47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 141:
שורה 141: − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←השפעות
* חקלאות 2.5%,
* חקלאות 2.5%,
* צריכה שלא למטרות דלק (לדוגמה הפקת חומרי גלם) ואחרים 5%.
* צריכה שלא למטרות דלק (לדוגמה הפקת חומרי גלם) ואחרים 5%.
==השפעות==
==השפעות משק האנרגיה על תחומים אחרים==
לצריכת האנרגיה השפעות רבות. יש קשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין יכולת לקיים חברה תעשייתית. ומכאן גם הקשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין היבטים כלכלים רבים כמו אבטלה, קצב צמיחה , צריכת ועוד.
לצריכת האנרגיה השפעות רבות. יש קשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין יכולת לקיים חברה תעשייתית. ומכאן גם הקשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין היבטים כלכלים רבים כמו אבטלה, קצב צמיחה , צריכת ועוד.
===קשר לתוחלת חיים===
===חשיבות האנרגיה לתעשייה ולכלכלה המודרנית===
אנרגיה חשובה לכל תחומי החיים ומהווה בסיס לכלכלה. החשיבות הזאת עלתה בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] שהיתה תלויה בחלקה הגדול בהפקת יותר ויותר אנרגיה ממקורות של [[דלק מחצבי]]. אנרגיה רבה ושופעת חיונית לכל הצורות של כלכלה מודרנית תעשייתית - הן ב[[קפיטליזם]] והן ב[[קומוניזם]] או צורות אחרות של ניהול הכלכלה. חשיבות האנרגיה קיימת בכל ה[[סקטורים בכלכלה]]: ב[[חקלאות תעשייתית]], ב[[תחבורה]] ותובלה של מוצרים, ב[[כרייה|כריית עופרות ומינלרים]], בהפקת חומרי גלם שונים, בתהליכי ייצור ב[[תעשייה]] לשם ייצור מאות אלפי סוגים של מוצרים, בייצור חשמל, בהספקת אנרגיה למחשבים, מזגנים, מערכות תקשורת החיונים לשירותים כלכליים שונים, לחימום וקירור בתים, לתאורה, לחדרי ניתוח, ייצור תרופות, ייצור כלי נשק ותפעול צבאות מודרניים וכו'.
בכל תחום כלכלי, אנרגיה היא תשומה הכרחית, ולכן התייקרות האנרגיה משפיעה על העלויות של כל היצרנים. בייצור מוצרים, דבר זה בא לידי ביטוי דרך שתי השפעות- ייקור האנרגיה שהיצרן משתמש בה, וייקור חומרי גלם ושירותים שבהם היצרן משתמש. לדוגמה קבלנים של בתים ירגישו את השפעת מחיר האנרגיה הן דרך תשלומי אנרגיה שעליהם לשם (לשם תאורה, תפעול מנופים, הסעות פועלים וחומרי גלם וכו') והן בגלל תשלום לספקי שירותים, חומרי גלם ומוצרי-ביניים (כגון תשלום לחברות מנופים, לבטון, עמודי פלדה, חלונות וכו').
השפעות ייקור האנרגיה על התעשייה יכולות להתרחש דרך אפיקים נוספים, האחת היא השפעה על הביקוש מצד הצרכנים - משקי בית שצריכים להוציא כסף רב יותר על מזון, תרופות, תחבורה לעבודה או חשמל הכרחי, יצמצמו צריכת מוצרים בעלי [[גמישות ביקוש]] גבוהה יותר כגון טיסות, חופשות, ביגוד, קוסמטיקה, מסעדות וכו'.
השפעה אפשרית נוספת על היצרנים היא דרך השפעה מאקרו-כלכלית של אנרגיה על [[צמיחה כלכלית]] ודרכה על המערכת הפיננסית ועל ה[[בנקאות|בנקים]] בפרט. ייקור אנרגטי גורם כאמור לצמצום קניות לא הכרחיות, דבר זה משפיע לרעה על היכולת של בנקים לספק אשראי זול, כתוצאה מכך מתייקר האשראי שהיצרנים מסוגלים לקבל מהבנקים.
===חשיבות האנרגיה לחקלאות ומזון===
[[חקלאות תעשייתית]] גורמת לתלות הולכת וגדלה של המזון וה[[חקלאות בכלל]] באנרגיה בכלל ובאנרגיה מחצבית בפרט. [[נפט]] הוא משאב חשוב לשם תפעול ציוד חקלאי, הפקת [חומרי הדברה]], ולשם כריית חומרי גלם ל[[דשן כימי]] - [[אשלג]] ו[[פוספט]],ולשם הובלת מזון. [[גז טבעי]] משמש לשם אפקת [[אמוניה]] שהיא מרכיב מרכזי שלישי בהפקת דשן כימי. הפקת חשמל חשובה גם בהקשרים של שימור מזון על ידי קירור ובשיטות אחרות. בזכות האנרגיה הזולה של המאה ה-20 הצליחה [[המהפכה הירוקה]] להגדיל מאד את ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של גידולי חקלאות ואת תנובת המזון בכל העולם.
למרות שכמות האנרגיה הדרושה לחקלאות היא אחוז קטן מכלל האנרגיה העולמית, התייקרות האנרגיה גורמת לייקור תשומות כמו דשן כימי, חומרי הדברה ותפעול הציוד החקלאי ותורמת להתייקרות המזון בעולם.
===השפעות גאו-פוליטיות===
{{הפניה לערך מורחב|השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי}}
היות ומשאבי האנרגיה בעולם לא מפוזרים בצורה שווה, והיות הפקתם מבוצעת לרוב בצורה ריכוזית, יש להם השפעות חזקות על הפוליטיקה ו[[מדיניות החוץ]] של מדינות, על מבנה השלטון ובריאות הדמוקרטיה במדינות מפיקות של נפט וגז טבעי ועל התפתחות של סכסוכים בין מדינות.
===קשר בין צריכת האנרגיה לתוחלת חיים===
[[תמונה:Energy life poor.png|left|thumb|280px|צריכת אנרגיה לנפש לעומת תוחלת חיים בכמה מדינות עניות ובישראל]]
[[תמונה:Energy life poor.png|left|thumb|280px|צריכת אנרגיה לנפש לעומת תוחלת חיים בכמה מדינות עניות ובישראל]]
צריכת האנרגיה לנפש, קשורה סטטיסטית עם גידול בתוחלת החיים במדינות עניות רבות. יש מדינות בעלות מגמות דומות מאד בשני נתונים אלה כמו הודו וסין.
צריכת האנרגיה לנפש, קשורה סטטיסטית עם גידול בתוחלת החיים במדינות עניות רבות. יש מדינות בעלות מגמות דומות מאד בשני נתונים אלה כמו הודו וסין.