שינויים

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסיה חרדית ושלילית לאכולוסיה מוסלמית). הההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסיה חרדית ושלילית לאכולוסיה מוסלמית). הההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום]] ועוד.  

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום אוויר בישראל]] ועוד.  

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות [[פעילות גופנית|פעילות מבחינה גופנית]] ביחס לנשים חרדיות.  

קיימות מספר חלוקות של [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסיה]] שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים וחשיפה לגורמי סיכון, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות [[פעילות גופנית|פעילות מבחינה גופנית]] ביחס לנשים חרדיות.  

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות , [[פעילות גופנית]], עישון,  בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסטמה]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון,  בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסטמה]], מחלות נפש כמו [[דיכאון]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

הבדלים אלה יכולים להיות גבוהים למדי. לדוגמה- בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וזו גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש הבדלים ניכרים בפמרטרים בריאותיים רבים. לדוגמה, בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וממוצע זה גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים הם לרעת שכבות חלשות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים.

יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים בבריאות הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת רוב הפמרטים הם לרעת העניים.  

==השלכות של אי שוויון על מדדים בריאותיים בעולם==

==רקע: השלכות של אי שוויון על הבריאות בעולם==

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי}}

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי}}

היבטים של השפעת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון בהכנסות]] על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]], תמותת תינוקות, מחלות נפשיות (כמו [[דיכאון]]), צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות ובתוכן ישראל. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

היבטים של השפעת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון בהכנסות]] על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]], תמותת תינוקות, מחלות נפשיות (כמו [[דיכאון]]), צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות ובתוכן ישראל. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

==הקשר בין תוחלת חיים ומדדים כלכלים חברתיים==

 

==תוחלת חיים ביחס למדדים כלכלים-חברתיים==

[[קובץ:תוחלת חיים ומדד חברתי.PNG|ממוזער|350 px|קשר בין תוחלת חיים בלידה לבין מדד כלכלי-חברתי ביישובים המונים מעל 50 אלף תושבים. 1998 -2002, משרד הבריאות. ]]

[[קובץ:תוחלת חיים ומדד חברתי.PNG|ממוזער|350 px|קשר בין תוחלת חיים בלידה לבין מדד כלכלי-חברתי ביישובים המונים מעל 50 אלף תושבים. 1998 -2002, משרד הבריאות. ]]

לפי משרד הבריאות ולפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחלת החיים בנצרת היא 75.7 שנים. <ref name="spivak">[http://j14.org.il/spivak/?p=128 צוות בריאות – נייר עמדה ראשוני] וועדת ספיבק-יונה, ספטמבר 2011</ref>

לפי משרד הבריאות ולפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמעותיים בתוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחלת החיים בנצרת היא 75.7 שנים. <ref name="spivak">[http://j14.org.il/spivak/?p=128 צוות בריאות – נייר עמדה ראשוני] וועדת ספיבק-יונה, ספטמבר 2011</ref>

לפי נתוני משרד הבריאות בשנים 1998-2002, היו פערים של 3 שנים בין תושבי יישובים בני 100 אלף תושבים. בבאר שבע, אשדוד ואשקלון תושבים חיו בממוצע 78 שנים, לעומת תושבי רמת גן שחיו 80.7 שנים. תוחלת החיים הממוצעת לשני המינים בכל הארץ היתה בתקופה זו 78.9. הפער הגדול ביותר בין ערים אלה היה פער של 4 שנים בין גברים בבאר שבע שחיו בממוצע 75 שנים, לעומת גברי רמת גן שחיו בממוצע 79 שנים. שלושת היישובים בעלי תוחלת החיים הנמוכה ביותר בערים הגדולות היו ישובים בדרום הארץ [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

לפי נתוני משרד הבריאות בשנים 1998-2002, היו פערים של 3 שנים בין תושבי יישובים בני 100 אלף תושבים. בבאר שבע, אשדוד ואשקלון תושבים חיו בממוצע 78 שנים, לעומת תושבי רמת גן שחיו 80.7 שנים. תוחלת החיים הממוצעת לשני המינים בכל הארץ היתה בתקופה זו 78.9. הפער הגדול ביותר בין ערים אלה היה פער של 4 שנים בין גברים בבאר שבע שחיו בממוצע 75 שנים, לעומת גברי רמת גן שחיו בממוצע 79 שנים. שלושת היישובים בעלי תוחלת החיים הנמוכה ביותר בערים הגדולות היו ישובים בדרום הארץ [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

