30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''פרוייקט ערך''' היה פרוייקט של העמותה לכלכלה בת קיימא אשר פעל בשנים 2008-2013 לאתר את הגורמ..."
'''פרוייקט ערך''' היה פרוייקט של [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] אשר פעל בשנים 2008-2013 לאתר את הגורמים העיקריים התורמים ל[[איכות חיים|איכות החיים]] ב[[ישראל]] בקהילות שונות. בראש הפרוייקט עמד רוני דניאל ובפרוייקט לקחו חלק ד"ר עתי סריג וד"ר שחר דולב.
==אודות הפרוייקט==
הפרוייקט היווה תהליך [[שיתוף ציבור]] דינמי בו מדרגים המשתתפים את החשיבות של נושאי [[בריאות]], [[ביטחון]] (אישי ולאומי), [[כלכלה]], [[חברה]] ו[[קהילה]], [[חינוך]], [[סביבה]] ו[[עבודה]] לאיכות החיים שלהם. במסגרת התהליך הגיע צוות הפרוייקט לקרוב ל-500 אזרחים מכלל השכבות הסוציואקונומיות, המינים, הדתות, הגילאים והפיזור הגיאוגרפי. בפני המשתתפים הוצגו מנגנון ה[[צמיחה]] וה[[תמ"ג]] ואופשר להם לייצר אלטרנטיבה: כלי מדידה המודד את הנושאים החשובים לדעתם. כך מדידת איכות החיים הופכת לתהליך הוליסטי, שמכיל נושאים כואבים, דחופים ומשמעותיים לציבור. תוצרי פרויקט ערך סיפקו לכ-20 קהילות סט מדדים אישי: מידע שקהילות אלו יכלו להשתמש בו באופן מגוון (לתקשורת עם מקבלי החלטות, לסדר עדיפויות פנימי, לחזון מקומי וכו') – סך תוצרי הפרויקט אוחדו למדד ארצי עשיר בהצעות למדדים אלטרנטיביים למדידת איכות חיים.
הפרויקט הציף מדדים הנוגעים לחיי המשפחה (כמו מספר ארוחות משפחתיות בחודש, שעות עבודה ביחס לזמן פנוי עם בני זוג וילדים, מספר מקרי אלימות במשפחה וכו') וכן מדדים הנוגעים לקהילה (כגון מידת הנגישות למוסדות תרבות, סובלנות ודו קיום) יחד עם מדדים הנוגעים לאיכות חיים אישית (תחושת שייכות לקהילה, צריכת חוגים ותרבות). יש לציין כי הפרויקט איפשר למשתתפים לייצר היררכיה בנוגע לחשיבותם של המדדים.
התעדוף התבצע ע"י נתינת ניקוד לקטגוריות מדדים ובמקרה זה הראה כי ישנה חשיבות רבה יותר בקרב משתתפי הסדנאות למדדים העוסקים בחיי משפחה מאשר למדדים העוסקים באיכות חיים אישית וקהילתית (הדבר אינו מציין את חוסר חשיבות איכות החיים האישית והקהילתית, עצם הצפתם במסגרת התהליך מעיד על חשיבותו של הנושא ועל כך שישנו חלל הדורש תשומת לב משמעותי מכפי שקיים כיום, אך בהינתן משאבים מוגבלים – משתתפי הסדנאות, כמעט באופן גורף וללא קשר למצב סוציואקונימי או רקע תרבותי, העדיפו מתן תשומת לב רב יותר למדדים הנוגעים לשגשוג משפחתי).
כמו כן, אנשים שמים דגש רב יותר על ביטחון מקומי (כפי שמתבטא במדדים כגון מספר תיקים פליליים ל-1,000 איש, זמן תגובה משטרתי, מספר מקרי אלימות במרחב הציבורי) לעומת ביטחון ארצי (עם מדדים כגון מספר ימי מלחמה בעשור, מספר מטוסים וטנקים לנפש, אחוז התקציב המופנה לביטחון וכו').
==תוצאות והשלכות==
בתחום החינוך האנשים ייחסו חשיבות גדולה למדדים העוסקים במעמד המורה (שכר מורה ביחס למדינות ה-OECD, שנות לימוד הנדרשות להוראה, מוטיבציית המורים ללמד) מאשר למדדים העוסקים בעלות החינוך (עלות החינוך מגיל 0 ועד להשכלה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD).
הפרויקט היווה הזדמנות לבחון את תחושת הציבור בנוגע למדדים קיימים המתפרסמים (לדוגמה בתחום הבריאות – מספר רופאים ל-1,000 איש, מספר המיטות בבתי החולים, זמן המתנה לרופא בחדר מיון) אשר הציבור הגדיר כבעלי חשיבות גדולה אך הרגיש צורך להשלים אותם עם מדדים נוספים (לדוגמה בתחום הבריאות – מד בירוקרטיה רפואית לאזרח, הערך התזונתי של סל קניות ממוצע, וכו').
