 1933 הוכן מסמך חדש. המסמך הורחב ל-13 עמודים, וכן היה מסמך נוסף על "יעדים ארוכי טווח של ניהול כספים"(7 עמודים), ואפנקידס בשם "בנקאות ומחזור עסקים" (6 עמודים).  

במהלך החודשים מרץ עד נובמבר קיבלו הכלכלנים של שיקאגו הערות ממספר אנשים על הצעתם, ובנובמבר 1933 הוכן מסמך חדש. המסמך הורחב ל-13 עמודים, וכן היה מסמך נוסף על "יעדים ארוכי טווח של ניהול כספים" (7 עמודים), ואפנדיקס בשם "בנקאות ומחזור עסקים" (6 עמודים).

מסמכים אלה עוררו עניין רב והניבו דיונים רבים בקרב מחוקקים, אבל הרפורמות שהוצאו, כמו זניחה של ה[[בנקאות ברזרבה חלקית]] ואימוץ של [[בנקאות ברזרבה מלאה]] לא יושמו והחלפו על ידי צעדים מתונים יותר. חוק הבנקאות , The Banking Act , של 1935 ייסד את ביטוח הפקדונות של הפדרל ריזרב, ואת ההפרדה בין בנקאות מסחרית ובנקאות פרטית. הוא הצליח להשיב אל כנו את אמון הציבור במערכת הבנקאית וסתם את הגולל על הדיון ברפורמה במערכת הבנקאית.<ref>Ronnie J. Phillips, [http://www.levyinstitute.org/pubs/wp/76.pdf The 'Chicago Plan' and New Deal Banking Reform,Working Paper No. 76] The Levy Economics Institute. 1992</ref>  

מסמכים אלה עוררו עניין רב והניבו דיונים רבים בקרב מחוקקים, אבל הרפורמות שהוצעו, כמו זניחה של ה[[בנקאות ברזרבה חלקית]] ואימוץ של [[בנקאות ברזרבה מלאה]], לא יושמו אלא הוחלפו בצעדים מתונים יותר. חוק הבנקאות, The Banking Act, של 1935 ייסד את ביטוח הפקדונות של הפדרל ריזרב, ואת ההפרדה בין בנקאות מסחרית ובנקאות פרטית. הוא הצליח להשיב אל כנו את אמון הציבור במערכת הבנקאית וסתם את הגולל על הדיון ברפורמה במערכת הבנקאית.<ref>Ronnie J. Phillips, [http://www.levyinstitute.org/pubs/wp/76.pdf The 'Chicago Plan' and New Deal Banking Reform,Working Paper No. 76] The Levy Economics Institute. 1992</ref>  

לאחר מה שנראה כמו [[מחזור עסקים|התאוששות]] של [[כלכלת ארצות הברית]] באמצע שנות ה-30, המדינה נכנסה למיתון מחודש בשנים 1937-38 והמרכיבים המרזיים של תוכנית שיקאגו צצו מחדש בהצעות טיוטה מיולי 1939, בתוכנית לרפורמה כלכלית. אבל הדבר לא נתגבש לידי חקיקה חדשה.  

לאחר מה שנראה כמו [[מחזור עסקים|התאוששות]] של [[כלכלת ארצות הברית]] באמצע שנות ה-30, המדינה נכנסה למיתון מחודש בשנים 1937-38 והמרכיבים המרכזיים של תוכנית שיקאגו צצו מחדש בהצעות טיוטה מיולי 1939, בתוכנית לרפורמה כלכלית. אבל הדבר לא נתגבש לכדי חקיקה חדשה.

==ראו גם==

==ראו גם==