שורה 5: |
שורה 5: |
| הנפט, יחד עם [[פחם]] ו[[גז טבעי]], הוא אחד מ-3 [[משק האנרגיה העולמי|ממקורות האנרגיה הראשיים]] עבור [[הכלכלה העולמית]] כיום. חשיבותו העיקרית לכלכלה העולמית היא בהספקת מקור אנרגיה איכותי למכוניות, מטוסים, משאיות ואוניות. דלקים אחרים מתקשים לספק איכויות דומות לנפט מבחינת צפיפות האנרגיה שלהם (היחס בין כמות האנרגיה לבין משקל ונפח הדלק) וקלות השימוש, האכסון וההובלה שלו. השפעה חשובה אחרת היא היכולת להפיק חומרי גלם מהנפט. | | הנפט, יחד עם [[פחם]] ו[[גז טבעי]], הוא אחד מ-3 [[משק האנרגיה העולמי|ממקורות האנרגיה הראשיים]] עבור [[הכלכלה העולמית]] כיום. חשיבותו העיקרית לכלכלה העולמית היא בהספקת מקור אנרגיה איכותי למכוניות, מטוסים, משאיות ואוניות. דלקים אחרים מתקשים לספק איכויות דומות לנפט מבחינת צפיפות האנרגיה שלהם (היחס בין כמות האנרגיה לבין משקל ונפח הדלק) וקלות השימוש, האכסון וההובלה שלו. השפעה חשובה אחרת היא היכולת להפיק חומרי גלם מהנפט. |
| | | |
− | ==שימוש מוגבר ברכב פרטי== | + | ==השפעות הנפט על הכלכלה העולמית== |
| + | ===שימוש ברכב פרטי=== |
| {{הפניה לערך מורחב|השפעות חיצוניות של רכב פרטי}} | | {{הפניה לערך מורחב|השפעות חיצוניות של רכב פרטי}} |
| השפעה חברתית וכלכלית מרכזית של הנפט היא [[משק הרכב העולמי|שימוש מוגבר ברכב עם בערה פנימית]], בעיקר מאז תום מלחמת העולם השנייה, כאשר הדבר מתייחס בעיקר לשימוש ב[[רכב פרטי]] וב[[משאיות]]. לדבר זה יש השפעות רבות אחרות על תחום הדיור והתכנון העירוני כגון [[פרבור]], ו[[פיתוח מוטה רכב פרטי]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[פקקי תנועה]] ו[[תאונות דרכים]], [[תת פעילות גופנית]] ועוד. רוב ההשפעות האלה הן [[עלויות חיצוניות]] כלומר עלויות שאינן משולמות על ידי יצרי הרכב או משתמשי הרכב באופן ישיר (ובהתאם לכמות שימוש) אלא על ידי הציבור כולו, גם אם אינו נהנה מהרכב. אלו הן [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] | | השפעה חברתית וכלכלית מרכזית של הנפט היא [[משק הרכב העולמי|שימוש מוגבר ברכב עם בערה פנימית]], בעיקר מאז תום מלחמת העולם השנייה, כאשר הדבר מתייחס בעיקר לשימוש ב[[רכב פרטי]] וב[[משאיות]]. לדבר זה יש השפעות רבות אחרות על תחום הדיור והתכנון העירוני כגון [[פרבור]], ו[[פיתוח מוטה רכב פרטי]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[פקקי תנועה]] ו[[תאונות דרכים]], [[תת פעילות גופנית]] ועוד. רוב ההשפעות האלה הן [[עלויות חיצוניות]] כלומר עלויות שאינן משולמות על ידי יצרי הרכב או משתמשי הרכב באופן ישיר (ובהתאם לכמות שימוש) אלא על ידי הציבור כולו, גם אם אינו נהנה מהרכב. אלו הן [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] |
שורה 11: |
שורה 12: |
| חלופות התחבורה לרכב הפרטי מונע בנפט כוללות [[רכב חשמלי]], שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] כולל [[אופניים חשמליים]] שמסוגלים כולם לעבוד על מקורות אנרגיה אחרים כגון [[פחם]] [[אנרגיה גרעינית]], או [[אנרגיה מתחדשת]]. שינויים נוספים מאפשרים להקטין את הצורך בתחבורה על ידי [[עבודה מהבית]] וקיצור או ביטול הצורך בנסיעות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] ועוד עיצובים עירוניים של [[עירוניות מתחדשת]]. | | חלופות התחבורה לרכב הפרטי מונע בנפט כוללות [[רכב חשמלי]], שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] כולל [[אופניים חשמליים]] שמסוגלים כולם לעבוד על מקורות אנרגיה אחרים כגון [[פחם]] [[אנרגיה גרעינית]], או [[אנרגיה מתחדשת]]. שינויים נוספים מאפשרים להקטין את הצורך בתחבורה על ידי [[עבודה מהבית]] וקיצור או ביטול הצורך בנסיעות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] ועוד עיצובים עירוניים של [[עירוניות מתחדשת]]. |
| | | |
− | ==השפעה על תעופה אזרחית במטוסים== | + | ===תעופה אזרחית במטוסים=== |
| שימוש מרכזי נוסף וייחודי לנפט על פני מקורות אנרגיה אחרים הוא הזיקוק שלו בתור דלק מטוסים. דבר זה בעצמו איפשר את התפחות התעופה במטוסים לשם תיירות, מסחר ותובלה, ושימושים צבאיים. | | שימוש מרכזי נוסף וייחודי לנפט על פני מקורות אנרגיה אחרים הוא הזיקוק שלו בתור דלק מטוסים. דבר זה בעצמו איפשר את התפחות התעופה במטוסים לשם תיירות, מסחר ותובלה, ושימושים צבאיים. |
| | | |
− | לאחר פיתוח מנוע הבערה הפנימית ולאחר מכן מנועי הסילון שמבוססים על נפט, התפתחה ה[[תיירות]] ביחס לתקופה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 (שהתבססה על אוניות מפרש ומרכבות ולאחר מכן על אוניות קיטור, רכבות קיטור וצפלין). השפעות של התיירות הזו כוללות פיתוח כלכלת תיירות במקומות רבים בעולם, אבל גם פגיעות שונות כגון מסחור של איזורים מסויימים. השפעה נוספת היא איום על החוסן הבריאותי והעברת מגיפות. החלופות לתיירות במטוסים כיום הן בעיקר אוניות ורכבות. | + | לאחר פיתוח מנוע הבערה הפנימית ולאחר מכן מנועי הסילון שמבוססים על נפט, התפתחה ה[[תיירות]] ביחס לתקופה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 (שהתבססה על אוניות מפרש ומרכבות ולאחר מכן על אוניות קיטור, רכבות קיטור וצפלין). השפעות של התיירות הזו כוללות פיתוח כלכלת תיירות במקומות רבים בעולם, אבל גם פגיעות שונות כגון מסחור של איזורים מסויימים. השפעה נוספת היא איום על החוסן הבריאותי והעברת מגיפות. החלופות לתיירות במטוסים כיום הן בעיקר אוניות ורכבות. פיתוחים עתידיים הנשקלים למצב של מחסור בנפט כוללים פיתוח של [[צפלין]]. רכבות מהירות יכולות להיות תחליף למטוסים, אבל בשל מהירותן הגבוהה הן סובלות בדרך כלל מחיכוך גבוה ולכן גם הן צרכניות אנרגיה גדולה. |
| | | |
| פיתוח התעופה האזרחית איפשר לא רק ניידות של תיירים אלא גם ניידות של עובדים, וחשוב מכך מנהלי [[תאגידים]] ופירמות ופיתוח של [[מסחר בינלאומי]], [[השקעות רב-לאומיות]]. דבר זה פיתח מאד את התפשטות התאגידים לכדי [[תאגידים רב לאומיים]] שיש להם ספקים, יצרני משנה, עובדים, צרכנים ומשקיעים מכל העולם וחיזק מאד את התפשטות ה[[גלובליזציה]]. ללא שוק התעופה הענף יתקשו מנהלים להגיע לפגישות עסקים במדינות אחרות. החלופות שיש לכך היום הן פגישות וירטואליות, שיחות בטלפונים ומיילים. | | פיתוח התעופה האזרחית איפשר לא רק ניידות של תיירים אלא גם ניידות של עובדים, וחשוב מכך מנהלי [[תאגידים]] ופירמות ופיתוח של [[מסחר בינלאומי]], [[השקעות רב-לאומיות]]. דבר זה פיתח מאד את התפשטות התאגידים לכדי [[תאגידים רב לאומיים]] שיש להם ספקים, יצרני משנה, עובדים, צרכנים ומשקיעים מכל העולם וחיזק מאד את התפשטות ה[[גלובליזציה]]. ללא שוק התעופה הענף יתקשו מנהלים להגיע לפגישות עסקים במדינות אחרות. החלופות שיש לכך היום הן פגישות וירטואליות, שיחות בטלפונים ומיילים. |
שורה 20: |
שורה 21: |
| גם לניידות שוק העבודה העולמי יש חשיבות לקיום הטיסות שכן הדבר מאפשר לאנשים לעבור בקלות רבה יותר בין מדינות ולשמור על קשר עם המשפחה. הניידות המוגברת של עובדים מקלה על תאגידים גדולים (בעיקר בארצות הברית ואירופה) למצוא עובדים בעלי הכישורים המתאימים להם. מצד שני ניידות מוגברת של עובדים בין מקומות עבודה גורמת לשחיקת [[הון חברתי]] ופירור של קהילות. [[דן אריאלי]] דן בספר [[לא ראציולי, אבל לא נורא]] על ההשפעה שיש לדבר זה על הקושי של עובדים ליצר קשרים חברתיים ורומנטיים. | | גם לניידות שוק העבודה העולמי יש חשיבות לקיום הטיסות שכן הדבר מאפשר לאנשים לעבור בקלות רבה יותר בין מדינות ולשמור על קשר עם המשפחה. הניידות המוגברת של עובדים מקלה על תאגידים גדולים (בעיקר בארצות הברית ואירופה) למצוא עובדים בעלי הכישורים המתאימים להם. מצד שני ניידות מוגברת של עובדים בין מקומות עבודה גורמת לשחיקת [[הון חברתי]] ופירור של קהילות. [[דן אריאלי]] דן בספר [[לא ראציולי, אבל לא נורא]] על ההשפעה שיש לדבר זה על הקושי של עובדים ליצר קשרים חברתיים ורומנטיים. |
| | | |
− | השפעה נוספת של תעופה במטוסים היא תובלה של סחורות דחופות כגון חלפים דחופים למפעלים, הספקה צבאית למדינות ידידות, סיוע בינלאומי לאיזורים נפגעי אסון, הספקת פירות וירקות. לתובלה זו יש גם צדדים שליליים כגון פגיעה ב[[חקלאות מקומית]] והחדרת [[מינים פולשים]]. | + | השפעה נוספת של תעופה במטוסים היא תובלה של סחורות דחופות כגון חלפים דחופים למפעלים, הספקה צבאית למדינות ידידות, סיוע בינלאומי לאיזורים נפגעי אסון, והספקת פירות, ירקות, דגים ותוצרת חקלאית טריה דומה, למדינות עשירות - לדוגמה הטסת פירות וירקות לאירופה, הטסת דגים ומזון ים למסעדות יוקרה. לתובלה זו יש גם צדדים שליליים כגון פגיעה ב[[חקלאות מקומית]] והחדרת [[מינים פולשים]]. |
| | | |
− | ==השפעת הנפט על התחום הצבאי==
| + | [[דלק ביולוגי]] יכול להחליף במידה מסויימת את הנפט כמקור דלק למטוסים. גנרלים בעלי מודעות סביבתית, בשם [[הניצים הירוקים]], עובדים על פיתוח דלקים כאלה לשימוש צבא ארצות הברית. עם זאת סוג דלק כזה מעלה בעיות של [[מזון מול דלק]] וקשה להאמין שיוכל לשמש בקנה מידה רחב. |
− | השפעה חשובה אחת של הנפט על הצבאות המודרנים היא שימוש במשאיות (שהיתה קיימת לדוגמה בתקופת מלחמת האזרחים בספרד) לשם הובלת נשק וחיילים ממקום למקום. השפעות אחרות הן שימוש בכלי נשק יבשתיים מתניידים כגון זחל"ם, תותח מתנייע ובראש ובראשונה טנקים.
