שינויים

==רקע - היסטוריה מדינית-חברתית של סוריה==

==רקע - היסטוריה מדינית-חברתית של סוריה==

סוריה הפכה לרפובליקה עצמאית בשנת 1946. השלטון הדמוקרטי במדינה הסתיים בהפיכה בסיוע של ה-CIA במרץ 1949, ובעקבותיו שתי הפיכות נוספות באותה שנה. התקוממות עממית נגד המשטר הצבאי ב-1954 העביר את הכוח מהצבא לאזרחים. מ-1958 ועד 1961 היה איחוד עם מצרים שהחליף את השיטה הפרלמטרית במדינה בשלטון נשיאותי ריכוזי מאד. לאחר הפיכה נוספת ב-1963 תפסה מפלגת הבע'ת את השלטון במדינה, ב-1966 הפיכה נוספת הדיחה את מנהיגי הבעת' הקודמים. בנובמבר 1970, הגנרל חאפז אל-אסד (האריה), שהיה אז שר ההגנה, תפס את השלטון ב"הפיכה מתקנת", והפך לראש הממשלה. במרץ 1971 אסד מינה את עצמו לנשיא. הוא נשאר כנשיא דיקטטור עד מותו בשנת 2000. מפלגת הבע'ת היתה המפלגה החוקית היחידה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Syrian_Civil_War]  

סוריה הפכה לרפובליקה עצמאית בשנת 1946. השלטון הדמוקרטי במדינה הסתיים בהפיכה בסיוע של ה-CIA במרץ 1949, ובעקבותיו שתי הפיכות נוספות באותה שנה. התקוממות עממית נגד המשטר הצבאי ב-1954 העביר את הכוח מהצבא לאזרחים. מ-1958 ועד 1961 היה איחוד עם מצרים שהחליף את השיטה הפרלמטרית במדינה בשלטון נשיאותי ריכוזי מאד. לאחר הפיכה נוספת ב-1963 תפסה מפלגת הבע'ת את השלטון במדינה, ב-1966 הפיכה נוספת הדיחה את מנהיגי הבעת' הקודמים. בנובמבר 1970, הגנרל חאפז אל-אסד (האריה), שהיה אז שר ההגנה, תפס את השלטון ב"הפיכה מתקנת", והפך לראש הממשלה. במרץ 1971 אסד מינה את עצמו לנשיא. הוא נשאר כנשיא דיקטטור עד מותו בשנת 2000. מפלגת הבע'ת היתה המפלגה החוקית היחידה.<ref name="civilwar">[http://en.wikipedia.org/wiki/Syrian_Civil_War מלחמת האזרחים בסוריה] ויקיפדיה האנגלית</ref>

שלטונו של אסד התקיים בצל מתיחות בין הרוב הסוני העני למיעוט העלאווי העשיר אליו השתייך אסד. העלאווים מונים כ-10% מתושבי המדינה, רובם מרוכזים בערי החוף הצפונ יותר, כאשר רוב שאר התושבים הם מוסלמים סונים. תחת שלטונו אסד התבססה אליטה פוליטית-צבאית-כלכלית של עלאוויאים שאיישו את כל תפקידי המפתח ונהנו גם מחלק ניכר ממשאבי המדינה. בהיות הכלכלה ריכוזית מאד וקשורה למוסדות השלטון, אליטה זו גם היתה קשורה למוסדות הפיננסיים ולחבורת הגדולות במדינה, וניווטה אותם לפי האינטרס הפרטי שלה, על חשבון הפועלים והאיכרים שהתיימרה לייצג. דבר זה הפך את האחים המוסלמים בסוריה למוקד ההתנגדות המרכזי למפלגת הבעת'. התנועה שהיתה בתחילת דרכה תנועה דתית מתונה, צברה כוח בשנות ה-70 ובשנת 1980 החל עימותים ולבסוף קרבות גרילה עירוניים במספר ערים בצפון המדינה.  בשנת 1982 דיכא אסד באכזריות ניסיון המרד של האחים המוסלמים בסוריה, על ידי שליחת מסוקי תקיפה וטנקים לעיר חמא. בטבח בעיר נהרגו 10-40 אלף בני אדם. [http://en.wikipedia.org/wiki/Hafez_al-Assad]

