שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,397 בתים ,  17:08, 2 בספטמבר 2014
שורה 28: שורה 28:  
מי שנותן דברים בעלי ערך, כמו לדוגמה שקי חיטה, תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הוא ירצה לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, המוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. הגורם העיקרי שכיום אמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה הוא המדינה שיכולה לאכוף על אנשים שלא לייצר זיוף של הכסף, לא לייצר תחליפי כסף ולא לסרב לקבל כסף. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר שליט דיקטוררי ברומניה איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות.
 
מי שנותן דברים בעלי ערך, כמו לדוגמה שקי חיטה, תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הוא ירצה לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, המוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. הגורם העיקרי שכיום אמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה הוא המדינה שיכולה לאכוף על אנשים שלא לייצר זיוף של הכסף, לא לייצר תחליפי כסף ולא לסרב לקבל כסף. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר שליט דיקטוררי ברומניה איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות.
   −
==אמון ואשראי==
+
==אשראי והון פיננסי כסוגים של אמון==
 
הררי מציין גם את תפקידו של אמון מסוג אחר - אמון בעתיד בהצלחת המערכת של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף מבוסס חוב]] ביצירת [[צמיחה כלכלית]] כחלק מהותי מה[[קפיטליזם]]. במערכת כזו, יש אמונה כי הכלכלה אינה סכום אפס, ולכן יש מקום לגידול של המערכת. בתנאים הנכונים (כמו שיפוט הוגן, אכיפה נגד רמאים וכו') לבני אדם ובמיוחד ל[[בנק]] יש את היכולת לתת [[אשראי]] לעסקים חדשים כדי שאלה יוכלו להשקיע את הכסף בעסק, לייצר עוד מוצרים, למכור אותם ברווח, והאז להחזיר את הכסף בתוספת [[ריבית]].
 
הררי מציין גם את תפקידו של אמון מסוג אחר - אמון בעתיד בהצלחת המערכת של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף מבוסס חוב]] ביצירת [[צמיחה כלכלית]] כחלק מהותי מה[[קפיטליזם]]. במערכת כזו, יש אמונה כי הכלכלה אינה סכום אפס, ולכן יש מקום לגידול של המערכת. בתנאים הנכונים (כמו שיפוט הוגן, אכיפה נגד רמאים וכו') לבני אדם ובמיוחד ל[[בנק]] יש את היכולת לתת [[אשראי]] לעסקים חדשים כדי שאלה יוכלו להשקיע את הכסף בעסק, לייצר עוד מוצרים, למכור אותם ברווח, והאז להחזיר את הכסף בתוספת [[ריבית]].
   שורה 36: שורה 36:     
הררי מציין את הדוגמה של משבר המניות של חברת המיסיסיפי הצרפתית של 1719, כמשבר אמון וכנקודה שהובילה לירידת הכלכלה הצרפתית. מניות זבל של קרקעות זהב במיסיסיפי שווקו ברחבי צרפת וערכן עלה מ 500 ליברות ל-10,000 ליברות למניה. ג'ון לאו, שהיה מנהל החברה, היה גם שר האוצר הצרפתי וראש הבנק הצרפתי וכשהחלו מכירות של מניות הוא הורה לאוצר לקנות מניות ולאחר מכן לבנק המרכזי להדפיס כסף כדי לאפשר לאוצר לקנות עוד מניות. לבסוף נתברר כי הדבר הוא תרמית ו"בועת המיסיסיפי" התופצצה ופגעו קשות במשקיעים הקטנים ובכלכלת צרפת.  
 
הררי מציין את הדוגמה של משבר המניות של חברת המיסיסיפי הצרפתית של 1719, כמשבר אמון וכנקודה שהובילה לירידת הכלכלה הצרפתית. מניות זבל של קרקעות זהב במיסיסיפי שווקו ברחבי צרפת וערכן עלה מ 500 ליברות ל-10,000 ליברות למניה. ג'ון לאו, שהיה מנהל החברה, היה גם שר האוצר הצרפתי וראש הבנק הצרפתי וכשהחלו מכירות של מניות הוא הורה לאוצר לקנות מניות ולאחר מכן לבנק המרכזי להדפיס כסף כדי לאפשר לאוצר לקנות עוד מניות. לבסוף נתברר כי הדבר הוא תרמית ו"בועת המיסיסיפי" התופצצה ופגעו קשות במשקיעים הקטנים ובכלכלת צרפת.  
 +
 
