שינויים

'''זיהום תעשייתי''' (Industrial pollution) הוא [[זיהום סביבתי]] הנובע מפעילות של [[תעשייה]], זאת בניגוד למקורות [[זיהום]] אחרים כמו [[זיהום מתחבורה]], [[זיהום חקלאי]] או זיהום הנובע מפעילות וצריכה של משקי בית או זיהום הנגרם מהספקת שירותים.  

'''זיהום תעשייתי''' (Industrial pollution) הוא [[זיהום סביבתי]] הנובע מפעילות של [[תעשייה]], זאת בניגוד למקורות [[זיהום]] אחרים כמו [[זיהום מתחבורה]], [[זיהום חקלאי]] או זיהום הנובע מפעילות וצריכה של משקי בית או זיהום הנגרם מהספקת [[שרות כלכלי|שירותים]].  

 

==סוגי זיהום תעשייתי==

==סוגי זיהום תעשייתי==

תעשיות שונות גורמות לסוגי זיהום שונים. זיהום ב[[מתכות כבדות]] או ב[[מזהמים אורגניים עמידים|חומרים אורגנים עמידים]] וכן [[זיהום ביולוגי]] נחשבים לרוב, לסוגי המזהמים הקשים במיוחד מבחינת רעילותם. פליטת [[גזי חממה]] נחשבים היום גם כסוג של זיהום תעשייתי, היות והם גורמים ככל הנראה ל[[התחממות עולמית]]. שריפת [[דלק מחצבי]] כחלק מהספקת [[אנרגיה]] לתעשייה, וכחלק מ[[ייצור חשמל]] היא אחת מצורות הזיהום הנפוצות, בעיקר בהקשר של שריפת [[פחם]] ו[[נפט]]. שריפה כזו גורמת ל[[זיהום אוויר]] אבל גם ל[[גשם חומצי]] לדוגמה.  

תעשיות שונות גורמות לסוגי זיהום שונים. זיהום ב[[מתכות כבדות]] או ב[[מזהמים אורגניים עמידים|חומרים אורגנים עמידים]] וכן [[זיהום ביולוגי]] נחשבים לרוב, לסוגי המזהמים הקשים במיוחד מבחינת רעילותם. גם פליטת [[גזי חממה]] נחשבים היום כסוג של זיהום תעשייתי, היות והיא גורמת ככל הנראה ל[[התחממות עולמית]]. שריפת [[דלק מחצבי]] כחלק מהספקת [[אנרגיה]] לתעשייה, וכחלק מ[[ייצור חשמל]] היא אחת מצורות הזיהום הנפוצות, בעיקר בהקשר של שריפת [[פחם]] ו[[נפט]]. שריפה כזו גורמת ל[[זיהום אוויר]] אבל גם ל[[גשם חומצי]] לדוגמה.

 

ניתן לחלק את הזיהום התעשייתי גם לפי סוג התווך שאליו פולטים את הזיהום או שבו הזיהום נספג - [[זיהום אויר]], [[זיהום מים]], ו[[זיהום קרקע]]. חלק מסוגי המזהמים יכולים לנדוד בין תווכים אלה לדוגמה זיהום אוויר ב[[דיוקסין]] מגיע לקרקע או מים ומשם דרך מארג המזון לצמחים וליצורים מהחי שבני האדם אוכלים.  

==מודעות סביבתית==

==מודעות סביבתית==

במאה ה-21 קיימת מידה רבה של מודעות להקטנת הזיהום התעשייתי, היות ומקור הזיהום ברור ובולט לעין, וקיימת היסטוריה מתודעת ארוכת שנים על נזקים בריאותיים שנגרמו עקב זיהום. גם אסונות שונים הקשורים בזיהום תעשייתי, כמו [[אסון בופאל]], סייעו לעליית המודעות לסוג זיהום זה, עד שהוא נתפס לפעמים כסוג היחיד והעיקרי של [[הפרעה סביבתית]] ושל איום ל[[קיימות]] - בניגוד לדוגמה ל[[סחף קרקע]] או [[דלדול משאבים מתכלים]].  

במאה ה-21 קיימת מידה רבה של מודעות להקטנת הזיהום התעשייתי, היות ומקור הזיהום ברור ובולט לעין, וקיימת היסטוריה מתודעת ארוכת שנים על נזקים בריאותיים שנגרמו עקב זיהום. גם אסונות שונים הקשורים בזיהום תעשייתי, כמו [[אסון בופאל]], סייעו לעליית המודעות לסוג זיהום זה, עד שהוא נתפס לפעמים כסוג היחיד והעיקרי של [[הפרעה סביבתית]] ושל איום ל[[קיימות]] - בניגוד לדוגמה ל[[סחף קרקע]] או [[דלדול משאבים מתכלים]].  

קיימות אמנות שונות להקטנת הזיהום הסביבתי, וחקיקה ענפה בנושא זה בהיקר בהקשרים של [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. עם זאת, אחת ההשלכות של חקיקה כזו היא מעבר של מפעלים מזהמים ל[[אי שוויון בינלואומי|מדינות עניות]] כך שהזיהום רחוק מהציבור המערבי ומשפיע עליו פחות, וכך ניתן להתחמק הן מביקורת ציבורית והן מ[[חקיקה סביבתית]]. כמו כן קיים זיהום תעשייתי רב ב[[תעשיית המכרות]] או בהפקת [[נפט]] ובאופן כללי בהפקת [[חומרי גלם]] שלרוב אינם נצפים.  

קיימות אמנות שונות להקטנת הזיהום הסביבתי, וחקיקה ענפה בנושא זה בהיקר בהקשרים של [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. עם זאת, אחת ההשלכות של חקיקה כזו היא מעבר של מפעלים מזהמים ל[[אי שוויון בינלואומי|מדינות עניות]] כך שהזיהום רחוק מהציבור המערבי ומשפיע עליו פחות, וכך ניתן להתחמק הן מביקורת ציבורית והן מ[[חקיקה סביבתית]]. כמו כן קיים זיהום תעשייתי רב ב[[תעשיית המכרות]] או בהפקת [[נפט]] ובאופן כללי בהפקת [[חומרי גלם]] שלרוב רחוקים מתשומת ליבם של הצרכנים והאזרחים, וכן קשה להפעיל עליהם לחץ צרכני היות והם אינם מוכרים מוצרי צריכה לציבור הרחב.

 

קיים וויכוח האם [[צמיחה כלכלית]] גורמת לירידה בזיהום התעשייתי או מגבירה אותו. מצד אחד טוענים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] בהתבסס על [[עקומת קוזנץ הסביבתית]] כי עם הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] וברמת החיים, לתושבים אכפת יותר מאיכות החיים כולל איכות הסביבה, והם מוכנים לשלם יותר על איכות סביבה נקייה יותר, ולכן נכנסים חוקים כמו [[חוק אוויר נקי]], ופירמות משקיעות יותר בטכנולוגיות ייצור נקיות יותר שמקטינות את הזיהום.  

עם זאת, הממצאים של עקומת קונזץ הסביבתית נמצאים תחת ביקורת מצד [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] כמו [[טים ג'קסון]] שתומכים ב[[כלכלת מצב יציב]]. אמנם ניתן לעבור לטכנולוגיות עם פחות זיהום, כך שכל יחידת מוצר שמיוצרת (אם סופרים זאת בדולרים או בכמות המוצרים) מיוצרת תוך יצירה של פחות זיהום, אבל המשך [[גידול אוכלוסין]] כמו גם המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הפיזית]] לנפש פרושם שכמות המוצרים הכוללת גדלה, לכן כדי להקטין את כמות הזיהום בכלכלה כולה, יש צורך לא רק להוריד את כמות הזיהום אלא להוריד אותה באופן חזק יותר מאשר עליית הזיהום עקב הגדלת היקפי הייצור. היבט זה מוסבר ביתר פירוט במשוואות [[I=PAT]].  

קיים וויכוח האם [[צמיחה כלכלית]] גורמת לירידה בזיהום התעשייתי או מגבירה אותו. מצד אחד טוענים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] בהתבסס על [[עקומת קוזנץ הסביבתית]] כי עם הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] וברמת החיים, לתושבים אכפת יותר מאיכות החיים כולל איכות הסביבה, והם מוכנים לשלם יותר על איכות סביבה נקייה יותר, ולכן נכנסים חוקים כמו [[חוק אוויר נקי]], ופירמות משקיעות יותר בטכנולוגיות ייצור נקיות יותר שמקטינות את הזיהום. עם זאת, הממצאים של עקומת קונזץ הסביבתית נמצאים תחת ביקורת מצד [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] כמו [[טים ג'קסון]] שתומכים ב[[כלכלת מצב יציב]]. אמנם ניתן לעבור לטכנולוגיות עם פחות זיהום, כך שכל יחידת מוצר שמיוצרת (אם סופרים זאת בדולרים או בכמות המוצרים) מיוצרת עם פחות זיהום, אבל המשך [[גידול אוכלוסין]] כמו גם המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הפיזית]] לנפש פרושם שכמות המוצרים הכוללת גדלה, לכן כדי להקטין את כמות הזיהום בכלכלה כולה, יש צורך לא רק להוריד את כמות הזיהום אלא להוריד אותה בגודל משמועתי יותר מאשר עליית הזיהום עקב הגדלת היקפי הייצור. היבט זה מוסבר ביתר פירוט במשוואות [[I=PAT]].  

