47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 42:
שורה 42: − + − − − − 2. צד הביקוש (הצרכנים)+ − + + − + − נסתכל על שוק העטים שבו יש את רני ורותי שאוהבים עטים. להלן נתוני הביקוש שלהם כתלות במחיר:+ + + + + + + + + + + + − בניית עקומת הביקוש − 3. צד ההיצע (היצרן) − היצרן ייצר כל עוד העלות השולית (העלות ליצר יחידת תוצר נוספת) קטנה או שווה למחיר השוק. − אם העלות השולית גבוהה מהמחיר, הרי שייצור היחידה הנוספת יקטין את הרווח. − 3. צד ההיצע (היצרן) − הנחת התפוקה השולית הפוחתת: ככל שהיצרן משתמש ביותר מאותו גורם ייצור (כששאר גורמי הייצור קבועים), בסופו של דבר, התפוקה השולית ממנו הולכת וקטנה. − הנחת התפוקה השולית הפוחתת גורמת לעלייה בעלות השולית ככל שמיצרים יותר. לכן עקומת ההיצע של היצרן תעלה משמאל לימין. − מטרת הפירמה: מיקסום רווחים תחת מגבלות טכנולוגיה − בניית עקומת ההצע − כפי שאמרתי, כל עוד המחיר בשוק >מהעלות השולית, היצרן ימשיך לייצר. אך אם המחיר קבוע והעלות השולית עולה, אז בשלב כלשהוא יתקיים מחיר=עלות שולית ואז היצרן יפסיק לייצר. אם ייצר יחידה נוספת, הרי שעבורה יתקיים מחיר< עלות שולית והיצרן יספוג בגללה הפסד. − עבור כל מחיר שוק שהיצרן רואה לנגד עיניו, הוא ייצר עד אשר העלות השולית לייצור = למחיר המוצר. ניקול ותום הם יצרני עטים. במחיר שוק של 4 ₪ לעט, ניקול מוכנה לייצר עט אחד, ותום מוכן לייצר 2 כי יש לו טכנולוגיה עדיפה והוא מייצר יותר בזול. − בניית עקומת ההצע+ − להלן עקומות ההיצע שלהם: − 4. ביקוש והיצע (אלפרד מרשל 1890)+ − עקומת הביקוש של הצרכן מתארת את הכמות המבוקשת כפונקציה של מחיר. + − + − + − + − נקודת החיתוך בין הגרפים היא נקודת שיווי המשקל החלקי (בשוק העטים) אשר בה כולם מרוצים וכולם ממקסמים את תועלותיהם (היצרנים והצרכנים). בדוגמה שלנו זה יקרה במחיר 13 ש"ח אשר בו ייוצרו וימכרו כ- 7 עטים + + − 5. רווחת הצרכנים ורווח היצרנים + שורה 87:
שורה 85: − הטלת מס כדוגמה לירידה ביעילות+ + + + + + + − הטלת מס כדוגמה לירידה ביעילות+ − מס חברות הוא מס על רווחים בלבד − כפי שראינו, זהו מס 'חברתי' היות והוא לא פוגע ברווחה − האוצר כנראה לא חושב כך: − 6. שיווי משקל חלקי שורה 108:
שורה 108: + − יעילות פארטו+ − + − יעילות פארטו שורה 127:
שורה 127: + + + + + + − מאיר הכי רוצה טלפון ואכן לו יהיה טלפון ראשון.+ − אחריו יהיה לחיים ואח"כ לים+ − לאור לא יהיה טלפון, כי הוא לא כ"כ אוהב טלפונים.+ − מה הבעיה? − יתכן שאור מאוד רוצה טלפון, אך אין לו כסף! − דינה היא היצרנית היעילה- מייצרת בעלות הכי נמוכה, ולכן היא תכנס לשוק ראשונה+ − תמי פחות יעילה ולכן תיכנס שניה+ − מיכל הכי פחות יעילה ולכן לא תהיה בשוק. − יעילות ושווי משקל − מסקנה: − שווי משקל (שו"מ), הוא יעיל (פארטו) ורצוי חברתית: − + שורה 149:
שורה 149: − 7. שיווי משקל כללי+ − תחרות משוכללת-שוק תחרותי- זהו שוק שבו יש קונים ומוכרים קטנים רבים כך שאף אחד מהם לא מאמין שביכולתו להשפיע על מחיר השוק. + − יש אינפורמציה מלאה-כולם יודעים הכל, אין פערי מידע בין השחקנים, העלות לקבלת המידע היא אפסית.+ − אין השפעות חיצוניות- כ"א מושפע רק מהסל שלו.+ − מספר הנחות טכניות+ + שורה 167:
שורה 168: − 8. שוק חופשי משוכלל, מונופול ותחרות בין מעטים+ שורה 178:
שורה 179: − ב. מונופול- כשיש יצרן אחד בשוק. + שורה 187:
שורה 188: − 9. כשלי שוק+ שורה 207:
שורה 208: − חג חירות שמח!!!+
←הגדרות והנחות
# לאדם אין שיקולים אחרים מלבד אותם טעמים (בדומה להנחה שמלבד מקסום הרווח אין לבעל הפירמה שום מטרה אחרת).
# לאדם אין שיקולים אחרים מלבד אותם טעמים (בדומה להנחה שמלבד מקסום הרווח אין לבעל הפירמה שום מטרה אחרת).
===מה הבעיות בהנחות?===
מה הבעיות?
זהו ניתוח דרך משקפיים שהאדם הוא רציונלי.
זהו ניתוח דרך משקפיים שהאדם הוא רציונלי.
הטעמים משתנים כל רגע.היום אעדיף סלט.מחר מרק.
הטעמים משתנים כל רגע.היום אעדיף סלט.מחר מרק.
== צד הביקוש (הצרכנים) ==
הצרכן יקנה כל עוד התועלת השולית שלו (תועלתו מיחידת מוצר נוספת) גדולה/שווה מהמחיר שעליו לשלם.
הצרכן יקנה כל עוד התועלת השולית שלו (תועלתו מיחידת מוצר נוספת) גדולה/שווה מהמחיר שעליו לשלם.
הנחה: תועלת שולית פוחתת- ככל שיש לי יותר ממוצר מסויים, התועלת מיחידה נוספת של אותו מוצר קטנה יותר.
*הנחה: תועלת שולית פוחתת- ככל שיש לי יותר ממוצר מסויים, התועלת מיחידה נוספת של אותו מוצר קטנה יותר.
לכן עקומת הביקוש תרד משמאל לימין.
לכן עקומת הביקוש תרד משמאל לימין.
מטרת הפרט: מקסום תועלתו תחת מגבלות תקציב.
מטרת הפרט: מקסום תועלתו תחת מגבלות תקציב.
בניית עקומת הביקוש
===בניית עקומת הביקוש===
נסתכל על שוק העטים שבו יש את רני ורותי שאוהבים עטים. להלן נתוני הביקוש שלהם כתלות במחיר:
== צד ההיצע (היצרן) ==
*היצרן ייצר כל עוד העלות השולית (העלות ליצר יחידת תוצר נוספת) קטנה או שווה למחיר השוק.
*אם העלות השולית גבוהה מהמחיר, הרי שייצור היחידה הנוספת יקטין את הרווח.
* הנחת התפוקה השולית הפוחתת: ככל שהיצרן משתמש ביותר מאותו גורם ייצור (כששאר גורמי הייצור קבועים), בסופו של דבר, התפוקה השולית ממנו הולכת וקטנה.
* הנחת התפוקה השולית הפוחתת גורמת לעלייה בעלות השולית ככל שמיצרים יותר. לכן עקומת ההיצע של היצרן תעלה משמאל לימין.
*הנחה: מטרת הפירמה: מיקסום רווחים (באופן סטטי) תחת מגבלות טכנולוגיה.
===בניית עקומת ההצע===
* כפי שאמרתי, כל עוד המחיר בשוק >מהעלות השולית, היצרן ימשיך לייצר. אך אם המחיר קבוע והעלות השולית עולה, אז בשלב כלשהוא יתקיים מחיר=עלות שולית ואז היצרן יפסיק לייצר. אם ייצר יחידה נוספת, הרי שעבורה יתקיים מחיר< עלות שולית והיצרן יספוג בגללה הפסד.
* עבור כל מחיר שוק שהיצרן רואה לנגד עיניו, הוא ייצר עד אשר העלות השולית לייצור = למחיר המוצר. ניקול ותום הם יצרני עטים. במחיר שוק של 4 ₪ לעט, ניקול מוכנה לייצר עט אחד, ותום מוכן לייצר 2 כי יש לו טכנולוגיה עדיפה והוא מייצר יותר בזול.
להלן עקומות ההיצע שלהם:
==ביקוש והיצע ==
*(אלפרד מרשל 1890)
עקומת ההיצע מתארת את הכמות המוצעת כפונקציה של המחיר (היצרנים שונים בטכנולוגיה ובגו"י).
