47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 71:
שורה 71: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←ראש תייל
==ראש תייל==
==ראש תייל==
קשה להסביר את התאוריה של אושר רגעי על ידי פניה לראש תייל של לארי ניבן. גירוי חשמלי של אזור במוח גורם לאושר עילאי (הצרה שאם לא מנתקים מבחוץ זה גורם למוות ברעב). האדם הכלכלי הפועל רק עקב תענוג אמור לבחור בראש התייל ולמות מאושר.
קשה להסביר את התאוריה של אושר רגעי על ידי פניה לראש תייל של לארי ניבן. גירוי חשמלי של אזור במוח גורם לאושר עילאי (הצרה שאם לא מנתקים מבחוץ זה גורם למוות ברעב). האדם הכלכלי הפועל רק עקב תענוג אמור לבחור בראש התייל ולמות מאושר.
==בלבול בין סחורות קיום לסחורות מחיה==
התאוריה הנאו לאיבלית משרטטת מצב של מסחר הרמוני בין סוחרים - בין אם הסחורה היא לחם, עבודה או מחבתות, מטרת המסחר היא זהה - להגדיל את תועלת המשתתפים במסחר. במסחר יש משחק שהוא לא סכום אפס - הן הקונה והן המוכר מרוויחים מן המסחר, היות והם יכלו לבחור שלא לקנות או לא למכור, לאחר קיום המסחר, בהנחה שהוא התבצע בידע מושלם (לא היו הפתעות לרעה לאחר העסקה), ובהנחה של אי שינוי טעמים עקב המחסר , מצב של שני הצדדים טוב יותר.
בעיות בתאור:
* מסחר הוא לא דבר שמתרחש באופן אוטונומי בין הקונה לבין המוכר, אלא כמו כל פעולה בעולם , יש לו "השלכות צד" ("השפעות חיצוניות") על תהליכים , מצבים ואנשים אחרים. לדוגמה כאשר גבר הולך ומשלם לזונה תמורת יחסי מין, הדבר משפיע לא רק על התועלת שלו ועל התועלת של הזונה ועל המצב הכספי של שניהם, אלא גם על האינטראצקיה , היחס וההשקפה העתידית של שניהם על מגע מיני , מוסר, ויחסים עם נשים וגברים. מובן שדרך דבר זה, והיות והעסקה עצמה אינה מובדדת מהעולם הסובב, יהיה לדבר השפעות כלליות על החברה. לדוגמה עצם קיומה של אשה המוכנה לקיים יחסי מין עם כל אדם בתמורה לכסף משנה את טיב היחסים בין נשים וגברים באותה קהילה שבה גברים יכולים באופן פוטנציאלי ללכת לאותה אישה, מול חברה שבה אין אופציה כזו. מובן גם שטיב היחסים משתנה לא רק במצב של קיום \ אי קיום של זנות, אלא גם במצבי ביניים של כמה נוח\וזול\מקובל ללכת לזונה.
* התאור הנ"ל של מסחר ומבלבל בין שלושה סוגי איכויות שונים הקיימים במוצרים: האיכות המקיימת או איכות השרידה, האיכות החברתית ואיכות ההנאה (החושית).
**איכות שרידתית - עד כמה המוצר מסייע למערכות הגוף והנפש לשרוד. לדוגמה למוצרים בעלי איכות מקיימת גבוהה - בגד חם במקום קר, או מזון. (המחסור במוצרים אלו הוא סופי ואובייקטיבי)
**איכות חברתית - עד כמה המוצר מסייע למערכות הנפשיות להנות מסטטוס חברתי גבוה יותר. לדוגמה - מכוניות, תסרוקות, בגדים, בתים. (מחסור אינסופי סובייקטיבי , אובייקטי וכן תלוי תרבות)
**איכות הנאה - כמה המוצר מגרה את החושים שלנו באופן המסב לנו הנאה רגעית. לדוגמא - מזון טעים, בגד יפה, בית נאה וכו'. (מחסור אינסופי בעל שוליות יורדת, תלוי תרבות, תלוי חשיפה, סובייקטיבי בהסתברות אובייקטיבית).