שלטונו של אסד התקיים בצל מתיחות בין הרוב הסוני העני למיעוט העלאווי העשיר אליו השתייך אסד. העלאווים מונים כ-10% מתושבי המדינה, רובם מרוכזים בערי החוף הצפונ יותר, כאשר רוב שאר התושבים הם מוסלמים סונים. תחת שלטונו אסד התבססה אליטה פוליטית-צבאית-כלכלית של עלאוויאים שאיישו את כל תפקידי המפתח ונהנו גם מחלק ניכר ממשאבי המדינה. בהיות הכלכלה ריכוזית מאד וקשורה למוסדות השלטון, אליטה זו גם היתה קשורה למוסדות הפיננסיים ולחבורת הגדולות במדינה, וניווטה אותם לפי האינטרס הפרטי שלה, על חשבון הפועלים והאיכרים שהתיימרה לייצג. דבר זה הפך את האחים המוסלמים בסוריה למוקד ההתנגדות המרכזי למפלגת הבעת'. התנועה שהיתה בתחילת דרכה תנועה דתית מתונה, צברה כוח בשנות ה-70 ובשנת 1980 החל עימותים ולבסוף קרבות גרילה עירוניים במספר ערים בצפון המדינה.  בשנת 1982 דיכא אסד באכזריות ניסיון המרד של האחים המוסלמים בסוריה, על ידי שליחת מסוקי תקיפה וטנקים לעיר חמא. בטבח בעיר נהרגו 10-40 אלף בני אדם.<ref >[[http://en.wikipedia.org/wiki/Hafez_al-Assad] חאפז אל-אסד] ויקיפדיה האנגלית</ref>

לאחר מותו של אסד האב בשנת 2000, הפך בנו, בשאר אל-אסד, לנשיא החדש. בשאר, רופא עיניים שלמד בבריטניה, ונשוי לאסמה (סונית שגדלה והתחנכה בבריטניה) עורר בתחילה תקוות גדולו לרפורמות במדינה ולדמוקרטיה. ו"אביב בדמשק" שבמהלכו היו דיונים חברתיים ופוליטיים הרתשח בין יולי 2000 לבין אוגוסט 2001. התקופה התאפיינה בהופאת מספר פורומים וסאלונים פוליטיים, שבהם אנשים בעלי דעות דומות נפגשות בבתים פרטיים לדון בנושאי חברה ופוליטיקה. פעילים פוליטיים שונים כמו Riad Seif הניעו את התנועה. האביב בדמשק הסתיים באוגוסט 2001 עם מאסרם וכליאתם של 10 פעילים פוליטיים מובילים שקראו לבחירות דמוקרטיות ולקמפיין של אי-ציות אזרחי. משנת 2001 חברי פרלמנט רפומרטים החלו למתוח ביקורת על מסורת הקיפאון מאז הנשיא הקודם. באשאר אסד דיבר הרבה על הרפורמה אבל עשה מעט מאד.[http://en.wikipedia.org/wiki/Syrian_Civil_War]

לאחר מותו של אסד האב בשנת 2000, הפך בנו, בשאר אל-אסד, לנשיא החדש. בשאר, רופא עיניים שלמד בבריטניה, ונשוי לאסמה (סונית שגדלה והתחנכה בבריטניה) עורר בתחילה תקוות גדולו לרפורמות במדינה ולדמוקרטיה. ו"אביב בדמשק" שבמהלכו היו דיונים חברתיים ופוליטיים הרתשח בין יולי 2000 לבין אוגוסט 2001. התקופה התאפיינה בהופאת מספר פורומים וסאלונים פוליטיים, שבהם אנשים בעלי דעות דומות נפגשות בבתים פרטיים לדון בנושאי חברה ופוליטיקה. פעילים פוליטיים שונים כמו Riad Seif הניעו את התנועה. האביב בדמשק הסתיים באוגוסט 2001 עם מאסרם וכליאתם של 10 פעילים פוליטיים מובילים שקראו לבחירות דמוקרטיות ולקמפיין של אי-ציות אזרחי. משנת 2001 חברי פרלמנט רפומרטים החלו למתוח ביקורת על מסורת הקיפאון מאז הנשיא הקודם. באשאר אסד דיבר הרבה על הרפורמה אבל עשה מעט מאד.<ref name="civilwar"/>

==שינוי במוסדות החברתיים==

==שינוי במוסדות החברתיים==

אי השוויון הכלכלי במדינה, מחוזק על ידי החלוקה העדתית והגאוגרפים במדינה. משפחת אסד שייכת כאמור לעלאווים, המונים כ 12% מאכולוסיית סוריה. העלאווים ששיכים לזרם השיעי באיסלאם, מחזיקים בכל עמדות הכוח במדינה. דבר זה היה לצנינים בעיני הרוב המוסלמים הסונים שמהווה 64% מבין תושבי המדינה (כאשר יש עוד 9 אחוזים כורדים , 10% נוצרים ו3 אחוז דרוזים). גם הכורדים במדינה התלוננו עקב הפליה נגדם ושלילת זכויות תרבותיות ואיסורים על שימוש בשפתם. היות וריכוז התושבים העלאווים אינו אחיד במדינה, היו עיקר ההשקעות בתשיות מרוכזים בבירה דמשק ובערי החוף כאשר האזורים בצפון המדינה, בדרומה ובמזרחה זכו לתת-השקעות ולתושבים עניים יותר.

