שורה 5: |
שורה 5: |
| האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו- 69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר ב[[שרשרת המזון]]. | | האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו- 69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר ב[[שרשרת המזון]]. |
| | | |
− | לדייג הייתר [[השלכות סביבתיות]] מהותיות. בינהן איום ב[[הכחדת מינים]], ו[[הרס בתי גידול]] בסביבה הימית, וערעור ה[[מערכת אקולוגית]] הימית. השפעות על [[המין האנושי]] כוללות אובדן פרנסה של דייגים ו[[תעשיות דייג]], העלאת יוקר המחייה ופגיעה בסיס המזון של מיליוני אנשים שדגים מהווים חלק מהותי מתזונתם. | + | לדייג הייתר [[השלכות סביבתיות]] מהותיות. בינהן איום ב[[הכחדת מינים]], ו[[הרס בתי גידול]] בסביבה הימית, וערעור ה[[מערכת אקולוגית]] הימית. השפעות על [[המין האנושי]] כוללות אובדן פרנסה של דייגים ו[[תעשיות דייג]], העלאת יוקר המחייה ופגיעה בבסיס המזון של מיליוני אנשים שדגים מהווים חלק מהותי מתזונתם. |
| | | |
− | ==דוגמאות== | + | ==דוגמאות לדייג יתר== |
| {{תבנית:בעיות סביבתיות}} | | {{תבנית:בעיות סביבתיות}} |
− | קיימות דוגמאות מתועדות לדייג יתר באיזורים כמו הים הצפוני של אירופה, הGrand Banks של אמריקה הצפונית וים סין המזרחי באסיה. במקומות אלה דייג יתר לא רק שהוביל לתוצאות הרסניות עבור אוכלוסיות הדגים, אלא גם לקהילות הדייג המקומיות שהתבססו על דיג לפרנסתן. כמו פעילויות אחרות של לקיחת משאבים מהטבע כמו [[כריתת יערות]] ו[[צייד]] שדות דיג רגישים לאינטראקציות הכלכליות בין בעלות או הכרזת בעלות על האיזור לבין [[קיימות]] המוכרות כ[[טרגדיה של נחלת הכלל]]. | + | קיימות דוגמאות מתועדות לדייג יתר באיזורים כמו הים הצפוני של אירופה, הGrand Banks של אמריקה הצפונית וים סין המזרחי באסיה. במקומות אלה דייג יתר לא רק שהוביל לתוצאות הרסניות עבור אוכלוסיות הדגים, אלא גם לקהילות הדייג המקומיות שהתבססו על דיג לפרנסתן. כמו פעילויות אחרות של לקיחת [[משאבים מתכלים]] מהטבע כמו [[כריתת יערות]] ו[[צייד]], שדות דיג רגישים לאינטראקציות הכלכליות בין בעלות או הכרזת בעלות על האיזור לבין [[קיימות]], המוכרות כ[[טרגדיה של נחלת הכלל]]. |
| | | |
− | ===צייד לוויתנים===
| + | ;צייד לוויתנים: |
− | המקרה המפורסם ביותר של דייג יתר התרחש באוכלוסיית הלוויתנאים (אם כי ניתן להגדיר זאת כ[[צייד ייתר]]). מספר מיני לוויתנים נכחדו, ודבר זה הוביל גם לקריסת ענף צייד הלוויתנים. עם זאת הצידי נמשך ומינים רבים היו על סף הכחדה ערב מלחמת העולם השנייה, עקב [[התפתחות טכנולוגית|טכנלוגיות חדשות]] שכללו צלצל מכאני וספינות מתכת. המלחמה הובילה לעצירה בצייד לוויתנים ולאחר המלחמה נחתמה אמנה בינלאומית שאוסרת על צייד לוויתנים. כתוצה מכך אוכלוסיות רבות של מיני לוויתנים חזרו לגדול. עם זאת האיום על לוויתנים לא הסתיים לגמרי, איומים על שרשרת המזון שלהם, צייד מצד ספינות מיפן ו[[זיהום ימי]] מאיימים עדיין על סוגי לוויתנים רבים. | + | המקרה המפורסם ביותר של דייג יתר התרחש באוכלוסיית הלוויתנאים (אם כי ניתן להגדיר זאת כ[[צייד ייתר]]). מספר מיני לוויתנים נכחדו, ודבר זה הוביל גם לקריסת ענף צייד הלוויתנים. עם זאת הצייד נמשך ומינים רבים היו על סף הכחדה ערב מלחמת העולם השנייה, עקב [[התפתחות טכנולוגית|טכנלוגיות חדשות]] שכללו צלצל מכאני וספינות מתכת. המלחמה הובילה לעצירה בצייד לוויתנים ולאחר המלחמה נחתמה אמנה בינלאומית שאוסרת על צייד לוויתנים. כתוצאה מכך אוכלוסיות רבות של מיני לוויתנים חזרו לגדול וחלקם עברו שיקום. עם זאת האיום על לוויתנים לא הסתיים לגמרי, איומים על שרשרת המזון שלהם, צייד מצד ספינות מיפן בטוענה שהדבר נועד לשם מחקר, ו[[זיהום ימי]] מאיימים עדיין על סוגי לוויתנים רבים. |
| | | |
− | ===דגי אנשובי===
| + | ;דגי אנשובי: |
| שדות הדייג של דגי אנשובי בפרו התמוטטו בשנות ה-1970 לאחר שדייג יתר ועונת [[אל ניניו]] דלללו את אוכלוסיית האנשובי שחיו בים. דגי אנושבי היו [[משאב טבעי]] מרכזי בפרו; לדוגמה בשנת 1971 דגו בפרו 10.2 מיליון מטרים מעוקבים של דגי אנושבי. עם זאת ב-5 השנים הבאות כל צי הדיג של פרו תפסו רק 4 מיליוני טנוות. דבר זה היווה מכה קשה לכלכלת פרו. | | שדות הדייג של דגי אנשובי בפרו התמוטטו בשנות ה-1970 לאחר שדייג יתר ועונת [[אל ניניו]] דלללו את אוכלוסיית האנשובי שחיו בים. דגי אנושבי היו [[משאב טבעי]] מרכזי בפרו; לדוגמה בשנת 1971 דגו בפרו 10.2 מיליון מטרים מעוקבים של דגי אנושבי. עם זאת ב-5 השנים הבאות כל צי הדיג של פרו תפסו רק 4 מיליוני טנוות. דבר זה היווה מכה קשה לכלכלת פרו. |
| | | |
− | ===דגי הקוד===
| + | ;דגי הקוד: |
| דגי הקוד אטלנטים סבלו מדייג יתר בשנות ה-70 וה-80 בעיקר באיזור Newfoundland. כתוצאה מכך אוכלוסיית דגי הקוד האטלנטים התמוטטה בשנת 1992. האוכלוסיה ירדה בכ 95% מרמות השיא שלה. [[קנדה]] הכריזה בשנת 1992 על איסוד עד להודעה חדשה כל דיג של דגי קוד. למרות שבמשך עשור ויותר נפסק הדיג המסחרי של המין, האוכלוסיה לא התאוששה וכיום המין נמצא ב[[סכנת הכחדה]]. יש צורך בגודל מינימלי של אוכלוסיה כדי שזו תוכל להעמיד מספר מספק של צאצאים בריאים ולהתמודד עם אתגרים של מחלות וטורפים. ולכן ייתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. | | דגי הקוד אטלנטים סבלו מדייג יתר בשנות ה-70 וה-80 בעיקר באיזור Newfoundland. כתוצאה מכך אוכלוסיית דגי הקוד האטלנטים התמוטטה בשנת 1992. האוכלוסיה ירדה בכ 95% מרמות השיא שלה. [[קנדה]] הכריזה בשנת 1992 על איסוד עד להודעה חדשה כל דיג של דגי קוד. למרות שבמשך עשור ויותר נפסק הדיג המסחרי של המין, האוכלוסיה לא התאוששה וכיום המין נמצא ב[[סכנת הכחדה]]. יש צורך בגודל מינימלי של אוכלוסיה כדי שזו תוכל להעמיד מספר מספק של צאצאים בריאים ולהתמודד עם אתגרים של מחלות וטורפים. ולכן ייתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. |
| | | |
| [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב דייג יתר, האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדייג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. | | [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב דייג יתר, האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדייג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. |
