47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − + − + − המונח מגיע מיוונית מהמילה "איחור" או "מפגר מאחור" (משום שהשפעות מוקדומות יכולות לפגר ולתת את השפעתם רק בעתיד) והיא נטבעה על ידי סר James Alfred Ewing+ + + − ==דוגמאות==+ − ===החשל בכלכלה=== − דוגמה להחשל בכלכלה היא "תנאי סף" או "השקעה ראשונית" שקיימים בתחומים שונים לדוגמה בייצוא. כאשר מייצאים למדינה אחרת משקיעים בתחילה כסף רב ומאמץ בקשירת קשרים עם לקוחות, הכרות עם טעמי הלקוחות, התמודדות עם קשיים של מכסים וחוקים שונים במדינות שונות וכו'. בהמשך הדרך קל בהרבה לייצא למקום שבו יש כבר היסטוריה של יצוא. מסיבה זו, קשה לקבוע אל סמך נתונים עכשוויים מה יהיה היקף הייצוא - הדבר תלוי בהיסטוריה של הייצוא של אותה פירמה. − + − − במאמר משנת 2007 טוענים 2 חוקרים כי קיום של מאגרי זיהום ותופעת החשל במערכות אקולוגיות גורם לכך ש[[עקומת קוזנץ הסביבתית]] אינה מתקיימת. + + + +
אין תקציר עריכה
'''החשל''' או '''היסטרזיס''' (Hysteresis) היא תכונה של [[מערכות מורכבת]] המתארת מערכת שיכולה להמצא במספר מצבים ללא תלות בקלט או בתשומות או בזרמים הנכנסים לתוך המערכת. מערכת עם החשל חווה '''תלות במסלול''' .
'''החשל''' או '''היסטרזיס''' (Hysteresis) היא תכונה של [[מערכת מורכבת]] שיכולה להמצא במספר מצבים ללא תלות בקלט שלה, בתשומות או בזרמים הנכנסים לתוך המערכת בתקופה נתונה. מערכת עם החשל [[תהליך]] שיש לו '''תלות במסלול''', יש לה סוג כלשהו של "זכרון". אם המערכת היא בעלת החשל לא ניתן לחזות מה יהיה הפלט של המערכת רק לפי התשומה הנוכחית שלה, ללא הסתכלות על ההיסטוריה של התשומות.
בניגוד לכך, מערכת דיטרמניסטית שיש לה התנהגות דינאמית "קלאסית" אבל אין לה החשל. במקרה זה, ניתן לחזות את הפלט אל המערכת בנקודה עתידית כלשהי בתהבסס אך ורק על הקלט של המערכת באותו זמן. אם המערכת היא בעלת החשל המצב שונה - לא ניתן לחזות מה יהיה הפלט של המערכת ללא הסתכלות על ההיסטוריה של התשומות - כלומר על מצב המערכת עבור קלט נתון.
בניגוד לכך, ניתן להסתכל על [[מערכת דיטרמניסטית]] שיש לה התנהגות דינאמית "קלאסית", אבל אין לה החשל. במקרה זה, ניתן לחזות את הפלט של המערכת בנקודה עתידית כלשהי בהתבסס אך ורק על הקלט של המערכת באותו זמן. המונח "היסטרזיס" הגיע מיוונית מהמילה "איחור" או "מפגר מאחור" (משום שהשפעות מוקדומות יכולות לפגר ולתת את השפעתם רק בעתיד) והיא נטבעה על ידי סר James Alfred Ewing
החשל מתקיים במערכות טבעיות רבות. הכנסת פיסת מתכת לתוך שדה מגנטי גורמת לכך שהמתכת עוברת מגנטציה כלשהי, גם לאחר שהשדה המגנטי החיצוני נמצא במקום אחר. לאחר שהמתכת עברה מיגנוט היא תשמור על תכונה זו. כדי לבטל את המיגוט יש צורך ליישם שדה מגנטי בכיוון ההפוך. עקרון זה מאפשרת יישומים כמו זכרון מגנטי בדיסק הקשיח של מחשבים.
החשל מתקיים במערכות טבעיות רבות. לדוגמה, הכנסת פיסת מתכת לתוך שדה מגנטי גורמת לכך שהמתכת עוברת מגנטציה כלשהי, גם לאחר שהשדה המגנטי החיצוני נמצא במקום אחר. לאחר שהמתכת עברה מיגנוט היא תשמור על תכונה זו. מכאן שאם נעביר ליד פיסה זו חתיכה כלשהי של מגנט, היא תתנהג בצורה אחרת לפי סוג ההיסטוריה של מיגנוט פיסת המתכת. כדי לבטל את המיגוט יש צורך ליישם שדה מגנטי בכיוון ההפוך. עקרון זה מאפשרת יישומים כמו זכרון מגנטי בדיסק הקשיח של מחשבים.
