שינויים

'''פוליכלורידים ביפניל (PCB)''' היא מחלקה של תרכובות אורגניות עם 1 עד 10 אטומי כלור צמודים לביפניל ובעלי נוחסה מתמטית C12H10-xClx. קבוצה זו של חומרים הינה יציבה, מסיסה בשומן, רעילה ומסרטנת. בנוסף, גם בכמויות קטנות עלולים חומרים אלה לגרום לשינויים הורמונליים בגלל הדמיון שלהם להורמונים של חיות (כולל בני אדם).  

'''פוליכלורידים ביפניל (PCB)''' היא מחלקה של תרכובות אורגניות עם 1 עד 10 אטומי כלור צמודים לביפניל ובעלי נוסחא מתמטית-כימית C12H10-xClx. קבוצה זו של חומרים הינה יציבה, מסיסה בשומן, רעילה ו[[גורם מסרטן|מסרטנת]]. בנוסף, קיים חשד לפיו גם כמויות קטנות עלולים חומרים אלה לגרום לשינויים הורמונליים בגלל הדמיון שלהם להורמונים של חיות (כולל בני אדם).  

PCB מהווים [[זיהום מים|מזהם מים]] מסוכן, ונחשבים לאחת הדוגמאות הקלאסיות של השפעה לא ידועה של האדם על הסביבה, הכרוכה בהשהייה. עבר זמן רב מאז החל השימוש בהם, אבל ההשפעות שלהן אינן ברורות עד היום, ויתרה מזאת, ייתכן והמין האנושי ומינים אחרים יחוו את רוב השפעת החומרים רק בעוד עשרות שנים, עם כניסה מוגברת שלהם לתוך המערכת הביוספרית.  

PCB מהווים [[זיהום מים|מזהם מים]] מסוכן, ונחשבים לאחת הדוגמאות הקלאסיות של [[השפעה סביבתית]] של האדם, שמצד אחד היא רחבת היקף ומצד שני קשה להעריך את היקפה ומימדיה,  למרות שעברו כמעט 100 שנים מאז החלו לייצר את התרכובות, והוא אסור בשימוש כבר 35 שנה, ההשפעות שלו על בריאות האדם והסביבה אינן ברורות עד היום. יתרה מזאת, ייתכן והמין האנושי ומינים אחרים יחוו את רוב השפעת החומרים רק בעוד עשרות שנים, עם כניסה מוגברת שלהם לתוך [[הביוספרה|המערכת הביוספרית]].  

==תכונות כימיות==

==תכונות כימיות==

הייצור של חומרי PCB החל בשנות 1920 על ידי חברת Swann Chemical Company. בשנת 1929 חברת [[מונסנטו]] קנתה את  התהליך והחלה לייצר את התרכובות תחת השם Aroclor משנת 1930 ועד שנת 1977. [[ג'נרל אלקטריק]] שיווקה מוצר דומה תחת השם Pyrenol. היו גם שמות נוספים כמו "פנולים" או Kennechlor).  

הייצור של חומרי PCB החל בשנות 1920 על ידי חברת Swann Chemical Company. בשנת 1929 חברת [[מונסנטו]] קנתה את  התהליך והחלה לייצר את התרכובות תחת השם Aroclor משנת 1930 ועד שנת 1977. [[ג'נרל אלקטריק]] שיווקה מוצר דומה תחת השם Pyrenol. היו גם שמות נוספים כמו "פנולים" או Kennechlor).  

תערובות המכילות חומרי PCB שימשו מוצרים רבים כולל בידוד בקבלים ושנאים בתעשיות חשמליות, נוזלים להובלת חום, נוזלים הידרואליים, שמני סיכה ומניעת חיכוך, תוספים ל[[חומרי הדברה]], צבעים, ניירות העתקה ללא פחמן (NCR), דבקים, חומרי איטום, פלסטיק, מעקבי בעירה ראקטיבים, וכחומרי קיבוע עבור מיקרוסקופיה, הם שימשו גם בהשתלות רפואיות.  

תערובות המכילות חומרי PCB שימשו בייצור מוצרים רבים כולל כחומרי בידוד בקבלים ושנאים בתעשיות חשמליות, נוזלים להובלת חום, נוזלים הידרואליים, שמני סיכה ומניעת חיכוך, תוספים ל[[חומרי הדברה]], צבעים, ניירות העתקה ללא פחמן (NCR), דבקים, חומרי איטום, פלסטיק, מעקבי בעירה ראקטיבים, וכחומרי קיבוע עבור מיקרוסקופיה, הם שימשו גם בהשתלות רפואיות.  