| | | |
− | ===דגי סול===
| + | ;דגי סול: |
| דגי סול בים האירי, בתעלה האנגלית המערבית ובמקומות נוספים עברו דייג ייתר עד לנקודת התמוטטות, זאת לפי תוכנית ממשלת בריטניה לשמירה על מגוון ביולוגי. הממשלה הבריטית יצרה אלמנטים בתוכנית זו כדי לנסות לשקם שדוג דיג אלה, אבל [[גידול אוכלוסיית העולם]] והעליה בביקוש לדגים הגיעו לנקודה שבה הדרישה למזון מאיימת על היציבות של שדות דייג אלה, ואף על קיומו של המין כולו. | | דגי סול בים האירי, בתעלה האנגלית המערבית ובמקומות נוספים עברו דייג ייתר עד לנקודת התמוטטות, זאת לפי תוכנית ממשלת בריטניה לשמירה על מגוון ביולוגי. הממשלה הבריטית יצרה אלמנטים בתוכנית זו כדי לנסות לשקם שדוג דיג אלה, אבל [[גידול אוכלוסיית העולם]] והעליה בביקוש לדגים הגיעו לנקודה שבה הדרישה למזון מאיימת על היציבות של שדות דייג אלה, ואף על קיומו של המין כולו. |
| | | |
− | ===דגי מים עמוקים===
| + | ;דגי מים עמוקים: |
| דגי מים עמוקים רבים נמצאים בסיכון. הדוגמאות כוללות את orange roughy, Patagonian toothfish, ואת sablefish. הים הרחק ממדפי היבשת הוא חשוך כמעט לחלוטין, קרוב לנקודת הקפיאה ויש בו מעט מזון. דגי מים עמוקים גדלים לאט בגלל המחסור במזון ויש להם מטבוליזם איטי וקצב רבייה נמוך. רבים מהם לא מגיעים לבגרות מינית לפני גיל 30 או 40 שנה. דגי orange roughy שנידוגו ונמכרים בשוק הם בדרך כלל בני 50 שנה ויותר. רוב דגי המים העמוקים נמצאים במים בינלאומיים, מקום שבו אין שום הגנה מפני דייג יתר על ידי החוק או מכסות דייג. רוב הדגים הללו נתפסים על ידי אוניות מכמורת למים עמוקים ליד פיות של ימים, במקומות שבהם הם מתנכסים כדי למצוא מזון. הקפאה מיידית בסיפון האוניה מאפשרת לאוניות המכמורת לעבוד במשך כמה ימים ברציפות, וציוד מודרני מאפשר להן לאתר את הדגים בקלות. | | דגי מים עמוקים רבים נמצאים בסיכון. הדוגמאות כוללות את orange roughy, Patagonian toothfish, ואת sablefish. הים הרחק ממדפי היבשת הוא חשוך כמעט לחלוטין, קרוב לנקודת הקפיאה ויש בו מעט מזון. דגי מים עמוקים גדלים לאט בגלל המחסור במזון ויש להם מטבוליזם איטי וקצב רבייה נמוך. רבים מהם לא מגיעים לבגרות מינית לפני גיל 30 או 40 שנה. דגי orange roughy שנידוגו ונמכרים בשוק הם בדרך כלל בני 50 שנה ויותר. רוב דגי המים העמוקים נמצאים במים בינלאומיים, מקום שבו אין שום הגנה מפני דייג יתר על ידי החוק או מכסות דייג. רוב הדגים הללו נתפסים על ידי אוניות מכמורת למים עמוקים ליד פיות של ימים, במקומות שבהם הם מתנכסים כדי למצוא מזון. הקפאה מיידית בסיפון האוניה מאפשרת לאוניות המכמורת לעבוד במשך כמה ימים ברציפות, וציוד מודרני מאפשר להן לאתר את הדגים בקלות. |
| | | |
− | ===דגי אגמים===
| + | ;דגי אגמים: |
