שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,466 בתים ,  14:09, 30 ביולי 2014
שורה 27: שורה 27:  
קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחבצי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא יודע כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  
 
קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחבצי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא יודע כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  
   −
נכון להיום, מקור ה[[אנרגיה]] העיקרי שבני האדם משתמשים בוא הוא דלק מחבצי מתכלה. מאז התחלת השימוש בדלקים אלה, במהלך המאה ה-17 הביקוש לדלקים אלה נמצא בעליה מתמדת. למרות [[התייעלות אנרגטית]] במוצרים ושירותים שונים [[צריכת האנרגיה]] לנפש וצריכת האנרגיה הכוללת נמצאת בעליה. בנוסף למגבלות של מקורות, לדלקים מחצביים יש בעיה של כיורים שכן במהלך השימוש בהם נוצרים [[גזי חממה]] שגורמים ל[[התחממות עולמית]], בעיה נוספת היא סוגים של [[זיהום אוויר]]. חלק מזיהום האוויר של דלק מחצבי קשור לפליטת [[מתכות כבדות]] לסביבה אשר מסוגלות להפוך במהשך ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ומשם להפוך ל[[זיהום במזון]].
+
נכון להיום, מקור ה[[אנרגיה]] העיקרי שבני האדם משתמשים בוא הוא דלק מחבצי מתכלה. מאז התחלת השימוש בדלקים אלה, במהלך המאה ה-17 הביקוש לדלקים אלה נמצא בעליה מתמדת. למרות [[התייעלות אנרגטית]] במוצרים ושירותים שונים [[צריכת האנרגיה]] לנפש וצריכת האנרגיה הכוללת נמצאת בעליה. בנוסף למגבלות של מקורות, לדלקים מחצביים יש בעיה של כיורים שכן במהלך השימוש בהם נוצרים [[גזי חממה]] שגורמים ל[[התחממות עולמית]], בעיה נוספת היא סוגים של [[זיהום אוויר]]. חלק מזיהום האוויר של דלק מחצבי קשור לפליטת [[מתכות כבדות]] לסביבה אשר מסוגלות להפוך במהשך ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ומשם להפוך ל[[זיהום במזון]]. לדלקים מחצביים יש [[השפעות סביבתיות]] רבות כמו גם השפעות חברתיות וכלכליות. [[השפעות כלכליות וחברתיות של נפט]] לדוגמה כוללות לא רק את החשיבות העצומה שלו לכלכלה העולמית, אלא גם יצירת תלות של [[חקלאות|החקלאות העולמית]] בנפט וגם סיוע לשמירה על משטרים דיקטטורים.
 +
 
 +
==דלק גרעיני==
 +
השימוש ב[[טכנולוגיה גרעינית]] דורש [[דלק גרעיני]]. דלק כזה הוא כיום היסוד [[אורניום]] בלבד, ויש תכנונים עתידיים להשתמש ב[[תוריום]] שנמצא בכמויות גדולות יותר.
 +
 
 +
עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומייים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשנענת כיום על סובסדיות שונות. מתקי גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.
 +
 
 +
השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה DNA ולגרום ל[[טטרוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאחודות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אכסון של פסולת גריעית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אכסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.
    
==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==
 
==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==

תפריט ניווט