*עקומת הביקוש של הצרכן מתארת את הכמות המבוקשת כפונקציה של מחיר.
נשים את העקומות על אותו גרף ונצפה לחיתוך שנקרא "שיווי משקל חלקי".
*עקומת ההיצע מתארת את הכמות המוצעת כפונקציה של המחיר (היצרנים שונים בטכנולוגיה ובגו"י).
ביקוש והיצע בשוק העטים
*נשים את העקומות על אותו גרף ונצפה לחיתוך שנקרא "שיווי משקל חלקי".
===ביקוש והיצע בשוק העטים===
נקודת החיתוך בין הגרפים היא נקודת שיווי המשקל החלקי (בשוק העטים) אשר בה כולם מרוצים וכולם ממקסמים את תועלותיהם (היצרנים והצרכנים). בדוגמה שלנו זה יקרה במחיר 13 ש"ח אשר בו ייוצרו וימכרו כ- 7 עטים
== רווחת הצרכנים ורווח היצרנים ==
S=Supply,היצע
S=Supply,היצע
D=Demand,ביקוש
D=Demand,ביקוש
הצרכנים היו מוכנים לשלם AEHO ובפועל משלמים רק CEHO ולכן ACE היא הרווחה שלהם (באדום).
הצרכנים היו מוכנים לשלם AEHO ובפועל משלמים רק CEHO ולכן ACE היא הרווחה שלהם (באדום).
הרווח של היצרנים הוא בגודל CBE (בכחול).
הרווח של היצרנים הוא בגודל CBE (בכחול).
==הטלת מס כדוגמה לירידה ביעילות==
נניח שמטילים מס בגובה t (1 ₪) על כל יחידה שהיצרן מוכר.
נניח שמטילים מס בגובה t (1 ₪) על כל יחידה שהיצרן מוכר.
נראה שהרווחה נפגעת.
נראה שהרווחה נפגעת.
===התואר הנאו קלאסי למס יחידה בשוק מסויים===
זה מה שקורה עם מס הכנסה.
זה מה שקורה עם מס הכנסה.
===התואר הנאו קלאסי למס אחוזים בשוק מסויים===
מס על רווחים לעומת זאת, לא פוגע ברווחה.
מס על רווחים לעומת זאת, לא פוגע ברווחה.
* מס חברות הוא מס על רווחים בלבד
* כפי שראינו, זהו מס 'חברתי' היות והוא לא פוגע ברווחה
* האוצר כנראה לא חושב כך:
==שיווי משקל חלקי==
מושג הלקוח מעולם הטבע. בטווח הארוך השוק מגיע לשיווי משקל.
מושג הלקוח מעולם הטבע. בטווח הארוך השוק מגיע לשיווי משקל.
שאלות פוזיטיביות:
שאלות פוזיטיביות:
יציבות שיווי משקל
יציבות שיווי משקל
יעילות פארטו
יעילות פארטו
מה כ"כ טוב בהקצאת השוק (חלוקת השוק למי יש מה)? שהיא יעילה פארטו.
מה כ"כ טוב בהקצאת השוק (חלוקת השוק למי יש מה)? שהיא יעילה פארטו.
הקצאה יעילה פארטו היא הקצאה אשר אי אפשר לשפר את מצבם של חלק מהשחקנים (צרכנים ו/או יצרנים), מבלי לפגוע באחרים.
הקצאה יעילה פארטו היא הקצאה אשר אי אפשר לשפר את מצבם של חלק מהשחקנים (צרכנים ו/או יצרנים), מבלי לפגוע באחרים.
שימו לב: הקצאה שבה יש לאדם אחד את הכל היא יעילה פארטו! אם משהו הוא לא יעיל פארטו, זה די חבל. אבל אם משהו הוא כן יעיל פארטו , זה עדיין רחוק מלהיות משביע רצון.
שימו לב: הקצאה שבה יש לאדם אחד את הכל היא יעילה פארטו! אם משהו הוא לא יעיל פארטו, זה די חבל. אבל אם משהו הוא כן יעיל פארטו , זה עדיין רחוק מלהיות משביע רצון.
===יעילות פארטו===
בעיות:
בעיות:
זה בהנחה שלכל אחד איכפת רק מהסל שלו, אך במציאות זה לא כך כי יש השפעות חיצוניות.
זה בהנחה שלכל אחד איכפת רק מהסל שלו, אך במציאות זה לא כך כי יש השפעות חיצוניות.
מעבר להשפעות חיצוניות, האדם הוא יצור יחסי ולא רציונלי המודד את אושרו/עושרו ביחס לאחרים. לכן אם לכולם יהיה 100 ₪ יותר ולשחר לא, שחר נפגע יחסית, למרות שאבסולוטית הוא לא נפגע.
מעבר להשפעות חיצוניות, האדם הוא יצור יחסי ולא רציונלי המודד את אושרו/עושרו ביחס לאחרים. לכן אם לכולם יהיה 100 ₪ יותר ולשחר לא, שחר נפגע יחסית, למרות שאבסולוטית הוא לא נפגע.
יעילות פארטו
שו"מ חלקי מביא לחלוקה וליצור יעילים פארטו וזה חשוב מאוד.
שו"מ חלקי מביא לחלוקה וליצור יעילים פארטו וזה חשוב מאוד.
שו"מ חלקי עם מס על יחידת תוצר, מביא להקצאה שאינה יעילה פארטו. יש עסקאות שאינן מבוצעות. עדיף למסות רק את אלו שהיו מבצעים את העסקאות עם המס.
שו"מ חלקי עם מס על יחידת תוצר, מביא להקצאה שאינה יעילה פארטו. יש עסקאות שאינן מבוצעות. עדיף למסות רק את אלו שהיו מבצעים את העסקאות עם המס.
נסכים כי שו"מ אינו מוצלח במיוחד אם בסופו של דבר יש רכב למי שרוצה אותו פחות, או שדווקא היצרן היקרן מיצר את הרכב ולא היצרן הזול.
נסכים כי שו"מ אינו מוצלח במיוחד אם בסופו של דבר יש רכב למי שרוצה אותו פחות, או שדווקא היצרן היקרן מיצר את הרכב ולא היצרן הזול.
===יעילות ושווי משקל===
* מאיר הכי רוצה טלפון ואכן לו יהיה טלפון ראשון.
* אחריו יהיה לחיים ואח"כ לים
* לאור לא יהיה טלפון, כי הוא לא כ"כ אוהב טלפונים.
* מה הבעיה?
* יתכן שאור מאוד רוצה טלפון, אך אין לו כסף!
יעילות ושווי משקל
יעילות ושווי משקל
* דינה היא היצרנית היעילה- מייצרת בעלות הכי נמוכה, ולכן היא תכנס לשוק ראשונה
* תמי פחות יעילה ולכן תיכנס שניה
* מיכל הכי פחות יעילה ולכן לא תהיה בשוק.
יעילות ושווי משקל
יעילות ושווי משקל
* מסקנה:
* שווי משקל (שו"מ), הוא יעיל (פארטו) ורצוי חברתית:
מי שיותר רוצה טלפון, יקבל אותו (בתנאי שיש לו כסף), והיצרן היעיל יכנס לשוק לפני היצרן הפחות יעיל (שוב בהנחה שיש ליעיל כסף, קשרים ושהוא לא נקנה למשל ע"י הפחות יעיל)
מי שיותר רוצה טלפון, יקבל אותו (בתנאי שיש לו כסף), והיצרן היעיל יכנס לשוק לפני היצרן הפחות יעיל (שוב בהנחה שיש ליעיל כסף, קשרים ושהוא לא נקנה למשל ע"י הפחות יעיל)
שו"מ חלקי עם מס על יחידת תוצר, מביא להקצאה שאינה יעילה פארטו. יש עסקאות שאינן מבוצעות. עדיף למסות רק את אלו שהיו מבצעים את העסקאות עם המס.
שו"מ חלקי עם מס על יחידת תוצר, מביא להקצאה שאינה יעילה פארטו. יש עסקאות שאינן מבוצעות. עדיף למסות רק את אלו שהיו מבצעים את העסקאות עם המס.
הטלת מס כדוגמה לירידה ביעילות
===הטלת מס כדוגמה לירידה ביעילות===
נניח שמטילים מס בגובה t (1 ₪) על כל יחידה שהיצרן מוכר.
נניח שמטילים מס בגובה t (1 ₪) על כל יחידה שהיצרן מוכר.
נראה שהרווחה נפגעת.
נראה שהרווחה נפגעת.
מס על רווחים לעומת זאת, לא פוגע ברווחה.
מס על רווחים לעומת זאת, לא פוגע ברווחה.
== שיווי משקל כללי==
דיברנו על ביקוש, היצע ושו"מ חלקי רק במוצר אחד. זה רחוק מלהשביע רצון. יש מאות ואלפי מוצרים המשפיעים זה על זה: מוצרי תצרוכת, שעות פנאי ועוד.