רוב המוצרים מכילים את 3 האיכויות. עוגה יכולה להיות גם טעימה, גם מזינה וגם מעידה על בעליה כעל סטטוס חברתי גבוה. עם זאת, מוצרים אינם בעלי איכויות במידה שווה - '''באופן הסתברותי ויחסי'''. ברוב הזמן וברוב המקומות (כלומר ברוב המצבים של כלל המערכות האחרות), לחם יהיה בעל איכות שרידה גבוהה, לעומת איכות הנאה ואיכות סטטוס נמוכה או שלילית. זו השוואה בין האיכויות שונות (או לעמן הדיוק היכולת הפונטציאלית לספק שרותים שונים), באותו מוצר. לעומת זאת אפשר להשוות בין כמה מוצרים באשר לאיכויות שלהם. לדוגמה בתחום האיכות השרידה ללחם יש איכות גבוהה יותר מאשר לעציץ או עט.
מובן שבסיטואציות מסויימות (שילוב של זמן, מקום והמצב של כלל המערכות), לעציץ או עט יכולה להיות משמעות שרידה גבוהה בהרבה מזו של לחם, אולם רוב העציצים בעולם ורוב העטים בעולם לא נקנים כדי לאפשר לבעליהם לשרוד (במובן הגופני , לא החברתי), ואילו רוב הלחמים נקנים בדיוק בשביל מטרה זו. לולי היינו זקוקים לאנרגיה הכימית הגלומה בלחם ובאבני הבניין הכימיות שבו כדי לבנות את גופנו (לדוגמה לו היינו רוחות רפאים), אזי כמות הלחמים שהינו קונים היתה יורדת מאוד. דבר דומה אפשר להגיד על בגדים באקלים ממוזג. הרצון בבגדים נובע גם מ2 האיכויות האחרות שלהם - האיכות הטקסית שמאפשרת סטטוס חברתי, והאיכות הנאתית מיופיים של הבגדים,נעימות מגעם, הקול שהם עושים, והצורה שהם מקנים ללובש אותם.
קשה להבחין בין האיכויות , ולמרות זאת אנשים מתחשבים בהם באופן ברור. כשם שאפשר להגיד על אדם שהוא רזה או שמן (ודבר זה הינו יחסי כמובן), ניתן להגיד על מוצר שהוא חברתי או שרידתי? איך אנחנו יודעים להגיד על אדם שהוא גבוה? צריך לדעת:
# גובה של אדם בס"מ.
# התפלגות הגבהים באוכלוסיה שבה אנו רוצים לדון בס"מ.
ככל שאדם ארוך יותר בס"מ, וככל שהאוכלוסיה כללית קצרה יותר בס"מ, גדל הסיכוי שנגיד על מישהו "גבוה".
דבר דומה יהיה אם נרצה להגיד האם האדם הוא "כבד". צריך לדעת את משקלו ואת התלפגות המשקל באוכלוסיה. אולם כדי לשאול אם אדם הוא שמן, הדרך הבלתי פולשנית לבדיקה של דבר זה תצריך ידע של:
# משקלו של אדם.
# גובהו של האדם.
# התפלגות המשקלים באוכלוסיה שבה אנו רוצים לדון על פי גובהם של האנשים (לכל גובה, מה המשקל הממוצע בו).
או דרך אחרת - ככל שאדם קרוב יותר לדמות מקל, הוא רזה, וככל שהוא קרוב יותר לדמות כדור הוא שמן.
יש לנו מדד ברור לכך שאדם הוא גבוהה (על ידי מדידית אורכו בס"מ), אבל מה המדד לכך שאדם הוא שמן? הדרך המקובלת היא למדוד את משקלו ואז להשוות משקל זה מול גובהו. ניתן לדעת את גובהו של אדם ואת משקלו בלי קשר, אבל גם אם נדע את התפלגות הגובה והמשקל באוכולוסיה הנתונה, נדע להגיד רק אם האדם הוא גבוה (ללא ידיעת משקלו), כדי לדעת אם אדם הוא שמן