שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:     
קיים חשד לשורה של של תוצאות ביולוגיות ו[[אקולוגיה|אקולוגיות]] שעלולות להתרחש כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינת UV כמו עליה בשיעור התחלואה ב[[סרטן העור]] ובקטארקט, נזק ל[[חקלאות|ייבולים]] וירידה באוכלוסיית הפלנקטון באוקיינוסים. שכבת אוזון תקינה נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.  
 
קיים חשד לשורה של של תוצאות ביולוגיות ו[[אקולוגיה|אקולוגיות]] שעלולות להתרחש כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינת UV כמו עליה בשיעור התחלואה ב[[סרטן העור]] ובקטארקט, נזק ל[[חקלאות|ייבולים]] וירידה באוכלוסיית הפלנקטון באוקיינוסים. שכבת אוזון תקינה נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.  
      
==חשיבות שכבת האוזון==
 
==חשיבות שכבת האוזון==
 +
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
 
שכבת האוזון מצויה ב[[סטרטוספירה]]. לשכבה זו חשיבות רבה בקיום החיים על פני [[כדור הארץ]]. שכבת האוזון מסננת את הקרינה האולטרה־סגולה המגיעה מהשמש, קרינה המסכנת את היצורים החיים וגורמת ל[[סרטן העור]]. שכבת האוזון בולעת את הקרינה שבאורכי הגל בין 295 ל־320 ננומטר.
 
שכבת האוזון מצויה ב[[סטרטוספירה]]. לשכבה זו חשיבות רבה בקיום החיים על פני [[כדור הארץ]]. שכבת האוזון מסננת את הקרינה האולטרה־סגולה המגיעה מהשמש, קרינה המסכנת את היצורים החיים וגורמת ל[[סרטן העור]]. שכבת האוזון בולעת את הקרינה שבאורכי הגל בין 295 ל־320 ננומטר.
    
על פי מדענים העוסקים בנושא, שכבת האוזון היא זו שאפשרה לבעלי חיים לצאת מתוך האוקיינוס אל פני האדמה ולהתחיל בהתפתחות החיים על היבשה. ללא שכבה זו היו נוצרות מוטאציות בקצב גבוה מידי שלא היה מאפשר שמירה על תהליך האבולוציה בקרב בעלי חיים יבשתיים.  
 
על פי מדענים העוסקים בנושא, שכבת האוזון היא זו שאפשרה לבעלי חיים לצאת מתוך האוקיינוס אל פני האדמה ולהתחיל בהתפתחות החיים על היבשה. ללא שכבה זו היו נוצרות מוטאציות בקצב גבוה מידי שלא היה מאפשר שמירה על תהליך האבולוציה בקרב בעלי חיים יבשתיים.  
   −
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
   
בשנת 1983 התגלה כי שכבת האוזון מעל הקוטב הדרומי (ויבשת אוסטרליה) הידלדלה עד מאוד והקרינה המסוכנת חודרת דרכה. ירידה בעובי שכבת האוזון מאפשרת לקרינה רבה יותר להגיע אל כדור הארץ. הגדלת הקרינה פוגעת ב[[בני אדם|אדם]] (מגדילה את שכיחות סרטן העור, פוגעת במערכות חיסוניות, גורמת לנזקים בראייה), וכן פוגעת בצמחים, בבעלי חיים ובחומרים פלסטיים.
 
בשנת 1983 התגלה כי שכבת האוזון מעל הקוטב הדרומי (ויבשת אוסטרליה) הידלדלה עד מאוד והקרינה המסוכנת חודרת דרכה. ירידה בעובי שכבת האוזון מאפשרת לקרינה רבה יותר להגיע אל כדור הארץ. הגדלת הקרינה פוגעת ב[[בני אדם|אדם]] (מגדילה את שכיחות סרטן העור, פוגעת במערכות חיסוניות, גורמת לנזקים בראייה), וכן פוגעת בצמחים, בבעלי חיים ובחומרים פלסטיים.
   שורה 23: שורה 22:  
* '''[[HCFC]]''' – תרכובות של CFC ומימן ששימשו למשך תקופה מסוימת כתחליפים ל־CFC
 
* '''[[HCFC]]''' – תרכובות של CFC ומימן ששימשו למשך תקופה מסוימת כתחליפים ל־CFC
 
* '''[[מתיל ברומיד]]''' – תרכובת של פחמן, [[מימן]] ו[[ברום]] המשמשת [[חומר הדברה]] לחיטוי קרקע ולטיפול הדברה במוצרים חקלאיים.
 
* '''[[מתיל ברומיד]]''' – תרכובת של פחמן, [[מימן]] ו[[ברום]] המשמשת [[חומר הדברה]] לחיטוי קרקע ולטיפול הדברה במוצרים חקלאיים.
 +
{{תבנית:זיהום אוויר}}
 +
 
* '''[[האלונים]]''' – תרכובות ברום, פלואור ופחמן המשמשים כחומר כיבוי שרפות במטפים.
 
* '''[[האלונים]]''' – תרכובות ברום, פלואור ופחמן המשמשים כחומר כיבוי שרפות במטפים.
 
* '''[[מתיל כלורופורם]]''' – תרכובת המכילה פחמן, מימן וכלור ומשמשת כממס תעשייתי.  
 
* '''[[מתיל כלורופורם]]''' – תרכובת המכילה פחמן, מימן וכלור ומשמשת כממס תעשייתי.  
שורה 49: שורה 50:  
[[קטגוריה:סרטן]]
 
[[קטגוריה:סרטן]]
 
[[קטגוריה:חקלאות]]
 
[[קטגוריה:חקלאות]]
 +
[[קטגוריה:תהליכים]]

תפריט ניווט