47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 8:
שורה 8:
"חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש להם שימושים חלופיים".[http://shareconomy.wordpress.com/about/]
"חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש להם שימושים חלופיים".[http://shareconomy.wordpress.com/about/]
+==ענפי הכלכלה==
+למרות שבדרך כלל מתייחסים לכל ענפי הייצור בכלכלה כאל מכלול אחד שיש לו אותם מאפיינים , ניתן להסתכל על המערכת הכלכלית כמורכבת ממספר סקטורים שונים, כאשר לסקטורים יש קווי דמיון אבל גם הבדלים בינהם. סיווג אחד לדגומה הוא:
+
+* אנרגיה - הפקת [[דלק מחצבי]] ו[[אנרגיה מתחדשת.
+* חומרים בסיסיים: [[כרייה]] והפקה של [[כימיקלים]], מתכות, עץ ונייר
+* מכירות לתעשייה: הקמת מפעלים וחומרים, חלל ובטחון, אריזה, מוצרי אלקטרוניקה, משאיות ומכונות, תובלה, ותמיכה
+* מוצרי צריכה: מכוניות ורכיבים, משקאות, מזון (כולל הכנת מזונות , חקלאות ודייג), בנייה ומוצרים לבית, מוצרי פנאי (מוצרי אלקטורניקה, צעצועים), מוצרים אישיים (בגדים, נעליים), טבק.
+* בריאות: ציוד ושירותי בריאות, תרופות וביוטכנולוגיה.
+* שירותים לצרכן: קמעונאות מזון ותרופות, קמעונאות כללית, מדיה (סוכנויות ידיעות, בידור), תיירות ופנאי (חברות תעופה, הימורים, מסעדות, בתי מלון, תיירות)
+* תקשורת: תקשורת קווית, תקשורת ניידת
+* פיננסים: בנקאות, ביטוח חיים, ביטוחים אחרים, השקעות נדל"ן וייעוץ, קרנות השקעה בנדל"ן, שירותים פיננסיים, מכשירי השקעה
+* תשתיות: תשתיות חשמל, תשתיות גז (צנרת גז), תשתיות מים וביוב.
+* טכנולוגיה: (הי-טק) - תוכנה ושירותים, טכנולוגיה וחומרה.
+
+לדוגמה בעוד בתחום האנרגיה המחצבית וכריית חומרים יש [[תהליך ארוך טווח]] של דלדול חומרי הגלם. בתחום זה נוסח לראשונה ההיגד של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" שכן ככל שמעמיקים לחפור כן העלויות מטפסות, ומשלב מסויים ככל שמתקדמים במכרה או במאגר כלשהו ריכוז העופרות הולך ויורד. היבט דומה נוסח לגבי החלקאות - שכן [[פריון חקלאי|השדות הפוריים]] ביותר מעובדים קודם ועיבוד שטחים נוספים הוא יקר יותר ומניב פחות יבול. היבטים כאלה לא קיימים לדוגמה בתחום הפיננסי, בתרופות או בהי-טק - שם הדגש הוא דווקא על השקעה יקרה בתשתיות קבועות או בתהליך כלשהו בהתחלה, ולאחר מכן יש עלויות ייצור זניחות ונמוכות מאד. עם [[יתרונות לגודל]].
+
+בגלל האופי הכימי של החומרים ופיזור לא שווה שלהם בכדור הארץ, יש מקרים שבהם יש רק השוק מעצם טיבו הוא ריכוזי מאד. זאת לעומת שווקים אחרים שיכולים להיות מבוזרים למדי.
+
+יש הבדלים ניכרים גם באסטרטגיות שיווק של החברות. חברות אנרגיה, כרייה, תשתיות ומכירות לתעשייה בדרך כלל אינן מוכרות לצרכני קצה אלא לחברות אחרות. השיווק שלהן שונה למדי מחברות המוכרות מוצרי צריכה, ביטוח ובנקאות קמעונאית, או חברות תרופות. רעיון מקובל בקרב הוגים שמרניים כמו [[מילטון פרידמן]] לדוגמה הוא שהחברות יכולות לעשות מה שהן רוצות ותפקידן להשיא רווח, ואם הדבר לא מוצא חן בעיני הצרכנים ועומד בניגוד ל[[ערכים חברתיים]] שלהם הם יכולים להפעיל [[חרם צרכנים]] ובכך לגרום לשינוי במדיניות החברות. אבל שרשרת ארוכה של הספקת מוצרים הופכת תהליכי ייצור לבלתי נגישים עבור הצרכנים, ומקשה עליהם לאתר חברות הפוגעות או לפעול בנושא. דוגמה לכך מובאת בהקשר של [[נזקים סביבתיים]] על ידי [[חברות כרייה]] של מתכות שהן בעלות מתח רווחים נמוך ואינן מוכרות לצרנים.
+
+עבור חלק מהחברות הצרכן העיקרי של התוצרת שלהן הן ממשלות. כך הדבר לגבי יצרני תשתיות, תעשיות חלל ונשק. חברות תרופות תלויות בשאלה איזה תרופות יאושרו על ידי הרגולציה ואיזה תרופות יכנסו לסל הממשלתי. חברות כרייה ואנרגיה מוכרות לפעמים ליצרנים פרטיים אבל בדרך כלל הן גם דנות עם ממשלות בשאלה האם ובאיזה מחיר ותנאים המדינה או חברה גדולה שלה תקנה מוצרים.
+
==ראו גם==
==ראו גם==