הפרויקט הראה את הצורך העז של הציבור במנגנונים אשר יחזקו את האמון בין האזרח לשלטון (מד אמינות פוליטיקאים ומוסדות, שקיפות) וגם הראה כי אף קבוצת אוכלוסייה בישראל לא מרגישה שיש לה די זמן פנוי וכי ישנם נושאים רבים המאחדים את מגוון תושבי ישראל, יהודים, ערבים, צעירים, מבוגרים, נשים וגברים. הקבוצות כולן, ללא קשר למצבן הסוציו אקונומי, הציעו מדדים העוסקים בשוויון, אמון (בין בני אדם לבני אדם ובין בני אדם למוסדות) וברצון לחיות חיים איכותיים עם בני המשפחה. הייחוד בכל קבוצה התקיים במדדים אשר באו למדוד את אותם ערכים והיו שונים בין קבוצה לקבוצה. כך או כך, הפרויקט מעיד על כך שאיכות החיים הנמדדת בישראל דורשת מבט הוליסטי על סט מדדים רחב הכולל התייחסות להיבטים רחבים ועמוקים יותר מתרבות הצריכה, השתכרות וייצור – אלו מהווים רק קצה קרחון מתוך מארג המדדים המעידים על איכות החיים של תושבי ישראל.
לאחר סיום הפרוייקט, ובהשראתו, ממשלת ישראל, באמצעות האגף החברתי במשרד ראש הממשלה, יצאה בשנת 2013 לתהליך משולב שבו מצד אחד ועדות מקצועיות בוחנות ומציעות מדדים ומצד שני מתבצע תהליך שיתוף ציבור עם אוכלוסיות חזקות ומוחלשות – הבוחן איתן את המדדים הרצויים לדעתן. תהליך זה נמצא בשלבים ראשוניים אך במידה והכל ילך לפי התכניות תוך זמן לא רב הוא יאומץ על ידי הדרגים המקצועיים ללא קשר לזהות הפוליטית של ממשלת ישראל.
==ראו גם==
*[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]
*[[מד קידמה אמין]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.ecoeco.org.il/files/%20%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20-%20%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C.pdf חוברת פרוייקט ערך]
* טלי חרותי-סובר, [http://www.themarker.com/career/1.1913044 סקר מפתיע: איך רואה הישראלי את איכות חייו?] דה מארקר , 23.01.2013
* [http://www.themarker.com/news/1.2150622 בעקבות המחאה החברתית: הדו"ח המהפכני שימדוד את איכות החיים] מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 28.10.2013
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
[[קטגוריה:מדדים]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:תועלת ואושר]]
[[קטגוריה:העמותה לכלכלה בת קיימא]]
==אודות הפרוייקט==
הפרוייקט היווה תהליך [[שיתוף ציבור]] דינמי בו מדרגים המשתתפים את החשיבות של נושאי [[בריאות]], [[ביטחון]] (אישי ולאומי), [[כלכלה]], [[חברה]] ו[[קהילה]], [[חינוך]], [[סביבה]] ו[[עבודה]] לאיכות החיים שלהם. במסגרת התהליך הגיע צוות הפרוייקט לקרוב ל-500 אזרחים מכלל השכבות הסוציואקונומיות, המינים, הדתות, הגילאים והפיזור הגיאוגרפי. בפני המשתתפים הוצגו מנגנון ה[[צמיחה]] וה[[תמ"ג]] ואופשר להם לייצר אלטרנטיבה: כלי מדידה המודד את הנושאים החשובים לדעתם. כך מדידת איכות החיים הופכת לתהליך הוליסטי, שמכיל נושאים כואבים, דחופים ומשמעותיים לציבור. תוצרי פרויקט ערך סיפקו לכ-20 קהילות סט מדדים אישי: מידע שקהילות אלו יכלו להשתמש בו באופן מגוון (לתקשורת עם מקבלי החלטות, לסדר עדיפויות פנימי, לחזון מקומי וכו') – סך תוצרי הפרויקט אוחדו למדד ארצי עשיר בהצעות למדדים אלטרנטיביים למדידת איכות חיים.
הפרויקט הציף מדדים הנוגעים לחיי המשפחה (כמו מספר ארוחות משפחתיות בחודש, שעות עבודה ביחס לזמן פנוי עם בני זוג וילדים, מספר מקרי אלימות במשפחה וכו') וכן מדדים הנוגעים לקהילה (כגון מידת הנגישות למוסדות תרבות, סובלנות ודו קיום) יחד עם מדדים הנוגעים לאיכות חיים אישית (תחושת שייכות לקהילה, צריכת חוגים ותרבות). יש לציין כי הפרויקט איפשר למשתתפים לייצר היררכיה בנוגע לחשיבותם של המדדים.