ייצור החומרים הלך וגדל והגיע לשיא בשנות ה-60. בזמן זה התקיים לובי של חברות האלקטרוניקה בקונגרס האמריקאי כדי להפוך אותם לציוד בטיחות חובה.  

ייצור החומרים הלך וגדל והגיע לשיא בשנות ה-60. בזמן זה התקיים [[לובי פוליטי|לובי]] של חברות האלקטרוניקה בקונגרס האמריקאי כדי להפוך אותם לציוד בטיחות חובה.  

בשנת 1966, הכימאי השוודי Soren Jensen גילה תרכובות PCB בצורה של זיהום בטבע, בזמן שחיפש אחר עקבות של די די טי. (ייתכן והוא העניק להם את שמם, קודם לכם הם נקראו "פנולים", או בשמם המסחרי - Aroclor, Kennechlor, Pyrenol ואחרים).  

בשנת 1966, הכימאי השוודי Soren Jensen גילה תרכובות PCB בצורה של זיהום בטבע, בזמן שחיפש אחר עקבות של די די טי. (ייתכן והוא העניק להם את שמם, קודם לכם הם נקראו "פנולים", או בשמם המסחרי - Aroclor, Kennechlor, Pyrenol ואחרים).  

בשנת 1973 הועברו תקנות לצמצום השימוש בחומרים אלו ב"אוויר הפתוח" בין היתר נאסר השימוש בהם:

בשנת 1973 הועברו תקנות לצמצום השימוש בחומרים אלו ב"אוויר הפתוח". בין היתר נאסר השימוש בהם:

כמרככים בצבע ובבטון, כזרזים בתגובות יציקה, כמעקבי בערה, כתוספים בצבעים ובציפויים נגד מים ובתופסנים של פסי רכבת. אולם השימוש בחומרים אלו הותר לצורך שימושים "סגורים", שנתברר לאחר מכן שגם הם דלפו לסביבה. בארצות הברית הוצא ה-PCB  אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.

כמרככים בצבע ובבטון, כזרזים בתגובות יציקה, כמעקבי בערה, כתוספים בצבעים ובציפויים נגד מים ובתופסנים של פסי רכבת. אולם השימוש בחומרים אלו הותר לצורך שימושים "סגורים", שנתברר לאחר מכן שגם הם דלפו לסביבה. בארצות הברית הוצא ה-PCB  אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.

לפי הערכה בספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], מתוך הכמות של PCB שיוצרה עד כה, כ-30% השתחררה לטבע. עם זאת החומרים אינם מתמוססים בקלות ולוקח זמן עד שהם נשטפים לתוך מי תהום, נהרות ואוקיינוסים. הערכה היא כי עד כה נכנסו למערכת הימית רק אחוז אחד מהכמות שיוצרה, כך שכמות נכבדה מהחומרים עוד צפויה להכנס למערכת הביוספרית.

לפי הערכה בספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], מתוך הכמות של PCB שיוצרה עד כה, כ-30% השתחררה לטבע. עם זאת החומרים אינם מתמוססים בקלות ולוקח זמן עד שהם נשטפים לתוך מי תהום, נהרות ואוקיינוסים. הערכה היא כי עד כה נכנסו למערכת הימית רק אחוז אחד מהכמות שיוצרה, כך שכמות נכבדה מהחומרים עוד צפויה להכנס למערכת הביוספרית.

==מקרי זיהום והרעלה==

==מקרי זיהום נקודתיים==

===זיהום מים ב-PCB בארצות הברית===

===זיהום מים ב-PCB בארצות הברית===

במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות PCB בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.  

במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות PCB בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.  

חברת סלושה (Solutia), חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר ל-20,000 מתושבי העיירה אניסטון שסבלו מזיהום PCB. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>

חברת סלושה (Solutia), חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר ל-20,000 מתושבי העיירה אניסטון שסבלו מזיהום PCB. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>

==השפעות בריאותיות==

==השפעות בריאותיות==

הרעילות של חומרי PCB משתנה באופן משמעותי לחומרים שונים. קבוצה של חומרים הידועה כ נון-אורתו PCB, (כלומר PCB 77, 126, 169 וכו'), הידועים גם בשם coplanaer PCBs, הם בעלי תכונות דומות ל[[דיוקסין|דיוקסנים]], ובאופן כללי הינם בין הנגזרות הרעילות ביותר במשפחת החומרים. היות וPCB נמצאים כמעט תמיד בתערובות מורכבות, פותח המושג של גורמים שווי ערך לרעילות, toxic equivalency factors (TEFs), כדי לאשפר הערכת סיכונים ובקרה רגולטורית.  

