שורה 11: |
שורה 11: |
| | | |
| בעוד שניתן למחזור מתכות וכך להפוך אותן ל[[משאב מתחדש]], חלק מהמתכת הולכת לאיבוד. משאבים אחרים כמו מחצבים המשמשים לשם הכנת בטון, פלסטיק ותרכובות אחרות קשים בהרבה למחזור. | | בעוד שניתן למחזור מתכות וכך להפוך אותן ל[[משאב מתחדש]], חלק מהמתכת הולכת לאיבוד. משאבים אחרים כמו מחצבים המשמשים לשם הכנת בטון, פלסטיק ותרכובות אחרות קשים בהרבה למחזור. |
| + | |
| + | ==מינרלים ועופרות== |
| + | מינרלים (כמו [[אשלג]], [[פוספט]], גיר ועוד) ועופרות מתכת ([[ברזל]], [[אלומניום]], [[נחושת]], [[זהב]] ועוד) הם דוגמאות למשאבים מתכלים. [[כרייה]] של משאבים אלה בידי בני אדם מתרחשת רק במקומות שבהם יש ריכוז גבוה של המינרל או העופרה בקרום כדור הארץ. מקום שם הצטברו על ידי [[תהליך גאולוגי|תהליכים גאולוגיים]] [[תהליך ארוך טווח|ממושכים]] שנמשכים עשרות אלפי שנים עד מיליוני שנים (לדוגמה תזוזה טקטוניקת הלוחות, שיקוע טקטוני ומחזור קליפת כדור הארץ). אפשר למצוא רבים מהיסודות האלה גם במקומות אחרים בכדור הארץ כולל בנהרות, באוקיינוסים ובסלעים שונים, אבל בדרך כלל הם נמצאים בריכוזים נמוכים מאד, דבר שאומר השקעת אנרגיה גבוהה כדי לחלץ יסודות אלה וכן יצירה של כמות גבוהה של פסולת, דבר שפרושו עלות כלכלית גבוהה. |
| + | |
| + | המרבצים של ריכוזי מינרלים ומתכת הנמצאים בסמוך לפני השטח, שניתן לכרות אותם באופן משתלם כלכלית על ידי בני אדם הם לא משאב מתחדש במונחים של חיי בני אדם. העופרות הנפוצות ביותר של מתכת נמצאות בכמויות גדולות, באופן שיהיה קשה לכלות אותן, עם זאת השאלה היא לא רק כמות המתכת שיש אלא גם הריכוז של מלאים אלה והקושי להפיק אותם. |
| + | |
| + | למרות שעופרות מתכת הן באופן טכני בלתי מתכלות, בדומה לסלעים ולחול, לא סביר שבני האדם יכלו את ההספקה העולמית שלהם בעתיד הקרוב. במובן זה מתכות עופרת נחשבות כקיימות בכמות גבוה בהרבה יחסית לדלקים מחבציים, אשר מוגבלים לאיזורים שבהם היתה בעבר הרחוק פעילות של יצורים חיים. |
| + | |
| + | ישנן מספר [[מתכות נדירות]] ויסודות נדירים, שקשה יותר לכרות אותם. במוצרים אלה מורגש בשנים האחרונות מחסור היות ויש להם ביקוש גבוה מצד [[תעשיית האלקטרוניקה]] ומצד שני הם מופקים רק על ידי מספר קטן של מדינות. |
| + | |
| + | חשש נוסף לגבי מרבצים מתכלים קיים לגבי [[פוספט]] ובמידה פחותה יותר [[אשלג]] שכן אלו משאבים שחיוניים לשם קיום של [[דשן כימי]] שחיוני ל[[חקלאות תעשייתית]]. [[שיא תפוקת הזרחן]] מתאר חשש מפני ייקור הזרחות עקב מנגנון [[שיא תפוקה]]. |
| | | |
| ==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה== | | ==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה== |
שורה 17: |
שורה 28: |
| [[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]] | | [[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]] |
| | | |
− | [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] חוששים כי משאבים מתכלים עלולים להפוך למגבלה על הכלכלה העולמית בהתאם ל[[חוק החבית של לייביג]] - המשאבים המתכלים שבהן תהיה בעיית כלייה המהירה ביותר, יציבו את המגבלות הראשונות על [[צמיחה כלכלית]] ויערערו את היציבות הכלכלית של הכלכלה העולמית. משאבים מתכלים בולטים הם [[דלק מחצבי]] ובמיוחד [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]]. משאבים בולטים אחרים הקרובים לנקודות כלייה הן מתכות נדירות המשמשות בתעשיית האלקטרוניקה. | + | [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] חוששים כי משאבים מתכלים עלולים להפוך למגבלה על הכלכלה העולמית בהתאם ל[[חוק החבית של לייביג]] - המשאבים המתכלים שבהן תהיה בעיית כלייה המהירה ביותר, יציבו את המגבלות הראשונות על [[צמיחה כלכלית]] ויערערו את היציבות של [[הכלכלה העולמית]]. משאבים מתכלים בולטים הם [[דלק מחצבי]] ובמיוחד [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]]. משאבים בולטים אחרים הקרובים לנקודות כלייה הן [[מתכות נדירות]] המשמשות בתעשיית האלקטרוניקה. |
| | | |
| [[דונאלה מדווז]] ועמיתיה שכתבו בשנת 1972 את הספר [[גבולות לצמיחה]], ביצעו סימולציה בין מספר תתי-מערכות כלכליות ואקולגיות שבהן [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] נתקלות במגבלות של [[מערכות טבעיות]] לצמיחה כזו, לדוגמה בשל [[סחף קרקע]] או [[זיהום]]. | | [[דונאלה מדווז]] ועמיתיה שכתבו בשנת 1972 את הספר [[גבולות לצמיחה]], ביצעו סימולציה בין מספר תתי-מערכות כלכליות ואקולגיות שבהן [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] נתקלות במגבלות של [[מערכות טבעיות]] לצמיחה כזו, לדוגמה בשל [[סחף קרקע]] או [[זיהום]]. |