בעקבות כך משקיעים נרתעו מלספק כסף לצרפת והמלך נאלץ ללוות כסף בריבית גבוה ואיבד את המושבות שלו מעבר לים שעברו לאנגלים. דבר זה יצר מחסור מזומנים והוביל לכינוס אסיפת המעמדות שהוביל בסופו של דבר למהפכה הצרפתית. בניגוד לכך עקב מערכת כספית ישרה יותר ומוסדות שיפוט טובים יותר, התרחשה  עליית הכלכלות של הולנד ושל בריטניה שהצליחו לשמור על יכולת החזר טובה של חובות ולכן יכלו לקבל אשראי בריבית נמוכה.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], יובל הררי, עמ 326-7</ref>  
 
בעקבות כך משקיעים נרתעו מלספק כסף לצרפת והמלך נאלץ ללוות כסף בריבית גבוה ואיבד את המושבות שלו מעבר לים שעברו לאנגלים. דבר זה יצר מחסור מזומנים והוביל לכינוס אסיפת המעמדות שהוביל בסופו של דבר למהפכה הצרפתית. בניגוד לכך עקב מערכת כספית ישרה יותר ומוסדות שיפוט טובים יותר, התרחשה  עליית הכלכלות של הולנד ושל בריטניה שהצליחו לשמור על יכולת החזר טובה של חובות ולכן יכלו לקבל אשראי בריבית נמוכה.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], יובל הררי, עמ 326-7</ref>  
 +
 +
ניתן להסתכל גם על [[הון פיננסי]] - מניות, אג"ח וכלים דומים כעל סוג של הון התלוי באמון כלומר כסוג של [[הון חברתי]]. במקרה זה יש צורך באמון ביושרה של הנהלת הפירמה, בעתיד השווקים שבהם היא מוכרת ועוד. רמיה בחברה (כמו בחברת [[אנרון]]) יכולה לשנות את כמות ההון שיש לה. "מוניטין החברה" שהוא אחד הפרמטרים בזמן מכירת חברה בשעת מיזוגים הוא בעצם סוג של אמון ביכולת של החברה להמשיך ולהחזיק בנתח השוק שלה ואו להמשיך גידול ברווחים ובמכירות גם בעתיד. קריסה של שוק המניות מהווה בעצם משבר אמון מצידם של המשקיעים ביכולת של תת קבוצה של חברות או של כל החברות הנסחרות לספק רווחים עתידיים כצפוי.
 +
 +
פעמים רבות לאחר משבר בורסה מדברים על נזק פיננסי בשווי כך וכך מיליוני דולארים ש"נעלמו" במשבר. השאלה היא לאן נעלם הכסף הזה? מה אבד במשבר כאשר כל המפעלים נשארו כשהיו. התשובה היא אובדן האמון. 
    
מסיבות אלה, אמון מהווה נקודת מפתח בהקשרים של תאוריות כמו [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[גבולות לצמיחה]] לבין היציבות של מערכות פיננסיות. היות ותאוריות אלה גורסות כי מחסור יחסי במשאבים או מגבלות אחרות יגרמו לקשיים כלכליים, הדבר עלול לערער הסדר הקיים ובמיוחד את המערכת הפיננסית עוד לפני השפעה ניכרת על המערכת הכלכלית הפיזית, בעיקר על ידי איום על מיתוס הצמיחה הכלכלית והאמונה בעתיד טוב יותר.  
 
מסיבות אלה, אמון מהווה נקודת מפתח בהקשרים של תאוריות כמו [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[גבולות לצמיחה]] לבין היציבות של מערכות פיננסיות. היות ותאוריות אלה גורסות כי מחסור יחסי במשאבים או מגבלות אחרות יגרמו לקשיים כלכליים, הדבר עלול לערער הסדר הקיים ובמיוחד את המערכת הפיננסית עוד לפני השפעה ניכרת על המערכת הכלכלית הפיזית, בעיקר על ידי איום על מיתוס הצמיחה הכלכלית והאמונה בעתיד טוב יותר.  
   −
ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כמו לדוגמה [[משחק האולטימטום]].  
+
ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כמו לדוגמה [[משחק האולטימטום]].
    
==אמון וחינוך==
 
==אמון וחינוך==

תפריט ניווט