| |
| | | |
− | שימוש חשוב נוסף של נפט הוא פיתוח מטוסים צבאיים ולוחמה אווירת, והשגת עלויות צבאית של צבאות עשירים ומתקדמים על פני צבאות גדולים יותר של מדינות עניות יותר. צבא ארצות הברית מנסה כיום לפתח מטוסים צבאיים שמסוגלים לטוס על תערובת של נפט עם [[דלק ביולוגי]].[http://www.csmonitor.com/Innovation/Tech/2011/1010/Post-oil-Pentagon-Green-Hawks-see-energy-security-in-biofuel-VIDEO]
| + | ===תובלה ימית וגלובליצזיה=== |
| + | הנפט שינה לא רק את התעבורה היבשתית, הוא גם מקור אנרגיה חשוב לתובלה הימית. לאחר פיתוח ספינות הקיטור אשר שימשו במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והונעו ב[[פחם]], הן הוחלפו באוניות שרובן המכריע מונע בדלקים המיוצרים לרוב מ[[נפט]]. (מספר נושאות מטוסים וחלק מצוללות הקרב מונעות על ידי [[אנרגיה גרעינית|כור אטומי]]). המיכליות, אוניות המכולה ואוניות התבואה מאפשרות הפצת מוצרים וסחורות בכל רחבי העולם והן עמוד השדרה עליו בנויה ה[[גלובליזציה]] והמחסר הבינלאומי. יובל הררי בספרו "[[קיצור תולדות האנושות]]" מציין שכל נפח התובלה הימית של ימי הביניים היה יכול להכנס במסגרת 2-3 אוניות מסע מודרניות. |
| | | |
− | ==הנפט כיעד צבאי ולאומי== | + | ===תרומה לייצור מוצרים=== |
− | השפעה צבאית ומדינית של הנפט היתה סימון של מאגרי נפט גדולים כיעד צבאי ומדיני מצד מדינות חזקות. הדבר בא לידי ביטוי הן בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים והרוסים נאבקו על השליטה על מאגרי נפט באיזור צפון מערב אסיה ובאירופה.
| + | תחום נוסף שבו נפט מהווה גורם חשוב הוא בתחום של ייצור מוצרים. חלק מהנפט הולך לדלק למפעלים (בצורה של [[מזוט]], סולר]]) וכך מהווה מקור אנרגיה חשוב לשם חימום תנורים ובמנוע בערה פנימי של מכונות קבועות שונות כגון גנרטורים, תנורים, כבשנים ועוד. בדרך כלל חשמל הוא מוצר חליפי לנפט כזה לדוגמה תנורי אינדוקציה. |
| | | |
− | ==השפעה על כלכלות מדינות מייצאות נפט והמחלה ההולנדית== | + | היבט חשוב נוסף של נפט הוא היותו חומר גלם חשוב לאלפי תרכובות כימיות ולמאות אלפי סוגי מוצרים שונים. נפט הוא חומר גלם חשוב עבור מוצרי [[פלסטיק]] וניילון, [[חומרי הדברה]], בדים סינתתים למינהם, [[תרופות]], [[צבעים]] ועוד. |
| + | |
| + | היבט שלישי של נפט לייצור מוצרים הוא תפעול של ציוד מכנאי כבד ומכונות. כולל |
| + | |
| + | ===השפעה הנפט על החקלאות=== |
| + | נפט הוא משאבי חיוני ל[[|המפכה הירוקה|מהפכה הירוקה]] ול[[חקלאות תעשייתית]] ולכן ל[[שוק המזון העולמי]] בשלושה אפיקים לפחות. האחד הוא כ[[חומר גלם]] ייצור של [[חומרי הדברה]]. דלקים מחצביים אחרים כגון [[גז טבעי]] יכולים בעקרון להחליף את הנפט כמקור לחומרי גלם וכך גם [[מתאן]] ממקורות טבעיים. אפשרות אחרת היא הקטנת השימוש בחומרי הדברה על ידי [[חקלאות אורגנית]] ו[[חקלאות בת קיימא]] דלת אנרגיה. |
| + | |
| + | הנפט הוא כמקור אנרגיה למבצעי [[כרייה]] והפקה של [[דשן כימי]] כגון [[פוספט]] ו[[אשלג]] המשתמשים במכונות ניידות. |
| + | |
| + | היבט חשוב שבו נפט שינה את החלקאות הוא התרומה שלו ל[[מיכון החקלאות]]. מכונות בשדה אשר נמשכו בהתחלה על ידי סוסים ובהמות אחרות, מתופעלות כיום על ידי מכונות חקלאיות המונעות באמצעות [[מנוע בערה פנימית]] שמאפשר להן לפעול למשך זמן ארוך יותר ובהספקים גדולים בהרבה. הדבר כולל טרקטורים (לחריש, שידוד, גרירת עגלות, ריסוס, ולמשימות רבות אחרות), קטפות, קומבאינים, ועוד. הפקת נפט מ[[פחם]] או [[גז טבעי]] יכולים לשמש כמקור אנרגיה למכונות ניידות (לכרייה ולחקלאות), אבל תוך אובדן אנרגיה. חלופה אפשרית למכונות אלה כוללת בעיקר שימוש במכונות המונעות בחשמל בדומה למכונות חשמלאיות או כאלה המונעות ב[[דלק ביולוגי]]. חלופה אחרת היא החלפת המכונות הגדולות ברובוטים קטנים יותר. חלופה שלישית היא חקלאות כמו [[פרמקלצ'ר]] שבה משתמשים פחות במכונות. |
| + | |
| + | ==השפעות הנפט על מדינות המפיקות ומייצאות נפט== |
| + | |
| + | ===נפט כגורם מעצב של הכלכלה והמחלה ההולנדית=== |
| {{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}} | | {{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}} |
| | | |
שורה 42: |
שורה 56: |
| דוגמה נוספת למדינות שהתעשרו מנפט כוללות "נסיכויות נפט" שונות ברחבי העולם כמו טרנידד-טובוגו, וכן את רוסיה. | | דוגמה נוספת למדינות שהתעשרו מנפט כוללות "נסיכויות נפט" שונות ברחבי העולם כמו טרנידד-טובוגו, וכן את רוסיה. |
| | | |
− | השפעה כלכלית ארכות טווח בקרב מדינות שמייצאות נפט היא התפתחות [[המחלה ההולנדית]] - תת השקעה בענפים אחרים שאינם ייצוא של משאבי טבע. אפיקים כלכליים אחרים ושל חינוך והון אנושי מוזנחים בגלל התסמכות יתר של המדינות על הכנסות מנפט. פגיעה נוספת בענפים אחרים מתחרשת בגלל ייקור המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים עקב זרימת מטבע זר שנועד לקנות את הנפט. | + | השפעה כלכלית ארוכות טווח בקרב מדינות שמייצאות נפט היא התפתחות [[המחלה ההולנדית]] - תת השקעה בענפים אחרים שאינם ייצוא של משאבי טבע. אפיקים כלכליים אחרים ושל חינוך והון אנושי מוזנחים בגלל התסמכות יתר של המדינות על הכנסות מנפט. פגיעה נוספת בענפים אחרים מתחרשת בגלל ייקור המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים עקב זרימת מטבע זר שנועד לקנות את הנפט. |
| | | |
| הדוגמה המקובלת ביותר להתפחות המחלה ההולנדית היא הולנד שגילתה מרבצי גז טבעי ונפט בים הצפוני. כלכלנים רבים טוענים שכתוצאה מייצוא מהיר של הנפט נפגעה כלכלת הולנד. העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבט זה בספר [[חם שטוח וצפוף]]. לטענתו בחריין הגיעה ל[[שיא תפוקת הנפט]] שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות. | | הדוגמה המקובלת ביותר להתפחות המחלה ההולנדית היא הולנד שגילתה מרבצי גז טבעי ונפט בים הצפוני. כלכלנים רבים טוענים שכתוצאה מייצוא מהיר של הנפט נפגעה כלכלת הולנד. העיתונאי [[תומס פרידמן]] מדבר על היבט זה בספר [[חם שטוח וצפוף]]. לטענתו בחריין הגיעה ל[[שיא תפוקת הנפט]] שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות. |
שורה 48: |
שורה 62: |
| מדינות כמו קטאר, לוב וערב הסעודית מנסות לשנות מצב זה על ידי השקעות בתחומים כמו תיירות, קלינטק, חינוך, חקלאות ועוד. | | מדינות כמו קטאר, לוב וערב הסעודית מנסות לשנות מצב זה על ידי השקעות בתחומים כמו תיירות, קלינטק, חינוך, חקלאות ועוד. |
| | | |
− | ==סבסוד העניים ותעשיות על ידי הוזלת מחיר האנרגיה== | + | ===סבסוד העניים ותעשיות על ידי הוזלת מחיר האנרגיה=== |
| השפעה נוספת של הנפט על כלכלות מדינות נפט היא הסבסוד של העניים על יד סבסוד מחירי האנרגיה, מחיר הדלק לתחבורה, ולעתים קרובות גם של המזון באמצעות כספי הנפט. דבר זה היה מקובל במדינות רבות כמו מצרים, סוריה, לוב וערב הסעודית, גם ארצות הברית מוזילה את השימוש בדלק בתחבורה על ידי סבסוד שלו, וכן מסבדסדת גם את החלקאות שלה. | | השפעה נוספת של הנפט על כלכלות מדינות נפט היא הסבסוד של העניים על יד סבסוד מחירי האנרגיה, מחיר הדלק לתחבורה, ולעתים קרובות גם של המזון באמצעות כספי הנפט. דבר זה היה מקובל במדינות רבות כמו מצרים, סוריה, לוב וערב הסעודית, גם ארצות הברית מוזילה את השימוש בדלק בתחבורה על ידי סבסוד שלו, וכן מסבדסדת גם את החלקאות שלה. |
| | | |
| הדבר הזה מחריף את המחלה ההולנדית שכן הוא מעודד תת השקעה בהון אנושי, ויעילות אנרגטית, וגם יוצר תלות של המדינה ביכולת לצמצם פערים בכספי הנפט. במדינות כמו מצרים לא רק שהפסקת מכירת הנפט פגעה בהכנסות המדינה ועודדה אבטלה, היא גם הקטינה את היכולת של המדינה לתמוך בעניים ולהקטין פערים. במובן זה תמיכה בעניים על ידי רווחי נפט וסובסדיות מנפט הן גורם שגורם לפגיעה אנושה ב[[חוסן]] והתמודדות עם משבר אנרגיה, שכן בזמן המשבר לא רק שסובלים מהעליה במחירי האנרגיה, אלא גם מאובדן הגנות שמכירת האנרגיה סיפקה, בנוסף היא גם מקדמת את התפתחות משבר אנרגיה כזה שכן עם נפט מוזל קל יותר להתנהל בצורה בזבזנית. | | הדבר הזה מחריף את המחלה ההולנדית שכן הוא מעודד תת השקעה בהון אנושי, ויעילות אנרגטית, וגם יוצר תלות של המדינה ביכולת לצמצם פערים בכספי הנפט. במדינות כמו מצרים לא רק שהפסקת מכירת הנפט פגעה בהכנסות המדינה ועודדה אבטלה, היא גם הקטינה את היכולת של המדינה לתמוך בעניים ולהקטין פערים. במובן זה תמיכה בעניים על ידי רווחי נפט וסובסדיות מנפט הן גורם שגורם לפגיעה אנושה ב[[חוסן]] והתמודדות עם משבר אנרגיה, שכן בזמן המשבר לא רק שסובלים מהעליה במחירי האנרגיה, אלא גם מאובדן הגנות שמכירת האנרגיה סיפקה, בנוסף היא גם מקדמת את התפתחות משבר אנרגיה כזה שכן עם נפט מוזל קל יותר להתנהל בצורה בזבזנית. |
| | | |
− | ==סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי== | + | ===סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי=== |
| השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי ל[[שחיתות]], סאוב שלטוני והתפחות משטר דיקטטורי. | | השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי ל[[שחיתות]], סאוב שלטוני והתפחות משטר דיקטטורי. |
| | | |
שורה 62: |
שורה 76: |
| מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של [[זכויות אדם]]. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה. | | מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של [[זכויות אדם]]. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה. |
| | | |
− | ==פוליטיקה בינלאומית של מדינות שמיבאות נפט== | + | ==השפעות צבאיות וגאו-פוליטיות של נפט == |
| + | ===השפעה הנפט על הרכב ותפקוד של צבאות מודרנים=== |
| + | השפעה חשובה אחת של הנפט על הצבאות המודרנים היא שימוש במשאיות (שהיתה קיימת לדוגמה בתקופת מלחמת האזרחים בספרד) לשם הובלת נשק, חיילים והספקה ממקום למקום. לפני הנפט היה צריך להשתמש ב[[רכבות]] המונעות בקיטור או בספינות ומשם להוביל את הציוד בפרדות משא או בגמלים. לפני כן צבאות הלכו ברגל. לדבר זה יש השפעה חשובה שכן באופן כזה הנפט אפשר לגנרלים לנייד כוחות וציוד ממקום למקום. |
| + | |
| + | השפעה נוספת של הנפט על הלחימה הוא שימוש בכלי נשק יבשתיים מתניידים כגון זחל"ם, תותח מתנייע ובראש ובראשונה טנקים. (דבר שהחל בסוף מלחמת העולם הראשונה). |
| + | |
| + | שימוש חשוב מאד של נפט הוא פיתוח מטוסים צבאיים ולוחמה אווירית, והשגת עלויות צבאית של צבאות עשירים ומתקדמים על פני צבאות גדולים יותר של מדינות עניות יותר. דבר זה החל במלחמת העולם השנייה, ותפץ תאוצה בימי מלחמת האזרחים בספרד, ומלחמת העולם השנייה. הדגמת חשיבות הכוח האוויר באה במערכות שונות שבהם נלחמה ישראל וכן במלחמת המפרץ הראשונה ב 1991. |
| + | |
| + | [[הניצים הירוקים]] מובילים את צבא ארצות הברית לנסות לפתח מטוסים צבאיים שמסוגלים לטוס על תערובת של נפט עם [[דלק ביולוגי]].[http://www.csmonitor.com/Innovation/Tech/2011/1010/Post-oil-Pentagon-Green-Hawks-see-energy-security-in-biofuel-VIDEO] כיוון אחר הוא פיתוח של כלי מלחמה זעירים וכלי מלחמה רובוטיים (כגון מטוס ללא טייס, ספינה זעירה רובוטית וכו') שהם חסכוניים יותר באנרגיה משום שאינם צריכים לשאת טייסים וחיילים. |
| + | |
| + | ===הנפט כיעד צבאי ולאומי=== |
| + | השפעה צבאית ומדינית של הנפט היתה סימון של מאגרי נפט גדולים כיעד צבאי ומדיני מצד מדינות חזקות. הדבר בא לידי ביטוי הן בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים והרוסים נאבקו על השליטה על מאגרי נפט בצפון-מערב אסיה ובאירופה. חלק מקשיי התפקוד של הצבא הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה נבע ממחסור בנפט. |
| + | |
| + | בגלל החשיבות העצומה של נפט לכלכלה כל המדינות מבטיחות שיש להן מקורות הספקה לנפט. אם זה על ידי כיבוש של מקורות נפט (לדוגמה כיבוש של האימפריה הבריטית את עירק, כיבוש עיראק על ידי ארצות הברית), אם על ידי שוחד למשטרים וניהול משטרי חסות (לדוגמה יחסי סעודיה וקטאר עם ארצות הברית) ואם על ידי השפעה דרך חברות נפט גדולות על משטרים מקומיים, ואם על ידי מסחר. |
| + | |
| + | ===סובלנות ותמיכה כלפי דיקטטורות מצד מדינות אחרות=== |
| כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, [[תאגידים רב לאומיים]], משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש ב[[שוק משוכלל|מנגנון השוק]] ו[[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. דבר כזה קשה יותר לבצע מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (או לפחות נסבל) למדינות המייצאות הנפט להתסדר ללא השקעות זרות. | | כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, [[תאגידים רב לאומיים]], משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש ב[[שוק משוכלל|מנגנון השוק]] ו[[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. דבר כזה קשה יותר לבצע מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (או לפחות נסבל) למדינות המייצאות הנפט להתסדר ללא השקעות זרות. |
