שינויים

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

קיימים הבדלים ניכרים בתוחלת החיים בין מדינות שונות - נכון לשנת 2004, באפריקה 45% מהילדים לא הגיעו לגיל 15. ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] 35% מהילדים לא הגיעו לגיל זה, בדרום מזרח אסיה 20% מהילדים מתים לפני גיל 15 וביבשת אמריקה הנתון הזה עומד על 10%. במדינות אירופה (כולל מזרח אירופה) ובמדינות העשירות מעל 95% מהילדים מגיעים לגיל 15, ומעל 60% מהאוכלוסיה חיים עד גיל 60 לפחות לעומת 20% מתושבי אפריקה שמגיעים לגיל זה.[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]

קיימים הבדלים ניכרים ב[[תוחלת החיים]] בין מדינות שונות - נכון לשנת 2004, באפריקה 45% מהילדים לא הגיעו לגיל 15. ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] 35% מהילדים לא הגיעו לגיל זה, בדרום מזרח אסיה 20% מהילדים מתים לפני גיל 15 וביבשת אמריקה הנתון הזה עומד על 10%. במדינות אירופה (כולל מזרח אירופה) ובמדינות העשירות מעל 95% מהילדים מגיעים לגיל 15, ומעל 60% מהאוכלוסיה חיים עד גיל 60 לפחות לעומת 20% מתושבי אפריקה שמגיעים לגיל זה.[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]

ניתן לראות "עקומת שופר" בין [[תוצר מקומי גולמי]] לבין [[תוחלת חיים]] ומדדים בריאותיים נוספים - ב[[מדינות עניות]] יש בדרך כלל קשר חזק בין עליה בתוצר לנפש, [[צמיחה כלכלית]] לנפש,  לבין תוחלת החיים ומדדים אחרים כמו תמותת תינוקות בלידה (שמשפיעה על תוחלת החיים בלידה). אבל קשר זה מתערער והולך במדינות העשירות יותר - כך שבהשווה בין שתי מדינות מעל סף הכנסה מסויים, קשה למצוא קשר בין גודל התוצר לנפש לבין בריאות טובה יותר.

ניתן לראות "עקומת שופר" בין [[תוצר מקומי גולמי]] לבין [[תוחלת חיים]] ומדדים בריאותיים נוספים - ב[[מדינות עניות]] יש בדרך כלל קשר חזק בין עליה בתוצר לנפש, [[צמיחה כלכלית]] לנפש,  לבין תוחלת החיים ומדדים אחרים כמו תמותת תינוקות בלידה (שמשפיעה על תוחלת החיים בלידה). אבל קשר זה מתערער והולך במדינות העשירות יותר - כך שבהשווה בין שתי מדינות מעל סף הכנסה מסויים, קשה למצוא קשר בין גודל התוצר לנפש לבין בריאות טובה יותר.

לדוגמה קל לראות שמדינות עשירות יותר הן בעלות [[תוחלת חיים]] גבוה יותר יחסית למדינות עניות, כך שלמצרים ולירדן לדוגמה, תוחלת חיים בלידה של 73 שנה ואילו לרוב המדינות המערביות תוחלת חיים של כ-80 שנה ויותר. לעומת זאת קשר כזה לא קיים בהשווה בין מדינות עשירות. נכון לשנת 2012, תוחלת החיים בזמן הלידה של ילדים מישראל היא 81 שנים, כך שהיא גבוהה ב-3 שנים לעומת תוחלת החיים בלידה של תושבי ארצות הברית, בשנתיים לעומת [[דנמרק]] ובשנה לעומת [[בריטניה]], בלגיה ו[[גרמניה]].<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%201-%20%20%202012.pdf  השנתון "ילדים בישראל – 2012"- נספח 1 - השוואה בינלאומית] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref>

באופן כללי, מדינות עשירות יותר הן בעלות [[תוחלת חיים]] גבוה יותר יחסית למדינות עניות, כך שלמצרים ולירדן לדוגמה, תוחלת חיים בלידה של 73 שנה ואילו לרוב המדינות המערביות תוחלת חיים של כ-80 שנה ויותר. לעומת זאת, כאשר משווים שתי מדינות עשירות זו לזו, לא ניתן לחזות לפי מדדים כמו [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי לנפש]] באיזו מדינה תהיה תוחלת חיים ממוצעת גדולה יותר. נכון לשנת 2012, תוחלת החיים בזמן הלידה של ילדים מישראל היא 81 שנים, כך שהיא ארוכה ב-3 שנים לעומת תוחלת החיים בלידה של תושבי [[ארצות הברית]], ארוכה בשנתיים לעומת [[דנמרק]] וארוכה בשנה לעומת [[בריטניה]], בלגיה ו[[גרמניה]].<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%201-%20%20%202012.pdf  השנתון "ילדים בישראל – 2012"- נספח 1 - השוואה בינלאומית] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref>

 

יש הבדלים בין מדינות גם בהתפלגות תוחלת החיים בתוך המדינה כך שבמדינות פחות שוויוניות יש תוחלת חיים בעלת שונות גבוהה יותר - ההבדלים בין עשירים לעניים באים במדינות אלה ביתר שאת לעומת מדינות שווניות (ראו בהמשך).  

