שורה 121: |
שורה 121: |
| | | |
| ===6. מבנה של זרימת המידע (למי יש גישה ולמי אין גישה לאיזה מידע)=== | | ===6. מבנה של זרימת המידע (למי יש גישה ולמי אין גישה לאיזה מידע)=== |
| + | [[זרימת מידע]], היא לא פרמטר ולא לולאת משוב מחזקת או מחלישה, אלא לולאה שמספקת מידע חדש. זול יותר וקל יותר לשנות את זרמי מידע המידע מאשר לשנות מבנים. |
| | | |
− | ===5.החוקים של המערכת (לדוגמה תמריצים, עונשים, מגבלות)=== | + | לדוגמה, דוח ציבורי חודשי על כמות זיהום המים, במיוחד סמוך לדיווח של התעשייה, יכול להיות בעל השפעה חזקה על דעת הקהל הנוגעת לתעשייה שגמרה לשינוי ברמת זיהום המים. |
− | ===4.הכוח להוסיף להוריד לשנות או מערכות או הכוח לתת להן להתפתח ולהתארגן בעצמן=== | + | |
− | ===3.המטרה של המערכת=== | + | ===5. החוקים של המערכת (לדוגמה תמריצים, עונשים, מגבלות)=== |
− | ===2.המיתוס או הפרדיגמה של המערכת - הדבר שממנו נגזרות המטרות שלה, המבנה שלה, החוקים, ההשהיות והקבועים שלה=== | + | יש לשים לב לחוקים, ומי קובע אותם. |
| + | |
| + | לדוגמה, חיזוק של חוקים המתייחסים לגבול המותר לשחרור רעלים, או עליה במס על מים המכילים מזהם מסויים, תהיה בעלת השפעה חזקה על איכות מי האגם. |
| + | |
| + | ===4. הכוח להוסיף, לשנות להתפתח, או מבנה מערכת עם ארגון עצמי=== |
| + | [[ארגון עצמי]] מתאר את היכולת של [[מערכת מורכבת|מערכת]] לשנות את עצמה על ידי יצירת מבנים חדשים, הוספה או הסרה של [[לולאות משוב]] מחזקות או מחלישות, קידום של זרמי מידע חדשים, יצירת חוקים חדשים וכו'. |
| + | |
| + | לדוגמה למיקרו-אורגינזמים יש את היכולת לא רק להשתנות כדי להתאים לסביבה חדשה ומזוהמת, אבל גם לעבור אבולוציה שמאפשרת להם לפרק או להטמיע מזהמים כימיים. יכולת זו של חלק מהמערכת לעבור התפתחות אקולוגית משל עצמו הוא נקודת מינוף חזקה שיכולה לאפשר שינוי. |
| + | |
| + | ===3. המטרה של המערכת=== |
| + | שינוי של המטרות משנה את כל הנושאים שצויינו קודם לכן: פרמטרים, לולאות משוב, מידע וארגון עצמי. |
| + | |
| + | החלטה של מועצת העיר יכולה להיות לשנות את המטרה שלו מאתר פתוח לקהל ולשימוש פרטי לאתר באוריינטציה יותר תיירותית או לאיזור לשימור טבע. מטרה זו תשפיע על מספר נקודות מינוף שצוינו קודם לכן: המידע על איכות המים יהפוך לדבר חובה, ויוטל עונש על כל זיהום מים בלתי חוקי. |
| + | |
| + | ===2. המיתוס או הפרדיגמה של המערכת - הדבר שממנו נגזרות המטרות שלה, המבנה שלה, החוקים, ההשהיות והקבועים שלה=== |
| [[פרדיגמה חברתית]], (societal paradigm) היא רעיון, הנחה שלא מצהירים עליה, או אוסף של רעיונות, שהם היסוד של [[מוסד חברתי|מבנים חברתיים]] מורכבים. במינוח של [[יובל נוח הררי]] הפרדיגמה של מדווז היא [[מיתוס]] - רעיון מופשט שמאפשר לבצע שיתופי פעולה בקרב קבוצה גדולה של אנשים. קשה מאד לשנות פרדיגמות , אבל אין מגבלות לשינוי פרדיגמה. מדווז טוענת כי ניתן אולי לשנות פרדיגמות על ידי הצבעה חוזרת ועקבית על אנומליות וכשלים של הפרדיגמה הקיימת כאשר פונים אל אנשים בעלי פתיחות מחשבתית. | | [[פרדיגמה חברתית]], (societal paradigm) היא רעיון, הנחה שלא מצהירים עליה, או אוסף של רעיונות, שהם היסוד של [[מוסד חברתי|מבנים חברתיים]] מורכבים. במינוח של [[יובל נוח הררי]] הפרדיגמה של מדווז היא [[מיתוס]] - רעיון מופשט שמאפשר לבצע שיתופי פעולה בקרב קבוצה גדולה של אנשים. קשה מאד לשנות פרדיגמות , אבל אין מגבלות לשינוי פרדיגמה. מדווז טוענת כי ניתן אולי לשנות פרדיגמות על ידי הצבעה חוזרת ועקבית על אנומליות וכשלים של הפרדיגמה הקיימת כאשר פונים אל אנשים בעלי פתיחות מחשבתית. |
| | | |
| פרדיגמה נוכחית היא "הטבע הוא מאגר של משאבים שניתן לשנות אותם לפי צרכי האדם". מה יקרא לאגם שבו הרעיון הקולקטיבי הזה ישתנה? | | פרדיגמה נוכחית היא "הטבע הוא מאגר של משאבים שניתן לשנות אותם לפי צרכי האדם". מה יקרא לאגם שבו הרעיון הקולקטיבי הזה ישתנה? |
| | | |
− | ===1.הכוח להתעלות מעל הפרדיגמה=== | + | ===1. הכוח להתעלות מעל הפרדיגמה=== |
| + | התעלות מעל הפרדיגמות, עשוי להיות מעבר לשינוי של ההנחות היסודיות, אל התחום של שינוי ה[[ערך חברתי|ערכים החברתיים]] וסדר העדיפויות שמובילות את ההנחות, ולהיות מסוגלים לבחור בין קבוצות ערכים לפי הרצון. |
| + | |
| + | כיום הרבה אנשים רואים ב[[טבע]] מאגר של משאבים שניתן להמיר אותו לפי צרכי האדם. הרבה ילידים אמריקאים רואים בטבע אל חי, שיש לאהוב, להאריץ ולחיות איתו. נקודות מבט אלה סותרות זו את זו, אבל אולי נקודת מבט אחרת תוכל לשלב את שתיהן, יחד עם השקפות נוספות. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |