שינויים

'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] ו[[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה  של שדות גז על ידי שותפיות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.  

'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד [[דלק מחצבי|ממקורות האנרגיה]] המרכזיים המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] והספקת אנרגיה [[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה  של שדות גז על ידי שותפיות של חברות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.  

[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|250 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1]]

[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|250 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1]]

שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז לישראל עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצריים בוצעו חבלות החוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה אספקת הגז ממקור זה. מקור אחר של גז הוא מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.

שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז ל[[ישראל]] עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצרים בוצעו חבלות החוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה אספקת הגז ממקור זה. נכון ל-2014 המקור העיקרי לגז טבעי בישראל הוא מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.

מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, בהיקף של כ-820 BCM. אם יאושרו המלצות [[וועדת צמח]] יתאפשר ייצוא של כ-%50 מהגז, דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-25 שנים.  

מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, ועוד מספר מאגרים קטנים יותר (כריש, תנין) בהיקף של כ-900 BCM. ממשלת ישראל אישרה המלצות ברוח [[וועדת צמח]] ושמרה למשק כמות של 540 BCM ברמת וודאות של 50%,[http://www.pmo.gov.il/SECRETARY/GOVDECISIONS/2013/Pages/des442.aspx] כמות שאמורה להספיק לצרכי המשק כ-29-25 שנה (כתלות בתרחישי ביקוש שונים). זאת בטענה שללא ייצוא של הגז לא יפותחו המאגרים. בכך אפשרה לייצא כמות גז בכמות של 40-60% למדינות אחרות. כל זאת על רקע מחאה של ארגוני חברה וסביבה, מומחי אנרגיה  ומספר חברי כנסת. הדרישה העיקרית של המוחים, להעביר את ההכרעה על הייצוא לכנסת, לא נענתה על ידי הממשלה והכנסת לא יזמה שינוי חקיקה בנושא.

 

בשל המרחק הגדול בין ישראל לבין ספקים וצרכנים גדולים של גז טבעי היא מהוה "אי אנרגטי" שקשה לייבא או לייצא ממנו גז טבעי בקלות. ככל שהמרחק לייצוא גדל, יש צורך בצינורות ארוכים יותר, ומעל מרחק מסויים יש צורך להעביר את הגז באוניות לאחר שעבר הנזלה - מה שגורם לבזבוז אחוזים ניכרים מהגז ולייקור המחיר שלו. ישראל מתעתדת לייצא גז לירדן בצינור וכן לייצא גז טבעי למסוף הנזלה שנמצא במצרים בבעלות חברה ספרדית, ומשם לייצא גז טבעי מנוזל למדינות נוספות. תוכניות אחרות לייצוא לטורקיה או למכור חלק ממאגר לוויתן לחברה רוסית או אוסטרלית לשם ייצוא למזרח הרחוק לא צלחו.

 

המחאה והשאלות הציבוריות סביב הגז הטבעי נוגעת להיבטים רבים של משק הגז: חוסר שקיפות, [[קשרי הון שלטון]] וחשד ל[[שחיתות]]; הקצאת רשיונות החיפוש; מחאה נגד גובה התמלוגים והמיסים ששילמו החברות המפיקות; קיום של [[מונופול]] ללא פיקוח; מחלוקת לגבי הקמת מתקני קליטת הגז אל המשק הישראלי והסיכונים הבטיחותיים שהם עלולים להוות; זיהום ימי אפשרי; הבעלות והזכויות על הגז והחלוקה שלהן בין הציבור, הממשלה והחברות המפיקות; סוגיות הפיקוח על תעשיות הגז; אבטחת מתקני הגז ומימון הנושא; השימושים הראויים לגז (לדוגמה האם לקדם תעשיית חומרי גלם מגז טבעי) והשאלה האם לייצא את הגז ואם כן באיזה קצב, למי, ובאיזה תנאים. חלק מהשאלות נוגעות לעתיד [[משק האנרגיה בישראל]] ו[[תכנון ארוך טווח]] הנוגע ל[[בטחון אנרגטי]] ו[[בטחון תזונתי]] של ישראל.  

===סביבה חוקית===

===סביבה חוקית===

חיפוש והפקה של גז טבעי בישראל מוסדרים באמצעות '''חוק הנפט, התשי"ב-1952'''. הולכה של גז טבעי לצרכנים מוסדרת באמצעות '''חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.'''{{הערה|[http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Gas/NGLaw/NGNGLaw.htm חוק משק הגז הטבעי], באתר המשרד לתשתיות לאומיות}}

חיפוש והפקה של גז טבעי בישראל מוסדרים באמצעות '''חוק הנפט, התשי"ב-1952'''. הולכה של גז טבעי לצרכנים מוסדרת באמצעות '''חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.'''{{הערה|[http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Gas/NGLaw/NGNGLaw.htm חוק משק הגז הטבעי], באתר המשרד לתשתיות לאומיות}}

שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים צריכות להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, ל'''ממונה על הנפט במשרד התשתיות'''. '''מועצת הנפט''', המתכנסת אחת לכמה חודשים, וקובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. [http://www.themarker.com/markets/1.635509] דיוני המועצה אינם זמינים לציבור. בישראל אין מכרז על הזכות לחפש משאבי טבע, כפי שהדבר קיים במדינות אחרות. בשנת 2011 קבלו על כך מספר משפטנים מחיפה[http://www.themarker.com/news/1.1600211]

שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים צריכות להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, ל'''ממונה על הנפט במשרד התשתיות'''. '''מועצת הנפט''', המתכנסת אחת לכמה חודשים, וקובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. [http://www.themarker.com/markets/1.635509] דיוני המועצה אינם זמינים לציבור. בישראל אין [[מכרז]] על הזכות לחפש [[משאבי טבע]], כפי שהדבר קיים במדינות אחרות. בשנת 2011 קבלו על כך מספר משפטנים מחיפה[http://www.themarker.com/news/1.1600211]

במדינות רבות בעולם, קיימת חברה ממשלתית ששותפה לחיפושים ולהפקה של הגז, וגורמת בכך ל[[רגולציה]] על המחיר , כמוית הייצוא וכן לשיתוף הציבור ברווחים. דבר זה אינו קיים בישראל.

במדינות רבות בעולם, קיימת חברה ממשלתית ששותפה לחיפושים ולהפקה של הגז, וגורמת בכך ל[[רגולציה]] על המחיר , כמוית הייצוא וכן לשיתוף הציבור ברווחים. דבר זה אינו קיים בישראל. נכון לשנת 2014 ישנם קשיים חוקיים רבים הנוגעים לגז הנובעים מכך שחוק הנפט נחקק לפני שנים רבות מתוך מחשבה על הפקה וייצוא של נפט כך שיש סוגיות רבות שאינן חד משמעיות, ותלויות בפרשנות משפטית. נעשו נסיונות לקדם חקיקה בנושא בכנסת, אבל הממשלה התנגדה לכך.  

===היסטוריה של תגליות גז בישראל ובחופיה===

===היסטוריה של תגליות גז בישראל ובחופיה===

מעט [[גז טבעי]] התגלה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 במדבר יהודה, בקידוחי "זוהר", "כידוד" ו"הר קנאים" (באזור שבו הוקמה לאחר מכן העיר ערד).

מעט [[גז טבעי]] התגלה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 במדבר יהודה, בקידוחי "זוהר", "כידוד" ו"הר קנאים" (באזור שבו הוקמה לאחר מכן העיר ערד).

לקראת שנות ה-2000 החלו להכנס ברחבי העולם [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] לחיפוש ולקידוח מאגרי גז. הדבר כולל לדוגמה סקר ססמי תלת מימימדי בסיוע ניתוח מחשב וטכנולוגיות לקידוח בעומק. דבר זה, יחד עם מחירים עולים של [[גז טבעי]] ושל [[נפט]] עודדו חיפושים נרחבים של מאגרי גז חדשים בכל העולם.  

לקראת שנות ה-2000 החלו להכנס ברחבי העולם [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] לחיפוש ולקידוח מאגרי גז. הדבר כולל לדוגמה סקר ססמי תלת-מימדי בסיוע ניתוח מחשב וטכנולוגיות לקידוח בעומק. דבר זה, יחד עם מחירים עולים של [[גז טבעי]] ושל [[נפט]] בעולם  עודדו חיפושים נרחבים של מאגרי גז חדשים בכל העולם. (ראו [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]])

בשנת 1998 קיבל [[תאגיד רב לאומי|תאגיד]] BG ([[בריטיש גז]]) זכיון לחיפושי גז. התאריך אינו ברור שכן מועצת הנפט שומרת על מתן השלב הראשון ברשיון בסוד. לאחר מכן, BG חילק אחוזים של הרשיון ליזמים ישראלים. כל העברת זכות כזו דורשת אישור של מועצת הנפט. בשנת 2005 עזבה BG את חיפושי הגז בישראל מתוך רצון להתמקד בעזה או מתוך יאוש ממכירה של גז בישראל. את מקומה של BG תפסה [[קבוצת דלק]] בראשות [[יצחק תשובה]] [http://www.nrg.co.il/online/16/ART/930/233.html].  

רוב חיפושי הגז בישראל והנפט בישראל התמקדו בעבר ביבשה ובמים רדודים. הגאולוג יוסי לנגוצקי טען כי יש סיכוי טוב למצוא גז במעמקי הים אבל מעטים הקשיבו בקולו. לנגוצקי הצליח לשכנע את [[תאגיד רב לאומי|תאגיד]] BG ([[בריטיש גז]]) לחפש גז בישראל. בשנת 1998 קיבלה BG זכיון לחיפושי גז בישראל. התאריך אינו ברור שכן מועצת הנפט שומרת על מתן השלב הראשון ברשיון בסוד. לאחר מכן, BG חילק אחוזים של הרשיון ליזמים ישראלים. כל העברת זכות כזו דורשת אישור של מועצת הנפט. לנגוקצי עצמו היה שותף יחד עם המיליארד [[בני שטיינמץ]]. בשנת 2005 עזבה BG את חיפושי הגז בישראל מתוך רצון להתמקד בעזה או מתוך יאוש ממכירה של גז בישראל. את מקומה של BG תפסה [[קבוצת דלק]] בראשות [[יצחק תשובה]] [http://www.nrg.co.il/online/16/ART/930/233.html].  

בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. המאגר התגלה  על ידי שותפות [[ים תטיס]] השייכת לשותפויות הנפט "[[דלק קידוחים]]" (מ[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]]) ו"[[אבנר חיפושי נפט]]", ובשיתוף החברה האמריקאית "[[נובל אנרג'י]]". בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים בשנת 2000 במאגר "מרי", וברובם נמצאו כמויות גז גדולות. וכשהתגלה המאגר הוא הכיל עתודות גז טבעי בנפח של 32 מיליארד מטר מעוקב (BCM).

בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. המאגר התגלה  על ידי שותפות [[ים תטיס]] השייכת לשותפויות הנפט "[[דלק קידוחים]]" (מ[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]]) ו"[[אבנר חיפושי נפט]]", ובשיתוף החברה האמריקאית "[[נובל אנרג'י]]". בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים בשנת 2000 במאגר "מרי", וברובם נמצאו כמויות גז גדולות. וכשהתגלה המאגר הוא הכיל עתודות גז טבעי בנפח של 32 מיליארד מטר מעוקב (BCM).

החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין משמעותית את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא צפוי להתכלות ולהתרוקן לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref>

החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין משמעותית את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא צפוי להתכלות ולהתרוקן לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref>

ב־18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"[[ישראמקו]]" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח '''"[[תמר 1]]"''' כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות אף גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000478780&fid=585}}. בתחילת 2011 כמות הגז הוערכה ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|מקור - דו"חות החברות}}, וועדת צמח העריכה את העתודות ב260 BCM, וייתכן כי הערכות אלה מוגזמות. <ref name="marker0812"/>

ב־18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"[[ישראמקו]]" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח '''"[[תמר 1]]"''' כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות אף גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000478780&fid=585}}. בתחילת 2011 כמות הגז הוערכה ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|מקור - דו"חות החברות}}, וועדת צמח העריכה את העתודות ב260 BCM, וייתכן כי הערכות אלה מוגזמות. <ref name="marker0812"/>  

 

במרץ 2009 נתגלה מאגר נוסף מול חופי חדרה, דלית 1, במרחק 60 קילומטר מהחוף, במבחני הפקה שנערכו מאוחר יותר נאמדו המאגרים בכ-14 עד 15 מיליארד מטר מעוקב (BCM), אך נכון לתום 2010 הם נאמדים בכ-7 עד 8 מיליארד מטר מעוקב (BCM). על אף שהפוטנציאל קטן בהרבה מזה של שדה "תמר", מדובר בהיקף משמעותי שעשוי לסייע לשותפות בקידוח להקדים את הפקת הגז כבר לשנים 2012]]{{כ}}-2013 בשל הקרבה היחסית לחוף.

במרץ 2009 נתגלה מאגר נוסף מול חופי חדרה, דלית 1, במרחק 60 קילומטר מהחוף, במבחני הפקה שנערכו מאוחר יותר נאמדו המאגרים בכ-14 עד 15 מיליארד מטר מעוקב (BCM), אך נכון לתום 2010 הם נאמדים בכ-7 עד 8 מיליארד מטר מעוקב (BCM). על אף הקרבה לחוף של המאגר, היות והוא קטן יותר פחות משתלם להפיק אותו יחסית למאגרים הגדולים יותר.  

ביוני 2010 פרסמו דלק קידוחים, אבנר ושותפות רציו כי קיים סיכוי של 50% להמצאות 432 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ב'''[[לוויתן (שדה גז)|מאגר לוויתן]]''', הנמצא תחת רישיון משותף של קבוצת דלק, חברת רציו וחברת נובל אנרג'י. המידע הופק על ידי ניתוח של מיפוי תלת-ממדי של המאגר{{הערה|http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3898374,00.html}}. בסוף אותה שנה הוכרז כי בשדה זה נתגלו בוודאות 453 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|שם=כלכליסט, דיווח|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010|}}}}. וועדת צמח העריכה כי במאגר לוויתן יש 473 BCM.  

ביוני 2010 פרסמו דלק קידוחים, אבנר ושותפות רציו כי קיים סיכוי של 50% להמצאות 432 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ב'''[[לוויתן (שדה גז)|מאגר לוויתן]]''', הנמצא תחת רישיון משותף של קבוצת דלק, חברת רציו וחברת נובל אנרג'י. המידע הופק על ידי ניתוח של מיפוי תלת-ממדי של המאגר{{הערה|http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3898374,00.html}}. בסוף אותה שנה הוכרז כי בשדה זה נתגלו בוודאות 453 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|שם=כלכליסט, דיווח|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010|}}}}. וועדת צמח העריכה כי במאגר לוויתן יש 473 BCM.  

בפברואר 2012, התגלה גז במאגר "תנין 1", 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}

בפברואר 2012, התגלה גז במאגר "תנין 1", 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}

במהלך 2012 נתגלה כי חלק מהערכות לגבי הקידוחים היו מוגזמות. כך לדוגמה בקידוח 'שמשון' ציפו למצוא מאגר בגודל 56 BCM ועובי שכבה של 82 מטרים אבל מצאו שכבה בגודל 19 מטרים וגודל המאגר המוערך ירד לכרבע מהגודל המוערך בתחילה - כ14 BCM בלבד. כך גם קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי' שבו היו ציפיות למעל 84 BCM ונמצאו בו פחות מ-28 BCM.[http://www1.bizportal.co.il/article/348323].  [http://www1.bizportal.co.il/article/356839]במאגר "מירה" פורסמו תחזיות של 119 BCM שהם כחצי מגודלו של מאגר תמר [http://www1.bizportal.co.il/article/245763] אבל בסופו של דבר נתגלו בו רק סימני נפט.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991] גם הקידוח ב"שרה" נתגלה כיבש[http://www1.bizportal.co.il/article/339081].

במהלך 2012 נתגלה כי חלק מהערכות לגבי הקידוחים היו מוגזמות. כך לדוגמה בקידוח 'שמשון' ציפו למצוא מאגר בגודל 56 BCM ועובי שכבה של 82 מטרים אבל מצאו שכבה בגודל 19 מטרים וגודל המאגר המוערך ירד לכרבע מהגודל המוערך בתחילה - כ14 BCM בלבד. כך גם קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי' שבו היו ציפיות למעל 84 BCM ונמצאו בו פחות מ-28 BCM.[http://www1.bizportal.co.il/article/348323].  [http://www1.bizportal.co.il/article/356839]במאגר "מירה" פורסמו תחזיות של 119 BCM שהם כחצי מגודלו של מאגר תמר [http://www1.bizportal.co.il/article/245763] אבל בסופו של דבר נתגלו בו רק סימני נפט.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991] גם הקידוח ב"שרה" נתגלה כיבש[http://www1.bizportal.co.il/article/339081]. בשנת 2013 נתגלה מאגר "כריש".

 

==תמלוגים ומיסוי הגז==

==תמלוגים ומיסוי הגז==