יש הבדלים בין מדינות גם בהתפלגות תוחלת החיים בתוך המדינה. תוחלת החיים של גברים ברמת גן לדוגמה, גבוהה ב-9 שנים לעומת גברים מבאר שבע. בארצות הברית הבדל זה גדול יותר ועומד על -18 שנה. בעוד שבחלק מהישובים בארצות הברית תוחלת החיים של גברים בלידה עומדת על 82 שנה בישובים העניים ביותר תוחלת החיים הממוצעת של גברים עומדת על פחות מ-65 שנה.[http://www.nytimes.com/2014/03/16/business/income-gap-meet-the-longevity-gap.html?_r=0] [http://www.nytimes.com/interactive/2014/03/15/business/higher-income-longer-lives.ht]

נתון נוסף שגם משפיע על הנתון של תוחלת החיים בלידה היא אחוז תמותת התינוקות ל-1000 לידות. במדינות העשירות נתון זה עומד על 2-4 פטירות ל-1000 לידות. במדינות העניות כמו ירדן ומצרים נתון זה עומד על 19 פטירות ל-1000 לידות. ב[[שבדיה]] וב[[פינלנד]] יפן ולוקסמבורג יש אחוז הפטירות הנמוך בעולם של 2 פטירות ל-1000 לידות - כמעט עשירית מכמות הילדים הנפטרים במדינות העניות. גם בנתון זה יש כמה מדינות עשירות שבולטות לרעה ובראשן ארצות הברית עם 7 פטירות ל-1000 ילדות, ובריטניה וקנדה עם 5 לידות. בישראל יש 4 פטירות ל-1000 לידות. <ref name="children2012"/>

נתון נוסף שגם משפיע על הנתון של תוחלת החיים בלידה היא אחוז תמותת התינוקות ל-1000 לידות. במדינות העשירות נתון זה עומד על 2-4 פטירות ל-1000 לידות. במדינות העניות כמו ירדן ומצרים נתון זה עומד על 19 פטירות ל-1000 לידות. ב[[שבדיה]] וב[[פינלנד]] יפן ולוקסמבורג יש אחוז הפטירות הנמוך בעולם של 2 פטירות ל-1000 לידות - כמעט עשירית מכמות הילדים הנפטרים במדינות העניות. גם בנתון זה יש כמה מדינות עשירות שבולטות לרעה ובראשן ארצות הברית עם 7 פטירות ל-1000 ילדות, ובריטניה וקנדה עם 5 לידות. בישראל יש 4 פטירות ל-1000 לידות. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 -  0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו 0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 -  0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו 0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

יש גורמים רבים המשפיעים על הבדלים בין מדינות בתוחלת החיים. - הדבר כולל את גודל התוצר הלאומי, תמותת תינוקות בלידה, הרגלי תזונה, [[השמנה]], הרגלי שינה ועומס בעבודה, הרגלי עישון, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], הרגלי שתייה של [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]] ועוד. לעומת זאת חלק מהיבטים אלה אינם משפיעים בהקשרים אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. מכאן אפשר להניח שבמדינה כמו ארצות הברית הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון]] כלכלי גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.

פערים גדולים בהכנסות, ביכולות ובתנאי החיים של עשירים מול עניים בתוך מדינה משפיעה על הבדלים בתוחלת החיים בלידה של עשירים מול עניים. דבר זה יכול לנבוע ממספר גורמים כמו הבדלים בעישון ובצריכת אלכוהול או סמים, הבדלים ברמת ה[[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]], באיכות התזונה, [[מתח נפשי]] ועוד.  

יש הבדלים בין מדינות שונות בהקשר של גורמי התחלואה והסיכון. במדינות עשירות יותר יש תחלואה גבוהה יותר במחלות כרוניות כמו סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב, וסרטן. במדינות העניות יותר סיבות המוות הנפוצות יותר כוללות מחלות זיהומיות כמו שחפת, מלאריה, איידס וכן מחלות הנגרמות מעישון, חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ותמותה מ[[שלשול]] בעיקר עקב [[זיהום מים]] כתוצאה מחשיפה למים מזוהמים בביוב.

בשנת 2003, תוחלת החיים הממוצעת ב[[פינלנד]] עמדה על 75.1 לגברים ו81.8 לנשים. תוחלת החיים של גבר שעובד בעבודות צאוורון לבן בגיל 35 ארוכה בממוצע ב-6 שנים לעומת גבר פועל, בקרב נשים ההבדל בתוחלת החיים בין עשירים ועניים עומד על 3.2 שנים. לאורך השנים ההבדלים בתוחלת החיים גדלו. [http://www.thl.fi/fi/web/health-and-welfare-inequalities/health-inequalities/differences-in-life-expectancy]

 

בישראל, תוחלת חיים בלידה, בישובים המונים 50,000 תושבים ומעלה, בישראל בשנים 2005-2009 משתנה בין ישובים עניים ועשירים (עם יוצאים מהכלל בישובים חרדיים). תוחלת החיים הממוצעת ברעננה עומדת על 85.5 שנה, גבוה ב-8.5 שנים לעומת תוחלת החיים הממוצעת ברהט (77.1) וב-7.5 שנים לעומת נצרת (77.9). הישוב היהודי בעל תוחלת החיים הממוצעת הנמוכה ביותר היה קריית אתא עם 79.1 שנים, נמוך ב-6.5 שנים לעומת רעננה.<ref>[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] עו"ס שלומית אבני, מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009 ,משרד הבריאות, נובמבר 2013 </ref> תוחלת החיים של גברים ברמת גן, גבוהה ב-9 שנים לעומת גברים מבאר שבע.

 

בארצות הברית הבדלים אלה גדולים יותר זה גדול יותר ועומד על -18 שנה. בעוד שבחלק מהישובים בארצות הברית תוחלת החיים של גברים בלידה עומדת על 82 שנה בישובים העניים ביותר תוחלת החיים הממוצעת של גברים עומדת על פחות מ-65 שנה.[http://www.nytimes.com/2014/03/16/business/income-gap-meet-the-longevity-gap.html?_r=0] [http://www.nytimes.com/interactive/2014/03/15/business/higher-income-longer-lives.ht]

==השלכות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי==

==השלכות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי==