47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מודלים של אוליגופולים
שורה 27:
שורה 27:
* '''[[מודל סטקלברג]]''' – מודל בו החברות המתחרות פועלות בזו אחר זו. מודל זה רלוונטי למשל בשוק בו יש חברה דומיננטית אחת, ושאר החברות ממתינות להחלטתה כדי לגזור משמעויות ורק אז לפעול.
* '''[[מודל סטקלברג]]''' – מודל בו החברות המתחרות פועלות בזו אחר זו. מודל זה רלוונטי למשל בשוק בו יש חברה דומיננטית אחת, ושאר החברות ממתינות להחלטתה כדי לגזור משמעויות ורק אז לפעול.
−* '''[[מודל קורנו]]''' – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את הכמויות. לדוגמה במצב שבו החברות צריכות לתכנן זמן רב מראש מה יהיו הכמויות. דבר כזה קיים לדוגמה בחלק מהתחומים ב[[חקלאות]] שבה שותלים היום את השתילים כאשר עוד לא יודעים מה יהיה הביקוש העתידי.
+* '''[[מודל קורנו]]''' – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את הכמויות, כאשר לשתיהן מעמד שוק דומה. לדוגמה במצב שבו החברות צריכות לתכנן זמן רב מראש מה יהיו הכמויות. דבר כזה קיים לדוגמה בחלק מהתחומים ב[[חקלאות]] שבה שותלים היום את השתילים כאשר עוד לא יודעים מה יהיה הביקוש העתידי.
* '''[[מודל ברטראן]]''' – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את המחירים.
* '''[[מודל ברטראן]]''' – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את המחירים.
+
+מודל קורנו, או מודל קורנו-נאש, הוא המודל האוליגופולי הפשוט ביותר. המודל מניח כי קיימות שתי פירמות שלשתיהן מעמד שוק דומה (אף אחד מהן היא לא חזקה יותר באופן ברור ביחס לרעותה). החברות מתחרות על בסיס של כמויות ולא על בסיס של מחיר. כל אחת מהפירמות מניחה שהתנהגות הפירמה השניה היא קבועה ולא משתנה. מניחים גם כי עקומת הביקוש היא לינארית וכי העלויות השוליות הן קבועות. כדי למצוא שיווי משקל במצב זה צריך לקבוע כיצד מגיבה כל חברה לשינויים בתפוקה של הפירמה השניה - זו נקראת "פונקציית התגובה" (reaction function) שלה - ומניחים שפונקציה זו היא קבועה. הנתיב לשיווי משקל הוא שורה של פעולות ותגובות. דפוס זה ממשיך עד לנקודה שבה אף פירמה לא רוצה לשנות את התנהגותה בהנתן האמונה שלה לגבי דרך התגובה של הפירמה השניה ביחס לשינוי.
==דואופול==
==דואופול==