47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 13:
שורה 33: +
רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה (הצגת מקור)
גרסה מ־11:18, 23 באוגוסט 2014
, 11:18, 23 באוגוסט 2014אין תקציר עריכה
'''מלחמת האזרחים בסוריה''' החלה כהפגנות בתחילת אביב 2011 שהתפתחו בהמשך למרד חמוש נגד משטרו של באשר אסד. מאמר זה סוקר את התהליכים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים שהביאו להגברת המתח החברתי ולפרוץ המהומות נגד המשטר.
'''מלחמת האזרחים בסוריה''' החלה כהפגנות בתחילת אביב 2011 שהתפתחו בהמשך למרד חמוש נגד משטרו של באשר אסד. מאמר זה סוקר את התהליכים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים שהביאו להגברת המתח החברתי ולפרוץ המהומות נגד המשטר.
הסיבות להתגברות המתח החברתי בסוריה כוללות גידול אוכלוסין, בצורת ופגיעה בחקלאים, גידול באבטלה, שחיתות פוליטית, ומתח עדתי.
הסיבות להתגברות המתח החברתי בסוריה כוללות [[גידול אוכלוסין]], [[בצורת]] ופגיעה בחקלאים, גידול ב[[אבטלה]], שחיתות פוליטית, ירידה בהכנסות נפט עקב מעבר של [[שיא תפוקה]] ומתח עדתי.
==שינוי במוסדות החברתיים===
בשנים 2006-11 היתה בסוריה [[צמיחה כלכלית]] של 5% בשנה, והעוברו רפומרות שהעבירו את הדגש מכלכלה המבוססת על הממשלה ל[[כלכלת שוק חופשי]], וננקטה אסטרגיה של הגברת המגוון במסחר. עם זאת סוריה עמדה בפני אתגרים חברתיים וכלכליים ושיעור ה[[עוני]] בה נשאר גבוה, ואחד מכל שלושה סורים היה מתחת ל[[קו העוני]] ותוך התגברות של [[אי שוויון חברתי]] ואי שוויון גאוגרפי. [[חוזה חברתי|החוזה החברתי]] שהתקיים בשנות ה-80 ו-90 , שבו המדינה הבטיחה משרות לבוגרי קולג' והציעה [[שירות ציבורי|שירותים ציבוריים]] חינם ומזון זול עבור האוכלוסיה הכללית כבר לא התקיים.<ref name="Achy2011">Lahcen Achy, [http://carnegie-mec.org/2011/03/31/syria-economic-hardship-feeds-social-unrest קשיים כלכליים מזינים אי שקט חברתי בסוריה] לוס אנג'לס טיימס, 31.3.2011</ref>
==גידול אוכלוסין וגידול באבטלה==
בסוריה יש [[גידול אוכלוסין]] גבוה של 2.5% בשנה. דבר זה גרם לכך שכ-250,000 צעירים הצטרפו מדי שנה ל[[שוק העבודה]] בחיפוש אחר עבודה. הסקטור הציבורי העסיק כ-30% מכוח העבודה יצר כ-20,000 משרות שנתיות מאז אמצע שנות ה-90. הסקטור הפרטי ייצר משרות בהיקף גדול פי 2-3, אך פרוש הדבר שהיצע העבודה היה גדול בהרבה מהביקוש. שיעור האבטלה הרשמי היה 10% אבל אחת מתוך 2 משרות היתה מאיכות נמוכה ובתשלום נמוך ללא שום [[רשת בטחון חברתית|הגנה סוציאלית]]. שיעור האבטלה בקרב הצעירים היה גבוה מ-30%.<ref name="Achy2011"/>
הקשיים הכלכליים בסוריה אינם דבר חדש. עובדים סורים רבים היגרו למדינות שכנות כמו ירדן ולבנון, למדינות ערב נוספות כמו סעודיה ולמדינות מערביות בנסיון להשיג משרות רווחיות יותר. יש להניח שגם כספים אלה נחלשו נוכח המיתון העולמי בעקבות המיתון של שנת 2008.
==בצורת, ונדידת חקלאים לעיר==
עונות רצופות של [[בצורת]] הביאו לירידה של 25% בתנובה של הסקטור החקלאי, שמהווה 20% משוק העבודה ותורם כ-20% מתוך [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי הגולמי]] של סוריה. כמות גדולה של איכרים [[עיור|נדדו אל הערים]] בנסיון לשפר את חיים. כתוצאה מכך שיעור העוני באיזורים העירוניים הדרומיים של סוריה גדל פי 2 במהלך חמש השנים של 2006-11. לקראת סוף התקופה הממשלה הקצתה תמיכות למשפחות עניות, כדי לנסות לאזן את השפעת הרפורמות על העניים, אבל השפעת צעד זה היתה מוגבלת.<ref name="Achy2011"/>
==ריכוזיות כלכלית==
עקב בירוקרטיה גדולה ומסורבלת, מחסור בשקיפות, ושחיתות, הסקטור הפרטי בסוריה נשלט על חברות גדולות שמקושרות לשלטון, ועל ידי חברות זעירות שנמצאות בתחום האפור כדי להתחמק ממחסומים כניסה לשוק מטעם המדינה. השחיתות בשלטון ובמנהלות השונות הוא דבר נפוץ והחלטות נלקחות לעיתים קרובות בצורה שירורתית או על רקע אינטרסים פרטיים. הסקטור הפרטי מתקשה גם להבטיח אשראי לצורך הקמת עסקים. בשנת 2010 פעלו בסוריה 14 בנקים פרטיים לעומת 3 בנקים בלבד בשנת 2004, אבל הגישה של יזמים פרטיים להון לא הפכה לקלה יותר שכן הבנקים המשיכו לאשר הלוואות תוך התבססות על קשרים ולא על פי רמת הבטחון הכלכלי של המיזם. דו"ח [[הבנק העולמי]] משנת 2010, Doing Business, דירג את סוריה במקום ה-181 מתוך 183 מדינות בהקשר של גישה לאשראי.<ref name="Achy2011"/>
==ירידה בהפקת הנפט==
ההכנסות מהפקת [[נפט]] נמצאו בירידה. בתחילת שנות ה-2000 ההכנסות מנפט היו מעל 14% מהתמ"ג הסורי. בשנת 2011 הכנסות אלה הצמקו ל-4% מהתמ"ג עקב דלדול רזרבות הנפט של סוריה.<ref name="Achy2011"/>
הירידות מהכנסות הנפט הורידו גם את התמלוגים לממשלה הסורית, שבתגובה קיצצה את הסיוע לעניים ואת ההוצאה על שירותים ציבוריים כמו בריאות וחינוך. הממשלה לא הצליחה להגדיל את כמות המיסים שאיבדה עקב ירידת המיסוי מנפט. המיסוי הממשלתי עמד על 11% מהתמ"ג במהלך העשור האחרון, ביחס ל 15% במצרים ו 24% במרוקו.<ref name="Achy2011"/>
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Syrian_Civil_War מלחמת האזרחים בסוריה] ויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Syrian_Civil_War מלחמת האזרחים בסוריה] ויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:המזרח התיכון]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון]]
[[קטגוריה:תהליכים]]
[[קטגוריה:תהליכים]]
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]