| | | |
שורה 69: |
שורה 98: |
| פרידמן טוען שהמקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי [[איראן]] (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). פרידמן טוען שגם קונדוליסה רייס, שרת החוץ בממשל בוש, מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם. | | פרידמן טוען שהמקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי [[איראן]] (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). פרידמן טוען שגם קונדוליסה רייס, שרת החוץ בממשל בוש, מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם. |
| | | |
− | פרידמן טוען שקיים גם איום עתידית כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים. | + | פרידמן טוען שקיים גם איום עתידי, כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים. |
| | | |
| מלבד פרידמן מודאגות ממצב זה גם קבוצות אחרות. דוגמה אחת היא "[[הניצים הירוקים]]" - קבוצה של גנרלים ואנשי מודיעין מארצות הברית שמודאגים מהתלות של ארצות הברית בייבוא נפט. | | מלבד פרידמן מודאגות ממצב זה גם קבוצות אחרות. דוגמה אחת היא "[[הניצים הירוקים]]" - קבוצה של גנרלים ואנשי מודיעין מארצות הברית שמודאגים מהתלות של ארצות הברית בייבוא נפט. |
| | | |
− | ==לובי פוליטי של חברות נפט== | + | ===לובי פוליטי של חברות נפט=== |
| פרימדן מתאר בספרו באופן נרחב את [[לובי פוליטי|הלובי]] שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום [[חסכון אנרגיה]] וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. | | פרימדן מתאר בספרו באופן נרחב את [[לובי פוליטי|הלובי]] שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום [[חסכון אנרגיה]] וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. |
| | | |
שורה 83: |
שורה 112: |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| + | * [[השפעות גאו פוליטיות של נפט]] |
| * [[חם שטוח וצפוף]] | | * [[חם שטוח וצפוף]] |
| * [[הניצים הירוקים]] | | * [[הניצים הירוקים]] |
| * [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] | | * [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] |
− | * [[השפעות גאו פוליטיות של נפט]] | + | * [[שיא תפוקת הנפט]] |
| + | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * אייל להמן ורועי קייס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4550841,00.html קטאר, מסע למעצמה הקטנה בעולם] על העוצמה הפוליטית של [[קטאר]], ynet, 28.07.14 | | * אייל להמן ורועי קייס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4550841,00.html קטאר, מסע למעצמה הקטנה בעולם] על העוצמה הפוליטית של [[קטאר]], ynet, 28.07.14 |