אי השוויון הכלכלי במדינה, מחוזק על ידי החלוקה העדתית והגאוגרפים במדינה. משפחת אסד שייכת כאמור לעלאווים, המונים כ 12% מאכולוסיית סוריה. העלאווים ששיכים לזרם השיעי באיסלאם, מחזיקים בכל עמדות הכוח במדינה. דבר זה היה לצנינים בעיני הרוב המוסלמים הסונים שמהווה 64% מבין תושבי המדינה (כאשר יש עוד 9 אחוזים כורדים , 10% נוצרים ו3 אחוז דרוזים). גם הכורדים במדינה התלוננו עקב הפליה נגדם ושלילת זכויות תרבותיות ואיסורים על שימוש בשפתם. היות וריכוז התושבים העלאווים אינו אחיד במדינה, היו עיקר ההשקעות בתשיות מרוכזים בבירה דמשק ובערי החוף כאשר האזורים בצפון המדינה, בדרומה ובמזרחה זכו לתת-השקעות ולתושבים עניים יותר.

==ירידה בתפוקת הנפט==

==ירידה בהפקת הנפט==

תפוקת ה[[נפט]] בסוריה, שעמדה בעבר על כ-190 אלף חביות ביום, גדלה במהירות החל מ-1987. סוריה הגיעה ל[[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנת 1996 כשהפיקה 582 אלף חביות ביום. בשנת 2000 היא הפיקה 523 אלף חביות ביום ובשנת 2010 היא ירדה לתפוקה של 367 אלף חביות ביום. במקביל, עקב גידול האוכלוסיה וצמיחת הכלכלה גדלה צריכת הנפט המקומית מ-163 אלף חביות ביום בשנת 1986, ל 226 אלף חביות ביות ב1996 ול-318 אלף חביות ביום בשנת 2010.<ref>[http://www.indexmundi.com/energy.aspx?country=sy&product=oil&graph=production+consumption Syrian Arab Republic Crude Oil Production and Consumption by Year] index mundi</ref>  ייצוא נפט גולמי, שהגיע ל-300 אלף חביות ביום החל מאמצע שנות ה-90 ולשיא של מעל 350 אלף חביות ביום בשנת 2000 ירד לרמה של 200-250 אלף חביות ביום. המדינה נמצאה במחסור של דיזל, גז טבעי ונפט ונאלצה לייבא אותם, תחזיות משנת 2010 חזו כי עד אמצע העשור הבא סוריה תהפוך ליבואנית נטו של נפט. [http://www.crudeoilpeak.com/?page_id=2559]

תפוקת ה[[נפט]] בסוריה, שעמדה בעבר על כ-190 אלף חביות ביום, גדלה במהירות החל מ-1987. סוריה הגיעה ל[[שית תפוקת הנפט]] שלה בשנת 1996 כשהפיקה 582 אלף חביות ביום. בשנת 2000 היא הפיקה 523 אלף חביות ביום ובשנת 2010 היא ירדה לתפוקה של 367 אלף חביות ביום. במקביל, עקב גידול האוכלוסיה וצמיחת הכלכלה גדלה צריכת הנפט המקומית מ-163 אלף חביות ביום בשנת 1986, ל 226 אלף חביות ביות ב1996 ול-318 אלף חביות ביום בשנת 2010. [http://www.indexmundi.com/energy.aspx?country=sy&product=oil&graph=production+consumption] ייצוא נפט גולמי, שהגיע ל-300 אלף חביות ביום החל מאמצע שנות ה-90 ולשיא של מעל 350 אלף חביות ביום בשנת 2000 ירד לרמה של 200-250 אלף חביות ביום. המדינה נמצא במחסור של דיזל, גז טבעי ונפט ונאלצה לייבא אותם, תחזיות משנת 2010 חזו כי עד אמצע העשור הבא סוריה תהפוך ליבואנית נטו של נפט. <ref>[http://www.crudeoilpeak.com/?page_id=2559 הפקת הנפט בסוריה] באתר crude oil peak</ref>

עקב דלדול רזרבות הנפט של סוריה וירידה בתפוקה ובייצוא, ההכנסות מהפקת [[נפט]] נמצאו בירידה. בתחילת שנות ה-2000 ההכנסות מנפט היו מעל 14% מהתמ"ג הסורי. בשנת 2011 הכנסות אלה הצטמקו ל-4% מהתמ"ג. <ref name="Achy2011"/>  

עקב דלדול רזרבות הנפט של סוריה וירידה בתפוקה ובייצוא, ההכנסות מהפקת [[נפט]] נמצאו בירידה. בתחילת שנות ה-2000 ההכנסות מנפט היו מעל 14% מהתמ"ג הסורי. בשנת 2011 הכנסות אלה הצטמקו ל-4% מהתמ"ג. <ref name="Achy2011"/>