התעדוף התבצע ע"י נתינת ניקוד לקטגוריות מדדים ובמקרה זה הראה כי ישנה חשיבות רבה יותר בקרב משתתפי הסדנאות למדדים העוסקים בחיי משפחה מאשר למדדים העוסקים באיכות חיים אישית וקהילתית (הדבר אינו מציין את חוסר חשיבות איכות החיים האישית והקהילתית, עצם הצפתם במסגרת התהליך מעיד על חשיבותו של הנושא ועל כך שישנו חלל הדורש תשומת לב משמעותי מכפי שקיים כיום, אך בהינתן משאבים מוגבלים – משתתפי הסדנאות, כמעט באופן גורף וללא קשר למצב סוציואקונימי או רקע תרבותי, העדיפו מתן תשומת לב רב יותר למדדים הנוגעים לשגשוג משפחתי).
כמו כן, אנשים שמים דגש רב יותר על ביטחון מקומי (כפי שמתבטא במדדים כגון מספר תיקים פליליים ל-1,000 איש, זמן תגובה משטרתי, מספר מקרי אלימות במרחב הציבורי) לעומת ביטחון ארצי (עם מדדים כגון מספר ימי מלחמה בעשור, מספר מטוסים וטנקים לנפש, אחוז התקציב המופנה לביטחון וכו').
==תוצאות והשלכות==
בתחום החינוך האנשים ייחסו חשיבות גדולה למדדים העוסקים במעמד המורה (שכר מורה ביחס למדינות ה-OECD, שנות לימוד הנדרשות להוראה, מוטיבציית המורים ללמד) מאשר למדדים העוסקים בעלות החינוך (עלות החינוך מגיל 0 ועד להשכלה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD).
הפרויקט היווה הזדמנות לבחון את תחושת הציבור בנוגע למדדים קיימים המתפרסמים (לדוגמה בתחום הבריאות – מספר רופאים ל-1,000 איש, מספר המיטות בבתי החולים, זמן המתנה לרופא בחדר מיון) אשר הציבור הגדיר כבעלי חשיבות גדולה אך הרגיש צורך להשלים אותם עם מדדים נוספים (לדוגמה בתחום הבריאות – מד בירוקרטיה רפואית לאזרח, הערך התזונתי של סל קניות ממוצע, וכו').
הפרויקט הראה את הצורך העז של הציבור במנגנונים אשר יחזקו את האמון בין האזרח לשלטון (מד אמינות פוליטיקאים ומוסדות, שקיפות) וגם הראה כי אף קבוצת אוכלוסייה בישראל לא מרגישה שיש לה די זמן פנוי וכי ישנם נושאים רבים המאחדים את מגוון תושבי ישראל, יהודים, ערבים, צעירים, מבוגרים, נשים וגברים. הקבוצות כולן, ללא קשר למצבן הסוציו אקונומי, הציעו מדדים העוסקים בשוויון, אמון (בין בני אדם לבני אדם ובין בני אדם למוסדות) וברצון לחיות חיים איכותיים עם בני המשפחה. הייחוד בכל קבוצה התקיים במדדים אשר באו למדוד את אותם ערכים והיו שונים בין קבוצה לקבוצה. כך או כך, הפרויקט מעיד על כך שאיכות החיים הנמדדת בישראל דורשת מבט הוליסטי על סט מדדים רחב הכולל התייחסות להיבטים רחבים ועמוקים יותר מתרבות הצריכה, השתכרות וייצור – אלו מהווים רק קצה קרחון מתוך מארג המדדים המעידים על איכות החיים של תושבי ישראל.
לאחר סיום הפרוייקט, ובהשראתו, ממשלת ישראל, באמצעות האגף החברתי במשרד ראש הממשלה, יצאה בשנת 2013 לתהליך משולב שבו מצד אחד ועדות מקצועיות בוחנות ומציעות מדדים ומצד שני מתבצע תהליך שיתוף ציבור עם אוכלוסיות חזקות ומוחלשות – הבוחן איתן את המדדים הרצויים לדעתן. תהליך זה נמצא בשלבים ראשוניים אך במידה והכל ילך לפי התכניות תוך זמן לא רב הוא יאומץ על ידי הדרגים המקצועיים ללא קשר לזהות הפוליטית של ממשלת ישראל.
==ראו גם==
*[[מדדים חלופיים לתמ"ג]]
*[[מד קידמה אמין]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.ecoeco.org.il/files/%20%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20-%20%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C.pdf חוברת פרוייקט ערך]
* טלי חרותי-סובר, [http://www.themarker.com/career/1.1913044 סקר מפתיע: איך רואה הישראלי את איכות חייו?] דה מארקר , 23.01.2013
* [http://www.themarker.com/news/1.2150622 בעקבות המחאה החברתית: הדו"ח המהפכני שימדוד את איכות החיים] מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 28.10.2013
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
[[קטגוריה:מדדים]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:תועלת ואושר]]
[[קטגוריה:העמותה לכלכלה בת קיימא]]