הרעילות של חומרי PCB משתנה באופן משמעותי לחומרים שונים. קבוצה של חומרים הידועה כ נון-אורתו PCB, (כלומר PCB 77, 126, 169 וכו'), הידועים גם בשם coplanaer PCBs, הם בעלי תכונות דומות ל[[דיוקסין|דיוקסנים]], ובאופן כללי הינם בין הנגזרות הרעילות ביותר במשפחת החומרים. היות וPCB נמצאים כמעט תמיד בתערובות מורכבות, פותח המושג של גורמים שווי ערך לרעילות, toxic equivalency factors (TEFs), כדי לאפשר הערכת סיכונים ובקרה רגולטורית.  

ההשפעה הבריאותית הנפוצה ביותר בקרב אנשים שנחשפו לכמות גדולה של PCB הם בעיות עור כמו פריחה, אבל אלו ידועים כתסמינים של הרעלה מתמשכת כבר בשנות 1920. מחקרים בעובדים שנחשפו לחומרים הראו שינויים בדם ובשתן שיכולים להצביע על נזק לכבד. טיפול פוטנציאלי עבור מי שנחשף ל PCB (בדומה למי שנחשף לדיוקסין כלורידי) הוא החומר המלאכותי Olestra שיכול להאיץ את ההפטרות מה-PCB. לא סביר שחשיפה של האוכלוסיה הכללית ל-PCB תגרור השפעות על העור או על הכבד. רוב המחקרים על השפעות בריאותיות של PCB באוכלוסיה הכללית בחנו ילדים של אמהות שנחשפו לחומרים אלו.  

ההשפעה הבריאותית הנפוצה ביותר בקרב אנשים שנחשפו לכמות גדולה של PCB הם בעיות עור כמו פריחה, אבל אלו ידועים כתסמינים של הרעלה מתמשכת כבר משנות 1920. מחקרים בעובדים שנחשפו לחומרים הראו שינויים בדם ובשתן שיכולים להצביע על נזק לכבד. טיפול פוטנציאלי עבור מי שנחשף ל PCB (בדומה למי שנחשף לדיוקסין כלורידי) הוא החומר המלאכותי Olestra שיכול להאיץ את ההפטרות של הגוף מה-PCB. לא סביר שחשיפה של האוכלוסיה הכללית ל-PCB תגרור השפעות על העור או על הכבד. רוב המחקרים על השפעות בריאותיות של PCB באוכלוסיה הכללית בחנו ילדים של אמהות שנחשפו לחומרים אלו.  

חיות שאכלו מזון שהכיל כמויות גדולות של PCB במשך זמן קצר פיתחו נזק קל בכבד וחלקם מת. חיות שאכלו כמויות קטנות יותר של PCB במזון במשך מספר שבועות או חודשים פיתחו בעיות בריאותיות שונות, כולל אנמיה, פצעוני אקנה בעור, ופגיעות בכבד, בקיבה ובבלוטת התריס, (כולל סרטן הכבד). עוד השפעות של PCB בבעלי חיים כללו שינויים במערכת החיסונית, שינויי התנהגות, ופגיעה במערכת הרבייה. לא ידוע על כך שPCB גורמים לפגיעות באוברים אצל בני אדם, למרות שהחומרים שפעולתם דומה יותר לדיוקסין ידועים כבעלי השפעות טרטוגנית (גרימת מומים באוברים במהלך ההריון) שונות בקרב בעלי חיים.

חיות שאכלו מזון שהכיל כמויות גדולות של PCB במשך זמן קצר פיתחו נזק קל בכבד וחלקם מת. חיות שאכלו כמויות קטנות יותר של PCB במזון במשך מספר שבועות או חודשים פיתחו בעיות בריאותיות שונות, כולל אנמיה, פצעוני אקנה בעור, ופגיעות בכבד, בקיבה ובבלוטת התריס, (כולל [[סרטן הכבד]]). עוד השפעות של PCB בבעלי חיים כללו שינויים במערכת החיסונית, שינויי התנהגות, ופגיעה במערכת הרבייה. לא ידוע על כך ש-PCB גורמים לפגיעות באוברים אצל בני אדם, למרות שהחומרים שפעולתם דומה יותר לדיוקסין ידועים כבעלי השפעות טרטוגנית (גרימת מומים באוברים במהלך ההריון) שונות בקרב בעלי חיים.

===קשר לסרטן===

===קשר לסרטן===