דיברנו על ביקוש, היצע ושו"מ חלקי רק במוצר אחד. זה רחוק מלהשביע רצון. יש מאות ואלפי מוצרים המשפיעים זה על זה: מוצרי תצרוכת, שעות פנאי ועוד.
תחת הנחות של:
תחת הנחות של:
* תחרות משוכללת-שוק תחרותי- זהו שוק שבו יש קונים ומוכרים קטנים רבים כך שאף אחד מהם לא מאמין שביכולתו להשפיע על מחיר השוק.
עגבניות בשוק הכרמל מול מכוניות יוקרה
עגבניות בשוק הכרמל מול מכוניות יוקרה
* יש אינפורמציה מלאה-כולם יודעים הכל, אין פערי מידע בין השחקנים, העלות לקבלת המידע היא אפסית.
* אין השפעות חיצוניות- כ"א מושפע רק מהסל שלו.
* מספר הנחות טכניות
7. שיווי משקל כללי
7. שיווי משקל כללי
Kenneth Arrow ו- Gerard Debreu הוכיחו ב 1953 כי קיים שו"מ כללי, כלומר קיימת רשימת מחירים שעבורה אין שוק חלקי שבו יש עודף ביקוש או היצע – זהו נס!
Kenneth Arrow ו- Gerard Debreu הוכיחו ב 1953 כי קיים שו"מ כללי, כלומר קיימת רשימת מחירים שעבורה אין שוק חלקי שבו יש עודף ביקוש או היצע – זהו נס!
ההוכחות המתמטיות פתחו לדיון את הנחות היסוד, אך גם מהוות בסיס איתן לגישת השוק החופשי.
ההוכחות המתמטיות פתחו לדיון את הנחות היסוד, אך גם מהוות בסיס איתן לגישת השוק החופשי.
==שוק חופשי משוכלל, מונופול ותחרות בין מעטים==
א.שוק חופשי משוכלל (נקרא גם תחרותי), מתקיים כשיש מספר גדול של יצרנים וצרכנים, שמאמינים שאין להם יכולת להשפיע על המחיר.
א.שוק חופשי משוכלל (נקרא גם תחרותי), מתקיים כשיש מספר גדול של יצרנים וצרכנים, שמאמינים שאין להם יכולת להשפיע על המחיר.
בטווח הזמן הקצר, אין כניסה ויציאה של פירמות לשוק. כמה היצרנים ייצרו ? עד אשר העלות השולית שווה למחיר.
בטווח הזמן הקצר, אין כניסה ויציאה של פירמות לשוק. כמה היצרנים ייצרו ? עד אשר העלות השולית שווה למחיר.
מישהו מכיר כזה שוק?
מישהו מכיר כזה שוק?
== מונופול- כשיש יצרן אחד בשוק==
קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי
קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי
מונופול טבעי- קורה כשיש עלות קבועה (עלות לייצר יחידה ראשונה של תוצר) גדולה מאוד, ועלות שולית אפסית. למשל- הולכת חשמל.
מונופול טבעי- קורה כשיש עלות קבועה (עלות לייצר יחידה ראשונה של תוצר) גדולה מאוד, ועלות שולית אפסית. למשל- הולכת חשמל.
שו"מ יהיה בין שוק משוכלל לבין מונופול. למעשה, ברוב השווקים קיימת תחרות בין מעטים ולא שוק חופשי.
שו"מ יהיה בין שוק משוכלל לבין מונופול. למעשה, ברוב השווקים קיימת תחרות בין מעטים ולא שוק חופשי.
==כשלי שוק==
כשלי שוק הם מצבים שבהם מגיעים לשו"מ לא יעיל. למרות שכ"א פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל (בניגוד לאינטואיציה של אדם סמית'). מתי קורה כשל שוק?
כשלי שוק הם מצבים שבהם מגיעים לשו"מ לא יעיל. למרות שכ"א פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל (בניגוד לאינטואיציה של אדם סמית'). מתי קורה כשל שוק?
• מונופול/קרטל- כפי שראינו, חלק ממקבלי ההחלטות יכולים להשפיע על המחיר בכוחות עצמם. מנגנון המחירים מאבד מכוחו כאמצעי תיאום והעברת אינפורמציה. אבוי! שו"מ אינו יעיל.
• מונופול/קרטל- כפי שראינו, חלק ממקבלי ההחלטות יכולים להשפיע על המחיר בכוחות עצמם. מנגנון המחירים מאבד מכוחו כאמצעי תיאום והעברת אינפורמציה. אבוי! שו"מ אינו יעיל.