| דגי המין Blue walleye נכחדו באגמים הגדולים של ארצות הברית בשנות ה-1980. עד למחצית המאה ה-20 זה היה דג שדגו אותו למטרות מסחריות. חצי מליון טונות נידוגה בתקופה שבין 1880 לבין סוף שנות ה1950. בתקופה זו האוכלוסיה התמוטטה, כנראה עקב שילוב של דייג יתר, אטרופיקציה (זיהום על ידי עודפי חנקן ממקור אנושי) והכניסה של [[מין פולש]] מסוג rainbow smelt. | | דגי המין Blue walleye נכחדו באגמים הגדולים של ארצות הברית בשנות ה-1980. עד למחצית המאה ה-20 זה היה דג שדגו אותו למטרות מסחריות. חצי מליון טונות נידוגה בתקופה שבין 1880 לבין סוף שנות ה1950. בתקופה זו האוכלוסיה התמוטטה, כנראה עקב שילוב של דייג יתר, אטרופיקציה (זיהום על ידי עודפי חנקן ממקור אנושי) והכניסה של [[מין פולש]] מסוג rainbow smelt. |
| | | |
− | ==השלכות== | + | ==סיבות לדייג ייתר== |
| + | הסיבה המרכזית לדייג יתר היא שימוש בציוד יותר ויותר חדיש לשם תפיסת דגים רבים יותר בצורה יעילה יותר. דייג מכמורת על ידי ספינות מסחריות היא הטכנולוגיה המרכזית המאפשרת ללכוד בבת אחת אלפי דגים. טכנולוגיות אחרות כמו גילוי דגים באמצעות מכ"מ וסונאר, קירור של הדגים שנידוגו ועיבוד שלהם על הספינה אפשרות בניית ספינות גדולות יותר ששהו בים יותר זמן והצליחו לדוג יותר ויותר דגים. במונחים כלכליים, מנקודת המבט של הדייגים ה[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] אפשר גידול של התפוקה מהים. |
| + | |
| + | בד בבד, נוצרה בעיה ב[[הון טבעי|הון הטבעי]] - שכן מעל רמה מסויימת, שתלויה בגודל האכולוסיה ובכמות ההפרעות שבהן היא נתונה, דייג של יותר ויותר דגים מנע מאוכלוסיית הדגים להשתקם. עקב המחסור של דגים, הנטייה של דייגים לדוג דגים קטנים יותר (צעירים יותר) ובכך להקטין את הסיכוי של האוכלוסיה להשתקם. |
| + | |
| + | שני הדברים האלה מוחמר עקב היותר הדגים [[מוצר ציבורי]] שקשה להחיל עליו זכויות קניין. |
| + | |
| + | ==השלכות של דייג יתר== |
| דייג יתר יכול להוביל ל[[הכחדת מינים]], לפגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ולפגיעה ב[[ענף הדייג]] ו[[בטחון תזונתי|להספקת המזון]] ל[[בני אדם|מין האנושי]]. היכולת של אוכלוסיית דגים להשתקם לאחר דיג יתר, תלויה בשאלה אם התנאים במערכת האקולוגית מתאימים להחלמתה. שינויים גדולים בהרכבי המינים במערכת יכולים לגרום לשינויים במערכת. לדוגמה אם יש דייג יתר של דג הטרוטה (פורל), אוכלוסיית הקרפיון עלולה לגדול בצורה שלא תאפשר לאוכלוסיית הטרוטה לבסס בחזרה אוכלוסיה רבייה גדולה מספיק. | | דייג יתר יכול להוביל ל[[הכחדת מינים]], לפגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ולפגיעה ב[[ענף הדייג]] ו[[בטחון תזונתי|להספקת המזון]] ל[[בני אדם|מין האנושי]]. היכולת של אוכלוסיית דגים להשתקם לאחר דיג יתר, תלויה בשאלה אם התנאים במערכת האקולוגית מתאימים להחלמתה. שינויים גדולים בהרכבי המינים במערכת יכולים לגרום לשינויים במערכת. לדוגמה אם יש דייג יתר של דג הטרוטה (פורל), אוכלוסיית הקרפיון עלולה לגדול בצורה שלא תאפשר לאוכלוסיית הטרוטה לבסס בחזרה אוכלוסיה רבייה גדולה מספיק. |
| | | |
− | דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים אחרים שמתפרנסים מהם כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולוויתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות [[ריבוי יתר]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]]. | + | דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים אחרים שמתפרנסים מהם במעלה [[שרשרת המזון]] כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולוויתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות [[ריבוי יתר]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]]. |
| | | |
| כמו כן לדבר יש השלכות כלכליות על פנרסתם של דייגים. רוב דייג היתר נעשה על ידי חברות גדולות שהן בעלות ציוד משוכלל יותר המאפשר להם לדוג במים עמוקים ולתפוס כמויות גדולות של דגים. במקרים של דיג יתר במקווי מים מתוקים, דיג יתר עלול להוביל ל[[זיהום מים|זיהום המים]] עקב התרבות אצות במים. | | כמו כן לדבר יש השלכות כלכליות על פנרסתם של דייגים. רוב דייג היתר נעשה על ידי חברות גדולות שהן בעלות ציוד משוכלל יותר המאפשר להם לדוג במים עמוקים ולתפוס כמויות גדולות של דגים. במקרים של דיג יתר במקווי מים מתוקים, דיג יתר עלול להוביל ל[[זיהום מים|זיהום המים]] עקב התרבות אצות במים. |
שורה 45: |
שורה 52: |
| | | |
| ==דייג יתר בכלכלה אקולוגית== | | ==דייג יתר בכלכלה אקולוגית== |
− | כמעט כל שטח האוקיינוסים נמצא בשטחי מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא וולנטרית, והאכיפה קשה מאוד. לפיכך שטחי הדיג נחשבים [[נחלת הכלל]]. הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו [[זכויות קניין]]. לפיכך דייג של דגה זו על פי עקרונות [[השוק החופשי]] מוביל למצב המכונה [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. | + | כמעט כל שטח האוקיינוסים נמצא בשטחי מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינלאומיים לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא וולנטרית, והאכיפה קשה ויקרה מאוד. לפיכך שטחי הדיג נחשבים [[נחלת הכלל]]. הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו [[זכויות קניין]]. לפיכך דייג של דגה זו על פי עקרונות [[השוק החופשי]] מוביל למצב המכונה [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. |
| | | |
| מצידו של הדייג הבודד (או חברת דייג), המנעות מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד, היא סוג של [[השקעה]] בשדה הדייג. אך ב[[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]], אין לאף אחד אינטרס להשקיע כזו, כי לאו דווקא מי שמשקיע הוא זה שייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' יכול לדוג את הדגים שדייג א' לא דג. אם המדגה יגדל בעתיד, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה. | | מצידו של הדייג הבודד (או חברת דייג), המנעות מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד, היא סוג של [[השקעה]] בשדה הדייג. אך ב[[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]], אין לאף אחד אינטרס להשקיע כזו, כי לאו דווקא מי שמשקיע הוא זה שייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' יכול לדוג את הדגים שדייג א' לא דג. אם המדגה יגדל בעתיד, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה. |