שינויים

* '''[[פרבור]] ובניה משתרעת''' - בניית בתים צמודי קרקע בצפיפות מגורים נמוכה, חניות ומשטחי דשא גדולים מסביב לבית. הפרבר מכיל אלמנטים נוספים שמובאים בהמשך. צפיפות המגורים הנמוכה מקשה על פתיחת עסקים מקומיים, על פיתוח תחבורה ציבורית , על הליכה ברגל ועל הספקת שירותי רשת כמו ביוב, מים, שיטור ועוד.  

* '''[[פרבור]] ובניה משתרעת''' - בניית בתים צמודי קרקע בצפיפות מגורים נמוכה, חניות ומשטחי דשא גדולים מסביב לבית. הפרבר מכיל אלמנטים נוספים שמובאים בהמשך. צפיפות המגורים הנמוכה מקשה על פתיחת עסקים מקומיים, על פיתוח תחבורה ציבורית , על הליכה ברגל ועל הספקת שירותי רשת כמו ביוב, מים, שיטור ועוד.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' - בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים וכו'. בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, ובכל מקרה צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה עדיין יקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' - בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים וכו'. בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, ובכל מקרה צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה עדיין יקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור.  

* '''עצי תנועה''' - עצי תנועה הם חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). עצים כאלה מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש מוצא אחד. דבר זה מונע תנועה חוצה של מכוניות דרך השכונה ונחשב דרך להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה. מצד שני , לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, רחובות ללא מוצא כאלה פרושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. גם אוטובוס שרוצה לאסוף נוסעים מהשכונה צריך להכנס ולצאת דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית.  

* '''עצי תנועה''' - עצי תנועה הם חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). עצים כאלה מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש כניסה ומוצא אחד (בדרך כלל דרך אותו כביש). דבר זה מונע תנועה חוצה של מכוניות דרך השכונה ונחשב דרך להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה. מצד שני , לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, רחובות ללא מוצא כאלה פרושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. גם אוטובוס שרוצה לאסוף נוסעים מהשכונה צריך להכנס ולצאת דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית.  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בדומה לעצי התנועה , בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל בינהם גורם לכך שמסלול שבקו אווירי הוא קצר למדי יכול להתארך. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצרכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבנית "בתי רכבת" שאופיינים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים.  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בדומה לעצי התנועה , בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל בינהם גורם לכך שמסלול שבקו אווירי הוא קצר למדי יכול להתארך מאד. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצרכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבנית "בתי רכבת" שאופיינים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים. מונח דומה לבלוקים גדולים הו "סופר בלוק".  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב לחניות. עם זאת הפרדת שימושי קרקע מגבירה את התלות ברכב פרטי שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות , חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים.  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב לחניות. עם זאת הפרדת שימושי קרקע מגבירה את התלות ברכב פרטי שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות , חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים.  

* '''הרחבת מספר הנתיבים לרכב הפרטי בתוך העיר''' - עם הזמן יש יותר פרברים ונוצר [[ביקוש מושרה]] למכוניות. בנסיון להזרים יותר מכוניות בחתך רחוב נתון, בעיקר במרכזי הערים, משתמשים בשיטות שונות כדי להגדיל את הקיבולת. שיטה קיצונית ננקטה בהולנד בשנות ה-60 והיא הרס של בלוקים של בתים הסמוכים לכביש בנסיון להרחיב את הרחוב. שיטה אחרת שננקטה ברחוב קפלן בתל אביב היא הזזת בתים. שיטות מקובלות יותר הן הרחבת הנתיבים על חשבון גינות, חניות, מדרכות ושימושי קרקע אחרים.  

* '''הרחבת מספר הנתיבים לרכב הפרטי בתוך העיר''' - עם הזמן יש יותר פרברים ונוצר [[ביקוש מושרה]] למכוניות. בנסיון להזרים יותר מכוניות בחתך רחוב נתון, בעיקר במרכזי הערים, משתמשים בשיטות שונות כדי להגדיל את הקיבולת. שיטה קיצונית ננקטה בהולנד בשנות ה-60 והיא הרס של בלוקים של בתים הסמוכים לכביש בנסיון להרחיב את הרחוב. שיטה אחרת שננקטה ברחוב קפלן בתל אביב היא הזזת בתים. שיטות מקובלות יותר הן הרחבת הנתיבים על חשבון גינות, חניות, מדרכות ושימושי קרקע אחרים.  