מניעת זיהום תעשייתי היא אחת המטרות של [[תעשייה בת קיימא]] ושל גישות כמו [[מעריסה לעריסה]] שמיועדות גם לתת מענה להיבטים אחרים כמו דלדול חומרי גלם ופגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]].  

מניעת זיהום תעשייתי היא אחת המטרות של [[תעשייה בת קיימא]] ושל גישות כמו [[מעריסה לעריסה]] שמיועדות גם לתת מענה להיבטים אחרים כמו דלדול חומרי גלם ופגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]].  

==זיהום תעשייתי בישראל==

==זיהום תעשייתי בישראל==

בישראל יש מספר איזורי תעשייה התורמים ל[[זיהום אוויר בישראל]]. [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ו[[תחבורה בישראל|מתחבורה]]. בבאר שבע נגרם זיהום בגלל המפעלים ב[[רמת חובב]].  

בישראל יש מספר איזורי תעשייה התורמים ל[[זיהום אוויר בישראל]]. [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ו[[תחבורה בישראל|מתחבורה]]. בבאר שבע נגרם זיהום בגלל המפעלים ב[[רמת חובב]]. מפעלים בחדרה, באשדוד ובאשקלון פולטים לאוויר כמויות מסוכנות של חומרים מזהמים במיוחד.

 

===ירידה בזיהום האוויר תעשייתי===

===ירידה בזיהום האוויר תעשייתי===

על פני נתוני הניטור ומחקרים אחרים, יש ירידה משמעותית בזיהום האוויר שמקורו במפעלים - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתים כמו מפרץ חיפה, או רמת חובב, וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום ולפעמים בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר בכל הארץ הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה, אך חלק ניכר מזיהום זה מקורו בתחבורה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html]

על פני נתוני הניטור ומחקרים אחרים, יש ירידה משמעותית בזיהום האוויר שמקורו במפעלים - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתים כמו מפרץ חיפה, או רמת חובב, בעיקר של חומרים נפוצים ופחות רעילים, זאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום ולפעמים בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר בכל הארץ הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה, אך חלק ניכר מזיהום זה מקורו בתחבורה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html]

[[זיהום האזבסט בנהריה]] גורם לתחלואה גבוהה פי 10 ב[[סרטן הריאה]] ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של [[דיוקסין]] מצד [[חוד מתכות]]. תושבי ערד עלולים להחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של [[רותם אמפרט]] להקים ליד העיר מכרה [[פוספט|פוספטים]] פתוח ב[[שדה בריר]].  

[[זיהום האזבסט בנהריה]] גורם לתחלואה גבוהה פי 10 ב[[סרטן הריאה]] ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של [[דיוקסין]] מצד [[חוד מתכות]]. תושבי ערד עלולים להחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של [[רותם אמפרט]] להקים ליד העיר מכרה [[פוספט|פוספטים]] פתוח ב[[שדה בריר]].  

===פגיעה בעובדים===

===פגיעה בעובדים===

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]

* [[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.phc.org.il/tag/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 זיהום תעשייתי] באתר [[הקואליציה לבריאות הציבור]]

* [http://www.phc.org.il/tag/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 זיהום תעשייתי] באתר [[הקואליציה לבריאות הציבור]]

* [http://www.wisegeek.com/what-is-industrial-pollution.htm מה זה זיהום תעשייתי]  wiseGEEK

* [http://www.wisegeek.com/what-is-industrial-pollution.htm מה זה זיהום תעשייתי]  wiseGEEK

 

[[קטגוריה:זיהום]]

[[קטגוריה:זיהום]]

[[קטגוריה:תעשייה]]

[[קטגוריה:תעשייה]]

[[קטגוריה:סביבתנות]]

[[קטגוריה:סביבתנות]]