גם מערכות אנושיות יכולות לחוות החשל. לדוגמה תרמוסטט שמדליק או מכבה תנור. אם רוצים לשמור על טמפרטורה קבועה של 20 מעלות, ניתן לכוון את התרמוסטט כך שידליק את התנור בטמפרטורה של 18 מעלות ומטה, ויכבה את התנור ב-22 מעלות ומעלה. התרמוסטט הוא בעל היסטרזיס. אם אנחנו יודעים שהטמפרטורה היא 21 מעלות לא ניתן לדעת אם התנור דולק או מכובה. לא ניתן לדעת מה הפלט העכשווי של התרמוסטט על סמך הידיעה של הקלט הנוכחי שלו בלבד.
גם מערכות טכנולוגיות יכולות להיות בעלות החשל. לדוגמה תרמוסטט שמדליק או מכבה תנור. אם רוצים לשמור על טמפרטורה קבועה של 20 מעלות, ניתן לכוון את התרמוסטט כך שידליק את התנור בטמפרטורה של 18 מעלות ומטה, ויכבה את התנור ב-22 מעלות ומעלה. כך שהטמפרטורה של התנור נעה כל הזמן סביב 20 מעלות, והתרמוסטט מכבה ומדליק אותו לסירוגין. התרמוסטט עצמו הוא בעל היסטרזיס. אם אנחנו יודעים שהטמפרטורה היא 21 מעלות לא ניתן לדעת אם התנור דולק או מכובה. לא ניתן לדעת מה הפלט העכשווי של התרמוסטט רק על סמך הידיעה של הקלט הנוכחי שלו.
==דוגמאות להחשל==
===החשל בכלכלה===
דוגמה להחשל ב[[כלכלה]] היא "תנאי סף" או "השקעה ראשונית" שקיימים בתחומים שונים, לדוגמה בייצוא. כאשר פירמה מייצאת למדינה אחרת היא צריכה להשקיע בתחילה כסף רב ומאמץ בקשירת קשרים עם לקוחות, הכרות עם טעמי הלקוחות, התמודדות עם קשיים של מכסים וחוקים שונים במדינות שונות וכו'. בהמשך הדרך קל בהרבה לייצא למקום שבו יש כבר היסטוריה של יצוא. מסיבה זו, קשה לקבוע אל סמך נתונים עכשוויים מה יהיה היקף הייצוא - הדבר תלוי בהיסטוריה של הייצוא של אותה פירמה.
היבט זה ניתן להכליל גם לתחומים נוספים כמו כניסה של פירמה לשוק חדש.
===החשל באקולוגיה===
===החשל באקולוגיה===
החשל הוא מצב עדין יותר יחסית ל[[אי הופכיות בזמן]]. במצב זה ניתן לשקם חזרה מערכות אקולוגית, (בניגוד למערכות שעברו נזק בלתי הפיך) אבל במחיר גבוה בהרבה יחסית למניעה של הנזק מלכתחילה. דבר זה מתרחש לדוגמה כאשר זיהום מצטבר לתוך מאגר של זיהום במערכת. המערכת עוברת מעבר סף - ועוברת למצב עדין ופגיע יותר כתוצאה מהזיהום וכדי לשקם אותה יש צורך להוציא כמות גדולה בהרבה מהזיהום לעומת מצב בו לא היו עוברים את הסף.
החשל הוא מצב עדין יותר יחסית ל[[אי הופכיות בזמן]]. במצב זה ניתן לשקם חזרה [[מערכת אקולוגית]], (בניגוד למערכות שעברו נזק בלתי הפיך) אבל במחיר גבוה בהרבה יחסית למניעה של הנזק מלכתחילה. דבר זה מתרחש לדוגמה כאשר זרם של [[זיהום]] מצטבר לתוך מאגר של זיהום במערכת כלשהיא. המערכת עוברת תנאי-סף כלשהו, ועוברת למצב עדין ופגיע יותר כתוצאה מהזיהום. כדי לשקם אותה יש צורך להוציא כמות גדולה בהרבה מהזיהום לעומת מצב בו לא היו עוברים את ערך הסף.
במאמר משנת 2007, החוקרים Ram Ranjana, James Shortleb בחנו את [[עקומת קוזנץ הסביבתית]] תוך הכנסת הנחות של קיום מאגרים ואי-לינאריות שקיימים בהקשר של זיהום. לטענת החוקרים, ההשפעה של קיום מאגרים (ולא רק זרמים) מובילים את המערכת לפיתוח תכונות של החשל ולהי-הפכיות של המצב הסביבתי שקשה להבחין בה כאשר יש דגש רק על ניתוח של זרמי מזהמים במלבד. לטענתם הדבר מוביל למסקנה ש[[צמיחה כלכלית]] אינה פתרון טוב ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]].<ref>The environmental Kuznets curve when the environment exhibits hysteresis, Ram Ranjana, James Shortleb, כלכלה אקולוגית (כתב עת), 64-1, 2007,204-215 </ref>
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hysteresis היסטרזיס] בויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hysteresis היסטרזיס] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:מערכות]]
[[קטגוריה:מערכות]]
[[קטגוריה:תהליכים]]