* '''מתן עדיפות ברמזורים לרכב הפרטי''' - כדי להזרים כמות מקסימלית של מכוניות בחתך נתון, מסדרים את זמני הרמזורים בהתאם - בין אם על ידי "גל ירוק" ובין עם על ידי סידור דינמאי ומתוכחם יותר. בכל מקרה הרמזורים אינם מותאמים להליכת הולכי רגל ודבר זה מקשה עליהם לחצות צמתים.  

* '''מתן עדיפות ברמזורים לרכב הפרטי''' - כדי להזרים כמות מקסימלית של מכוניות בחתך נתון, מסדרים את זמני הרמזורים בהתאם - בין אם על ידי "גל ירוק" ובין עם על ידי סידור דינמאי ומתוכחם יותר. בכל מקרה הרמזורים אינם מותאמים להליכת הולכי רגל ודבר זה מקשה עליהם לחצות צמתים.  

* '''הצרת מדרכות והיתרי חניה על המדרכה''' - תושבי הפרברים המגיעים לעיר עם המכונית דורשים מקומות [[חניה]] ונוצרים [[פקקי תנועה]] בתוך העיר. עם הזמן נגמרים מקומות החניה התקניים והערייה מתחילה לנסות לאלתר פתרונות. אחד הפתרונות המקובלים הוא הצרת המדרכות כדי להוסיף נתיבי נסיעה והוספת מקומות חנייה. עוד פתרון הוא לאפשר למכוניות לחנות על המדרכה בין אם זה לפי חוקי עזר עירוניים או על ידי העלמת עין מחניה לא חוקית על מדרכות. כך לדוגמה בשנת 1991 התירה עיריית תל אביב לרכבים לחנות על המדרכות ב-2 גלגלים ובכך לחסום חלקית את המדרכה. פרוש הדבר שהולכי רגל, במיוחד נכים או הורים עם עגלות ילדים נאלצים לא פעם לרדת לכביש שם הם עלולים להדרס על ידי רכב חולף.  

* '''הצרת מדרכות והיתרי חניה על המדרכה''' - תושבי הפרברים המגיעים לעיר עם המכונית דורשים מקומות [[חניה]] ונוצרים [[פקקי תנועה]] בתוך העיר. עם הזמן נגמרים מקומות החניה התקניים והערייה מתחילה לנסות לאלתר פתרונות. אחד הפתרונות המקובלים הוא הצרת המדרכות כדי להוסיף נתיבי נסיעה והוספת מקומות חנייה. עוד פתרון הוא לאפשר למכוניות לחנות על המדרכה בין אם זה לפי חוקי עזר עירוניים או על ידי העלמת עין מחניה לא חוקית על מדרכות. כך לדוגמה בשנת 1991 התירה עיריית תל אביב לרכבים לחנות על המדרכות ב-2 גלגלים ובכך לחסום חלקית את המדרכה. פרוש הדבר שהולכי רגל, במיוחד נכים או הורים עם עגלות ילדים נאלצים לא פעם לרדת לכביש שם הם עלולים להדרס על ידי רכב חולף.  

* '''סבסוד הקמת חניות לרכב''' כאשר פתרונות זולים לבעיות חניה לא עוזרים מנסות עיריות פתרונות אחרים לדוגמה הקמת חניונים בקומת העמודים, הכשרת בנינים כחניונים עיליים, בניית חניונים תת קרקעיים, ועוד. הבעיה בפתרונות אלה הוא שהם דורשים שטח שלא מנוצל לצרכים אחרים. לדוגמה בניית חניה בקומת העמודים מקטינה את מצאי הדירות שניתן להקים בבניין ולכן מייקרת את הדיור. בניית חניות תת-קרקעיות מכסף פרטי מייקרת את הבנייה ואת התפעול של הבניין ולכן מייקרת עלויות של דיור ושל המסחר העירוני, אם זה נעשה מכספי העיירה זה גורם לייקור הארנונה.  