חלק ניכר מהשונות בתוחלת החיים בישובים בארץ שיש בהם מעל 50 אלף תושבים, מוסבר על ידי המדד החברתי-כלכלי של היישוב. באופן כללי ככל שהישוב ממוקם גבוה יותר במדד זה, כך תוחלת החיים בלידה גבוה יותר. יוצאי דופן במגמה זו הם הישובים בני ברק, ירושלים ובית שמש (שיש בהם אחוז גבוה של חרדים). [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

חלק ניכר מהשונות בתוחלת החיים בישובים בארץ שיש בהם מעל 50 אלף תושבים, מוסבר על ידי המדד החברתי-כלכלי של היישוב. באופן כללי ככל שהישוב ממוקם גבוה יותר במדד זה, כך תוחלת החיים בלידה גבוה יותר. יוצאי דופן במגמה זו הם הישובים בני ברק, ירושלים ובית שמש, שיש בהם אחוז גבוה של חרדים. [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

 

==תמותת פגים ותינוקות וקשר למעמד כלכלי ולמגזר==

==תמותת פגים ותינוקות וקשר למעמד כלכלי ולמגזר==

השיעורים השונים של תמותת תינוקות, משפיעים גם על תוחלת החיים בלידה ולהבדלים לגבי נתון זה בישובים השונים. עם זאת תוחלת החיים של העשירים טובה יותר גם בגיל 65.  

השיעורים השונים של תמותת תינוקות, משפיעים גם על תוחלת החיים בלידה ולהבדלים לגבי נתון זה בישובים השונים. עם זאת תוחלת החיים של העשירים טובה יותר גם בגיל 65.  

==הבדלים בהתנהגות בריאותית ובחשיפה לגורמי תחלואה==

==הבדלים בהתנהגות בריאותית ובחשיפה לגורמי סיכון בישראל==

===פעילות גופנית===

===פעילות גופנית===

{{הפניה לערך מורחב|פעילות גופנית}}

{{הפניה לערך מורחב|פעילות גופנית}}

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסיה הענייה שבפרייפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסיה הענייה שבפרייפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, בהצטברות ביולוגית, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה.  החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האדנוקרינית]] ו[[טטרוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה.  החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האדנוקרינית]] ו[[טטרוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.  

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].

בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]].

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסיה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנרוקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנרוקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסיה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנרוקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנרוקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

==הבדלים בתחלואה במחלות שונות==

==הבדלים בתחלואה במחלות שונות בישראל==

===תחלואה ותמותה מסרטן===

===תחלואה ותמותה מסרטן===

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוה 10-20% בקרב גברים,  וב 20-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], שכולל [[חומרים מסרטנים]] רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף עישון (העישון בנפת חיפה נמוך במעט מהממוצע הארצי)]]

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009. שיעור התחלואה בסרטן גבוה 10-20% בקרב גברים,  וב 20-40% בקרב נשים לעומת הממוצע הארצי. הסבר אפשרי לעודף תחלואה זה הינו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], שכולל [[חומרים מסרטנים]] רבים, ולאחר שלילת הסברים אחרים כגון עודף עישון (העישון בנפת חיפה נמוך במעט מהממוצע הארצי)]]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפרייה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסיה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפרייה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסיה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

==מאבק חברתי למען שוויון בבריאות==

==השפעות אי השווין בישראל על היבטים חברתיים וכלכליים==

צוות הבריאות ב[[וועדת ספיבק יונה]] פרסם נייר עמדה בשנת 2011 אודות אי שוויון בבריאות[http://j14.org.il/spivak/?p=128]

===תחלואה כמלכודת עוני===

 

 

==תחלואה כמלכודת עוני==

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

יש סוגים שונים של מחלות ומצבים שיכולים לתפקד כחלק מ[[מלכודת עוני]] - מצב בו העניים יותר נקלעים בהסתברות גבוה יותר למצב חברתי, נפשי או בריאותי מסויים, ומצב זה מקשה עליהם לצאת מהעוני ומגביר את אי השוויון בחברה.  

