שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 101 בתים ,  14:59, 1 בספטמבר 2014
אין תקציר עריכה
שורה 78: שורה 78:  
בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "[[מוצר לא כלכלי]]" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] הדבר נובע מהיותם [[מוצר דחיס]].  על פי דו"ח "עניים מורעלים", זיהום הוא גורם המוות מספר אחד במדינות העניות.
 
בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "[[מוצר לא כלכלי]]" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] הדבר נובע מהיותם [[מוצר דחיס]].  על פי דו"ח "עניים מורעלים", זיהום הוא גורם המוות מספר אחד במדינות העניות.
   −
[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] בגישה של [[כלכלה אקולוגית]] - [[הון טבעי]], [[הון אנושי]], [[הון חברתי]] ו[[הון תעשייתי]] במודל "[[עולם מלא]]". מתוך מצגת של [[רוברט קוסטנזה]], 2013]]
  −
  −
[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]] מבקר את מודל "עולם ריק" של הכלכלה הנאו קלאסית, שבו רווחה חברתית מגיעה מצריכת מוצרים ושירותים שמיוצרים תודות ל[[הון תעשייתי]] ודרך תיווך של נורמות ומדיניות. תחת זאת הוא מציג את "מודל עולם מלא" שבו יש -4 סוגי [[הון]] - [[הון טבעי]], [[הון אנושי]], [[הון חברתי]] ו[[הון תעשייתי]]. בין סוגי ההון אין תחליפיות כלל (לדוגמה [[שכבת האוזון]], [[ייצור ראשוני]]) או שיש תחליפיות חלשה שדורשת זמן אנרגיה ומאמץ רב.[https://crawford.anu.edu.au/sites/default/files/news/files/2013-04/anu_foundation_lecture_2013.pdf] במודל זה הן מאגרי ההון עצמם והן הזרמים שהם משפיעים עליהם משפיעים בתורם על [[רווחה|הרווחה החברתית]] של בני האדם.
  −
  −
זיהום ופסולת במודל זה נגרמים הן מתהליך הייצור של מוצרים ושירותים כלכלים והן כתוצאה מתהליך צריכה שלהם. הזיהום והפסולת הם אחת מ-5 דרכים שבהם המערכת הכלכלית-חברתית-סביבתית משפיעה על הרווחה, דרך השפעה פיזית (לדוגמה השפעה על הבריאות) והשפעה נפשית (עוגמת נפש ממקום מלוכלך). בנוסף פסולת וזיהום משפיעים לרעה על כל סוגי ההון. חלק מה"פסולת" הוא בעצם קרינת חום שנפלטת החוצה מכדור הארץ בהתאם לחוקי ה[[תרמודינמיקה]] שכן מה שמאפשר את קיום המערכת הזו הוא כניסה מתמדת של [[אנרגיה]].
      
===השפעות ארוכות טווח===
 
===השפעות ארוכות טווח===
 
[[קובץ:Ltg3.JPG|ממוזער|400px| מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. החלק במודל המתאר את הקשרים אל ומ[[זיהום]] ו[[משאבי טבע]] ([[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]). על פי חלק מהרצות המודל, אם מניחים כי יהיו יותר משאבים מתכלים (דבר שימנע קריסה בגלל מחסור בהם), התוצאה עלולה להיות קריסה בגלל גידול בכמות הזיהום, דבר שלא יאפשר ל[[שירותי המערכת האקולוגית|מערכות הטבעיות לטהר]] כמות מספיקה של פסולת]]
 
[[קובץ:Ltg3.JPG|ממוזער|400px| מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. החלק במודל המתאר את הקשרים אל ומ[[זיהום]] ו[[משאבי טבע]] ([[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]). על פי חלק מהרצות המודל, אם מניחים כי יהיו יותר משאבים מתכלים (דבר שימנע קריסה בגלל מחסור בהם), התוצאה עלולה להיות קריסה בגלל גידול בכמות הזיהום, דבר שלא יאפשר ל[[שירותי המערכת האקולוגית|מערכות הטבעיות לטהר]] כמות מספיקה של פסולת]]
   −
נוסף ל[[השפעות חיצוניות]] שקל לצפות בהן - כמו זיהום כימי שזורם לנחל וגורם לו לריח רע ותחלואה למי ששותה או רוחץ בנחל, לזיהומי שונים יש בדרך כלל צורות סמויות ועקיפות של זיהום. לדגומה [[דיוקסין]] שנפלט כזיהום אוויר גורם בהמשך להרעלות של מזון מהחי ושל זיהום של מערכות אקולוגיות. הפגיעה במערכות אקולוגיות גורמת בהמשך לשורה רחבה של השפעות כלכליות וחברתיות על ידי פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לכן המחיר הכלכלי של הזיהום הוא מקיף יותר מאשר הערכות מקובלות המתבוננות במקרים בהן ניתן לקשר ישירות בין הזיהום לבין הנזקים הישירים שלו. בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים [[קיימות|הקיומיים]] על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מה[[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות הפלנטריים לצמיחה]].  
+
נוסף ל[[השפעות חיצוניות]] שקל לצפות בהן - כמו זיהום כימי שזורם לנחל וגורם לו לריח רע ותחלואה למי ששותה או רוחץ בנחל, לזיהומי שונים יש בדרך כלל צורות סמויות ועקיפות של זיהום. לדגומה [[דיוקסין]] שנפלט כזיהום אוויר גורם בהמשך להרעלות של מזון מהחי ושל זיהום של מערכות אקולוגיות. הפגיעה במערכות אקולוגיות גורמת בהמשך לשורה רחבה של השפעות כלכליות וחברתיות על ידי פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לכן המחיר הכלכלי של הזיהום הוא מקיף יותר מאשר הערכות מקובלות המתבוננות במקרים בהן ניתן לקשר בקלות בין הזיהום לבין הנזקים הישירים שלו.  
 +
 
 +
בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים [[קיימות|הקיומיים]] על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מה[[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות הפלנטריים לצמיחה]].  
    
===נדידת מקורות הזיהום===
 
===נדידת מקורות הזיהום===
שורה 109: שורה 106:     
==זיהום בתאוריה הכלכלית==
 
==זיהום בתאוריה הכלכלית==
 +
===זיהום בכלכלה הנאו קלאסית===
 
הרעיון שזיהום הוא ההפרעה הסביבתית היחידה בא לידי ביטוי בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית]] שמתייחסת לזיהום כאל סוג של [[השפעה חיצונית]], ולפיכך גורסת שהפנמת [[העלויות החיצוניות]] (על ידי [[מיסוי פיגובינאי]]) אל תוך ה[[שוק]] תביא לרמות "יעילות" ([[יעילות פארטו]]) של זיהום, ולהקטנה שלו לרמה "אופטימלית". האופטימליות הכלכלית של הזיהום מתרחשת כביכול במקום שבו בוצעה הפנמה מלאה של נזקי הזיהום לתוך המערכת הכלכלית, כך שנזק מהגדלת הזיהום מתאזן מול מול נזק שיגרם כתוצאה מהקטנת הייצור.  
 
הרעיון שזיהום הוא ההפרעה הסביבתית היחידה בא לידי ביטוי בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית]] שמתייחסת לזיהום כאל סוג של [[השפעה חיצונית]], ולפיכך גורסת שהפנמת [[העלויות החיצוניות]] (על ידי [[מיסוי פיגובינאי]]) אל תוך ה[[שוק]] תביא לרמות "יעילות" ([[יעילות פארטו]]) של זיהום, ולהקטנה שלו לרמה "אופטימלית". האופטימליות הכלכלית של הזיהום מתרחשת כביכול במקום שבו בוצעה הפנמה מלאה של נזקי הזיהום לתוך המערכת הכלכלית, כך שנזק מהגדלת הזיהום מתאזן מול מול נזק שיגרם כתוצאה מהקטנת הייצור.  
   שורה 114: שורה 112:     
כך או כך המטרה של הקטנת הזיהום לערך כלשהו על ידי כלים כלכליים נאו-קלאסיים (במסגרת [[כלכלה סביבתית]]), היא חתירה ליעד [[נורמטיבי]] של [[יעילות פארטו]]. שאלות אודות ערך נומרטיבי של [[קיימות]] אינן עולות בהקשר כזה, ומטופלות בעיקר במסגרת [[כלכלה אקולוגית]].
 
כך או כך המטרה של הקטנת הזיהום לערך כלשהו על ידי כלים כלכליים נאו-קלאסיים (במסגרת [[כלכלה סביבתית]]), היא חתירה ליעד [[נורמטיבי]] של [[יעילות פארטו]]. שאלות אודות ערך נומרטיבי של [[קיימות]] אינן עולות בהקשר כזה, ומטופלות בעיקר במסגרת [[כלכלה אקולוגית]].
 +
 +
===זיהום בכלכלה אקולוגית===
 +
[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] בגישה של [[כלכלה אקולוגית]] - [[הון טבעי]], [[הון אנושי]], [[הון חברתי]] ו[[הון תעשייתי]] במודל "[[עולם מלא]]". מתוך מצגת של [[רוברט קוסטנזה]], 2013]]
 +
 +
[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]] מבקר את מודל "עולם ריק" של הכלכלה הנאו קלאסית, שבו רווחה חברתית מגיעה מצריכת מוצרים ושירותים שמיוצרים תודות ל[[הון תעשייתי]] ודרך תיווך של נורמות ומדיניות. תחת זאת הוא מציג את "מודל עולם מלא" שבו יש -4 סוגי [[הון]] - [[הון טבעי]], [[הון אנושי]], [[הון חברתי]] ו[[הון תעשייתי]]. בין סוגי ההון אין תחליפיות כלל (לדוגמה [[שכבת האוזון]], [[ייצור ראשוני]]) או שיש תחליפיות חלשה שדורשת זמן אנרגיה ומאמץ רב.[https://crawford.anu.edu.au/sites/default/files/news/files/2013-04/anu_foundation_lecture_2013.pdf] במודל זה הן מאגרי ההון עצמם והן הזרמים שהם משפיעים עליהם משפיעים בתורם על [[רווחה|הרווחה החברתית]] של בני האדם.
 +
 +
זיהום ופסולת במודל זה נגרמים הן מתהליך הייצור של מוצרים ושירותים כלכלים והן כתוצאה מתהליך צריכה שלהם. הזיהום והפסולת הם אחת מ-5 דרכים שבהם המערכת הכלכלית-חברתית-סביבתית משפיעה על הרווחה, דרך השפעה פיזית (לדוגמה השפעה על הבריאות) והשפעה נפשית (עוגמת נפש ממקום מלוכלך). בנוסף פסולת וזיהום משפיעים לרעה על כל סוגי ההון. חלק מה"פסולת" הוא בעצם קרינת חום שנפלטת החוצה מכדור הארץ בהתאם לחוקי ה[[תרמודינמיקה]] שכן מה שמאפשר את קיום המערכת הזו הוא כניסה מתמדת של [[אנרגיה]].
 +
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט