ספרו האחרון '''[[כוח ושגשוג]]''' (שיצא לאור בשנת 2000, לאחר מותו) אולסון מבחין בין השפעות שונות של סוגים שונים של ממשלה, במיוחד בין עריצות (שלטון לא דמוקרטיה), [[דמוקרטיה]] ו[[אנרכיה]]. אולסון טוען כי "שודד נודד" (במסגרת אנרכיה במובנה הרע - ללא יכולת פעילות נגד שודדים) הוא רק בעל תמריץ לגנוב ולהרוס, בעוד ש"שודד נייח" (עריץ) הוא בעל תמריץ לעודד מידה מסויימת של הצלחה כלכלית, היות והוא יצפה להיות מספיק זמן בשלטון כדי להנות מהצלחה כזו. לכן שודד נייח מתחיל לקחת על עצמו תפקודים של הממשלה כמו להגן על האזרחי ועל הרכוש שלהם כנגד שודדים ניידים. במעבר משודד ניידים לשודדים נייחים אולסון רואה זרעים של ציבליזציה, שיכולים לגרום ל[[תהליך]] שיתקדם אל דמוקרטיה, שבה מקבלים כוח אלו שמתיישרים עם הרצונות של הציבור, ובמנגנון זה מספקים תמריצים לממשל טוב יותר. | ספרו האחרון '''[[כוח ושגשוג]]''' (שיצא לאור בשנת 2000, לאחר מותו) אולסון מבחין בין השפעות שונות של סוגים שונים של ממשלה, במיוחד בין עריצות (שלטון לא דמוקרטיה), [[דמוקרטיה]] ו[[אנרכיה]]. אולסון טוען כי "שודד נודד" (במסגרת אנרכיה במובנה הרע - ללא יכולת פעילות נגד שודדים) הוא רק בעל תמריץ לגנוב ולהרוס, בעוד ש"שודד נייח" (עריץ) הוא בעל תמריץ לעודד מידה מסויימת של הצלחה כלכלית, היות והוא יצפה להיות מספיק זמן בשלטון כדי להנות מהצלחה כזו. לכן שודד נייח מתחיל לקחת על עצמו תפקודים של הממשלה כמו להגן על האזרחי ועל הרכוש שלהם כנגד שודדים ניידים. במעבר משודד ניידים לשודדים נייחים אולסון רואה זרעים של ציבליזציה, שיכולים לגרום ל[[תהליך]] שיתקדם אל דמוקרטיה, שבה מקבלים כוח אלו שמתיישרים עם הרצונות של הציבור, ובמנגנון זה מספקים תמריצים לממשל טוב יותר. |