יש סוגים שונים של מחלות ומצבים שיכולים לתפקד כחלק מ[[מלכודת עוני]] - מצב בו העניים יותר נקלעים בהסתברות גבוה יותר למצב חברתי, נפשי או בריאותי מסויים, ומצב זה מקשה עליהם לצאת מהעוני ומגביר את אי השוויון בחברה. הדבר מקשה גם על [[ניידות חברתית]] כך שהוא גם פוגע בכלל החברה על ידי הקטנת של [[מריטוקרטיה]] - תגמול על כשרון.  

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.  

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.  

==אי שוויון ותהליכי הפרטה==

===אי שוויון ותהליכי הפרטה===

{{הפניה לערך מורחב |הפרטת הבריאות בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב |הפרטת הבריאות בישראל}}

תהלכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.  

תהלכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.  

מצד אחד, פרושה של הפרטת הבריאות הציבורית היא שהעניים יותר מקבלים שירותים גרועים יותר, היות ובסיס המס של מערכת הבריאות הציבורית קטן והם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית. כמו כן, בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסיה ויוצרת בה עיוותים ואי-יעילויות - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סכומים ציבוריים ופרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות. יש לציין, כי בארצות הברית פועלים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות, בכך שהחל מ-2014 כל אזרח יחוייב לרכוש ביטוח בריאות.  

מצד אחד, פרושה של [[הפרטת הבריאות בישראל|הפרטת הבריאות הציבורית]] עלולה להיות שהעניים יותר מקבלים שירותים גרועים יותר, היות ובסיס המס של מערכת הבריאות הציבורית קטן והם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית. כמו כן, בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסיה ויוצרת בה עיוותים ו[[יעילות פארטו]] אי-יעילויות - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סכומים ציבוריים ופרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות. יש לציין, כי בארצות הברית פועלים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות, בכך שהחל מ-2014 כל אזרח יחוייב לרכוש ביטוח בריאות.  

מצד שני אי שוויון כלכלי באוכלוסיה מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור זה להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית.

מצד שני אי שוויון כלכלי באוכלוסיה (שבחלקו נובע מאי שוויון בריאותי) מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור זה להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית.

==השפעות אי שוויון על היבטים חברתיים נוספים==

===השפעות אי שוויון על היבטים חברתיים נוספים===

השפעות של אי שוויון הן מערכתיות ויכולות להשפיע על היבטים רבים אחרים שבתורם משפיעים על בריאות כלל האוכלוסיה. לדוגמה הגדלת הפערים ב[[מערכת החינוך בישראל]] ותהליכי [[פרבור]] עלולים לגורר נטיה גוברת לשימוש באלכוהול. שילוב של אלכוהול ונהיגה משפיע על בריאות כלל האוכלוסיה דרך [[תאונות דרכים]].  

השפעות של אי שוויון הן מערכתיות ויכולות להשפיע על היבטים רבים אחרים שבתורם משפיעים על בריאות כלל האוכלוסיה. לדוגמה הגדלת הפערים ב[[מערכת החינוך בישראל]] ותהליכי [[פרבור]] עלולים לגורר נטיה גוברת לשימוש באלכוהול. שילוב של אלכוהול ונהיגה משפיע על בריאות כלל האוכלוסיה דרך [[תאונות דרכים]]. אלכוהול משפיע גם על התנהגות אלימה הן כאלימות מקרית והן כאלימות בתוך המשפחה. 

היבטים אחרים כמו דפוסי הצבעה ומודעות ל[[שחיתות פוליטית]] והנכונות לטפל בה קשורות מצד אחד לאי שוויון ומצד שני משפיעות על היבטים בריאותיים רבים כמו פיקוח על סל התרופות, פיקוח על [[זיהום אוויר תעשייתי]], פיקוח על תברואה בתחום המזון ועוד. בספר [[The Spirit Level]] נזכרים היבטים חברתיים נוספים.

היבטים אחרים כמו דפוסי הצבעה ומודעות ל[[שחיתות פוליטית]] והנכונות לטפל בה קשורות מצד אחד לאי שוויון ומצד שני משפיעות על היבטים בריאותיים רבים כמו פיקוח על סל התרופות, פיקוח על [[זיהום אוויר תעשייתי]], פיקוח על תברואה בתחום המזון ועוד. בספר [[The Spirit Level]] נזכרים היבטים חברתיים נוספים.