שינויים

ההשקפה אודות קיומה , הכרחיותה, אופיה וחשיבותה, קיבלה דחיפה משמעותית ב[[עידן הנאורות]] בעקבות כתיבתם של הפילוספים מזרם הנאורות וה[[ליברלזים]], אירועים כמו כתיבת האינצילופדיה הראשונה, המהפכות האמריקאיות והצרפתית, [[המהפכה התעשייתית]] וה[[המהפכה המדעית]]. כיום ההשקפה של הקידמה היא רעיון חברתי נפוץ, הן בחברה המערבית והן בעולם כולו. הביקורת על קיומה של קידמה, מגבלות שלה וגורמים התורמים לקיומה התחזקו במהלך המאה ה-20 בעקבות שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן על ידי הוגים מזרמים דתיים, [[אנרכיזם|אנרכיסטים]] ו[[קיימות]] וכן על ידי מחקרים שונים של מדידת [[רווחה חברתית]].  

ההשקפה אודות קיומה , הכרחיותה, אופיה וחשיבותה, קיבלה דחיפה משמעותית ב[[עידן הנאורות]] בעקבות כתיבתם של הפילוספים מזרם הנאורות וה[[ליברלזים]], אירועים כמו כתיבת האינצילופדיה הראשונה, המהפכות האמריקאיות והצרפתית, [[המהפכה התעשייתית]] וה[[המהפכה המדעית]]. כיום ההשקפה של הקידמה היא רעיון חברתי נפוץ, הן בחברה המערבית והן בעולם כולו. הביקורת על קיומה של קידמה, מגבלות שלה וגורמים התורמים לקיומה התחזקו במהלך המאה ה-20 בעקבות שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן על ידי הוגים מזרמים דתיים, [[אנרכיזם|אנרכיסטים]] ו[[קיימות]] וכן על ידי מחקרים שונים של מדידת [[רווחה חברתית]].  

רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת [[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כמו כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכוית קניין]], [[חופש הפרט]], הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[[שלטון החוק]]. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארה"ב) והוגים אחרים . יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום בדמוקרטיות ליברליות רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.  

רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת [[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כמו כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכוית קניין]], [[חופש הפרט]], [[הפרדת הדת מהמדינה]], [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) [[תומס פיין]] (ארה"ב) והוגים אחרים . יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום ב[[דמוקרטיה ליבראלית|דמוקרטיות ליברליות]] רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

רעיון הקידמה נמצא בהתנגשות עם אמונות של רוב האנשים ברוב החברות ההיסטוריה. עד לתקופת ההשכלה אנשים האמינו כי או שהחיים בעתיד יהיו דומים לחיים בהווה, או שאנחנו בתהליך של התדרדרות איטית מתקופת ה"תור המוזהב" של גן-עדן לדוגמה.  

רעיון הקידמה נמצא בהתנגשות עם אמונות של רוב האנשים ברוב החברות ההיסטוריה. עד ל[[תקופת ההשכלה]] אנשים האמינו כי או שהחיים בעתיד יהיו דומים לחיים בהווה, או שאנחנו בתהליך של התדרדרות איטית מתקופת "התור המוזהב" של גן-עדן לדוגמה.  

חלק מרכזי באמונה זו היא אמונה בקידמה, באופן מדוייק יותר לקידמה כלכלית ובאופן יותר ספציפי לצמיחה כלכלית. כך, האמונה שצמיחה כלכלית היא דבר הכרחי ונחוץ לחברה מודרנית, משקף מחוייבות עוד יותר עמוקה לרעיון הקידמה. ויקטור טוען שכדי לעבור לחיים ללא צמיחה יש קודם כל להבין מאיפה באו רעיונות אלה ואיך הגיעו למסקנה שהמימדים השונים של קידמה יושגו על ידי צמיחה כלכלית.  

חלק מרכזי באמונה זו היא אמונה בקידמה, באופן מדוייק יותר לקידמה כלכלית ובאופן יותר ספציפי ל[[צמיחה כלכלית]]. כך, האמונה שצמיחה כלכלית היא דבר הכרחי ונחוץ לחברה מודרנית, משקף מחוייבות עוד יותר עמוקה לרעיון הקידמה. פטר ויקטור, מחבר הספר [[להסתדר ללא צמיחה]] טוען שכדי לעבור לחיים ללא צמיחה יש קודם כל להבין מאיפה באו רעיונות אלה ואיך הגיעו למסקנה שהמימדים השונים של קידמה יושגו על ידי צמיחה כלכלית.  

