שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 125 בתים ,  12:52, 21 ביוני 2014
שורה 49: שורה 49:  
==תביעות נגד החברה==
 
==תביעות נגד החברה==
 
===ההרעלה באניסטון, אלבמה===
 
===ההרעלה באניסטון, אלבמה===
במשך 40 שנה נהנה תאגיד מונסנטו מ[[מונופול]] על ייצור של משפחת החומרים הרעילה והמסרטנת מסוג [[PCB]] בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המונופול הזה הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כמזהם עולמי חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A46648-2001Dec31 Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את החומרים בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.  
+
במשך 40 שנה נהנה תאגיד מונסנטו מ[[מונופול]] על ייצור של משפחת החומרים הרעילה ו[[חומר מסרטן|המסרטנת]] מסוג [[PCB]] בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המונופול הזה הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A46648-2001Dec31 Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את החומרים בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.  
   −
במשך שנים רבות שפכה מנוסנטו מיליוני ליטרים של [[PCB]] לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון, אלבמה, בארצות הברית. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>  
+
במשך שנים רבות שפכה מנוסנטו מיליוני ליטרים של [[PCB]] לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בארצות הברית ויצרה [[זיהום מים]] חמור. מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>  
   −
החומר הוצא כאמור מחוץ לחוק בשנת 1979, אבל מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח. רמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. מונסנטו ניקתה ביוזמתה שטח מסויים, אבל הדבר לא היה מספק. הפרשייה זכתה להד תקשורתי והדבר הוביל לחקירה מהירה מצד סוכנות הסביבה של ארצות הברית. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].  חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
+
בארצות הברית PCB הוצא מחוץ לחוק בשנת 1979, אבל מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח. רמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. מונסנטו ניקתה ביוזמתה שטח מסויים, אבל הדבר לא היה מספק. הפרשייה זכתה להד תקשורתי והדבר הוביל לחקירה מהירה מצד [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].  חברת סלושה, חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר לכמה אלפים מתושבי העיירה. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
    
==תביעות של החברה==
 
==תביעות של החברה==

תפריט ניווט