* '''[[חנייה|סבסוד הקמת חניות לרכב]]''' כאשר פתרונות זולים לבעיות חניה לא עוזרים מנסות עיריות פתרונות אחרים לדוגמה הקמת חניונים בקומת העמודים, הכשרת בנינים כחניונים עיליים, בניית חניונים תת-קרקעיים ועוד. הבעיה בפתרונות אלה הוא שהם דורשים שטח שלא מנוצל לצרכים אחרים. לדוגמה בניית חניה בקומת העמודים מקטינה את מצאי הדירות שניתן להקים בבניין ולכן מייקרת את הדיור. בניית חניות תת-קרקעיות מכסף פרטי מייקרת את הבנייה ואת התפעול של הבניין ולכן מייקרת עלויות של דיור ושל המסחר העירוני, אם זה נעשה מכספי העיירה זה גורם לייקור הארנונה.  

* '''תקן חנייה''' כדי למנוע בעיות של חניה, רשויות עירוניות וארציות מגדירות תקן חניה מינימלי - כלומר כופות על קבלנים לבנות מינינמום של חניות לכל דירה או משרד. דבר זה מייקר את עלות המשרדים והדירות.  

* '''תקן חנייה''' כדי למנוע בעיות של חניה, רשויות עירוניות וארציות מגדירות תקן חניה מינימלי - כלומר כופות על קבלנים לבנות מינינמום של חניות לכל דירה או משרד. דבר זה מייקר את עלות המשרדים והדירות ומהווה סבסוד של הרכב הפרטי דרך עלויות הבנייה.

* ''אפקט הבייגלה- החמרת הבעיות'''  - עלויות החניה והדיור בתוך העיר מתחילות תהליך של [[אפקט הבייגלה]] - מעבר של תושבים מבוססים ושל עסקים מתוך מרכז העיר. התהליך ממשיך לאחר מכן עם הגדלת העלויות בתוך הפרברים הישנים לעבר פרברים חדשים ומרוחקים יותר. מלבד הגדלת הוצאות התחזוקה העירונית עוד יותר הדבר גם מגדיל את הוצאות התחבורה של כלל התושבים.  

* ''אפקט הבייגלה- החמרת הבעיות'''  - עלויות החניה והדיור בתוך העיר מתחילות תהליך של [[אפקט הבייגלה]] - מעבר של תושבים מבוססים ושל עסקים מתוך מרכז העיר. התהליך ממשיך לאחר מכן עם הגדלת העלויות בתוך [[פרבור|הפרברים]] הישנים לעבר פרברים חדשים ומרוחקים יותר. מלבד הגדלת הוצאות התחזוקה העירונית עוד יותר הדבר גם מגדיל את הוצאות התחבורה של כלל התושבים.  

* '''קושי לפתח תחבורה ציבורית''' אם הרשויות רוצות לפתח ניתיבי תחבורה ציבורית ציבור הנהגים מתנגד לזה בטענה שזה יחריף את המצוקה של נהגים עם פחות נתיבים. פיתוח התחבורה הציבורית בעייתי בגלל פיזור דליל של האוכלוסיה ותכנון פיזי שקשה לשנות אותו.  

* '''קושי לפתח תחבורה ציבורית''' אם הרשויות רוצות לפתח נתיבי [[תחבורה ציבורית]] ציבור הנהגים מתנגד לזה בטענה שזה יחריף את המצוקה של נהגים עם פחות נתיבים. פיתוח התחבורה הציבורית בעייתי בגלל פיזור דליל של האוכלוסיה וכן בגלל שכונות מנותקות זו מזו (כניסה ויציאה אחת מכל שכונה) -  תכנון פיזי שקשה לשנות אותו.  

*''' קושי לפתח תחבורת אופניים''' אם הרשויות רוצות לפתח שבילי אופניים ציבור הנהגים מתנגד גם לזה כיוון שזה עלול לפגוע בנתיבי נסיעה לרכב הפרטי ובמקומות חניה.

*''' קושי לפתח תחבורת אופניים''' אם הרשויות רוצות לפתח שבילי אופניים ציבור הנהגים מתנגד גם לזה כיוון שזה עלול לפגוע בנתיבי נסיעה לרכב הפרטי ובמקומות חניה.

==חלופות==

==חלופות==