לטענת sydney pollard, הרעיון של הקידמה הוא רק בן 350 שנה, והוא נובע בעיקר משני מקורות שהחלו במאות ה-16-17. המקור האחד הוא [[המהפכה המדעית|החשיבה המדעית]] שהחלה ללמוד מניסויים ומתעוד מדוקדק של ממצאים ותצפיות, כך שלאט לאט נצבר עוד ועוד [[ידע]]. אלא שתהליך זה היה איטי מאד ולא השפיע באופן ישיר על רוב האנשים.  

לטענת sydney pollard, רעיון הקידמה הוא רק בן 350 שנה, והוא נובע בעיקר משני מקורות שהחלו במאות ה-16-17. המקור האחד הוא [[המהפכה המדעית|החשיבה המדעית]] שהחלה ללמוד מניסויים ומתעוד מדוקדק של ממצאים ותצפיות, כך שלאט לאט נצבר עוד ועוד [[ידע]]. אלא שתהליך זה היה איטי מאד ולא השפיע באופן ישיר על רוב האנשים.  

המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17 הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא הכלכלי מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17, הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא ה[[כלכלה|כלכלי]] מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית וטכנולוגית, אלא גם להגדלת העושר ([[צמיחה כלכלית]]), לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו ב[[טבע האדם]] ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל ב[[בריטניה]], [[ארה"ב]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופלארים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.

עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]], אלא גם להגדלת העושר ([[צמיחה כלכלית]]), לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו ב[[טבע האדם]] ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל ב[[בריטניה]], [[ארה"ב]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופלארים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.

==יישומים==

==יישומים==

===אבולוציה וקידמה===

===אבולוציה וקידמה===

אחד הרעיונות שהיו מקובלים בעבר הוא שה[[אבולוציה|אבולוציה הביולוגית]] עוברת תהליך איטי של שכלול ומעבר לצורות חיים "גבוהות" יותר. כך תוארו עצים אבולוציונים רבים כמין תהליך שבו חיידקים הופכים לחרקים, שהופכים לעכברים, שהופכים לקופים ומשם הולכים לבני אדם.  

אחד הרעיונות שהיו מקובלים בעבר הוא שה[[אבולוציה|אבולוציה הביולוגית]] עוברת תהליך איטי של שכלול ומעבר לצורות חיים "גבוהות" יותר. כך תוארו עצים אבולוציונים רבים, כמין תהליך שבו חיידקים הופכים לחרקים, שהופכים לעכברים, שהופכים לקופים ומשם הולכים לבני אדם.  

לכאורע על פי רעיון זה, כל "שלב" באבולוציה הוא עדיף על קודמו במובן שעוברים לאורגניזם חכם יותר, משוכלל יותר, בעל מוח גדול יותר, יכולת שרידה גבוה יותר או יכולת השפעה גבוה יותר על הסביבה. בני אדם רבים הניחו באופן משתמע או מפורש ש[[בני אדם|האדם]] הוא השלב הגבוה ביותר באבולוציה (בזכות היותו חכם יותר, מורכב יותר, היחיד שיכול לייצר כלים שפה או מודעות כך נטען) ולכן הוא בעצם "נזר הבריאה" או "נזר האבולוציה". לכאורה כל האבולוציה הביולוגית התפתחה כדי לגרום ליצירת האדם שהוא השלב המתקדם ביותר שלה.  

על פי רעיון זה, כל "שלב" באבולוציה עדיף על קודמו במובן שעוברים לאורגניזם חכם יותר, משוכלל יותר, בעל מוח גדול יותר, יכולת שרידה גבוה יותר או יכולת השפעה גבוה יותר על הסביבה. בני אדם רבים הניחו באופן משתמע או מפורש ש[[בני אדם|האדם]] הוא השלב הגבוה ביותר באבולוציה (בזכות היותו חכם יותר, מורכב יותר, היחיד שיכול לייצר כלים שפה או מודעות כך נטען) ולכן הוא בעצם "נזר הבריאה" או "נזר האבולוציה". לכאורה כל [[האבולוציה הביולוגית]] התפתחה כדי לגרום ליצירת האדם שהוא השלב המתקדם ביותר שלה.  

