שינויים

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים יבשים, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. רוב המדבור מתרחש באיזורי ספר-מדבר - סמוך למדבריות קיימים. המדבור לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות, אלא עקב הרס הקרקע. |ממוזער|400px]]

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים יבשים, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. רוב המדבור מתרחש באיזורי ספר-מדבר - סמוך למדבריות קיימים. המדבור לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות, אלא עקב הרס הקרקע. |ממוזער|400px]]

שימוש יתר באדמות ספר-מדבר לשם חקלאות וחוואות, על ידי [[רעיית ייתר]], דלדול חומרי הזנה לצמחים, [[המלחת קרקע|השקייה במים עם מלחים]] ועוד תהליכים גוררים [[מדבור]] שמכלה שטחי חקלאות באיזורים כמו צפון אפריקה מדרום לסהרה, צפון אפריקה מצפון לסהרה וספרד, דרום אפריקה, המזרח התיכון, צפון מערב אסיה (איזור אייזרבייג'ן), דרום רוסיה, אוסטרליה, מערב ארצות הברית, ודרום דרום אמריקה.

שימוש יתר באדמות ספר-מדבר לשם חקלאות וחוואות, על ידי [[רעיית ייתר]], דלדול חומרי הזנה לצמחים, [[המלחת קרקע|השקייה במים עם מלחים]] ועוד תהליכים גוררים [[מדבור]] שמכלה שטחי חקלאות ושטחים של מערכות אקולוגיות.

 

לפי UNCCD נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אייזרבייג'ן ו[[טורקיה]]), [[המזרח התיכון]], דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם.  הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על [[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

 

'''איזורים יבשים''' או '''איזורים דלי משקעים''' (Drylands) מהווים 40-41% מ[[שימושי קרקע|השטח היבשתי של כדור הארץ]],<ref>Bauer (2007), [http://books.google.com/books?id=mR3E4xJFNw0C&pg=PA78 p. 78]</ref><ref name="johnson-1">Johnson et al (2006), [http://books.google.com/books?id=da6vhzHEpf0C&pg=PA1 p. 1]</ref> וחיים בהם מעל 2 מיליארד [[בני אדם]].<ref name="johnson-1" /> השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האכולוסיה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ 24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf]

 

על פי הערכות, 10-20% מהשטח של האיזורים היבשים כבר הדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים. 1-6% מהאוכלוסיה של איזורים דלי-משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כ-מיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.<ref name="holtz"> Uwe Holtz , [http://www.unccd.int/Lists/SiteDocumentLibrary/Parliament/2007/parliamentariansforum.pdf Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view] unccd, 2007</ref><ref>[http://books.google.com/books?id=XxBrq6hTs_UC&pg=PA454 Gender in agriculture sourcebook], World Bank 2009, page 454</ref>

==השפעות סביבתיות==

==השפעות סביבתיות==