ההשקפה המודרנית על האבולוציה דוחה את רוב הטענות האלה. היבט אחד הוא שלאבולוציה עצמה אין כיוון מוגדר. מינים משוכללים [[הכחדה|נכחדו]] בעבר ואילו מינים "פשוטים" יותר שרדו. מדוזות, שהן בעל חיים פשוט למדי שרדו במשך מאות מיליוני שנים, למרות הכחדה של דינוזאורים, ציפורים ויונקים. במונחים של תפוצה, יכולת הסתגלות וסיכוי שרידה נראה שלחיידקים יש סיכויים טובים יותר לשרוד מאשר בעלי חיים מורכבים יותר. צמחים רבים הם מורכבים יותר יחסית לבעלי חיים במובן שעליהם לדעת לרקוח יותר תוצרים כימיים בתאים שלהם כדי להתמודד עם שינויים בסביבתם, שבעלי חיים יכולים לברוח מהם. הסיכויים להכחד קשורים יותר להתאמה לסביבה ועל פני זמן ארוך יותר את היכולת לשרוד [[הכחדה המונית]]. לאבולוציה עצמה אין עניין במינים משוכללים יותר או פחות.  

ההשקפה המודרנית על האבולוציה דוחה את רוב הטענות האלה. היבט אחד הוא שלאבולוציה עצמה אין כיוון מוגדר. מינים משוכללים [[הכחדה|נכחדו]] בעבר ואילו מינים "פשוטים" יותר שרדו. מדוזות, שהן בעל חיים פשוט למדי שרדו במשך מאות מיליוני שנים, למרות הכחדה של דינוזאורים, ציפורים ויונקים. במונחים של תפוצה, יכולת הסתגלות וסיכוי שרידה, נראה שלחיידקים יש סיכויים טובים יותר לשרוד מאשר בעלי חיים מורכבים יותר. צמחים רבים הם מורכבים יותר יחסית לבעלי חיים במובן שעליהם לדעת לרקוח יותר תוצרים כימיים בתאים שלהם כדי להתמודד עם שינויים בסביבתם, שבעלי חיים יכולים לברוח מהם. הסיכויים להכחד קשורים יותר להתאמה לסביבה ועל פני זמן ארוך יותר את היכולת לשרוד [[הכחדה המונית]]. לאבולוציה עצמה אין עניין במינים משוכללים יותר או פחות.  

ההיבט השני הוא הרעיון שהתפתח לקראת סוף המאה ה-20 בספר [[הגן האנוכי]], לפיו המוקד עליו עובדת האבולוציה בעיקר הוא הגן ולא היצור שהגן מאפשר ליצור. גן יכול להיות "פגום" אבל לעיתים נדירות גנים פגומים הם בסיס ליצירת מוטציות שמצליחות לשרוד טוב יותר מאשר אבותיהם. למעשה זה אחד המקורות החשובים ל[[התפתחות]] ולשינוי שיש בתהליך האבולוציה כולו. מסיבה זו קשה לדבר על גן "טוב" יותר מאשר גנים אחרים שבהם הוא מתחרה.  

ההיבט השני הוא הרעיון שהתפתח לקראת סוף המאה ה-20 בספר [[הגן האנוכי]], לפיו המוקד עליו עובדת האבולוציה בעיקר הוא הגן ולא היצור שהגן מאפשר ליצור. גן יכול להיות "פגום" אבל לעיתים נדירות גנים פגומים הם בסיס ליצירת מוטציות שמצליחות לשרוד טוב יותר מאשר אבותיהם. למעשה זה אחד המקורות החשובים ל[[התפתחות]] ולשינוי שיש בתהליך האבולוציה כולו. מסיבה זו קשה לדבר על גן "טוב" יותר מאשר גנים אחרים שבהם הוא מתחרה.  

התאוריה ה[[נאציזם|נאצית]] הלכה אף מעבר לרעיון של התפתחות האבולוציה כקידמה שהובילה להתפתחות האדם כמין "טוב יותר", וטענה שיש להמשיך ולטפח תהליך זה. לכך הנאצים ביקשה להמשיך את תהליך ה"שיפור" על ידי יצירת "אדם עליון" (והכחדת מיני אדם "נחותים"). הנאצים שאפו ליצור אדם גבוה יותר, חזק יותר, בריא יותר, חכם יותר, ובעל מראה "ארי" ו"יפה" יותר.   

התאוריה ה[[נאציזם|נאצית]] הלכה אף מעבר לרעיון של התפתחות האבולוציה כקידמה שהובילה להתפתחות האדם כמין "טוב יותר", וטענה שיש להמשיך ולטפח תהליך זה. לכך הנאצים ביקשה להמשיך את תהליך ה"שיפור" על ידי יצירת "אדם עליון" (והכחדת מיני אדם "נחותים"). הנאצים שאפו ליצור אדם גבוה יותר, חזק יותר, בריא יותר, חכם יותר, ובעל מראה "ארי" ו"יפה" יותר.   

הבעיה של הרעיון הנאצי היא לא רק במישור המוסרי שלו, אלא גם במישור המעשי יותר. בני אדם כהי עור לדוגמה מותאמים יותר לסביבה שיש בה אור שמש רב, ולעומת זאת הם סובלים ממחסור בויטמין D במקומות צפוניים יותר היכן שיש מעט שמש. האבולוציה אינה תהליך שבו "הטובים/ החכמים/ הגבוהים/ החזקים" שורדים אלא שרידתם של המתאימים. התאמה במובן התאמה ל[[מערכת אקולוגית]] שבה חי היצור החי. כך לדוגמה אנשים חזקים יותר הם אנשים שיש להם יותר מסת- שריר ופרוש הדבר שהצריכה הקלורית שלהם גבוה יותר והם פחות מותאימים לתנאי רעב. מוח גדול יותר פרושו גם הוא צריכה גבוה יותר של קלוריות ודבר זה הוא חסרון מול היתרון שמעניק מוח גדול יותר. באופן כללי התכונות בעולם הטבעי נקבעות על ידי טרייד-אופ בין תכונות שונות וחשיבותן כאשר לרוב חיזוק של תכונה אחת גוררת החלשות של תכונות אחרות שיכולות להיות מועילות בהקשרים סביבתיים שונים. הביט אחר הוא ש[[מגוון]] תורם ליכולת השרידות ול[[חוסן]] של מין גנטי- זו אחת הסיבות המרכזיות לקיומה של רביה מינית במקום רביה פשוטה יותר רבייה על-מינית.  

הבעיה של הרעיון הנאצי היא לא רק במישור המוסרי שלו, אלא גם במישור המעשי יותר. בני אדם כהי-עור לדוגמה מותאמים יותר לסביבה שיש בה אור שמש רב, ולעומת זאת הם סובלים ממחסור בויטמין D במקומות צפוניים יותר היכן שיש מעט שמש. האבולוציה אינה תהליך שבו "הטובים/ החכמים/ הגבוהים/ החזקים" שורדים אלא שרידתם של המתאימים. התאמה במובן התאמה ל[[מערכת אקולוגית]] שבה חי היצור החי.  

 

כך לדוגמה אנשים חזקים יותר הם אנשים שיש להם יותר מסת- שריר ופרוש הדבר שהצריכה הקלורית שלהם גבוה יותר, והם פחות מותאימים לתנאי [[רעב]]. מוח גדול יותר פרושו צריכה גבוה יותר של קלוריות ודבר זה הוא חסרון מול היתרון שמעניק מוח גדול יותר, הוא דורש ראש גדול יותר שמקשה על הלידה ועל התפתחות התינוק (בהיבטים כמו הליכה). באופן כללי התכונות בעולם הטבעי נקבעות על ידי טרייד-אופ בין תכונות שונות וחשיבותן כאשר לרוב חיזוק של תכונה אחת גוררת החלשות של תכונות אחרות שיכולות להיות מועילות בהקשרים סביבתיים שונים. הביט אחר הוא ש[[מגוון]] תורם ליכולת השרידות ול[[חוסן]] של מין גנטי- זו אחת הסיבות המרכזיות לקיומה של [[רבייה מינית]] במקום רביה פשוטה יותר רבייה על-מינית.  

===המעבר לחקלאות===

===המעבר לחקלאות===